סרטן באף ובסינוסים הפרנאזאליים

מהו סרטן באף ובסינוסים הפרנאזאליים?

גידולים סרטניים בחלל האף ובסינוסים הפרנאזאליים Nasal cavity and paranasal sinus cancer)) הם נדירים ומהווים כ-5-3% מכלל גידולי ראש-צוואר. סרטן בחלל האף מתפתח בחלל שנמצא מאחורי האף, וסרטן הסינוסים הפרנאזאליים מתפתח בחללים מלאי האוויר בתוך עצמות הגולגולת סביב או ליד האף.

חלל האף

נחירי האף נפתחים לתוך חלל האף. חלל זה הוא חלל העובר לאורך החלק העליון של גג הפה (החך, המפריד בין האף לפה) ולאחר מכן פונה מעט כלפי מטה כדי להצטרף אל לוע האף (החלק העליון של הגרון).

הסינוסים הפרנאזאליים

סינוסים הם חללים קטנים בעצמות המחוברים לחלל האף. הם נקראים paranasal כי הם נמצאים סביב האף. הסינוסים השונים נקראים בהתאם לעצמות השונות שבהן הם נמצאים:

• הסינוסים המקסילריים - באזור הלחיים, מתחת לעיניים, משני צדי האף.
• הסינוסים הפרונטליים - מעל אזור העיניים והגבות הפנימיות.
• סינוסים ספנואידים - עמוק מאחורי האף, בין העיניים.
• סינוסים אתמואידים - מעל האף, בין העיניים.

הסינוסים בדרך כלל מלאים באוויר. כאשר יש הצטננות או זיהום בסינוסים, הסינוסים עלולים להיחסם ולהתמלא בריר ומוגלה, דבר שעלול לעורר אי-נוחות. הפרשות אלה יכולות להתנקז מהסינוסים לתוך חלל האף.

תפקידי חלל האף והסינוסים הפרנאזאליים:

• עוזרים לסנן, לחמם ולהרטיב את האוויר שאנו נושמים.
• נותנים לקול תהודה (סאונד).
• מקלים את משקל הגולגולת.
• מספקים מסגרת גרמית לפנים ולעיניים.

חלל האף והסינוסים הפרנאזאליים מצופים בשכבה של רקמה מייצרת ריר (רירית). ברירית יש סוגים רבים של תאים, כולל:

• תאי אפיתל קשקשי, שהם תאים שטוחים המצפים את הסינוסים ומרכיבים את רוב הרירית.
• תאי בלוטות, כגון תאי בלוטת רוק מינוריים, המייצרים ריר ונוזלים אחרים.
• תאי עצב, שאחראים על התחושה (היכולת להרגיש) ולחוש הריח באף.
• תאים הנלחמים בזיהום (שהם חלק ממערכת החיסון), תאי כלי דם ותאים תומכים אחרים.
• סוגים אחרים של תאים, כולל תאי עצם וסחוס, שגם בהם יכולים להתפתח גידולים. 

סוגי סרטן חלל האף וסרטן הסינוסים הפרנאזאליים

סרטן יכול להתפתח מכל סוג של תא המרכיב את הרירית, וכל סוג של סרטן מתפתח ופועל בצורה שונה:

• קרצינומות של תאי קשקש - סרטן הנוצר מתאי אפיתל קשקש. זהו הסוג הנפוץ ביותר (מעל 50%) של סרטן בחלל האף ובסינוסים הפראנזאליים.
• גידולים סרטניים הנוצרים מתאי בלוטת רוק קטנות, והם הסרטן השני בשכיחותו באף ובסינוסים. גידולים אלה יכולים להיות מסוגים שונים, העיקריים שבהם כוללים:  אדנוקרצינומה, קרצינומה מסוג adenoid-cystic וגידול מסוג mucoepidermoid. 
• קרצינומה שאינה ממוינת (סרטן לא ממוין, (Undifferentiated של חלל האף או הסינוסים הפרנאזאליים - סרטן שצומח מהר מאוד, והתאים נראים לא נורמליים באופן שקשה לדעת מאיזה סוג תא הסרטן התחיל.
• מלנומה – נוצר ממלנוציטים, תאים שנותנים לעור את צבעו השזוף או החום. סרטן זה מתפתח בדרך כלל בעור באזורים החשופים לשמש, אך יכול להיווצר גם ברירית חלל האף והסינוסים או באזורים אחרים בגוף.
• Esthesioneuroblastoma - סרטן שמתחיל בעצב חוש הריח, ונקרא גם 'נוירובלסטומה של חוש הריח'. גידול זה מתפתח בדרך כלל בגג של חלל האף וכולל מבנה הנקרא 'לוחית' (cribriform) - עצם בעומק הגולגולת, בין העיניים, ומעל הסינוסים האתמואידים. 
• לימפומה מסוג T-cell/natural killer cell – הסרטן השלישי בשכיחותו באזור הראש והצוואר. הגידול מתפתח בתאי מערכת החיסון הנקראים 'לימפוציטים', ועלול להופיע בחלל האף ובסינוסים הפרנאזאליים.
• סרקומות - סרטן של שרירים, עצם, סחוס ותאים סיביים שיכולים להתחיל בכל מקום בגוף, כולל חלל האף והסינוסים הפרנאזאליים.

