סרטן שד לא חודרני (DCIS - Ductal Carcinoma in Situ) הוא גידול סרטני הממוקם בצינוריות החלב של השד בלבד. מדובר במחלת סרטן שד הנמצאת בשלב מוקדם ביותר, כאשר הגידול הסרטני לא התפשט מצינורות החלב אל רקמת השד, בלוטות לימפה מתחת לבית השחי או לאזורים אחרים בגוף. לעיתים, גידול סרטני מסוג זה נקרא גם "גידול טרום-חודרני" או "סרטן שד תוך-צינורי".
הסכנה בגידולים סרטניים אלו היא שהם עלולים להפוך לסרטן שד חודרני עם הזמן, כך שאם לא יטפלו בהם בשלב מוקדם, הם עלולים לעבור שינויים גנטיים, ובסופו של דבר להתפשט לרקמות סמוכות ו/או לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים.
כיוון שאין דרך לנבא באלו מקרים הגידול יהפוך לגידול חודרני, נוהגים להסירו בניתוח, ולאחריו להוסיף טיפולים בקרינה וטיפול תרופתי (טמוקסיפן) בכדי להפחית ככל הניתן את הסיכון להישנות מקומית של המחלה. אישה שחלתה בסרטן שד לא חודרני נמצאת בסיכון מעט גבוה יותר להישנות גידולים סרטניים באזורים אחרים בשד הפגוע או בשד הבריא, ולכן עליה להיות במעקב שגרתי מדי שנה ולבצע ממוגרפיה בהתאם להמלצות הרופא.
גורמי הסיכון לסרטן שד לא חודרני דומים לגורמי הסיכון לסרטן שד בכלל וכוללים:
תוכנית "הסיכוי שבסיכון" נוסדה במטרה להעלות את חשיבות המודעות של חולות סרטן שד ושחלה לצורך בקבלת יעוץ גנטי. קיומו של גורם תורשתי למחלה הוא אמנם גורם סיכון, אך גילויו מעניק סיכוי למניעת מחלות סרטן נוספות בנבדקת ובבני משפחתה.
התוכנית הוקמה על ידי האגודה למלחמה בסרטן בסיוע
The Northern Charitable Foundation - NFC
ובשיתוף הקונסורציום הישראלי לאבחון גנטי של סרטן שד ושחלה, הפועל בחסות האגודה למלחמה בסרטן.
במסגרת תוכנית זו הופק באתר האגודה טופס אינטראקטיבי מיוחד הסוקר את ההיסטוריה הרפואית של האישה כמו גם עלוני מידע בעברית ורוסית אותם ניתן לקבל ללא תשלום בפנייה ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל.1-800-599-995
מרבית הנשים אינן חוות תסמינים מוקדמים כלשהם והגידול מתגלה בבדיקת הממוגרפיה השגרתית. כיום, בדיקת ממוגרפיה מבוצעת בישראל אחת לשנתיים לנשים בגילאי 50 עד 74 כחלק מהתכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, ולכן מקרים רבים יותר של סרטן שד לא חודרני מתגלים בזמן. חלק מהנשים חשות בגוש בשד, לפעמים מופיעה פריחה ו/או הפרשת נוזלים מהפטמה. מחלת פאג'ט של הפטמה מתבטאת באודם וגרד בשד, ולעיתים עלולה להעיד על התפתחות סרטן שד לא חודרני או חודרני, ולכן יש לפנות מיידית לרופא לצורך בדיקה וטיפול.
