לתרומה
חפש
סרטן השד
מניעה ואבחון מוקדם

מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד

עוד בנושא


רקע ומידע כללי

מהו סרטן?

מבנה השדיים

נתונים סטטיסטיים על סרטן השד

התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם

גורמי סיכון לסרטן השד וקבוצות אוכלוסייה הנמצאות בסיכון גבוה

סרטן השד וגנטיקה

כיצד תוכלי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד?

גילוי מוקדם של סרטן השד

סיכום

מערך התמיכה, המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לנשים המתמודדות עם סרטן השד



רקע ומידע כללי

החשש מפני סרטן השד, חוסר הידע או מידע מוטעה בנושא, מונעים מנשים רבות לקחת אחריות על בריאותן. כיום ידוע כי ניתן להפחית את הסיכון לחלות על ידי אימוץ אורח חיים בריא, וניתן להעלות את סיכויי הריפוי על ידי ביצוע הבדיקות המתאימות לאבחון מוקדם. נכון להיום, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי והצלת חיים.





מהו סרטן

הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות 'תאים'. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. אף על פי שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי 'גידול'. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.




בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. עם זאת, אם הם ממשיכים לגדול באיבר המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים. גידול ממאיר (סרטני) מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול ממאיר, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הנקראים 'גידול משני', 'שניוני' או 'גרורתי'. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם אחד או סוג אחד של טיפול. קיימים יותר מ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו. גם לגידול סרטני בשד סוגים שונים בעלי מאפיינים שונים.






מבנה השדיים

שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אישה. הגורמים לכך הם: גיל, המחזור החודשי, היריון, הנקה, גלולות למניעת היריון, גיל המעבר, טיפול הורמונלי חלופי ועוד.

השד בנוי מרקמה בלוטית המכילה בלוטות חלב, המורכבות מכ-20 אונות (lobules), המתנקזות בצינוריות החלב אל הפטמה. רקמות שומן וחיבור מקיפות את האונות ומערכת הצינורות.

השרירים הנמצאים מעל הצלעות, שאליהם מתחבר השד, נקראים 'דופן החזה'. רקמת השד מגיעה עד בית השחי, שם מצוי מקבץ של בלוטות לימפה. מדובר בבלוטות קטנות דרכן זורם נוזל הלימפה, שתפקידו להגן על הגוף מפני מחלות.

בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית, והן ממוקמותבכלחלקיהגוף. תפקידן לנקז ולסנן פסולת לפני כניסת הנוזל הלימפטי אל זרם הדם. בדרך כלל, השדיים אינם זהים בגודלם.







נתונים סטטיסטיים על סרטן השד

סרטן השד נחשב לגידול הסרטני השכיח ביותר בקרב נשים, בארץ ובעולם. בשנת 2018 אובחנו בישראל כ-5,500 נשים חולות בסרטן השד. במהלך 2018-1996 נצפתה עלייה בשיעורי ההיארעות של המחלה בשלב הממוקד וירידה בשיעורי התמותה. מגמות אלה מצביעות על עלייה בשיעורי האבחון בשלבים ראשוניים, על שיפור באמצעי הטיפול ועל סיכויי ריפוי גבוהים יותר. עיקר התחלואה הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד נצפית בנשים מעל גיל 50 ביהודיות ובערביות, ולמרות התחושה הקיימת, אין עלייה בתחלואה בקרב נשים צעירות.


בשנת 2018, בקרב נשים יהודיות, 78% מהחולות החדשות בסרטן חודרני של השד היו מעל גיל 50 ו-45% מהחולות מעל גיל 65. בקרב נשים ערביות, 65% מהחולות החדשות היו מעל גיל 50 ו-24% היו מעל גיל 65. ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני של השד בקרב נשים יהודיות וערביות שאובחנו בשנים 2013-2008 הייתה 89% ו-84% בהתאמה. והחשוב מכל, חלה ירידה של כ-25% בתמותה מסרטן השד בקרב נשים בישראל. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לשנת 2020, סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת היארעות ומבחינת תמותה בקרב נשים בעולם. בהשוואה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-26 במספר החולות החדשות לשנה (היארעות), ובמקום ה-69 בתמותה מסרטן השד. האבחון המוקדם והטיפול העדכני, מובילים לשיפור שיעורי הריפוי וירידה בשיעורי התמותה.





התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם

גילוי מוקדם באמצעות תוכנית סריקה (screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד ומאפשר לשנות את מהלך המחלה. בתחילת שנות ה-90 יזמה האגודה למלחמה בסרטן את התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, המופעלת מאז בשיתוף משרד הבריאות וכל קופות החולים. התוכנית מיועדת לנשים בנות 74-50, וכוללת בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. אחד המדדים ליעילות התוכנית מתבטא בשיעור הנשים המאובחנות בשלב מוקדם: שיעור הנשים עלה מ-58% ב-2005 ל-69.2% ב-2018.


מנתוני התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד בישראל, עולה כי שיעור ההיענות לביצוע הבדיקה בארץ הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, ונכון לשנת 2019 עומד על 72.1%. משנת 2011 צומצמו הפערים בשיעורי ההיענות לבדיקת הממוגרפיה, בין יהודיות וערביות.





גורמי סיכון לסרטן השד וקבוצות אוכלוסייה הנמצאות בסיכון גבוה

הגורם לסרטן השד עדיין אינו ידוע, אולם נמצא קשר סטטיסטי עם גורמים מסוימים שעלולים להעלות את הסיכון של האישה לחלות. חשוב לציין, כי אם לאישה יש גורם סיכון אחד או יותר, אין הדבר אומר כי היא תחלה בסרטן, כפי שהיעדר גורמי סיכון אינו מבטיח שלא תחלה בסרטן. אלה הגורמים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן השד:


מין (מגדר)

סרטן השד נפוץ הרבה יותר בקרב נשים מאשר בגברים. בקרב גברים, שכיחותו היא פחות מחולה אחד לכל 100 נשים חולות.