גידולים אחרים המצויים בחלל האף ובסינוסים הפרנאזאליים כוללים פוליפים או פפילומות (יבלות). גידולים אלו אינם סרטניים אך עלולים לגרום להפרעות וייתכן כי יצריכו ניתוח.

גורמי סיכון

חשיפה לחומרים במקום העבודה - שאיפה של חומרים מסוימים בזמן העבודה יכולה להעלות את הסיכון לסרטן זה. חומרים אלה כוללים: אבק עץ מנגרות (כגון בוני רהיטים וארונות), מנסרות ותעשיות אחרות הקשורות לעץ; אבק מטקסטיל (צמחי טקסטיל); אבק עור (ייצור נעליים); קמח (אפייה וטחינת קמח); אבק ניקל וכרום.

עישון - מגביר את הסיכון לסרטן חלל האף, במיוחד מסוג תאי הקשקש.

זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV).

מין - סרטן בחלל האף ובסינוסים הפרנאזאליים שכיח בערך פי 2 בגברים מאשר בנשים.

גיל - כ-80% (8 מתוך 10 אנשים) מהמאובחנים עם סרטן של חלל האף או הסינוסים הפרנאזאליים הם מעל גיל 55.

טיפול קודם בקרינה – מי שחלה ברטינובלסטומה תורשתית (ילדים בדרך כלל) ושקיבל טיפול בקרינה לאזור העיניים נמצא בסיכון מוגבר לחלות. כך גם מי שטופל בעבר בקרינה לאזור העיניים בגלל גידול בחלל האף או בסינוסים הפראנזאליים.

תסמינים (סימפטומים)

תסמינים אפשריים, לרוב רק בצד אחד של האף או הסינוסים, מתוארים מטה, אם כי הופעת תסמינים אינה מעידה בהכרח על סרטן ויש להתייעץ עם רופא/ה.

• גודש באף ותחושת מחנק ללא שיפור ואף החמרה
• כאבים מעל או מתחת לעיניים
• חסימה של צד אחד של האף
• ניקוז הפרשות האף לגרון
• דימום מהאף
• מוגלה המתנקזת מהאף
• בעיות בחוש הריח
• חוסר תחושה או כאב בחלקי הפנים
• התרופפות או חוסר תחושה של השיניים
• גוש או מסה על הפנים, החך (החלק העליון של הפה) או בתוך האף
• עיניים דומעות ללא הרף
• בליטה של ​​עין אחת
• אובדן או שינוי בראייה
• כאב או לחץ באחת האוזניים
• אובדן שמיעה
• כאב ראש
• הפרעה בפתיחת הפה
• הגדלת בלוטות הלימפה בצוואר (נראות או מורגשות כמו גושים מתחת לעור).

אבחון 

אם רופא שיניים או רופא משפחה יעלו חשד שמדובר בסרטן, הם יפנו אותך למומחה בתחום אף אוזן וגרון או לכירורג ראש-צוואר לקבלת ייעוץ ובדיקה.

הרופא המומחה יתשאל אותך לגבי התסמינים השונים ובעיות רקע אחרות מהן סבלת לאחרונה. סביר להניח כי ישאלו אותך אם הבחנת בשינוי כלשהו בקול, בבליעה, בנשימה, בתיאבון או במשקל. לאחר מכן הרופא יבצע בדיקה גופנית של אזור הפה, הגרון והצוואר כדי לזהות שינויים נראים לעין. כמו כן רופא אף אוזן גרון, או מנתח ראש וצוואר, יעשה בדיקה אנדוסקופית: מכיוון שלא ניתן לראות בעין חלקים עמוקים יותר בתוך האף או הסינוסים, ייתכן כי חלק מהאבחון יכלול שימוש באנדוסקופיה – שיטה המשמשת להסתכלות ישירה פנימה אל תוך חללי גוף שונים. במהלך הבדיקה מוחדרת לגוף צינורית ארוכה וגמישה העשויה מסיבים אופטיים אשר מקרינים אור ומעבירים תמונות באמצעות מצלמת וידאו אל צג שבו מתבונן הרופא המבצע את הבדיקה.

בהמשך יפנה אותך לבדיקות נוספות לצורך קביעת האבחנה ושלב המחלה.

• בדיקות מעבדה: דם ושתן.
• בדיקות דימות: CT, MRI, PET-CT.
• ביופסיה: ביופסיה היא הליך פולשני שבו רופא נוטל דגימה מהרקמה החשודה. רופא פתולוג מסתכל על הרקמה תחת מיקרוסקופ ומבצע בדיקות נוספות, כדי לבחון אם יש בה תאים סרטניים. דו"ח הפתולוגיה ממלא תפקיד חשוב באבחון סרטן ובקביעת אפשרויות הטיפול. ברוב המקרים התשובה של הבדיקה מגיעה לרופא כעבור כמה שבועות. עם קבלת תוצאות הבדיקה חשוב לדון עם הרופא בתוצאות.

המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או שבועות עד שכל תוצאות הבדיקות יתקבלו ועד מועד הפגישה עם הרופא. תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחששות ובמתח, לכן מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים היכולים לתמוך ולסייע.

קביעת שלב המחלה 

'שלב המחלה' (stage) הוא מונח המשמש לתיאור גודל הגידול הסרטני ומידת התפשטותו אל מעבר לאזור שבו הוא נוצר. קביעת שלב המחלה חיונית לקבלת ההחלטה על הטיפול המתאים והיעיל ביותר. באופן כללי, מחלת סרטן מתפתחת בארבעה שלבים:

• שלב 1 - גידול קטן ומקומי.
• שלב 3-2 - סרטן שהתפשט לאזורים הקרובים.
• שלב 4 - סרטן שהתפשט לאיברים אחרים בגוף. נקרא גם 'סרטן משני' או 'סרטן גרורתי'.

קביעת שלב המחלה משתנה בהתאם לסוג הסרטן ולמיקומו. הרופא או האחות יוכלו לתת לך מידע נוסף בנוגע לשלב המחלה במקרה שלך.

שלבי מחלה לפי שיטת TNM

שיטת דירוג המספקת מידע מדויק לגבי שלב המחלה:

T  - Tumor – שלב המתאר את היקף הגידול. כולל ארבעה תתי-שלבים, מ-1 עד 4, בהתאם לגודל הגידול, מיקומו ומידת התפשטותו לאיברים סמוכים. TX  מציין שהגידול לא ניתן למדידה.T0  משמעותו כי לא נמצא גידול ראשוני.

N – Nodes - מתאר את מידת התפשטות הגידול לבלוטות הלימפה בצוואר. אם אין גרורות בבלוטות לימפה בצוואר - הדירוג הוא N0. גרורה אחת בצוואר מדורגת N1; ריבוי בלוטות בצוואר מדורג N2, ובלוטות מוגדלות מאוד בצוואר מדורגות N3.

M – Metastasis - מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לאיברים אחרים בגוף, כגון הריאות או הכבד (סרטן גרורתי). קיימים שני תתי-שלבים: M0 - מתאר מצב בו לא נמצאו גרורות; M1 - מתאר מחלה גרורתית שהתפשטה לאיברים נוספים.

תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי הכולל רופאים ורופאות מתחומי הכירורגיה, הרדיולוגיה, הפתולוגיה והאונקולוגיה. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, הם יתחשבו בכמה גורמים, לרבות הגיל ומצבך הבריאותי הכללי, סוג המחלה, בשלב ובדרגה שלה (כלומר, במיקום הגידול, היקפו ומידת התפשטותו ברחבי הגוף).

במסגרת תכנון הטיפול, הרופא או הרופאה המטפלים ישוחחו איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר. אם יש צורך להחליט על דרך טיפול אחת, חשוב לקבל את כל המידע על דרכי הטיפול האפשריות. ניתן לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי הכנת שאלות מראש ונוכחות של  אדם קרוב (חבר/ה או בן או בת משפחה) בפגישה עם הצוות הרפואי יכולות לעזור בבירור כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

מטרות הטיפול, יתרונות הטיפול וחסרונותיו

חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם, והוא משתנה בהתאם למחלה ולמצב הכללי של המטופל. לפני קבלת טיפול כלשהו יש לוודא שקיבלת מהצוות הרפואי הסבר על סוג הטיפול והיקפו, מטרותיו, יתרונותיו וחסרונותיו, הסיכונים ותופעות לוואי הכרוכות בו וטיפולים אפשריים אחרים.

לטיפול שהוצע יכולות להיות מטרות שונות, בהתאם למצב הבריאותי של המטופל ולשלב המחלה: טיפולים שמטרתם לרפא את המחלה; טיפולים שמטרתם לשלוט במחלה ולאפשר חיים לצידה לפרק זמן ארוך, גם אם המחלה אינה ניתנת לריפוי; טיפולים שנועדו להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.

בכל מקרה, כדאי לדון עם הרופא/ה על אפשרויות הטיפול, להבין ולשקול את היתרונות והחסרונות שלו.

חוות דעת רפואית נוספת

זכותו של כל אדם לבקש ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".

המימון לחוות דעת נוספת אינו כלול בסל הבריאות. ניתן לבדוק אם ניתן לקבל החזר דרך ביטוח משלים של קופת חולים או דרך ביטוח בריאות פרטי.
לקראת הפגישה לקבלת חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית אדם קרוב. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו בפגישה.

מתן הסכמה מדעת

לאחר קבלת הסבר על הטיפול יש לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו מובעת הסכמה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.

הנחיות לפני תחילת הטיפול

טיפולי שיניים: בדרך כלל מומלץ לבצע בדיקת שיניים מקיפה וטיפולי שיניים לפני תחילת הטיפול. הרופא עשוי להמליץ לך להיפגש עם רופא שיניים המנוסה בטיפול באנשים שחלו בסרטן בראש ובצוואר, ולאו דווקא עם רופא השיניים הקבוע שלך.