אם יש חשד לקיומו של גידול סרטני לא חודרני בשד תתבקשי לעבור בדיקות הכוללות ביופסיה, ובחלק מהמקרים גם בדיקת אולטרה סאונד. בביופסיה תילקח דגימת תאים מהגוש החשוד אשר תיבדק תחת המיקרוסקופ במעבדה. את הביופסיה ניתן לבצע בדרכים שונות:
בנוסף לאבחון הסופי של הגידול הסרטני, שלב המחלה ודרגתה, יבוצעו בדיקות פתולוגיות נוספות:
הוא מונח המתאר את היקף הגידול הסרטני והתפשטותו מעבר למיקום הראשוני שבו אובחן. סרטן שד לא חודרני מוגדר תמיד כשלב 0, גם אם היקפו גדול יחסית. זהו השלב המוקדם ביותר והמשמעות היא כי המחלה לא התפשטה לרקמות סמוכות בשד.
דירוג המחלה מספק מידע על המחלה ועל מהירות התפתחותה, בהתאם למראה התאים בבדיקה המיקרוסקופית (ביופסיה). במקרה של סרטן שד לא חודרני, הדירוג הוא חשוב, משום שהוא משקף את הסיכון לחזרת המחלה או להפיכתו לגידול חודרני. הדירוג מחולק לשלוש רמות:
מטרת הטיפול היא למנוע מהגידול להפוך לגידול סרטני חודרני, וברוב המקרים יבוצע ניתוח להסרת הגידול הסרטני בלבד. המנתח ינסה לשמר את רקמת השד וצורתו, ככל הניתן, בניתוח הנקרא "כריתה מקומית רחבה" (Wide Local Excision). בחלק מהמקרים תבוצע הסרה מלאה של השד בניתוח הנקרא "מסטקטומי" (Mastectomy). במצב זה תבוצע גם ביופסיה של בלוטות הלימפה בבית השחי בכדי לבדוק שהן אינן נגועות.
טיפול בקרינה עושה שימוש בקרני אנרגיה בעלות עוצמה גבוהה המשמידות את התאים הסרטניים. טיפולים בקרינה יינתנו לאחר הניתוח, בהתאם להחלטת הרופא המטפל (על בסיס היקף הגידול הסרטני, דרגתו, מצב השוליים התקינים שהוסרו בניתוח, היסטוריה רפואית או הפרשה מהפטמה). טיפולים בקרינה כנגד גידול סרטני לא חודרני יימשכו בדרך כלל כשלשה עד חמישה שבועות, כאשר כל טיפול נמשך מספר דקות.
טיפולים הורמונליים חוסמים את פעולתו של הורמון האסטרוגן שמשפיע על גדילה והתפתחות התאים. טיפולים הורמונליים כנגד גידול סרטני לא חודרני מתחרים עם הורמון האסטרוגן על הקישור לקולטנים על התאים הסרטניים או מפחיתים את רמת האסטרוגן בגוף. טיפול הורמונאלי יתאים רק לגידול סרטני בעל קולטנים חיוביים לאסטרוגן (ER חיובי).
טמוקסיפן הוא הטיפול ההורמונלי הנפוץ כנגד סרטן שד בשלב מוקדם. מחקרים הראו כי הטיפול מפחית את הסיכון לחזרת המחלה וגם להתפתחות סרטן חודרני. התרופה ניתנת מדי יום במשך 5 שנים. תופעות הלוואי הנפוצות הן גלי חום, הזעה, יובש נרתיקי או הגברת ההפרשות, עלייה במשקל.
טיפול במעכבי ארומטז הינו סוג נוסף של טיפול הורמונאלי המונע ייצור של הורמון האסטרוגן בגוף ומתאים אצל נשים שעברו את גיל המעבר. לקבוצה זו שייכות התרופות אנסטרוזול (ארימידקס®), אקסמטאן (ארומזין®), לטרוזול (פמארה®). מחקרים הראו כי טיפולים אלו נמצאו יעילים בטיפול בגידול סרטני לא חודרני בשד.
כיום קיימת גישה רב מערכתית בה מעורבים מספר רופאים מתחומי טיפול שונים עוד בשלב המוקדם של אבחון המחלה. בתכנון הטיפול שותפים כירורג, אונקולוג, רופא הדמיה וכירורג פלסטי, במטרה לבחור את הטיפול היעיל ביותר המחלה, תוך התחשבות מרבית בצד האסתטי. זכרי לשאול כל שאלה לגבי משהו שאינו מובן לך או שהנך חוששת ממנו. תוכל להסתייע ברופא שלך ולהתייעץ על היתרונות והחסרונות של כל טיפול.
