מבוא
מהן מטרות הטיפול הכימי?
כיצד פועלות התרופות הכימיות?
לפני הטיפול
תחושות לגבי הטיפול
הטיפול
תופעות הלוואי
מצבים דחופים במהלך כימותרפיה
השלכות הטיפול על הפוריות והמיניות
מחקרים קליניים
רפואה משלימה (אינטגרטיבית)
כיצד תקל על עצמך בתקופת הטיפול הכימי?
כיצד אחרים יכולים לעזור לך?
מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם
טיפול תרופתי ספציפי נגד מחלת הסרטן כולל טיפול כימי (כימותרפיה), טיפול אימונותרפי, טיפול הורמונלי/אנדוקריני וטיפול מכוונן (הידוע גם בשם טיפול ממוקד מטרה או ביולוגי). כימותרפיה היא טיפול המורכב מתרופות כימיות (הנקראות גם תרופות ציטוטוקסיות), הניתן במטרה להרוס תאים ממאירים (תאי גידול סרטני). במקרים רבים הטיפול משלב מספר תרופות. הטיפול הכימי יכול להינתן גם בשילוב או בנוסף לטיפולים אחרים, דוגמת טיפול בקרינה, טיפול מכוונן, אימונותרפי ו/או הורמונלי.
כיום עומדים לרשותנו טיפולים שונים נגד מחלת הסרטן - כל אחד בפני עצמו או בשילוב ביניהם. ניתוח משמש את הרופאים ברוב המקרים עם או בלי כימותרפיה, וסוגי טיפולים אחרים יכולים להינתן כטיפול יחיד או בשילוב עם טיפולים אחרים. להלן סוגי הטיפולים העיקריים במחלת הסרטן:
לכימותרפיה שתי מטרות עיקריות:
על מנת להשיג את המטרות הללו, קיימות מספר תוכניות טיפול המשלבות כימותרפיה:
התרופות הכימיות משמידות תאים סרטניים באמצעות הפרעה למחזור החיים שלהם. התאים המושפעים ביותר הם אלו המתחלקים מהר, אך מאחר שהתרופות הכימיות מפריעות להתחלקות תאים במנגנונים שאינם ספציפיים לתאים הסרטניים, הן עלולות להשפיע גם על רקמות גוף בריאות, בעיקר של אלו בהן חלוקת התאים היא מהירה, לדוגמה, בריריות מערכת העיכול, מח העצם וזקיקי השיער. עקב כך, ייתכנו בעקבות הטיפול הכימי תופעות לוואי הקשורות במערכות אלו, כגון שלשולים, פצעים בפה, נשירת שיער וירידה בערכי ספירת הדם. גם רקמות בריאות, שחלוקת התאים בהן אינה מהירה, עלולות להיפגע. קיימת שונות רבה בין מנגנוני הפעולה של התרופות, בטווח הפעילות שלהן כנגד גידולים שונים ובטווח הרעילות שלהן.
חשוב לזכור, קיימים כיום טיפולים המפחיתים את עוצמתן של רוב תופעות הלוואי ומשפרים את התחושה הכללית. כמו כן, רוב תופעות הלוואי הן זמניות, מאחר שלתאים הבריאים יש יכולת התחדשות מהירה, לעומת תאי גידול בהם נפגע מנגנון ההתחדשות.
כדי להחליט על סוג הטיפול המתאים ביותר עבורך, הרופא המטפל יתחשב במספר נתונים, כגון:
בהתאם למידע זה, תיקבע לך תוכנית טיפול (המכונה: "הפרוטוקול הטיפולי"), שתכלול את הרכב התרופות, המינון, משך הזמן שתקבל אותן ודרך נטילתן. מנות התרופות מותאמות בדרך כלל לשטח הגוף (מדד הנגזר מהגובה וממשקל הגוף). כשם שהטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי, כך גם התגובה לטיפול היא אישית. המשמעות היא שמטופלים שונים עשויים לקבל אותן תרופות, אך ייתכן שיהיה הבדל בהרגשתם הכללית ובתופעות הלוואי שכל אחד מהם חווה.
חלק מהטיפולים ניתנים במסגרת מרפאה או אשפוז-יום וחלק מצריכים אשפוז במחלקה, בעיקר בגלל הצורך במתן ממושך של תרופות ונוזלים.
