לתרומה

סרטן השד
חודש המודעות

סיכום שנתי של התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד בישראל–2011

עוד בנושא

התוכניות הלאומיות לגילוי מוקדם של סרטן השד והמעי הגס -

משרד הבריאות

 

"שיעור הבדיקות בנשים ערביות זהה כיום לזה של נשים יהודיות"

התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד בישראל מופקדת על ניטור כל הפעילות בתחום בדיקות השד בארץ החל בבדיקות האבחון הרדיולוגיות בכלל האוכלוסייה הישראלית, דרך הפעולות הכירורגיות, האבחון הפתולוגי ועד לניטור הכניסה למכונים האונקולוגיים של נשים שאובחנו עם ממאירות. מכלל 65 מכוני ממוגרפיה הפועלים בישראל, מנוטרים 59 מכונים ע״י התוכנית המבצעים כ-85% מכלל צילומי השד בישראל. בכלל המכונים המנוטרים נכללת גם יחידת ממוגרפיה ניידת אחת.

ששה מכוני ממוגרפיה בחרו שלא לדווח לתוכנית הלאומית ואינם משתתפים בתוכנית אבטחת האיכות הארצית.

 

מאז הפעלת התוכנית ועד היום נוטרו ע״י התוכנית כמעט 5 מיליון בדיקות הדמיית שד (!) בלמעלה ממיליון נשים שונות, מתוכן 82,000 בדיקות בניידת הממוגרפיה. בשנת 2010 זוהו 411,834 בדיקות ממוגרפיה ונצפתה עליה קלה בשיעור הנשים הנבדקות. המדיניות הרשמית בישראל לבדיקות גילוי סרטן השד ממליצה לכל אישה בגיל 74- 50 להיבדק בבדיקת ממוגרפיה באופן שגרתי אחת לשנתיים. להערכת התוכנית 72-4% מהנשים בישראל ביצעו את הבדיקה בשנתיים האחרונות. בשנה האחרונה נבדקו 248,906 נשים למטרת סריקה בגיל 74- 50, כאשר כ-86% מהן נבדקו כבר בעבר, כלומר הן נבדקות חוזרות כנדרש. פערים בהיענות לסריקה שזוהו בעבר בין תת אוכלוסיות בישראל צומצמו ושיעורי ההיענות הנוכחיים באוכלוסיות העולות, החרדיות, נמוכים רק בכ- 5-10% משיעורי ההיענות בנשים היהודיות הותיקות. שיעור הבדיקה בנשים ערביות זהה היום לזה של נשים יהודיות.

 

בשנת 2009 זוהו דרך מקורות המידע של התוכנית הלאומית 4,362 מקרים של סרטן השד, מספר זה עלה מעט לעומת השנים הקודמות ויכול לנבוע מעליה בשיעור הנבדקות.

מכלל הממאירויות שהתגלו ב- 2009, זוהו לפחות 37% מהגידולים דרך בדיקות הסריקה היזומות לגילוי מוקדם של המחלה בנשים בגיל 74- 50, כאשר 83% מתוכם זוהו בנשים שנבדקו באופן חוזר. בנשים אלו צפוי היתרון העיקרי והמרכזי של בדיקת סריקה לגילוי מוקדם אפקטיבי העשוי לתרום לירידה בתמותה. שאר הגידולים התגלו בעקבות ממצא של גושים ותלונות אחרות של הנשים. שיעור גילוי הממאירויות בנשים הנסרקות באופן חוזר בגיל היעד היה 5.5 גידולים לכל 1,000 נשים נסרקות. שיעור זה גבוה מהיעד הלאומי שנקבע על פי שיעור ההיארעות הצפוי של סרטן השד בישראל.