רופא השיניים או השיננית יבדקו את מצב השיניים והחניכיים, ויתנו הנחיות לטיפול. הטיפולים בסרטן עלול לגרום לרגישות רבה יותר בסביבת הפה ולהעלות את הסיכון לזיהומים, בעיקר בטיפול בקרינה, ולכן חשוב ביותר לבצע את בדיקת חלל הפה לפני תחילת הטיפולים.

עישון: ידוע כי עישון מזיק לבריאות ומהווה גורם סיכון משמעותי לסרטן. אם חלית בסרטן בראש ובצוואר, יש סיכוי גבוה יותר שהטיפול יצליח אם לא תעשן. העישון יכול להגביר את תופעות הלוואי של הטיפול ואת הסיכון לחזרה של הסרטן או להתפתחות סרטן נוסף באותו אזור.

קשה להיגמל מההרגל לעשן, אך קיימים ארגונים וקבוצות תמיכה שיוכלו לעזור לך. רופא המשפחה יוכל לייעץ בנושא.

ניתוח (טיפול כירורגי)

ניתוח הוא טיפול מקובל להסרת גידולים באזור הראש והצוואר. היקף הניתוח תלוי בסוג הגידול, השלב, המיקום ומידת מעורבות הרקמות מסביב. כמעט בכל הניתוחים התוכנית היא להוציא את כל הגידול יחד עם שוליים של רקמה בריאה סביבו (נקרא 'שוליים נקיים'). אם הגידול התגלה בשלב מוקדם, ניתוח עשוי להיות הטיפול היחיד הדרוש. בחלק מהמקרים, לדוגמה אם הגידול התגלה בשלב מאוחר יותר, הטיפול הניתוחי ישולב עם סוגי טיפול נוספים, כגון כימותרפיה או קרינה. לעיתים, לאחר הסרת הגידול יהיה צורך בניתוח משחזר כדי לשפר את התפקוד והמראה.

לפני הניתוח חשוב לשאול את המנתח:

• מה בדיוק ייעשה במהלך הניתוח?
• מהן מטרות הניתוח?
• האם יש אפשרויות אחרות?
• האם הניתוח ישנה את המראה שלי או את התפקוד של האיברים?
• אילו תופעות לוואי צפויות?

חלל האף והסינוסים הפרנאזאליים קרובים לעצבים, כלי דם ומבנים אחרים. המוח, העיניים, הפה ועורקי הצוואר (עורקים המספקים דם למוח) נמצאים גם הם בקרבת מקום, מה שמקשה על תכנון הניתוח והניתוח עצמו. מטרת הניתוח באזורים אלו היא להוציא את כל הגידול וכמות קטנה של רקמה תקינה סביבו תוך שמירה על מראה הפנים ותפקוד האיברים (כגון נשימה, דיבור, לעיסה ובליעה) תקינים ככל האפשר. בנייה מחדש ו/או תיקון האזור מסביב לגידול הם חלק חשוב מתוכנית הניתוח ועשויים לדרוש את עזרתו של מנתח פלסטי.

ניתוחים לסרטן חלל האף

סרטן חלל האף מוסר לעיתים קרובות בהליך הנקרא 'כריתה מקומית רחבה'. משמעות הדבר היא הסרת הגידול בתוספת שוליים של רקמה תקינה סביבו. המטרה היא להסיר מספיק רקמה כדי שלא יישארו תאים סרטניים.

כריתה רחבה מקומית (wide local excision): אם הגידול נמצא בדופן המפריד האמצעי של חלל האף (מחיצת האף), לפעמים יש להסיר את כל המחיצה או חלק גדול ממנה.

כריתת המקסילה האמצעית (: (open medial maxillectomy אם הגידול נמצא בדופן הצד של חלל האף, ייתכן שיהיה צורך להסיר אותה. לשם כך, המנתח יסיר את הצד של חלל האף על ידי חיתוך העצם והרקמות הרכות לפי הצורך. אם הסרטן נמצא במקום מסוים המאפשר זאת, המנתח יכול להגיע לגידול על ידי חיתוך מתחת לשפה העליונה במקום זאת. היתרון בגישה זו שניתן להימנע מחתך ואולי אף מצלקת על העור. חשוב לברר עם המנתח כיצד הניתוח יתבצע.

ניתוח שחזור: אם הסרטן הגיע לעור או פולש עמוק לרקמת האף החיצוני, ייתכן שיהיה צורך להסיר חלק מהאף (או את כולו). ישנן דרכים רבות לבנות את האף מחדש באמצעות רקמות מהפנים או מאזורים אחרים. במקרים מסוימים ניתן להשתמש בתותב קוסמטי (העשוי מחומרים מלאכותיים) ליצירת אף חדש.

ניתוחים לסרטן בסינוסים הפרנאזאליים

ניתוחים של גידולי סינוסים משתנים בהתאם לסוג הגידול, המיקום, הגודל וההתפשטות לחלקים אחרים של הראש והצוואר.

כריתת אתמואיד חיצונית פתוחה (open external ethmoidectomy): אם הגידול קטן ו/או אם הוא אינו ממאיר, כלומר שפיר, והוא נמצא רק בסינוסים האתמואידיים, ניתן לבצע כריתה זו. המנתח יחתוך את העור בצד העליון של האף ליד העפעף העליון. העצם בצד הפנימי של המסלול (ארובת העין) והאף יוסרו כדי להגיע לגידולים בתוך הסינוסים האתמואידיים.