הטיפול ניתן בדרך כלל כסדרה של טיפולים (מחזורי טיפול) הנקראים "קורסים". סדרת הטיפולים ניתנת במרווחי זמן הנקבעים על-ידי הרופא על-פי התוכנית שנקבעה מראש ובהתחשב בתגובתך לטיפול ובתופעות הלוואי. ההפסקות בין הטיפולים מאפשרות לגוף להתאושש. ישנם מקרים בהם יש צורך לדחות את הטיפול הבא, לדוגמה, כאשר ערכי ספירת הדם יורדים באופן ניכר בעקבות הטיפולים.
הצוות המטפל יסביר לך על תוכנית הטיפול ועל תופעות הלוואי האפשריות. מאחר שבדרך כלל קשה לזכור פרטים רבים הכרוכים במידע חדש, כדאי לכתוב את עיקרי הדברים, או לבקש מאדם נוסף, שהנך מכיר וסומך עליו, שיהיה נוכח בזמן קבלת ההסבר. מומלץ גם לבקש מהאחות המדריכה מספר טלפון ליצירת קשר כדי לקבל מענה על שאלות שעשויות לעלות מאוחר יותר. אם אכן יהיו לך שאלות נוספות, כדאי לרשום אותן ולשאול את הצוות המטפל בטלפון או בביקורך הבא במרפאה.
במשך תקופת הטיפול הכימי נערך מעקב רפואי וסיעודי צמוד אחר המטופל. מעקב זה כולל: בדיקות גופניות, בדיקות דם, הערכת תופעות הלוואי ולעיתים גם בדיקות שתן ובדיקות הדמיה (צילום, מיפוי, סי-טי ועוד). לעיתים יש להפסיק או לשנות את סוג הטיפול, בהתאם להחלטת הצוות הרפואי. חשוב לדווח לצוות על תופעות הלוואי שאתה חווה, כולל תופעות חדשות ובלתי מוכרות.
חשוב לזכור!
אין קשר בין תופעות הלוואי - מידת הופעתן ועוצמתן - לבין יעילות הטיפול.
לפני מתן כימותרפיה, הרופא והצוות המטפל יסבירו לך מהן מטרות הטיפול, אילו תרופות כלולות בתוכנית הטיפול שלך (הפרוטוקול הטיפולי) ומהו אופן נטילתן. תתבקש לחתום על טופס הסכמה לקבלת כימותרפיה, שמשמעותו היא שאתה נותן רשות לצוות בית החולים לתת לך טיפול. אין לתת לך כל טיפול בלי שתיתן הסכמתך המודעת לכך.טופס ההסכמה המקובל מכוון לכלל הטיפולים הכימיים ואינו מתייחס לתרופות המיועדות לך אישית. המידע שתקבל מהרופא והצוות המטפל מתייחס ספציפית לתרופות שתקבל.
לפני שתחתום על הסכמה זו עליך לקבל מידע על:
אל תהסס לומר לצוות המטפל אם אינך מבין חלק מהדברים שנאמרו, על מנת שתוכל לקבל הסבר נוסף. אינך חייב לתת תשובה מיידית. זכותך לשקול את מתן הסכמתך ולהתייעץ עם אנשים נוספים.
חשוב שתדע מה ההליך הטיפולי המוצע לך לפני שתאשר אותו, ולכן אנו חוזרים על ההמלצה המופיעה בפרק "תכנון הטיפול": כדאי לכתוב את עיקרי הדברים, או לבקש מאדם נוסף, שאתה מכיר וסומך עליו, שיהיה נוכח בזמן קבלת ההסבר. מומלץ גם לבקש מהאחות המדריכה מספר טלפון ליצירת קשר, כדי לקבל מענה על שאלות שעשויות לעלות מאוחר יותר. אם אכן יהיו לך שאלות נוספות, כדאי שתרשום אותן ותשאל את הצוות המטפל בטלפון או בביקורך הבא במרפאה.
זכותך לבחור שלא לקבל טיפול, או לבחור בטיפול אחר שהוצע לך. אם תבחר לעשות כך, הצוות הרפואי יסביר לך את משמעות ההחלטה.
עם ההחלטה על קבלת טיפול כימי, חלק מהמטופלים חשים חרדה, לחץ או דאגה. חשוב לזכור כי תחושות אלה טבעיות לחלוטין.