 

עדיין נצפית עלייה מתמדת במספר הנשים הנבדקות שלהן ממליצים בדיקות נוספות לאחר בדיקת הממוגרפיה השיגרתית ושיעור זה עומד כעת על 13%. עליה זו יכולה לבטא, בין השאר, דפוסים של רפואה מתגוננת החודרת יותר ויותר לעשייה הרפואית בישראל. לעודף בדיקות נוספות יכולות להיות השלכות פסיכולוגיות שליליות על הנשים הנבדקות כמו גם משמעויות כלכליות ניכרות. הן יכולות להוביל גם לעודף בשיעור הגילוי (overdiagnosis).

 

מטרה עיקרית של תוכנית הסריקה, בנוסף לגילוי מספר גדול ככל האפשר של גידולים תוך נזק מינימלי לנשים, כוללת גם גילוי המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר. גילוי מוקדם אמיתי מעלה בהרבה את הסיכוי להחלמה מלאה מהמחלה ומקטין לעיתים את משך ועוצמת הטיפולים הנדרשים. בכלל הנשים שהתגלו דרך תוכנית הסריקה בגיל 50-74 ושעבורם היו נתוני שלב מחלה מלאים זוהו 15.8% מהגידולים בשלב לא פולשני ועוד 40.6% בשלב ראשון. התפלגות זו טובה מהתפלגות שלב המחלה בכלל החולות בסרטן השד בישראל אך אינה עומדת ביעד הגילוי המוקדם של 70% בנשים הנבדקות באופן חוזר. ניכרת ירידה קלה באבחון מחלה מסוג DCIS שנתפסת על ידנו כמגמה חיובית משום שחלק מה- DCIS יכולים להיות גידולים שאינם בעלי משמעות רפואית.

 

בשנים האחרונות התגבר השימוש בבדיקת MRI שד לגילוי סרטן השד בקבוצות סיכון. בדיקת MRI משמשת לגילוי מוקדם בנשים שהן נשאיות של תקלות גנטיות (מוטציות) בגנים BRCA1, BRCA2 ושאצלן יש לבדיקת הממוגרפיה ערך מוגבל מאד. התוכנית הלאומית מתחילה לנטר גם את פעילות ה- MRI בישראל. מאגרי המידע של התוכנית הלאומית מאפשרים כיום ביתר קלות לזהות דיווח של סיפור משפחתי אצל הנשים הנבדקות ומאפשרים לצוות התוכנית לפנות לרופאים הראשוניים ולהתריע על מצב של סיכון יתר במטופלותיהם.

 

האתגרים העיקריים העומדים כיום בפני התוכנית הלאומית הם:

  1. המשך מגמת הגברת ההיענות לבדיקות בקרב הנשים שסירבו עד היום להיבדק למרות הזמנות חוזרות ונשנות תוך מאמץ עיקרי להקטנת פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
  2. דרבון הנשים הנבדקות להקפיד על בדיקה חוזרת בכל שנתיים על מנת להקטין את הסיכון להתפתחות ממאירות בשל התארכות התקופה שבין בדיקות השגרה.
  3. הגברת הזיהוי של נשים בסיכון גבוה בשל סיפור משפחתי ע״י הצוותים הרפואיים ומערכות המידע על מנת להפנות נשים אלו לבדיקות סקירה מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר, או להפנותן לאבחון גנטי ולביצוע בדיקות סריקה המיוחדות לתסמונות הגנטיות.
  4. שיפור מערכות המידע של התוכנית הלאומית ושיפור הרגולציה כך שהתוכנית תכלול את כלל מכוני הממוגרפיה בישראל ואת הבדיקות הטכניות, להבטחת איכות תהליך גבוהה לכל הנבדקות בארץ.
  5. הגברת הבדיקה של אינדיקטורים הקשורים לפעילות מכוני הפתלוגיה לשיפור איכות התשובות ההיסטולוגיות ובמיוחד הסמנים הביולוגיים הדרושים לצורך החלטות טיפוליות.
גד רנרט, ראש התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד והמעי הגס
bul3 מכוני ממוגרפיה בישראל - 2011 מקושרים למערך הניטור הלאומי