גיל

הסיכון לחלות בסרטן עולה עם הגיל. מנתוני רישום הסרטן הלאומי בישראל, עולה כי סרטן השד שכיח יותר בקרב נשים בגיל 50 ומעלה. לפי הנתונים האחרונים המעודכנים לשנת 2018, בקרב נשים יהודיות, 78% מהחולות החדשות היו מעל גיל 50. בקרב נשים ערביות, 65% מהחולות החדשות היו מעל גיל 50.


היסטוריה משפחתית

נשים שבמשפחתן אובחנו קרובות או קרובים עם סרטן שד או שחלה, במיוחד אם מדובר בקרבה ראשונה (אם או אחות), או נשים שאובחנו כבעלות מוטציה גנטית המעלה את הסיכון לחלות, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד (פירוט פרק בנושא 'סרטן השד וגנטיקה'). נשאיות זכאיות לסריקה באמצעות MRI, וחשוב שנשים עם סיפור משפחתי יתייעצו לגבי סוג בדיקת האבחון ועיתוי תחילת המעקב. בדרך כלל מומלץ להתחיל במעקב בגיל הצעיר ב-10 שנים מהגיל בו חלתה קרובת המשפחה מדרגה ראשונה.


היסטוריה רפואית

מי שחלתה בעבר בסרטן שד, כולל בגידולים מסוג DCIS או אובחנה עם מחלת שד שאינה סרטן, כגון LCISח(Lobular Carcinoma In Situ) ו-ADH (Atypical Ductal Hyperplasia), נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד.


צפיפות השד

המונח 'שד צפוף' מתייחס למצב בו רוב רקמת השד עשויה בעיקר מרקמת חיבור ורקמה בלוטית של השד, הכוללת את צינורות החלב, ומעט מאוד רקמת שומן. מצב זה אופייני במיוחד בנשים צעירות. אישה בעלת מבנה שד צפוף נמצאת בסיכון גבוה מעט יותר מאישה שמבנה השד שלה אינו צפוף.


טיפולים בקרינה (רדיותרפיה) לאזור החזה בגיל צעיר כילדה או כנערה

מי שעברה טיפולים בקרינה לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר בגיל בו מתפתח השד, נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד.


גורמים הורמונליים המעלים את הסיכון לסרטן השד

  • נשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי (HRT) לטיפול בתופעות גיל המעבר, במיוחד טיפול המשלב אסטרוגן ופרוגסטרון. לנשים אלו מומלץ להקפיד על מעקב רפואי צמוד, ולקחת את הטיפול לפרק זמן קצר ככל הניתן.
  • נשים שלא ילדו מעולם או שילדו לאחר גיל 35.
  • נשים שלא הניקו כלל או שהניקו פחות מחצי שנה.
  • נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) או נכנסו לגיל המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55).

אורח חיים

ממחקרים מדעיים מסתמן קשר ברור בין עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד לבין השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת, צריכת אלכוהול מוגברת ועישון. (פירוט בפרק 'כיצד תוכלי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד?').





סרטן השד וגנטיקה

מרבית מקרי סרטן השד (90-85%) אינם קשורים לסיפור משפחתי קודם ו/או לגורמים גנטיים תורשתיים מוכרים. בחולות מתחת לגיל 50, שיעור גבוה יותר של הגידולים קשור לשינוי גנטי תורשתי. במשפחות בהן נשים נוספות חלו בסרטן שד או בסרטן שחלה, עולה הסבירות כי סרטן השד קשור לשינוי גנטי תורשתי, גם אם לא זוהתה בוודאות מוטציה מוכרת בגנים הידועים.


במחקרים מדעיים שנערכו זוהו מספר גנים ששינויים תורשתיים בהם (מוטציות) קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן השד וסרטן השחלה. שני הגנים העיקריים, ששינויים בהם מסבירים כ-80-50% מהמקרים התורשתיים, הם הגנים BRCA1 ו-BRCA2. מוטציות בגנים אלו שכיחות בעיקר בקרב נשים ממוצא אשכנזי ועיראקי (גלות בבל).

מוטציה בגנים אלה מעלה במידה ניכרת גם את הסיכון לחלות בסרטן השחלה. כיום ישנם אמצעים שהוכחו כמפחיתים משמעותית סיכון זה.

לזיהוי של שינוי גנטי באישה חולה עלולות להיות השלכות לגבי קרובות משפחתה, שייתכן שירשו את אותו שינוי גנטי. לכן חשוב שהן תקבלנה ייעוץ גנטי כדי לבדוק אם הן נמצאות בסיכון מוגבר. כמו כן, קיימים אמצעי מעקב יעילים המסייעים באיתור ואבחון מוקדם של נשים הנמצאות בסיכון גבוה. לפני ששוקלים ביצוע בדיקות אבחון גנטי, חשוב לקבל ייעוץ מקיף המסביר את היתרונות והחסרונות של הבדיקה והשלכותיה על מהלך המעקב והטיפול. קיימות מרפאות לייעוץ גנטי בבתי חולים שונים בארץ וכן בקופות החולים. חשוב לקבל הסבר לשאלה: האם לתוצאות הבדיקה תהיינה השלכות מעשיות על המשך המעקב והטיפול, גם לאישה וגם לקרובות משפחתה? יש לקרוא בעיון רב את טופס ההסכמה לביצוע הבדיקה, לפני החתימה עליו.


ממחקר מקיף שנערך בארץ עולה כי כ-50% מהנשים שחלו בסרטן שד ונמצאו נשאיות של המוטציות בגנים BRCA, היו הראשונות שחלו במשפחתן, כלומר לא היה להן סיפור משפחתי לפני שחלו. לפיכך, כיום יש הסכמה בקרב כלל המומחים כי הבדיקה הגנטית לאיתור המוטציות בגנים BRCA צריכה להיות נגישה לאוכלוסייה רחבה יותר של נשים, בעיקר נשים ממוצא אשכנזי ועיראקי.