רווחתך הנפשית חשובה לא פחות מבריאותך הגופנית. כל אדם זקוק לסיוע בתקופה זו, וזכותך לבחור לעצמך את מקורות התמיכה בהם תוכל להיעזר. לשירותך עומדים צוות הרופאים והאחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, וכמובן משפחתך וחבריך.
כימותרפיה ניתנת בעיקר בעירוי לווריד או דרך הפה (מתן פומי, כלומר בליעת תרופות). לעתים רחוקות היא ניתנת בהזרקה לאיברים או לחללים שונים בגוף, כגון נוזל עמוד השדרה, שלפוחית השתן או חלל הצפק (פריטונאום). הזרקה לווריד היא השכיחה ביותר ומתבצעת על-ידי החדרת עירוי שדרכו מזריקים את התרופה. כל תרופה ניתנת בהתאם להוראות ספציפיות. יש תרופות המחייבות הכנה או היערכות מיוחדת, בהתאם לתופעות לוואי ידועות.
אחת הדרכים למתן תרופה בעירוי היא באמצעות התקן תוך-ורידי (צנתר) שנשאר קבוע לאורך תקופת הטיפול. ההתקן מחובר ישירות לווריד מרכזי ודרכו מועברות התרופות. יתרונותיו העיקריים של התקן זה:
בביקורך הראשון אצל האונקולוג תתבקש לפרט אילו תרופות אתה נוטל באופן קבוע. ישנן תרופות שעלולות להפריע לטיפול הכימי או להשפיע עליו. אם במהלך הטיפול הכימי יש צורך גם בטיפול רפואי אחר, כגון קבלת חיסון, טיפולי עיניים, טיפולי שיניים וכו', יש לדווח על כך לאונקולוג ו/או לצוות הסיעודי המטפל בך וליידע את הרופא המומחה בתחום האחר לגבי הטיפול הכימי שאתה מקבל.
לאחר החדרת מחט העירוי, קבלת הכימותרפיה אינה גורמת לכאבים. חלק קטן מהתרופות עלולות לגרום לרגישות בווריד ולתחושת חום או צריבה בזמן קבלת הטיפול, אך תופעות אלו אינן שכיחות. אם מופיע כאב בזמן הטיפול, עליך לדווח על כך מיד לאחות או לרופא.
ניתן להמשיך בפעילות הרגילה לאורך תקופת הטיפולים. אפשר להמשיך לעבוד, לפגוש חברים, לצאת לבלות ולטייל. חלק מהאנשים מרגישים צורך למתן את פעילותם ולהקל בעומס היומיומי. מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מבוקרת, כגון הליכה. יש להתאים את סוג הפעילות, את משכה ואת עוצמתה ליכולותיך. חשוב לדעת שכתוצאה מהטיפול הכימי עלולה להיות ירידה זמנית במספר כדוריות הדם ובשל כך גוברת הנטייה לדימומים ולזיהומים. כמו כן, יש להתחשב בתופעות לוואי ייחודיות לכל תרופה, עליהן תלמד מהצוות. לכן, חשוב לתכנן את הפעילות בהתאם להמלצת הצוות המטפל ולהימנע מפעילויות העלולות לגרום לסיבוכים מיותרים.
בתקופה שבה מקבלים כימותרפיה חשוב לשמור על תזונה מאוזנת המספקת לגוף אנרגיה ומרכיבי מזון חיוניים, על מנת לשמור על הכוחות ועל משקל תקין. עם זאת, התרופות עלולות לפגוע בתיאבון, בחוש הטעם וביכולת לאכול כראוי. למעשה, אין מזון שיש להימנע ממנו, אלא בהתאם להמלצת הצוות המטפל או לתחושתך האישית. בכל מכון אונקולוגי ניתן ייעוץ תזונתי לחולי סרטן על מנת להדריך את המטופלים כיצד לדאוג לצרכיהם התזונתיים בכל שלבי הטיפול במחלתם.
בעקבות הטיפול הכימי ייתכנו תופעות לוואי שונות, בהתאם לתרופות הניתנות. כל אדם מגיב באופן שונה לטיפול. חלק מהאנשים לא יסבלו מתופעות לוואי כלל, אך מרבית המטופלים יחושו בהן במידה כלשהי. במסגרת הטיפול ינקוט הצוות הרפואי צעדים כדי למנוע או להפחית את השפעתן. חשוב לזכור כי רוב תופעות הלוואי הן זמניות והן תחלופנה בתום הטיפולים.
