לתרומה
חפש
ילדים ומתבגרים חולי סרטן
דרכי אבחון בילדים

דרכי אבחון סרטן בילדים

עוד בנושא

עם ההתפתחות הטכנולוגית והמדעית במחקר ובטיפול במחלות הסרטן, חלה גם התקדמות רבה באמצעי האבחון העומדים לרשות הרופאים. טכניקות חדישות מאפשרות גילוי מוקדם, מדויק ובעל משמעות רבה לסיכויי ההחלמה של הילד.

אבחון גידול סרטני הוא תהליך קשה הדורש ערנות רבה, שכן אצל ילדים חולי סרטן התלונות הראשוניות, במקרים רבים, דומות מאוד לתופעות של מחלות ילדות שגרתיות, כגון: חום, כאבי בטן, כאבי ראש וחולשה. לכן, בדיקה כללית אצל רופא/ת הילדים או המשפחה, כאשר מופיעים סימני מחלה אלו - חשובה מאוד.

הפחד מפני הבלתי ידוע - תמיד גדול, וכך גם הפחד מפני בדיקות האבחון. לכן, הסבר מדויק ואמיתי על כל בדיקה וטיפול - עשוי להפחית מהחרדה הכללית של הילד ובני משפחתו ולהקל עליהם.

אם מתעוררות שאלות כלשהן - אין להסס לשאול את הרופא או כל איש צוות רפואי אחר כל שאלה שמתעוררת במהלך האבחון והטיפול בילד. הערכת מצב המחלה והטיפול בילד חולה סרטן כרוכים בתהליכי אבחון שונים, כאשר על רבים מהם חוזרים ברווחי זמן שונים במהלך הטיפולים במחלה - בכדי לעקוב אחר ההתקדמות והתגובה של החולה לטיפול הניתן לו.

היכנסו לפורום להורים שילדם חלה בסרטן למענה על שאלות בנושאים מגוונים, כגון: אבחנה, בדיקות, התמודדות עם המחלה, טיפולים, טיפולים חדשניים שיעילותם עד כה לא הוכחה ועוד.

סוגי הבדיקות

  1. בדיקות דם שונות

  • ספירת דם (תד״ש = תמונת דם שלמה): בבדיקה זו סופרים את הכדוריות האדומות, הלבנות וטסיות הדם. כמו כן, בודקים את חלקם היחסי של כל אחד מרכיבי הדם במילימטר מעוקב אחד של דם. שינוי במספרם התקין של תאי הדם מעיד על מצב כלשהו בגוף, ועשוי לספק לרופא רמזים על קיומה של מחלה אפשרית (ראה פירוט בפרק תופעות לוואי).
  • בדיקת כימיה בדם הבודקת אלקטרוליטים בדם, תפקודי כבד וכליות: הרכבו הכימי של הדם מרמז על שינויים בתפקודי איברים שונים בגוף, בעיקר הכבד והכליות, המסננים מהדם את חומרי הפסולת. כאשר פעילותם נפגעת - מופיעים בדגימה ערכים גבוהים, או נמוכים מאותם חומרים.
  • סמנים למחלות מסוימות (מרקרים): למחלות סרטניות מסוימות יש סמנים אופייניים בעת המחלה. בעזרת גילוי סמנים אלה המופיעים בדם ניתן לאבחן את המחלה, ולעקוב אחר התגובה לטיפול. למשל בגידול בכבד או בגידול גרמינלי יש עלייה בסמנים AFP (alfafoetoprotein) או BETA-HCG.

 

  1. בדיקת שתן

    שינוי בהרכבו הכימי של השתן והופעת חומרים בשתן, בעיקר הורמונים, אפשריים במחלות מסוימות. גוונים אדומים בשתן עלולים להצביע על אפשרות של גידולים בכליות או בדרכי השתן (גם תרופות כימיות מסוימות גורמות לצבע אדום בשתן). בסרטן מסוג נוירובלסטומה (גידולים במערכת העצבים ההיקפית הסימפתטית), הגידול מפריש הורמונים מסוג קטכולמינים שאפשר לאתר בבדיקות שתן הן לצורך אבחון והן למעקב.