את השינויים (מוטציות) בגנים ניתן לאתר באמצעות בדיקת דם או רוק. בדיקות אלה אמנם מנבאות סיכון גבוה, אולם לא ניתן לחזות את גיל הופעת המחלה או את סוג המחלה (סרטן שד או שחלה).

כיום מוצעת בדיקה לגילוי נשאות למוטציות בגנים BRCA2-1 BRCA1 לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי מלא או חלקי, על פי הצהרה עצמית, גם ללא סיפור משפחתי. הזכאות לבדיקה אינה מחייבת ייעוץ גנטי מקדים ותינתן באופן חד-פעמי מגיל 25 ואילך. הבדיקה מתבצעת בקופות החולים.

ישנם כיום אמצעים יעילים למדי למניעת סרטן השד והשחלה בנשים נשאיות, אולם הם בעיקרם כירורגיים - כריתת שחלות מניעתית וכריתת שד מניעתית. לאישה שנמצאה נשאית וסיימה ללדת את מספר הילדים שתכננה, מומלץ לכרות את השחלות והחצוצרות ובכך להפחית את הסיכון לחלות בסרטן שחלה וגם בסרטן שד. כריתת שדיים לנשים שאינן נשאיות לא הוכחה כמפחיתה תמותה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'ניתוחים מפחיתי סיכון לסרטן שד ושחלה בנשים בסיכון גבוה'. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה: 1-800-599-995 או לאתר האגודה. 


מחקרים מצביעים גם על יעילות טיפול תרופתי להפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד בקרב נשים בסיכון גבוה: טמוקסיפן ציטרט - Tamoxifen citrate (טמוקסיפן® -®Tamoxifen)* לנשים לפני גיל המעבר ולאחריו, ומעכבי ארומטז לנשים לאחר גיל המעבר. כיום קיים מעקב של כ-20 שנה המוכיח יעילות זו.

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.

למידע נוסף בנושא תסמונות סרטן תורשתיות ולקבלת חוברת 'כל מה שרצית לדעת על סרטן וגנטיקה' של האגודה למלחמה בסרטן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.
 קיומו של גורם תורשתי למחלת הסרטן הוא אמנם גורם סיכון, אך גילוי גורם זה מעניק סיכוי למניעת מחלות סרטן נוספות בנבדקת ובבני משפחתה. לכן הקימה האגודה למלחמה בסרטן את תכנית 'הסיכוי שבסיכון', בסיוע NCF -  The Northern Charitable Foundation, ובשיתוף הקונסורציום הישראלי לאבחון גנטי של סרטן שד ושחלה הפועל ביוזמת ובחסות האגודה למלחמה בסרטן. התכנית נועדה להעלות את המודעות של חולות סרטן שד ושחלה לחשיבות הייעוץ הגנטי.

באתר האגודה למלחמה בסרטן נמצא שאלון אינטראקטיבי שבעזרתו ניתן לברר את הסיכון לחלות, ובהתאם, לפנות לרופא המשפחה לבירור נוסף בעזרת יעוץ גנטי.
את רשימת המרפאות לייעוץ גנטי ואת חוברות 'הסיכוי שבסיכון', שהפיקה האגודה למלחמה בסרטן בעברית, רוסית, ערבית ואנגלית, ניתן לקבל בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995. כמו כן, ניתן לפנות לייעוץ בפורום נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות, באתר האגודה למלחמה בסרטן.


חשוב לזכור: כ-80% מהנשים שחלו בסרטן השד אינן משתייכות לקבוצת סיכון. לכן, כל אישה צריכה להיות מודעת לגופה ולהיבדק על פי ההמלצות. נשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוה צריכות להקפיד על הבדיקות התקופתיות בתדירות המומלצת להן.





כיצד תוכלי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד?

מחקרים מדעיים רבים הוכיחו קשר הדוק בין אורח חיים פעיל, המשלב תזונה מאוזנת ומשקל גוף תקין, וכן הימנעות מעישון והגבלת צריכת אלכוהול, לבין הפחתת הסיכון לחלות במחלות שונות, בהן מחלות לב, כלי דם וסוכרת.

בשנים האחרונות אף הוכח באופן חד-משמעי הקשר בין גורמים אלה לבין מחלות הסרטן. השפעתו של אורח חיים בריא באה לידי ביטוי בהפחתת הסיכון לחלות בעיקר בסרטן השד, המעי הגס, הערמונית וכן סרטן הלבלב, הכליות, הרחם והוושט.


כיצד תאמצי אורח חיים בריא?

  • הקפידי לשלב פעילות גופנית בשגרת היומיום שלך. מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות, במשך רוב ימות השבוע. ההמלצה היא לבצע פעילות אירובית מתונה במשך לפחות 300-150 דקות שבועיות (5-2.5 שעות) או 150-75 דקות של פעילות אירובית נמרצת, או שילוב שווה ערך של פעילויות בעצימות משתנה. הוכח כי פעילות גופנית מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן, ובמיוחד בסוגי הסרטן השכיחים. חשוב לזכור כי כל פעילות, ולו המעטה ביותר, עדיפה על חוסר פעילות.

  • הימנעי מצריכה עודפת של קלוריות ושמרי על משקל גוף תקין. לנשים מומלץ לשמור על מדד מסת גוף (BMI) בין 18.5 ל-24.9, ועל היקף מותניים של עד 80 ס"מ.

  • הרבי באכילת ירקות ופירות טריים בשלל צבעים.

  • הרבי באכילת מזונות עשירים בסיבים, כגון דגנים מלאים, קטניות ואגוזים שאינם מומלחים.

  • הימנעי מאכילת מזונות עתירי קלוריות (עשירים בסוכר ובשומן).

  • המעיטי באכילת בשר אדום ומזון מעובד, מעושן, מטוגן, מלוח ומשומר.

  • הגבילי את צריכת האלכוהול לעד מנה אחת ביום, ועדיף להימנע כלל על מנת להפחית את הסיכון לחלות בסרטן. לנשים בסיכון גבוה מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת אלכוהול.