מטופלים רבים מדווחים על תחושות עייפות ותשישות בתקופת הטיפולים הכימיים ועם סיומם. משך התקופה בה מורגשות תחושות אלו משתנה בין טיפול אחד למשנהו. עייפות ותשישות יכולות להתבטא בדרכים שונות, כגון חוסר אנרגיה שאינה קשורה לפעילות פיזית או למאמץ, חולשה מתמדת, קושי לבצע פעולות יומיומיות, קושי בחשיבה וביכולת להתרכז ועוד. שינה אינה משפרת בהכרח את התופעות הללו והן יכולות להשפיע על פעילויות היומיום, על הפעילויות החברתיות, על היכולת לעבוד ועל איכות החיים באופן כללי.
להלן מספר המלצות שניתן ליישם כדי להקל תחושות אלו ולהמשיך לתפקד:
חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לבחילות ולהקאות. עם זאת, אנשים רבים לא יסבלו מהן בתקופת הטיפולים. הבחילות וההקאות יכולות להופיע סמוך למתן הטיפול הכימי או כ-24 שעות לאחר הטיפול, ולהימשך יממה או מספר ימים. חשוב לדעת שמצויות כיום תרופות יעילות ביותר לטיפול בבחילות ובהקאות הנגרמות מהטיפול הכימי.
יש לשים לב שחלק מהתרופות המונעות בחילות עלולות לגרום לעצירות, לכן יש לנהוג על פי ההנחיות למניעת עצירות וליידע את הצוות אם מתעוררת בעיה. ייתכן שיופיעו גם כאבי ראש, בהם ניתן לטפל באמצעות משככי כאבים.
רוב המטופלים יקבלו טיפול למניעת בחילות והקאות לפני מתן הטיפול הכימי. בנוסף, הרופא והאחות יציידו אותך בתרופות ובהנחיות להמשך טיפול בבית. חשוב להקפיד על נטילת התרופות בבית על פי הנחיות הצוות ולדווח לו על הרגשתך כאשר תגיע לטיפול הבא. חשוב שתספר לצוות על הרגשתך בבית לאחר הטיפול, כדי שניתן יהיה להתאים לך טיפול להקלת הבחילות וההקאות.
עצות נוספות:
שינויים בתיאבון באים לידי ביטוי בדרכים שונות:
עצות להקלה:
קיימים מוצרים ייעודיים המספקים את אבות המזון, ויטמינים ומינרלים. לפני רכישתם, כדאי להיעזר בהמלצת הצוות המטפל.
חלק מהתרופות הכימיות עלולות לפגוע ברירית מערכת העיכול ולגרום לשלשולים. חומרת השלשולים מושפעת מסוג התרופות הכימיות, מהמינון הניתן ומתדירותן.
בכל מקרה, רצוי להתייעץ עם הצוות המטפל ועם דיאטן/ית לגבי התזונה המומלצת עבורך. יש לדווח לצוות המטפל על תדירות השלשול ביממה, על אופי הצואה (נוזלית או רכה), על צבעה (שחור, אדום או אחר) ועל תופעות הלוואי הנלוות לשלשול, כגון כאבי בטן וחולשה. במקרים מסוימים יחליט הרופא לתת לך תרופות לטיפול בשלשול או בכאבי בטן, ידאג שתקבל נוזלים, או יבקש שתבצע בדיקות דם כדי לוודא שאינך סובל מהתייבשות, משינויים ברמת האלקטרוליטים (המלחים) בדם ועוד.
עצירות יכולה להופיע בחלק מהמטופלים המקבלים כימותרפיה. תופעה זו עלולה לגרום לתחושת חוסר נוחות ולפגיעה באיכות החיים. אחת הסיבות השכיחות לעצירות יכולה להיות נטילת תרופות למניעת בחילות. חשוב לדווח לצוות המטפל על הופעת עצירות ועל תדירות היציאות. על מנת לטפל בתופעה זו יש להקפיד על שתייה מרובה ועל אכילת מזון עשיר בסיבים (כגון: ירקות, פירות, לחם דגנים מלא, קוואקר) ולהוסיף שמן זית לתפריט. ניתן להתייעץ עם הצוות המטפל ועם דיאטן/ית לגבי התזונה המומלצת עבורך. פעילות גופנית מתונה וקבועה, כגון הליכה, יכולה לעודד פעילות מעיים. במקרה הצורך, לאחר ייעוץ רפואי, ניתן להיעזר בתרופות נגד עצירות, או להחליף את התרופות הגורמות לעצירות.