  1. צילום רנטגן

    אמצעי הדמיה המפיק תמונה של איברי הגוף הפנימיים באמצעות קרני רנטגן (קרני X). בדיקה זו מסייעת באבחון המחלה, מצביעה על זיהומים כלשהם, על הימצאות גידול באזור שצולם, או על תופעות לא תקינות אחרות. הבדיקה אינה מכאיבה. אם אחד מההורים ירצה לשהות לצד ילדו בזמן הצילום - יהיה עליו ללבוש סינר מגן. אישה בהיריון אינה יכולה לשהות לצד ילדה בזמן הצילום.
  2. בדיקת אולטרה-סאונד 

    בבדיקה זו נעשה שימוש במכשיר המפיק גלי קול מיוחדים, המדמים באמצעות מחשב את איברי הגוף הפנימיים. הבדיקה אינה מכאיבה.
  3. טומוגרפיה ממוחשבת (CT) 

    בצילום CT מתקבלת סדרת תמונות של איברי הגוף השונים. המכשיר עובר על פני האזור אותו רוצים לבדוק ומצלם כל פעם איבר אחר בתמונה תלת ממדית. הרופא מחבר את כל התמונות ומקבל מידע כללי על הנעשה בגוף. בבדיקה זו שוכב הנבדק ללא תנועה למשך מספר דקות עד לסיום הבדיקה. לקראת הבדיקה מקבל הנבדק חומר ניגודי. כשמדובר בילדים קטנים יש צורך, לעתים, לתת תרופת הרגעה או הרדמה למשך זמן ביצוע הבדיקה.
  4. דימות בתהודה מגנטית (MRI)

    בבדיקה זו שוכב הנבדק ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל ארוך, כאשר מכונת הצילום סובבת את גופו ומבצעת צילומים. התמונה המתקבלת ממוקדת מאוד, וניתן לגלות בעזרתה גידולים קטנים ביותר, שלא היו מתגלים באמצעי הדמיה אחר. זוהי בדיקה ממושכת המצריכה מהנבדק לשתף פעולה, ולכן אצל ילדים קטנים, היא תתבצע בהרדמה מלאה.
  5. מיפוי איזוטופי

    בבדיקה זו מוזרק לווריד חומר רדיואקטיבי בכמות קטנה שאינה מזיקה לילד ולסביבתו. כעבור זמן עוקבים בעזרת מכשירי צילום אחר המקום בגוף בו מתרכז החומר. מצלמים את הגוף ומדגישים את האזור הנגוע. קיימים סוגים שונים של מיפויים, וביצועם מותנה בסוג המחלה, לדוגמה מיפוי עצמות, מיפוי עצמות MIBG, PET-CT ועוד.
  6. בדיקת PET-CT (טומוגרפיה עי״ פליטת פוזיטרונים)

    סריקת PET היא סוג חדיש של סריקה המסייעת באבחון מיקומם המדויק של הממצאים. בבדיקה, המתבססת על כך שהתאים הסרטניים פעילים מטבולית יותר מתאים רגילים, מזריקים למטופל כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי. התאים הסרטניים פעילים יותר, ולכן קולטים את החומר בכמויות גדולות יותר מתאים בריאים. בעזרת מכשיר סריקה מיוחד, מאותרים המקומות בהם נקלט החומר הרדיואקטיבי. ניתן לבצע את הבדיקה בהרדמה שטחית או בטשטוש.
  7. דגימת מח עצם

    שאיבה אבחנתית של מח עצם, המעניקה מידע נוסף על היווצרותם והבשלתם של תאי הדם השונים. בדיקה זו מקובלת באבחון לוקמיה ובמעקב אחר תגובת החולה לטיפול שניתן לו. במסגרת אבחון מחלות סרטן אחרות, בדיקה זו מסייעת באיתור תאים סרטניים במח העצם. שאיבת מח עצם עשויה להתבצע במספר מקומות בגוף, כגון אגן הירכיים, החוליות ועצם בית החזה. האזור נבדק ומורדם בחומר הרדמה מקומי ולרוב גם בהרדמה כללית קצרה או בטשטוש. לאחר מכן, מחט מיוחדת מוחדרת אל החלק הספוגי של העצם, ממנו נשאבת הדגימה. החולה עלול להרגיש תחושת לחץ מקומי או כאב. שלב שאיבת הדגימה הוא השלב המכאיב, אולם הוא נמשך שנייה אחת או שתיים. ניתן להקל את הכאב הראשוני (כאב זריקת ההרדמה המקומית) על ידי מריחת משחה מאלחשת. בדרך כלל, לא מופיעים כאבים לאחר הבדיקה. אם הנבדק חש בכאב - ניתן להקל עליו על ידי תרופות לשיכוך כאבים. נוכחות ההורים בעת הבדיקה, אם הילד אינו מורדם, תסייע בהפחתת החרדה ובהרגעת פחדיו. לעתים, יהיה צורך לבצע ביופסיה של מח עצם, לצרכי אבחון. הצוות המטפל יסביר לכם על כך - בעת הצורך. לרוב, אצל ילדים, בדיקות אלו מתבצעות בהרדמה כללית קלה.