כריתה פתוחה של מקסילה (open maxillectomy): ניתוח המבוצע אם הגידול גדל גם לתוך הסינוס המקסילרי. סוג הכריתה תלוי במיקום הגידול ואם הוא חדר לרקמות סמוכות. המנתח עשוי לבצע חתך לאורך צד האף מהגבה או מהעפעף העליון עד השפה העליונה או דרכה. החתך עשוי להיעשות גם מתחת לשפה העליונה. העצמות מסביב לסינוס המקסילרי נחתכות כך שניתן להוציא את כל הגידול והרקמה שמסביב. בפעולה זו לעיתים מסירים עצם מהחך הקשה (גג הפה), השיניים העליונות בצד אחד של הפה, חלק או כל ארובת העין, חלק מעצם הלחי ו/או חלק הגרמי של האף מעצם האף.

ניתוח פתוח של הגולגולת והפנים (open craniofacial resection): ניתוח המבוצע במקרים שבהם הסרטן נמצא בשלב מתקדם יותר והתפשט לבסיס הגולגולת או המוח, או נמצא בסינוסים האתמואידיים, הסינוסים הקדמיים ו/או הסינוסים הספנואידיים. ניתוח זה דומה מאוד לכריתת מקסילה, אלא שהמנתח עשוי גם להסיר חלקים עליונים של ארובת העין ואת הבסיס הקדמי של הגולגולת. זהו ניתוח גדול שנעשה בדרך כלל על ידי צוות כירורגי הכולל רופא אף אוזן וגרון (מנתח ראש וצוואר) ונוירוכירורג (מנתח המבצע את ההליך במוח, בחוט השדרה ובעצבים אחרים).

ניתוח שחזור: בהתאם למידת הרקמה או העצם המוסרים במהלך הניתוח, ניתן לעשות שחזור של החך הקשה עם שוליים של רקמה רכה עם או בלי השתלת עצם כדי לסייע בפעולות אכילה ודיבור לאחר הניתוח. שחזור של ארובת העין עשוי גם לאפשר מיקום של עין תותבת.

ניתוח אנדוסקופי (Endoscopic Surgery)

במהלך ניתוח זה משתמשים באנדוסקופ המוחדר לחלל האף או הסינוסים כדי לאתר את הגידול. האנדוסקופ הוא צינור דק וארוך עם אור ומצלמה בקצהו. באמצעות המצלמה הרופא יכול לראות את הגידול ולהעביר מכשירים ניתוחיים דרך האנדוסקופ כדי ליטול ביופסיה (דוגמית רקמה) ולהסיר גידולים בשלב מוקדם בחלק זה של הגרון.

ניתוח להסרת בלוטות הלימפה הצוואריות

אם תאים סרטניים התפשטו אל מחוץ לאזור הראשוני של הגידול, סביר להניח כי המקום הראשון שאליו הם התפשטו הוא בלוטות הלימפה בצוואר. לכל גידול התפשטות אופיינית לקבוצת בלוטות לימפה מסוימות בצוואר. ניתוח צווארי הוא ניתוח שבמהלכו מסירים חלק מבלוטות הלימפה או את כולן, בצד אחד של הצוואר או בשניהם, בהתאם למיקום הגידול הראשוני. הצוות הרפואי המטפל בך יעריך את הסיכון להתפשטות הגידול ואם יש צורך בניתוח להסרת בלוטות הלימפה.

ניתוח בצוואר יכול להשפיע על העצב אשר עוזר להפעיל את איברי הפה, ולגרום לחולשה בצד אחד של הפנים. ייתכן שהחיוך לא יהיה סימטרי באופן זמני. תופעה זו תחלוף מעצמה לאחר כמה חודשים. גם העצב אשר עוזר להפעיל את הכתף עלול להיפגע ולגרום לנוקשות בשרירי הכתפיים. פיזיותרפיסט יוכל להציע לך תרגילים להקלת תופעה זו.

לאחר הניתוח

בחלק מהמקרים הניתוח יכול להיעשות במסגרת אשפוז יום, במיוחד כאשר מדובר בבדיקה בהרדמה או בביופסיה בלבד. אם הניתוח מורכב יותר, האשפוז יימשך כמה ימים עד כמה שבועות. משך השהות בבית החולים תלוי בהיקף הניתוח ובמורכבות שלו.

עירויים וצינורות הזנה

סביר להניח שלאחר הניתוח יישארו בגופך כמה צינורות. הם יוסרו בהדרגה עם ההחלמה.