חלק מהתרופות הכימיות עלולות לפגוע בריריות חלל הפה והלוע. כתוצאה מכך, תיתכן הופעה של פצעים, פטרת או דלקת של חלל הפה והלוע (מוקוזיטיס) בתקופת הטיפולים. פגיעה בריריות חלל הפה והלוע עלולה להשפיע זמנית על היכולת לאכול ולשתות ועל הרגשתך הכללית.
המלצות להתמודדות עם התופעה:
יובש בפה ובגרון הוא תופעת לוואי שכיחה יחסית. ניתן להקל על כך באמצעות מציצת קרח או קרטיב, אכילת אוכל רך, קר ולח, כגון: גלידות, פודינג ואבטיח, לעיסת מסטיק או סוכרייה. יש להימנע ממאכלים חריפים או חומציים. רצוי גם להימנע מתבלינים חריפים, מעישון ומשתיית משקאות חומציים או אלכוהוליים. ניתן לשתות תה צמחים פושר. ייתכנו שינויים בטעם, אך לרוב הם חולפים עם סיום הטיפולים. אם הופיעו פצעים בפה ו/או כאבים בבליעה, יש לדווח עליהם לצוות המטפל. ייתכן שהרופא ישקול מתן תכשירים לטיפול או להקלה.
חלק מהטיפולים הכימיים עלולים לגרום לנשירת שיער - חלקית או מלאה. חשוב לזכור כי הנשירה היא זמנית, וכי השיער ישוב ויצמח במלואו לאחר סיום הטיפול. תופעת הלוואי של נשירת השיער נגרמת בגלל קצב ההתחלקות המהיר של תאי השיער, החושף אותם במיוחד להשפעת הטיפול הכימי. חלק מהתרופות אינן גורמות לנשירת שיער, אחרות גורמות לנשירה קלה ואילו חלק גורמות לנשירה רבה או מלאה. הנשירה יכולה להיות איטית מאוד והדרגתית, אך לעיתים ייתכן שתהיה מהירה ומיידית. בדרך כלל הנשירה מתחילה כשבועיים לאחר הטיפול הכימי הראשון.
כאשר נאמר לך על-ידי הצוות שתיתכן נשירה מלאה, אפשר להתכונן ולהכין כובע, מטפחת או פאה, אם תבחר לכסות את הראש. במקרה שהחלטת להשתמש בפאה, כדאי לרכוש אותה לפני שמופיעה הנשירה, על-מנת שניתן יהיה להתאימה למראה ולצבע השיער הטבעי, ושתהיה בהישג יד במידת הצורך. הצוות המטפל יוכל לספק לך מידע על החנויות המומלצות שבהן ניתן לרכוש פאה. לבעלי שיער ארוך מומלץ להקדים ולהסתפר מעט. קופות החולים משתתפות ברכישת פאה עבור חולים אונקולוגיים.
מידע נוסף בנושא זה וכן עצות שיוכלו לסייע לך בהתמודדות עם התופעה ניתן למצוא בחוברת "התמודדות עם נשירת שיער" של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט "להיראות טוב - להרגיש טוב יותר", למעו נשים וגברים המתמודדים עם מחלת הסרטן. פרטים נוספים בהמשך.