  • שתי מים והגבילי צריכת משקאות ממותקים בסוכר ובממתיקים מלאכותיים.

  • הימנעי מעישון - העישון מזיק לבריאות המעשנים ולבריאותם של המעשנים הפסיביים - החשופים לעשן של הסובבים אותם.

  • מומלץ להניק - הוכח מדעית כי הנקה ממושכת של חצי שנה עד שנה מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד.

באגודה למלחמה בסרטן חוברת מתכונים, 'בריאות בצבעים', המבוססת על ההמלצות התזונתיות שבכוחן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן וכן חוברות העוסקות באורח חיים בריא ומניעת סרטן: 'לבחור בריא - בריאות השד נתונה בידייך' ו'כללים לחיים בריאים'. לקבלת החוברות ללא תשלום פני בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה: 1-800-599-995. מידע נוסף תוכלי למצוא בפורום מניעת סרטן באתר האגודה.






גילוי מוקדם של סרטן השד

נכון להיום, גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד. כ-90% מהחולות עשויות להחלים, אם המחלה מתגלה בשלב מוקדם.

בכל גיל ובכל מצב (היריון, הנקה וכד'), אם את מרגישה בגוש או בשינוי כלשהו בשד, חשוב לפנות לרופא/ה ולדרוש לברר את טיבו.
זכרי: ככל שהגילוי מוקדם יותר - סיכויי הריפוי טובים יותר!


כדי להעלות את הסיכוי לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים חשוב להקפיד על ביצוע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות:


הכרת השדיים

הכרת השד היא חלק מחשיבות המודעות לגוף כולו, וכוללת קבלת אחריות על בריאותך. זהו תהליך חשוב שבו תלמדי להכיר את שדייך, את צורתם, את תחושתם ואת מגעם. הכרת השד נעשית על ידי התבוננות ומישוש, והיא מאפשרת לך להבחין בשינוי, לפנות לרופא/ה בהקדם על מנת לברר את טיבו.

בדיקת שד עצמית

את יכולה להכיר את שדייך בכל דרך שתתאים ותהיה נוחה לך. חשוב שתרגישי מה מתאים לך באופן אישי, וכאשר חל שינוי, תפני בהקדם לרופא/ה כדי לברר את טיבו של השינוי. יש לציין, כי טכניקת הבדיקה העצמית כשלעצמה, לא הוכחה כשיטת סריקה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד.


התחושה בשדיים במצבים רגילים בתקופת הפוריות

תחושתם הרגילה של השדיים במהלך החודש משתנה. הרקמות המייצרות חלב מתחילות להיות פעילות בימים שלפני התחלת המחזור החודשי. ישנן נשים שבתקופה זו השדיים שלהן רגישים וגושיים, במיוחד קרוב לאזור בית השחי.


התחושה בשדיים בתקופת גיל המעבר, עם הפסקת המחזור החודשי (המנופאוזה)

הפעילות ברקמות המייצרות חלב נפסקת. השדיים הופכים רכים, פחות מוצקים וגושיים.


הסימנים לגידול בשד

ב-90% מהמקרים הסימן הראשון לגידול סרטני בשד הוא נוכחותו של גוש בשד, אולם ישנם גם סימנים נוספים שחשוב לשים לב אליהם. אישה המכירה את שדיה יכולה באופן שגרתי לעקוב אחר שינויים במבנה שלהם ולגלות גושים או תופעות אחרות, שלא הורגשו או נראו קודם לכן. כ-70% מהגידולים מופיעים בחלק החיצוני העליון של השד, הכולל גם את אזור בית השחי.


למה יש לשים לב?

בשד:

  • גוש.
  • שינוי בצורה או בגודל השד.
  • שקע או בליטה בעור.
  • אי-נוחות או כאבים (תופעה שאינה שכיחה).
  • הופעת אודם וחום בשד, ללא קשר להנקה או לזיהום.
  • הופעה של ורידים בולטים או מורחבים.


בפטמה:

  • פטמה ששקעה פנימה לאחרונה.
  • גוש.
  • פצע שלא מחלים או אקזמה (פריחה) שאינה חולפת.
  • הפרשה מהפטמה (שאינה קשורה להנקה).


בבית השחי:

  • גוש.
  • נפיחות בבית השחי.

חשוב לזכור! רוב השינויים המתגלים בשד אינם מצביעים על הימצאות גידול סרטני, אך בכל מקרה של תופעה בלתי שגרתית, יש לפנות לרופא/ה כדי לבדוק אותה ולברר את טיבה.


בדיקת רופא ידנית

בדיקת שד מבוצעת על ידי רופא/ה המתמחה/ית בבדיקת שד, הבודק/ת את השדיים ואת בלוטות )קשריות( הלימפה בבית השחי ובצוואר. הבדיקה נעשית במצב ישיבה ושכיבה של הנבדקת. יש לציין, כי בדיקת שדיים ידנית לא הוכחה כאמצעי יעיל לאבחון המפחית את התמותה מסרטן שד - בדיקה זו מהווה חלק מהבדיקה הגופנית השגרתית השנתית.


בדיקת ממוגרפיה

בדיקה לאבחון מוקדם באמצעות מכשיר ממוגרפיה, היא בדיקת רנטגן מהירה של השדיים. בדיקת סריקה בממוגרפיה מיועדת לנשים ללא תסמינים כלשהם, ומטרתה לגלות גידול סרטני בשד בשלביו המוקדמים, כאשר מתפתחים שינויים ממאירים התחלתיים בשד, כגון גושים קטנים או הסתיידויות, שאינם ניתנים למישוש. זהו תהליך פשוט הנמשך מספר דקות. לעתים קרובות ניתן באמצעות הבדיקה לזהות גידול או הסתיידויות, עוד לפני שאפשר להרגישו באמצעות בדיקה ידנית.

האם בדיקת ממוגרפיה היא בטוחה?