רוב הניתוחים בפה ובגרון עלולים להקשות את האכילה והשתייה לזמן מסוים. לכן סביר להניח שבזמן הניתוח יותקן בגופך עירוי תוך-ורידי (צינור המוחדר לווריד בצוואר או בזרוע). כך יוחדרו נוזלים וחומרים מזינים ישירות לתוך מחזור הדם למשך כמה ימים. העירוי יוסר ברגע שיתאפשר לאכול ולשתות שוב. אם יש סיכוי שיהיה קושי באכילה למשך יותר מכמה ימים, הצוות יציע לך אחת משלוש האפשרויות הבאות אשר יבוצעו במהלך הניתוח, בזמן ההרדמה, או לאחר הניתוח במהלך האשפוז:

• הזנה דרך צינורית לקיבה או צינורית אפית-קיבתית (Nasogastric tube - NG) - צינורית דקה הנקראת גם 'זונדה' מוחדרת במהלך הניתוח או לאחר מכן באלחוש, דרך האף אל הקיבה. דרכה נכנס לגוף מזון מיוחד, עשיר בחלבונים ובקלוריות, בזמנים קבועים. דבר זה יעזור לך להתחזק, ויסייע לגוף להחלים מהניתוח. ייתכן שיהיה צורך להשאיר את הזונדה מחוברת למשך כמה שבועות, עד שתתאפשר אכילה דרך הפה.
• גסטרוסטומיה אנדוסקופית מילעורית ((Percutaneous Endoscopic Gastrostomy – PEG – ייתכן שיעבירו צינורית ישירות דרך דופן הבטן שלך לתוך הקיבה, ודרכה יכניסו מזון נוזלי ותרופות. הזנה זו מיועדת לאנשים אשר בעקבות הניתוח ייאלצו להמשיך את ההזנה שלא דרך הפה, לתקופה ארוכה ובהתאם להתקדמות בבליעה. במיעוט המקרים מצב זה יכול להישאר קבוע (למידע מפורט על PEG). 
• הזנה תוך ורידית ((Total Parenteral Nutrition – TPN – הזנה זאת מתבצעת דרך צנתר אשר יישאר בווריד באופן קבוע למשך כמה שבועות עד חודשים, או עד אשר ניתן יהיה לאכול שוב דרך הפה.

תזונאית תשוחח איתך על סוג וכמות המזון הרפואי (פורמולות) שחשוב לקבל כדי להתחזק. היא תקבע את הכמות המדויקת ואת סוג המזון הרצוי כדי להחליף את התזונה הרגילה שלך.

צנתר שתן (קתטר)

לפעמים מכניסים צינורית קטנה (צנתר) אל תוך שלפוחית השתן, והשתן זורם דרכה לשקית איסוף. בדרך כלל מסירים את הצנתר לאחר כמה ימים.

תופעות לוואי של הניתוח

כאבים

ייתכן שלאחר הניתוח יופיעו כאבים או אי-נוחות מסוימת למשך כמה ימים. קיימים סוגים שונים של משככי כאבים יעילים. במקרה של קושי באכילה או בבליעה יינתנו משככי הכאבים בזריקה, או דרך הזונדה או באמצעות צינור הזנה המוחדר דרך עור הבטן ישירות לקיבה (PEG). חשוב לעדכן מוקדם ככל האפשר את הצוות הרפואי על תחושת כאב. אם התרופות לא יעזרו לך, ניתן להגדיל את המינון או לשנות את סוג משכך הכאבים. 

שינויים בתחושה (נימול)

ניתוח עלול לפגוע בתחושה באזור הפה, הפנים, הצוואר או הכתפיים, ובחלק מאזורים אלו יכול להופיע נימול. מצב זה קורה כאשר עצבי התחושה נפגעים עקב הניתוח, וייתכן שיחלפו כמה חודשים עד שהתחושה תחזור למצב רגיל. לעיתים, אם הגידול הסרטני מתפתח מהר מאוד בסמוך לעצב, הדרך היחידה להסיר אותו במלואו היא באמצעות הסרה של העצב. במקרה כזה, השינויים בתחושה עלולים להיות קבועים.

שינויים בדימוי גוף

לאור כי שינויים בעקבות הניתוח חשופים לסביבה, ניתוחים אלו עלולים להשפיע באופן משמעותי על דימוי הגוף. שינויים אלו עשויים להיות רק חתך קטן ליד האף ועד לשינויים משמעותיים יותר באזור הפנים, תלוי בגודל הניתוח.

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

בטיפול זה נעשה שימוש בקרינה רדיואקטיבית באנרגיה גבוהה, המשמידה את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מזערי ככל האפשר לתאים הבריאים. הטיפול ניתן במסגרת יחידת הקרינה במכונים האונקולוגיים בבתי החולים.

טיפול בקרינה מקובל במקרים הבאים:

• גידולים בשלב מוקדם המגיבים באופן מלא לקרינה, ובכך נמנע הצורך בניתוח.
• בשילוב עם כימותרפיה, וללא ניתוח, הטיפול בגידולים גדולים יאפשר שימור איברים, לדוגמה שימור הגרון או הלוע, וימנע את הצורך בהסרתם.
• לאחר ניתוח (טיפול אדג'ובנטי), עם או בלי כימותרפיה, כדי להשלים את הטיפול הניתוחי ולהשמיד תאי סרטן נותרים, במטרה להפחית את הסיכון לחזרת הגידול.
• כטיפול פליאטיבי להקטנת הגידול, להפחתת תסמיני המחלה במקרה של סרטן גרורתי שהתפשט לריאות או לעצמות.