10. ניקור מותני (Lumbar Puncture (LP

בדיקה זו מסייעת לקבוע אם ישנם תאים סרטניים, או זיהום כלשהו בנוזל המקיף את המוח ואת חוט השדרה. הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הצד או בתנוחת ישיבה. לאחר מכן, תוחדר מחט מיוחדת בין שתי חוליות עמוד השדרה, אל האזור בו מצוי הנוזל. המחט תשאב כמות קטנה מהנוזל, שתישלח לאבחון מיקרוסקופי במעבדה. בטיפול בלוקמיה, בנוסף לשאיבת הנוזל קיימת אפשרות של הזרקת חומר כימי לתעלת השדרה. בדומה לדגימת מח עצם, גם הליך זה עשוי לגרום לכאב. ניתן להפחית את הכאב באמצעות הרדמה מקומית או כללית. גם בבדיקה זו ההורים רשאים לשהות לצד ילדם, אם היא אינה מתבצעת בהרדמה כללית. לעתים ״תכנו כאבי ראש, כאבי גב, כאבי רגליים או הקאות בשעות לאחר הבדיקה. במקרים אלו יש ליטול משככי כאבים, ולעדכן את הרופא המטפל.

11. ביופסיה 

בדיקה המתבצעת לרוב בהרדמה כללית, ולכן אינה גורמת לכאב. ניתן להימנע מניתוח ולבצע ביופסיית מחט, בהנחיית אולטרסאונד או CT, המתבצעת בטשטוש. בבדיקה מסירים רקמת תאים מהגוף ושולחים אותה לבדיקה ואבחון במעבדה הפתולוגית. תוצאות הביופסיה מתקבלות, בדרך כלל, תוך שבוע עד שבועיים מיום ביצוע הבדיקה.


12. שינויים בחומר הגנטי של התא

בדיקה הבוחנת את התאים הסרטניים ומנסה לאתר שינויים בחומר הגנטי שלהם. שינויים אלו מסייעים באבחון מדויק של המחלה, ולעתים מהווים מדד למעקב אחר התגובה לטיפול. לכן, לפעמים יש צורך לחזור על חלק מהבדיקות בתדירויות שונות. תוצאות בדיקות אלו אינן מתקבלות מיד, אלא תוך מספר ימים עד שבועות. אם נמצאים שינויים גנטיים בתאים הסרטניים ניתן בחלק מהמקרים להתאים למטופל טיפול מכוונן מטרה (ביולוגי).

כל אחת מבדיקות האבחון מעניקה תמונה חלקית, וכולן יחד - משלימות זו את זו, לתמונה כללית רחבה ומדויקת. הביופסיה מאבחנת את סוג המחלה, הצילומים מראים את מיקומו של הגידול ואת מידת התפשטותו. בסיום תהליך האבחון יהיה בידי הרופא המידע המדויק והמלא על מחלת הילד, ומכאן סלולה הדרך לקביעת תוכנית הטיפול. תהליך האבחון ודיוקו חשוב ביותר, ולכן לעתים יהיה צורך להמתין פרק זמן מסוים עד לתחילת הטיפול הפעיל. עדיף לטפל נכון מאשר לטפל מהר.

ילד חולה סרטן עם אבא שלו
פורום להורים שילדם חולה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
ד"ר שפרה אש, מנהלת המערך להמטו-אוקולוגיה והשתלות מח עצם בילדים, בית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט, המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה; יו"ר האיגוד להמטו-אונקולוגיה ילדים,

פרופ' מרים בן הרוש, לשעבר מנהלת המערך להמטו-אונקולוגיה והשתלות מח עצם בילדים, סגנית מנהלת בית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט, המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה,

פרופ' יצחק יניב, מנהל המערך להמטולוגיה-אונקולוגיה לילדים ע"ש פרופ' רנה זייצוב, מרכז שניידר לרפואת ילדים,

עו"ס מחלקת שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן.
עודכן לאחרונה: מאי 2020
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן בילדים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.