מכשיר הממוגרפיה פולט קרינה ברמה נמוכה ביותר. זהו מכשיר שלגביו הוכח במחקרים רבים כי בגילים המומלצים לבדיקה, התועלת מהשימוש בו גבוהה בהרבה מנזק אפשרי. הוכח כי סריקה באמצעות ממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ-25%, ומפחיתה בשיעור דומה את מספר החולות המאובחנות לראשונה עם מחלה מתקדמת. רוב מכשירי הממוגרפיה בישראל עומדים בתקנים הבינלאומיים, ונמצאים במעקב סדיר של משרד הבריאות. בדיקה זו עשויה להציל את שדייך ואת חייך.


מדוע ברוב מדינות העולם המערבי ממליצים לנשים בסיכון רגיל על בדיקות סריקה בממוגרפיה רק מעל גיל 50?

כיום קיימת הסכמה מקצועית של גופים בינלאומיים ברוב המדינות המערביות, המבוססת על מחקרים בתחום, כי בדיקת הממוגרפיה בגילים 74-50 מסייעת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים ובכך להפחית את שיעור התמותה ממנה בכ-25%. הסוכנות הבינ"ל לחקר הסרטן (IARC) השייכת לארגון הבריאות העולמי הודיעה ביוני 2015 כי בדיקת ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 69-50 מפחיתה את הסיכון לתמותה מסרטן השד בכ-40%, וכי נמצאו ראיות מספקות לפיהן הבדיקה מפחיתה סיכון זה באופן משמעותי גם בקרב נשים בגילים 74-70. מתחת לגיל 50, הבדיקה אינה מומלצת לנשים בסיכון רגיל. הסיבות העיקריות לכך הן כי עקב היות השד סמיך (צפוף) יותר בגילים אלו - הבדיקה אינה יעילה מספיק בזיהוי המחלה בשלב מוקדם, ואילו כמות הקרינה הנספגת בו גבוהה יותר.

אין בדיקה שהיא מושלמת, אך ההמלצה של המומחים לבריאות הציבור, במיוחד כאשר מדובר בנשים בריאות, היא לנקוט מדיניות שיש בה יותר תועלת מנזק. מתרבים המחקרים שמדברים על אבחון יתר, במיוחד כשמדובר בנשים צעירות יותר, שעבורן בדיקת הממוגרפיה יעילה פחות ועלולה לגרום לביופסיות מיותרות, לצלקות שעלולות להסתיר אחר כך ממצא אמיתי, לאבחון שגוי (תשובה שלילית כאשר יש ממצא שלא אובחן) ולחרדות שלא לצורך.

לכן, ההמלצה לנשים לבצע בדיקת ממוגרפיה מגיל 50 מדי שנתיים, תואמת את ההמלצות של ארגוני הבריאות במספר מדינות באירופה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ובשנים האחרונות גם של כח המשימה האמריקני לרפואה מונעת.

האם הממוגרפיה גורמת לאבחון יתר?

הערכת יעילות תוכנית סריקה באמצעות ממוגרפיה, נמדדת ביכולתן של בדיקות סריקה אלו להוריד את שיעורי התמותה מסרטן שד באוכלוסייה נתונה. בארץ, בין השאר בזכות תוכנית הסריקה שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, ירד בכ-25% שיעור התמותה ביהודיות, ולאחר שגם נשים ערביות נענו לבדיקה, שיעור זהה של ירידה בתמותה מדווח גם לגביהן.


במשך השנים מתפרסמים מאמרים הסוקרים את נושא תוכניות הסריקה במטרה לברר את יעילותה של הממוגרפיה, בייחוד לאור הטענות על אבחון יתר. אבחון יתר מוגדר כאבחון ממצא באמצעות תוכנית סריקה שלא היה מאובחן במהלך חיי האישה, לולא נסרקה. למשל, גידול סרטני מקומי בצינורית (Ductal Carcinoma In Situ-DCIS), שהינו שלב מוקדם וממוקד מאוד, שבדרך כלל אינו מתפתח לגידול חודרני. עם זאת, נכון להיום לא ניתן לדעת מראש אלו מהגידולים מסוג זה יהפכו לחודרניים ואלו יישארו רדומים.


לכל בדיקה יש יתרונות, אך גם חסרונות, המתבטאים באפשרות שלא לגלות גידול ממאיר קיים, או לחשוד בטעות בגידול בעל התנהגות שפירה שהוא ממאיר. עם זאת, לאחר ששוקלים את היתרונות והחסרונות, מרבית רשויות הבריאות הרפואיות במדינות המערב בעולם, ממליצות לכל אישה מעל גיל 50, בסיכון רגיל, על ביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים באופן שגרתי.


מהי ניידת הממוגרפיה?

האגודה למלחמה בסרטן יזמה ורכשה ניידת ממוגרפיה על מנת לאפשר לנשים המתגוררות בפריפריות גיאוגרפיות וחברתיות לעבור את הבדיקה קרוב לביתן. כיום הניידת מופעלת על ידי צוות מקצועי (המורכב מנשים בלבד) של 'אסותא שירותים רפואיים'. הבדיקה ניתנת ללא תשלום, כחלק מסל הבריאות, לנשים בגיל המתאים (נשים מגיל 50 ומעלה, פעם בשנתיים).

הניידת מרווחת ומאפשרת נוחות ופרטיות באווירה נינוחה. בניידת ישנם חדרי הלבשה וחדר בדיקה המצויד במכשיר ממוגרפיה חדיש, העומד בקריטריונים המחמירים ביותר.

פרטים ומידע נוסף על בדיקת הממוגרפיה, מסלול ניידת הממוגרפיה המתואם עם קופות החולים, ורשימת מכוני ממוגרפיה מאושרים הכלולים בתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם, ניתן למצוא באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן או בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'®: 1-800-599-995. 


מי צריכה להיבדק?