תופעות לוואי של קרינה

לטיפול בקרינה יכולות להיות תופעות לוואי כלליות, כגון עייפות ותשישות ושינויים על פני העור באזור המוקרן, וכן תופעות לוואי מקומיות, אשר מתפתחות לרוב בשבועות שלאחר הטיפול וחולפות בהדרגה. לעיתים התופעות נשארות לצמיתות, לדוגמה, יובש בפה. עוצמת התופעות ומשך הזמן שלהן משתנים ממטופל למטופל.

שינויים בטעם ובריח יכולים לקרות בשל התפתחות גידול או בשל הטיפול בקרינה. במקרים רבים ישנה ירידה בתחושה, וחלים שינויים בטעם עקב פגיעה בלשון. ירידה בתחושת הריח מעוררת בעיה משנית של חשיפה לסכנות נוספות כמו דליפה של גז או אכילת מזון מקולקל. סיבות לירידה בחוש הריח יכולות לכלול חסך בוויטמינים ומינרלים, אטרופיה זמנית או ממושכת של איברי החישה, נזק ישיר לתאי העצב, הפרעה בהתחדשות הרקמה, שינויים בסביבת קולטי החישה (ברירית האף וברוק), הפחתה בכמות הרוק ויובש בפה.

במצב נורמלי מפרישות בלוטות הרוק כ-1 מ"ל רוק לשנייה. פגיעה בבלוטות הרוק יכולה להיות ראשונית, עקב הימצאות הגידול בבלוטה ו/או חסימת הבלוטה; ושניונית, בעקבות ניתוח ו/או טיפול בקרינה, אשר גורמים לחוסר תפקוד של הבלוטה. לאחר טיפול בקרינה או בניתוח, יש ירידה ניכרת בהפרשת הרוק, עד כדי עשירית מכמות הרוק במצב נורמלי. כמו כן יש שינויים באיכות הרוק ובצמיגותו. בשל כך ייתכנו יובש בפה, קושי בלעיסה ובעיבוד המזון בעיקר בעת אכילת מזונות יבשים, פצעים בפה, כיבים ולעיתים אף כאבים, תחושת מחנק וקושי בתנועת הלשון. שינוי במרקם הריר גם מגביל את ההגנה הטבעית שהרוק נותן בפני חיידקים ומגביר את סכנת העששת.

הטיפול הניתן הוא בעיקר סימפטומטי, כלומר כזה המפחית את תופעות הלוואי. ההמלצות למטופלים הן שתייה מרובה, שתייה בזמן אכילה, העדפה של מזונות "רטובים" והוספת מיץ לימון למזון, כדי להגביר את הפרשת הרוק. אמנם קיימים תכשירים מלאכותיים להתזה בפה (רוק מלאכותי), אבל הם מספקים הקלה זמנית בלבד, ואינם מהווים פתרון לבעיה.

כימותרפיה

טיפול כימי (כימותרפיה) הוא שיטת טיפול נפוצה נגד מחלת הסרטן. בטיפול זה ניתנות תרופות כימיות (הנקראות גם "תרופות ציטוטוקסיות") במטרה להרוס את תאי הגידול הסרטני. הטיפול הכימי יכול להינתן גם בשילוב עם טיפולים אחרים, דוגמת ניתוח, טיפול בקרינה, טיפול מכוונן מטרה, אימונותרפיה ו/או טיפול הורמונלי.

טיפול כימו-קרינה

הטיפול המקובל כיום לגידולים גדולים הוא שילוב של כימותרפיה וקרינה (רדיותרפיה) הניתנים יחד כדי להגביר את יעילות הטיפול הקרינתי, תוך שמירה על התפקוד. טיפול זה נקרא 'טיפול משמר איברים', והוא נועד להימנע מניתוחים גדולים ומורכבים הגורמים לנכות.

קיימים משלבי טיפול שונים (פרוטוקולים). בחלק מהם הטיפול הכימי ניתן לפני קרינה, ובחלק הוא ניתן יחד עם הקרינה בו זמנית. במקרים בהם הטיפולים ניתנים יחד, הטיפול הכימי ניתן אחת לשבוע או אחת לשלושה שבועות, והקרינה מדי יום.

טיפולים אלה יעילים כמו ניתוח ומטרתם להחליף אותו. הצוות המטפל בך, כולל רופא אא"ג-מנתח ראש וצוואר ואונקולוג, ימליצו לך על שיטת הטיפול הטובה ביותר במצבך.

ישנם מקרים שבהם יש צורך במתן כימותרפיה וקרינה לאחר ניתוח, במטרה להפחית את הסיכון לחזרה של המחלה. טיפול כימי ניתן גם כאשר מחלת הסרטן התפשטה לחלקים אחרים בגוף או כאשר היא חזרה לאחר טיפול בקרינה. במקרה כזה מטרת הכימותרפיה לכווץ את הגידול ולשלוט בו, להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.