תאי דם נוצרים במח העצם והם רגישים להשפעת הטיפול הכימי. לפיכך, כשבוע עד שבועיים לאחר קבלת התרופות הכימיות צפויה ירידה בערכי ספירת הדם. כל תרופה כימית משפיעה במידה אחרת על ערכי ספירות הדם. מח העצם מייצר שלושה סוגים של תאי דם, והערך של כל אחד מהם עלול לרדת בעקבות הטיפולים:
א. תאי דם לבנים (לויקוציטים, WBC)
תפקידם של תאי דם אלו "להילחם" בזיהומים. תת-הקבוצה החשובה ביותר מתוך סך הכדוריות הלבנות היא הנויטרופילים (בטופס ספירת הדם הם מופיעים 3-NEUT), המשמשים כקו הגנה ראשון במלחמה בזיהומים. ירידה במספר תאי הדם הלבנים, בעיקר בנויטרופילים (תופעה המכונה נויטרופניה), עלולה לגרום לכך שתהיה חשוף יותר לזיהומים מאשר אדם שלא קיבל כימותרפיה. ככל שהנויטרופניה ממושכת ועמוקה יותר (כלומר, קיימים פחות נויטרופילים בדם), כך עולה הסיכון שיתפתח זיהום. לעיתים נלווים לירידה במספר הנויטרופילים תסמיני מחלה, כגון: חום, שיעול, נשימה מהירה, צמרמורת, הופעת נגעים חדשים או פצעים, צריבה במתן שתן והרגשה כללית רעה. עליך לדווח לצוות המטפל על כל תופעה חדשה או שינוי בהרגשתך.
בחלק מהמקרים (תלוי בסוג התרופה הכימית) נהוג לתת זריקות, על מנת למזער את הסיכון שתחול ירידה חדה במספר הכדוריות הלבנות, מצב העלול להיות מסוכן עבורך. במידה והרופא יחליט שאתה זקוק לזריקות, תקבל הסבר והדרכה ייעודית בנושא.
הצוות המטפל ינחה אותך בפירוט כיצד לנהוג במצב בו ערכי הכדוריות הלבנות יורד, אולם יש מספר דברים שחשוב להקפיד על ביצועם ובכך להפחית את הסיכון לזיהומים:
חשוב לדעת: המצב של ירידה תלולה במספר תאי הדם הלבנים נמשך בד"כ ימים ספורים בלבד, ובתקופה זאת חשוב מאוד להימנע ממגע עם אנשים חולים וכן לא לשהות במקומות בהם נמצאים אנשים רבים. אין צורך בבידוד מוחלט בתקופה זאת. מותר להסתובב בחוץ באוויר החופשי.
אם חום גופך עולה מעל ל- 38ºC בתקופת הטיפולים, עליך לפנות בדחיפות ליחידה האונקולוגית בה אתה מטופל או למיון (גם בשעות הלילה, בשבתות ובחגים).
ב. תאי דם אדומים (RBC)
בבדיקות ספירת הדם נבדקת גם רמת ההמוגלובין הנישא על ידי תאי הדם האדומים (בטופס ספירת הדם רמת ההמוגלובין מופיעה כ-Hgb). תפקידם של תאי הדם האדומים הוא להעביר חמצן לרקמות. אם מספר תאי-הדם האדומים יורד - מופיעה אנמיה העלולה לגרום לחולשה, עייפות, חיוורון ואף לסחרחורת וקוצר נשימה. רוב מקרי האנמיה משתפרים מעצמם, אך ייתכן ויהיה צורך בטיפול תרופתי או בעירוי דם. אם אתה חש באחד הסימנים הללו, דווח על כך לצוות המטפל.
ג. טסיות הדם
טרומבוציטים (בטופס ספירת הדם הם מופיעים כ-PLT) - תפקיד טסיות הדם הוא לסייע בקרישת הדם. כל טיפול משפיע באופן שונה על מספר הטסיות. יש טיפולים שאחריהם לא צפויה ירידה משמעותית במספר הטסיות, בעוד שטיפולים אחרים גורמים לירידה חדה מאוד בערכים שלהן. יש מקרים בהם יהיה צורך לתת עירוי טסיות בכדי לשמור על רמתן. ירידה במספר הטסיות עלולה לגרום לדימום ממושך מהרגיל בעת פציעה או להופעת סימנים כחולים בעור, דימום מהחניכיים או מהאף, שתן דמי וצואה שחורה. יש לדווח לצוות המטפל על כל סימן המעיד על דימום או לפנות למיון.
חלק מהתרופות עלולות להשפיע על מצב העור והציפורניים. ייתכנו תחושות של יובש וגירוי, שניתן להקל באמצעות שימוש בתכשירי לחות. מומלץ להימנע מחשיפה לשמש בשעות החמות ולהגן על העור בתכשיר מסנן קרינה עם מקדם הגנה 30 SPF או יותר, לחבוש כובע רחב שוליים ולכסות את הגוף בלבוש ארוך. צבע הציפורניים והמבנה שלהן יכולים להשתנות בהשפעת חלק מסוגי הכימותרפיה. שינויים אלו ייעלמו בדרך כלל לאחר סיום הטיפול. הצוות הסיעודי יעקוב אחר שינויים בעור ובציפורניים בכל פעם שתגיע לטיפול או על פי בקשתך.