  • על פי המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה, מומלץ לנשים שעברו את גיל 50 לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה, במכונים שאושרו על ידי משרד הבריאות. במסגרת התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, קופות החולים שולחות למבוטחות שלהן זימון אישי לבדיקה.
  • מגיל 45 עד 49 נשים יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגילים אלה. אם הן מחליטות לבצע את הבדיקה, היא תיעשה דרך קופות החולים.
  • לנשים שלהן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד, ונמצאות בסיכון גבוה, מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה, מגיל 40 או קודם לכן, בהתאם להמלצת הרופא/ה.
  • לנשים הנמצאות במעקב רפואי בשל היסטוריה משפחתית של סרטן השד, ולנשים הנמצאות במעקב בשל ממאירות במעי הגס, השחלה או הרחם, מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה או בדיקת הדמיה אחרת, על פי שיקול דעתו/ה של הרופא/ה המטפל/ת, בדרך כלל מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר.
  • בדיקת MRI של השד מומלצת לסריקה תקופתית בנשים שזוהו כנשאיות של מוטציה בגנים: BRCA1 BRCA2, PTEN, P53. ההמלצה במקרים אלה היא להתחיל בדיקת סקר ב-MRI מגיל 25 אחת לשנה. בדיקה זו מומלצת גם לנשים שהוגדרו לאחר ייעוץ גנטי כבעלות סיכון של מעל 20% לחלות בסרטן השד. ההמלצה לביצוע בדיקת MRI חלה גם על נשים שחלו בסרטן השד, לצורך מעקב אחר השד השני.


אופן בדיקת הממוגרפיה

הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד. בבדיקה לוחצים את השד בין שני משטחים. לעתים הלחץ גורם לאי-נעימות או לכאב למשך כמה שניות. ביום הבדיקה רצוי לא להשתמש בדיאודורנט, באבקת טלק או בתכשירים אחרים באזור השדיים ובית השחי.

זכרי, רוב השינויים המתגלים בשד אינם ממאירים, אך גם אם מתגלה בבדיקה ממצא ממאיר, הגילוי המוקדם מאפשר סיכויי ריפוי גבוהים ביותר!

אל תהססי, בצעי את הבדיקה בהתאם להמלצות - בדיקת הממוגרפיה הוכחה כאמצעי היעיל היחיד הקיים כיום לסריקה שבכוחה להפחית את שיעורי התמותה מהמחלה. הרופא/ה עשוי/ה להפנות את האישה לבדיקה נוספת, לפי שיקול דעתו/ה, בתדירות הנדרשת.

חשוב לדעת!
בכל גיל, אם בבדיקה ידנית מאובחן גוש, והאישה נשלחת לבדיקת ממוגרפיה, גם אם בבדיקת הממוגרפיה התקבלה תשובה שהכל תקין, יש לברר ביסודיות את טיבו של הגוש, באמצעות בדיקות נוספות.

רגישות בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד אינה זהה אצל כל הנשים. רגישות הבדיקה נעה בין 69% ל-90%. בנשים עם מבנה שד צפוף (השכיח יותר בנשים צעירות), רגישות בדיקת הממוגרפיה נמוכה, משום שהצפיפות הגבוהה של רקמת השד עלולה להסתיר גידול.

בנוסף, בדיקת הממוגרפיה מוגבלת לעתים בנשים לאחר ניתוח או הקרנות. עם זאת, יש לציין כי בדיקת הממוגרפיה הינה היחידה שהוכחה ואושרה כיעילה ביותר לסריקה לגילוי מוקדם של סרטן השד.

על פי הגישה הנהוגה כיום, הגילוי מוקדם של סרטן השד והמעקב אחר נשים שחלו בסרטן השד, צריכים להיות מותאמים לסיכון האישה לחלות במחלה ולמבנה השד שלה, כפי שנצפה בבדיקת הממוגרפיה ובאמצעי הדמיה אחרים, כגון בדיקת אולטרה-סאונד וכד'. בחלק מהנשים השימוש הבלעדי בבדיקת ממוגרפיה כבדיקה יחידה אינו מספיק, וישנה חשיבות לעבודת צוות רב-מקצועי של רופאים ואנשי צוות המטפלים במחלות שד: כירורג/ית, רדיולוג/ית, אונקולוג/ית, כירורג/ית פלסטי/ת וכד'.

מרכז שד רב-מקצועי

כאשר מתגלה ממצא חשוד, מומלץ לפנות למרכז שד שבו פועל צוות רב-מקצועי. בדרך כלל, אחות מתאמת שד תלווה אותך לאורך הבדיקות, ההתייעצויות והטיפול. אחות זו היא חלק מרשת 'אחיות ועובדות סוציאליות מתאמות הטיפול בסרטן השד', שהאגודה למלחמה בסרטן יזמה, מממנת ומדריכה. בנוסף, הצוות כולל: כירורג/ית, פתולוג/ית, אונקולוג/ית, רדיולוג/ית (מומחה/ מומחית באבחון בהדמיה), כירורג/ית פלסטי/ת, גנטיקאי/ת, עובד/ת סוציאלי/ת וכד'.

לקבלת החוברת 'מדריך לאישה שאובחנה עם ממצא בשד', הכולל שאלות שכדאי לשאול בכל שלב של תהליך האבחון והטיפול, לפרטי התקשרות למרכזי שד רב-מקצועיים ברחבי הארץ ולאחיות או עובדות סוציאליות הפועלות ברחבי הארץ, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן: 1-800-599-995.


ממוגרפיה דיגיטלית

בטכנולוגיה חדישה זו התמונה מושגת על ידי מערכת אלקטרונית ונשמרת במחשב במקום על סרט צילום. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת עיבוד ממוחשב של התמונה לאחר ביצוע הצילום.

לממוגרפיה דיגיטלית כמה יתרונות:

  • ניתן להגדיל ממצאים שונים, כגון הסתיידויות קטנות, ללא צורך להזמין את האישה לבצע צילום הגדלה נוסף (יכולת ההגדלה קיימת גם בממוגרפיה שאינה דיגיטלית).
  • הצילומים נשמרים במחשב ולא קיימת סכנה כי יאבדו.
  • שיפור ניגודיות התמונה מדגיש את הממצאים בתמונת הממוגרפיה, ובכך משפר לעתים את דיוק הבדיקה.