התרופות הכימיות הנפוצות לטיפול בגידולי סרטן האף והסינוסים הפראנזאליים הן:

ציספלאטין - Cisplatin (ציספלאטין "אבווה"® - ®"Cisplatin "EBEWE)* 

קרבופלאטין - Carboplatin (קרבופלאטין® - ®Carboplatin)*

דוסטקסאל - Docetaxel (טקסוטר® - ®Texotere)*

פלואורואורציל - Flourouracil (פלואורואורציל "אבווה"® - ®"Flourouracil "EBEWE)*

פקליטקסל - Paclitaxei (טקסול® - ®Taxol)*

בליאומיצין –*Bleomycin

*או תרופות אחרות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

טיפול כימו-קרינתי משולב יכול לגרום להחמרה ניכרת בתופעות הלוואי של הקרינה, ובעיקר בהיווצרות מוקוסיטיס (כיבים בפה ובלוע) עד כדי קושי ניכר באכילה ובבליעה. במקרים אלה ייתכן שיוחדר צינור הזנה לקיבה (PEG), כדי למנוע איבוד נוזלים ומשקל. זאת עד לאחר השלמת הטיפול.

טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)

הטיפול הביולוגי הוא טיפול תרופתי ממוקד המנטרל את פעילותם של התאים הסרטניים, למשל באמצעות חסימת הגורם המאיץ את שגשוג תאי הסרטן או עידוד המערכת החיסונית לתקוף אותם. קיימים סוגים שונים של טיפולים ביולוגיים, כגון נוגדנים חד-שבטיים, מעכבי גדילה, אימונותרפיה ועוד.

סטוקסימאב - Cetuximab (ארביטוקס® - ®Erbitux)* - לטיפול בגידולים בהם קיימת מוטציה בגן KRAS. מוטציה זאת גורמת לביטוי יתר של Epidermal Growth Factor (EGFR) וכתוצאה מכך, גידול יתר של תאים סרטניים.

*או תרופות אחרות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים

אימונותרפיה

אימונותרפיה היא שיטת טיפול נגד מחלת הסרטן אשר מסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. טיפול אימונותרפי עושה שימוש במערכת החיסון של המטופל לצורך תקיפת תאי הגידול בצורה יעילה וטובה יותר. בניגוד לתרופות כימיות, הפועלות על כל תאי הגוף אשר מתחלקים בקצב מהיר, בין שהם ממאירים ובין שלא, תרופות אימונותרפיות פועלות על מולקולות ספציפיות בתא שקשורות למחלת הסרטן, דוגמת PD1 ו-CTLA4.

התרופות מקבוצה זאת הנפוצות בגידולי ראש-צוואר הן:

פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)* - נמצאת בסל לטיפול קו ראשון בסרטן גרורתי או חוזר בלתי נתיח של ראש צוואר מסוג תאים קשקשיים, בשילוב עם פלטינום ופלואורואורציל, או בחולים המבטאים PD-L1 (לפי CPS שווה או גדול מ-1) כתכשיר יחיד, וכן לטיפול בגידולים סולידיים מתקדמים לא נתיחים או גרורתיים בחולים שהם MSI-H / dMMR - לאחר מיצוי קווי טיפול קודמים.

ניבולומאב - Nivolumab (אופדיבו® - ®Opdivo)* - בסל כקו טיפול מתקדם בסרטן חוזר או גרורתי של ראש צוואר מסוג תאים קשקשיים (Squamous cell head and neck carcinoma) בחולים שמחלתם התקדמה במהלך או לאחר טיפול כימותרפי שכלל תרכובת פלטינום.

*או תרופות אחרות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

רפואה משלימה ומשולבת

המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים.
אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

מעקב

לאחר השלמת הטיפול ימשיכו להתקיים בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. את בדיקות המעקב מבצעים לרוב רופא אא"ג-מנתח ראש וצוואר ואונקולוג. בדיקת המנתח היא חיונית עקב היכולת לבדוק את אזור הגידול הראשוני באמצעות אנדוסקופ. אם תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים בין מועדי הבדיקות, עליך לדווח על כך לרופא המשפחה או לרופא המומחה בהקדם האפשרי.

פגישות המעקב הן הזדמנות לשוחח עם הרופא על החששות הקיימים ולקבל תשובות על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא מבחינים בתסמינים חדשים או בבעיות אחרות, יש לדווח לרופא או לפנות לבית החולים בהקדם האפשרי.

סביר שתמשיך לעבור בדיקות מעקב במשך כמה שנים, תחילה בתדירות גבוהה ולאחר מכן בתדירות נמוכה יותר. חשוב להקפיד על אורח חיים בריא, פעילות גופנית, כגון הליכה, ושמירה על תזונה מזינה ומאוזנת, עשירה בירקות ובפירות טריים.

לקריאת דף המידע "מדריך למחלימי סרטן - עם הפנים לעתיד" 

לפורומים של האגודה בנושאים שונים, בהם ניתן להפנות שאלות למומחים.

מחקרים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן נערכים כל העת. מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים) והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.

מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא גם מעניקים סיכוי אמיתי לשיפור מצב המשתתף או המשתתפת במחקר. כמו כן, הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים נוספים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.

אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.

 לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים, המתעדכן באופן קבוע.

במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בישראל. המחקרים פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטל': 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il