למרות שצוות רב-תחומי יבחר עבורך את הטיפול המתאים לך ביותר, ייתכן ותרצי לקבל חוות דעת רפואית נוספת, בהתאם לזכותו של המטופל ועל פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תפני לקבלת חוות דעת נוספת מומלץ להצטייד מראש בשאלות אותן תרצי לשאול ולהגיע בלוויית בן זוג, חבר או בן משפחה, בכדי להבטיח שתקבלי את כל המידע בטרם תחליטי על קבלת הטיפול המתאים לך ביותר.
בטרם תסכימי לקבל טיפול כלשהו, הרופא שלך יסביר לך את מטרות הטיפול. לאחר מכן, יבקשו ממך לחתום על טופס המעניק לצוות הרפואי את הרשות לבצע את הטיפול. אף טיפול רפואי לא יינתן מבלי הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס, את צריכה לקבל את כל המידע על סוג הטיפול והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, כל טיפול אחר אפשרי שיכול להתאים לך, הסיכונים ותופעות הלוואי של הטיפול. אם אינך מבינה את מה שהוסבר לך, דווחי מיד לצוות הרפואי שיוכלו להסביר לך שוב.
כדאי לבקש מחבר או קרוב משפחה שילוו אותך לפגישה בה מוסבר לך הטיפול בכדי שיוכלו לסייע לך בהבנה מלאה של ההסברים, ובשאלות שעשויות לעלות במהלך השיחה. רצוי להגיע מראש עם שאלות שברצונך לשאול את הרופא. תוכלי תמיד לבקש זמן נוסף אם את מרגישה שאינך יכולה לבצע החלטה באותו הרגע. את גם יכולה לבחור שלא לעבור את הטיפול. הצוות הרפואי יסביר לך את השלכותיה של החלטה זו. עליך להודיע על החלטה זו לרופא או האחות בכדי שיוכלו לתעד זאת בתיקך הרפואי. אינך צריכה לפרט את הסיבה לכך, אולם חשוב להתייעץ עם הצוות הרפואי על כל חששותיך בכדי שיוכלו לייעץ לך.
לאחר הטיפול, תזומני לביקורת רפואית שגרתית, בהתאם לטיפולים אותן עברת (ניתוח, רדיותרפיה, טיפולים הורמונליים). ביקור המעקב יתקיים בדרך כלל אחת לשנה, אך ניתן ליצור קשר עם המכון בו טופלת ולשתף אותם בכל חשש או שאלה כלשהי. בנוסף, יהיה עלייך לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה במשך חמש שנים לשני השדיים, גם אם עברת ניתוח כלשהו. עם סיום הטיפול, מראה ותחושת השדיים עשויים להשתנות. פגישת המעקב היא זמן טוב לשוחח עם הצוות המטפל על החששות והתחושות שלך בעקבות הטיפול שעברת.
לאחר הטיפול, הסיכון לחלות שוב בגידול סרטני לא חודרני או בגידול סרטני חודרני - הוא נמוך. אם מופיע שינוי כלשהו בשד - יש לדווח מיד לרופא המטפל. אם גידול סרטני (חודרני או לא חודרני) מתפתח באותו השד - תבוצע הסרה מלאה של השד (מסטקטומי). אם לא בוצעו טיפולים בקרינה - ייתכן ויבוצעו לאחר אותו ניתוח גם טיפולים בקרינה. לרוב, הטיפולים כנגד גידולים סרטניים מסוג זה מאפשרים החלמה מלאה.
*
תודתנו נתונה ל-
ד"ר אלה עברון,
מנהלת יחידת סרטן השד
המכון האונקולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא
על הארותיה והערותיה.
אוקטובר, 2014