ממוגרפיה תלת-ממד - טומוסינטזיס (Tomosynthesis)

טומוסינתיזיס היא שיטה חדשה של ממוגרפיה דיגיטלית, שבה מצלמים את השד מכמה זוויות בלי שהרקמות יסתירו זו את זו. בשיטה זאת נוצרים חתכים טומוגרפיים בדומה לבדיקת CT או MRI. שיטה זו הוכחה כמפחיתה הן את שיעור הנשים הנקראות לבדיקה חוזרת, והן את שיעור התוצאה השלילית השגויה. הסריקה הזו יכולה גם לתת מענה מדויק יותר לנשים בעלות מרקם שד צפוף, המהווה מגבלה בממוגרפיה רגילה.


בדיקות משלימות

הרופא עשוי להיעזר באמצעי האבחון הבאים, בנוסף לאלו שהוזכרו לעיל:

אולטרה-סאונדח(Ultrasound - US) 

בבדיקת האולטרה-סאונד - בדיקה על-קולית של השד - משתמשים בגלי קול כדי להדגים על צג את רקמות השד. לאחר שמורחים את האזור בג'ל מיוחד, מועבר מתמר קטן המייצר גלי קול מעל האזור הנבדק. מחשב מיוחד ממיר את התהודה ומאפשר יצירה של תמונת המבנה הפנימי של האיבר. באמצעות הבדיקה אפשר להבחין בין גידול מוצק לבין כיס המכיל נוזל (ציסטה). אפשר להשתמש בבדיקה זאת גם לביצוע ביופסיה מכוונת בשד, על ידי שאיבת הנוזל או התאים מהגוש שאובחן, במחט עדינה.

תוספת בדיקת האולטרה-סאונד כבדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה, עשויה לשפר את יכולת הגילוי המוקדם של סרטן השד, במיוחד כשמדובר בממצא של גוש באישה צעירה שמרקם השד שלה צפוף. בכל מקרה, לאחר ביצוע בדיקת הממוגרפיה, הרדיולוג/ית והרופא/ה המטפל/ת יחליטו על הצורך בבדיקות אבחון משלימות, כגון US ,MRI ו/או ביופסיה.


שימוש באולטרה-סאונד ייעשה במקרים הבאים:

  • לבירור אם ממצאים שנראו בבדיקת ממוגרפיה הם ציסטה או גוש מוצק.
  • לבירור ביחס לגוש שניתן למישוש, כאשר בדיקת הממוגרפיה תקינה.
  • לנשים צעירות, מגיל 30, נשים בהיריון ונשים מניקות, שאובחן אצלן גוש בשד (בחלק מהנשים תושלם הבדיקה באמצעות צילום ממוגרפיה, על פי המלצות הרופאים).
  • כהשלמה לבדיקת ממוגרפיה בנשים הנמצאות בסיכון ושמבנה השד שלהן צפוף.
  • לסיוע בתהליך לקיחת ביופסיות מגושים בשד.


לסיכום, בדיקת אולטרה-סאונד של השד אינה משמשת כבדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן השד, אלא כבדיקה משלימה.


בדיקת תהודה מגנטיתח(Magnetic Resonance Imaging - MRI) 

ההדמיה נעשית באמצעות מגנט, ללא קרינת רנטגן. הנבדקת שוכבת על הבטן כשהשד נמצא במתקן מיוחד התומך בו. לצורך הבדיקה מזריקים חומר ניגוד לווריד (גדוליניום), המשמש להדגמתם של כלי הדם. ההנחה היא שבגידול סרטני מצויים יותר כלי דם, ולכן הם 'ייצבעו' יותר בהשוואה לרקמת שד בריאה, וכך יהיה ניתן לזהות אותם.

בדיקת MRI מצטיינת ברגישות הגבוהה ביותר לגילוי סרטן שד פולשני, אולם דיוק הבדיקה משתנה, וייתכנו מקרים בהם ייראו אזורים צבועים בשד שאינם גידול, כלומר לעתים ישנה רגישות יתר. במקרים אלו יהיה צורך לבצע ביופסיות בהנחיית MRI, על מנת לשלול את קיומו של גידול סרטני בשד.

בדיקת MRI תתבצע במקרים הבאים:

  • לפני ניתוח - בחלק מהנשים שאובחנו עם סרטן שד תבוצע בדיקת MRI על מנת לברר אם מדובר במחלה רב-מוקדית באותו שד. בירור זה ישפיע על ההחלטה אם לבצע ניתוח משמר שד (Lumpectomy) או ניתוח כריתה שלמה של השד (Mastectomy). כמו כן, הבדיקה תסייע באיתור מוקדי מחלה בשד השני, אם ישנם.
  • כבדיקת סריקה - בנשים הנושאות את הגנים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן שד (BRCA1 BRCA2 P53, PTEN), ובנשים לאחר ייעוץ גנטי, שהוגדרו כבעלות סיכון של מעל 20% לחלות בסרטן השד. בדיקת MRI מומלצת לנשים אלו לרוב מכיוון שנשאיות רבות מאובחנות בגיל צעיר יחסית, שבו רגישות הממוגרפיה נמוכה, בין השאר עקב צפיפות השד.
  • למעקב - לנשאיות שחלו בסרטן השד , לצורך מעקב אחר השד השני.


עבור קבוצות נשים אלו, ובמקרים נוספים המפורטים בחוזר משרד הבריאות, בדיקת MRI ניתנת במסגרת סל הבריאות.


בדיקות ביופסיה שונות

ביופסיית מחט עדינה F.N.A (דגימת תאים)

בדיקה מהירה ופשוטה, אשר בדרך כלל כמעט שאינה גורמת לכאב. הרופא/ה משתמש/ת במזרק עם מחט דקה בעזרתו נשאבת דגימת תאים מן השד. הדגימה נשלחת למעבדה לאבחון סוג התאים. אם נמצאו סימנים לגידול ממאיר, יש להתייעץ עם האונקולוג/ית לגבי המשך הטיפול הדרוש.