חלק מהתרופות משפיעות על העצבים בקצות האיברים בגוף, בעיקר בקצות אצבעות הידיים והרגליים. יש מטופלים המדווחים על תחושות עקצוץ או תחושה שהאזור רדום. תופעה זו נקראת נוירופתיה פריפרית/היקפית (Peripheral neuropathy). תופעות אחרות עלולות להתבטא בכאב, עצירות ועוד. לעתים נוצרות מגבלות תפקודיות, כגון קושי בשריכת שרוכים ורכיסת כפתורים. אם אתה חש בתופעות אלו או אחרות - דווח על כך לצוות המטפל.
חלק מהתרופות עלולות להשפיע על תפקוד הכליות. לכן יש טיפולים שיינתנו לאחר או תוך כדי קבלת נוזלים לתוך הווריד. כמו כן, יש להקפיד על שתייה מרובה בהתאם להמלצת הצוות המטפל. יש מצבים בהם תתבקש לבצע בדיקות שתן לפני או במהלך הטיפולים. במידת הצורך יבוצעו בדיקות דם להערכת תפקוד הכליות.
הטיפול הכימי עלול כאמור לגרום לסיבוכים שונים, שחלקם דורשים פנייה דחופה לבדיקת רופא, ולעתים הגעה מיידית לחדר המיון. חשוב לקבל הדרכה מפורטת מהאונקולוג המטפל - מתי, כיצד ולאן לפנות במצבים השונים.
חשוב לשים לב: ייתכנו תופעות לוואי נוספות שאינן מופיעות בדף מידע זה. תופעות אלה הן ייחודיות לתרופות אותן תקבל, כגון שינויים בשמיעה, שינויים בתפקוד הלב ועוד. הצוות המטפל מודע לתופעות הלוואי ויודע אילו פעולות יש לנקוט כדי לאבחן אותן במועד, לטפל בהן או למנוע את התדרדרות המצב.
בכל מקרה, עליך לדווח לצוות המטפל על כל תופעה שבה אתה חש - אם לא תדווח, הצוות לא ידע ולא יוכל להציע טיפול מתאים.
לאגודה למלחמה בסרטן מידע על כל תופעות הלוואי, הטיפולים והתרופות. לקבלת מידע נוסף ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995.
התרופות הכימיות המגוונות משפיעות באופן שונה על הפוריות, הן של האישה והן של הגבר. השפעה זאת לרוב הפיכה, אך לא תמיד. בגברים ניתן לבצע שימור זרע לפני תחילת הטיפול. תהליך שימור פוריות בנשים המקבלות כימותרפיה מורכב יותר, והחלטה על כך תיקבע בהתאם למקרה.
למרות שהתרופות הכימיות עלולות לפגוע בפוריות, עדיין קיימת האפשרות להרות. יש להימנע מהיריון בתקופת הטיפולים, עקב החשש מהיווצרות מומים בעובר, ולכן מומלץ שבני הזוג יקפידו להשתמש באמצעי מניעה. המלצה זאת תקפה בין שהטיפול ניתן לאישה ובין שהוא ניתן לגבר. בכל מקרה של תכנון היריון לאחר סיום הכימותרפיה, יש להתייעץ קודם עם הצוות המטפל. יש לציין כי במחקרים לא נצפתה שכיחות מוגברת של מומים בילדים שנולדו למחלימי מחלת הסרטן שקיבלו כימותרפיה.
מיניות מתבטאת בצורך בקרבה, במגע, בחום, בקשר ובהנאה. ישנם מצבים בהם הטיפול גורם לחולשה, לתשישות ולחוסר אנרגיה, עד כדי כך שחלק מהגברים או הנשים חשים חוסר דחף מיני וחוסר רצון לקיים פעילות מינית. גם תחושות הפחד והדאגה הנלוות למחלה ולטיפולים, יכולות לפגוע בתשוקה ובתפקוד המיני. טיפול כימי עשוי להקדים את הפסקתו של המחזור החודשי אצל נשים ולהפחית את כמות ההורמונים המיוצרים על ידי השחלות. במצב כזה מטופלות עלולות לחוות תופעות של גיל המעבר, דוגמת גלי חום, יובש נרתיקי, כאבים בזמן חדירה, שינויים במצב הרוח, נדודי שינה ועוד.