ביופסיית מחט עבה (Trucut)

בדיקה זו לרוב אינה כרוכה בכאב, נעשית בהרדמה מקומית ונמשכת זמן קצר בלבד. במהלך הבדיקה מוחדרת מחט חלולה, בהרדמה מקומית, תוך כדי מישוש הגוש, אם הוא נמוש. במקרה שהגוש או גבולותיו אינם ודאיים, ייעשה שימוש בהנחיית אולטרה-סאונד במהלך הבדיקה. המחט מוציאה רקמה בצורת גליל צר מהגוש בשד. מקובל לקחת בין שלושה לשישה גלילים מתוך הגוש בשד. הגלילים נשלחים לבדיקה פתולוגית. כמו כן, ניתן לבדוק רצפטורים בדגימה כזאת ולהשתמש בתשובה להחלטה הטיפולית.

ביופסיית מחט עבה בסיוע ואקום (Mammotome)

ביופסיה זו מיועדת לדגימת גושים קטנים והסתיידויות אשר זוהו בבדיקת סריקה בממוגרפיה. הבדיקה נערכת בשכיבה על הבטן, בהרדמה מקומית, בהכוונת ממוגרפיה או אולטרה-סאונד. כך קל יותר לכוון לאזור הנבדק ולקצר את משך הבדיקה לכ-45-30 דקות בלבד.

מהלך הבדיקה כולל החדרת מחט חלולה ובתוכה מכשיר חד, המחוברים למערכת ואקום. המכשיר נע בתוך רקמת השד בתנועה סיבובית ומוציא דגימת רקמה מהאזור המיועד לבדיקה. דיוק האבחנה רב יותר, מאחר והמכשיר דוגם את הרקמה באותו אזור באופן מתמשך ורציף. בגידולים שפירים, בדיקה זו מחליפה ביופסיה פתוחה )ניתוחית(, אך אם נדגם בבדיקה זו גידול ממאיר, יהיה צורך לסיימה בביופסיה פתוחה.

ביופסיה ניתוחית (דגימת רקמה, Excisional Biopsy)

לעתים לא ניתן לאבחן בוודאות באמצעי האבחון שהוזכרו, אם הממצא שנתגלה הוא ממאיר או שפיר, ולכן יהיה צורך לכרות את הגוש, בהרדמה כללית או מקומית, ולשלוח אותו לבדיקה פתולוגית.

בבדיקה זו נקבעת האבחנה הסופית, הקובעת את הצורך בניתוח, אם הממצאים שנתגלו ממאירים. לפי תקנות משרד הבריאות בארץ, הביופסיה מתבצעת בנפרד מניתוח הכריתה. האישה רשאית וזכאית לבקש הפרדה בין שתי פעולות אלה, והיא צריכה להסכים לכל אחת מהן בנפרד. במקרה זה, בשלב הראשון נכרת הגוש ונשלח לבדיקה פתולוגית. אם הבדיקה מצביעה על תהליך ממאיר, מתבצע הניתוח לאחר כמה ימים. הפרדה זו מאפשרת לאישה שהות נוספת להכין את עצמה, להתייעץ ולהיות שותפה בבחירת סוג הניתוח. העיכוב הקצר בין האבחנה לבין הניתוח אינו פוגע בסיכויים להחלמה. במקרה שהאישה מחליטה על ביצוע מיידי של הניתוח לאחר הביופסיה, נבדק הגוש שנכרת במיקרוסקופ, בזמן שהאישה מצויה בהרדמה. לצורך הבדיקה מוקפא הגוש, ולכן הבדיקה נקראת 'חתך קפוא' (Frozen Section).






סיכום

חשוב לזכור, כי ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד, כמו בסוגי סרטן נוספים, באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, הכולל הימנעות מעישון, צמצום צריכת האלכוהול, שמירה על משקל גוף תקין, הקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת וביצוע פעילות גופנית סדירה.

נכון להיום, אבחון מוקדם הוא המפתח לריפוי של סרטן השד. הקפידי על ביצוע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות, אמצי אורח חיים בריא, למדי להכיר את גופך ואת מצבו הרגיל, כך שאם יתגלה שינוי תוכלי לגשת לרופא/ה בזמן לצורך בירור. ההמלצות לאבחון מוקדם נועדו לשמור על בריאותך, למענך ולמען אוהבייך, וההקפדה על ביצוען נתונה בידייך!




מערך התמיכה, המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לנשים המתמודדות עם סרטן השד

ההתמודדות עם סרטן השד הוא תהליך מורכב, המלווה בחרדות ושינויים בתחומים רבים: גופניים, נפשיים, משפחתיים וחברתיים. במרכזים לבריאות השד בבתי החולים עומדים לרשות האישה אנשי מקצוע, שרובם מומנו בסיוע האגודה, היכולים לתת הדרכה, תמיכה, הכוונה וליווי.


האגודה למלחמה בסרטן מסייעת בהקמה ובשיפוץ של מרכזי שד כוללניים ברחבי הארץ, בהם האישה נמצאת במרכז, ומטפל בה צוות רב-מקצועי. בנוסף, האגודה מפעילה מערך מידע, סיוע, הדרכה ותמיכה ארצי, ללא תשלום, לחולות סרטן השד, מחלימות ובני משפחותיהן:


'יד להחלמה'® - מרגע האבחנה ועד להחלמה

'יד להחלמה' של האגודה למלחמה בסרטן מורכב כולו מנשים מתנדבות שהתמודדו עם סרטן השד, ועברו הכשרה מיוחדת המאפשרת להן לעמוד לצד הנשים המתמודדות עם המחלה ולצד נשים המתמודדות עם סרטן שד גרורתי. המתנדבות מותאמות לחולות בגיל</