תופעות הלוואי של הטיפולים יכולות לגרום לשינוי בדימוי הגוף של נשים וגברים, ויש כאלה החשים מבוכה וקושי להסתגל למצב החדש. הפרת השגרה והעומס הרגשי והפיזי שבני הזוג חווים עלולים להקשות על חלק מהם, ואף לגרום להתרחקות רגשית ביניהם. לעומת זאת, יש זוגות שהקשרים ביניהם דווקא מתהדקים ומתחזקים בעקבות המחלה והטיפולים.
חשוב לדעת שמבחינה רפואית, בדרך כלל אין הגבלה על קיום יחסי מין בתקופת הטיפולים. עם זאת, יש להקפיד להימנע מהיריון במהלך הטיפול הכימי (ראה סעיף קודם המתייחס לנושא פוריות).
מגע מיני אינו מחמיר את המחלה או משבש את הטיפול הכימי. המגבלה היחידה היא כאשר נרשמים ערכים נמוכים מאוד של ספירות דם, העלולים לגרום לדימומים או לזיהומים. חשוב להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי ערכי ספירת הדם המאפשרים קיום יחסי מין.
מכיוון שבתקופת הטיפול הכימי מערכת החיסון עלולה להיות פגיעה מהרגיל, מומלץ לקיים באופן זמני יחסי מין מוגנים ולהשתמש בקונדומים, על מנת למנוע מהחולה הידבקות בזיהומים או במחלות. אין עדות חד משמעית להעברת חומר כימי לבן/בת הזוג הבריא/ה באמצעות מגע מיני, אולם ברוב בתי החולים ממליצים, ליתר ביטחון, להשתמש בקונדום במשך מספר ימים לאחר קבלת הטיפול הכימי.
לעתים תכופות מתעוררות אצל אחד מבני הזוג שאלות הנוגעות לפעילות מינית בזמן המחלה, וכיצד ניתן להתגבר על השינויים שחלו, אולם הם נמנעים מלשאול בשל מבוכה. ניתן לסייע לבני הזוג להכיר את הצרכים החדשים של כל אחד מהם ואת הקשיים שנוצרו בעקבות המחלה והטיפולים, להבין מה נעים, מה גורם אי נוחות ומה מהנה, מה מותר, ממה להימנע ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב הקיים.
חשוב לזכור, שהאבחנה כי חלית בסרטן, אין פירושה סוף לחיים האינטימיים. כמעט תמיד יש דרכים חלופיות לקבל ולהעניק אהבה. הצוות המטפל יוכל לסייע במידע ובייעוץ לגבי השפעת המחלה והטיפולים על התפקוד המיני, או להפנות אותך לייעוץ מקצועי בנושא.
האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי דימוי גוף, מיניות וזוגיות לחולים/ות ולבני/בנות זוגם/ן וכן לחולים/ות שאינם בקשר זוגי, בכל הגילים. השירות ניתן ללא תשלום וללא צורך בהפניה על ידי מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721643, דוא"ל: miniut@cancer.org.il
לאגודה למלחמה בסרטן חוברות 'מיניות ופוריות האישה', 'חיי אישות וזוגיות - לאישה הדתית' ו'מיניות ופוריות הגבר'. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לעיין בהן האתר האגודה באינטרנט.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא מחקר קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. אם יוצע לך להשתתף במחקר קליני, עליך לדון על כך עם הצוות המטפל ולשקול את כל האפשרויות העומדות בפניך.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת "ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן" העוסקת בנושא זה בהרחבה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ליטלמידע'® בטל. 1-800-599-995
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.
רפואה זו מתייחסת לתחום הטיפולים המשלימים, הניתנים במקביל או בנוסף לרפואה המקובלת. במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ פועלים צוותים ביחידות האונקולוגיות במשולב ובצורה מושכלת עם הצוותים ביחידות לרפואה משלימה. חשוב לשאול וליידע את האונקולוג המטפל על כוונתך להיעזר ברפואה משלימה.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת "רפואה משלימה וסרטן". לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.
קיימים מספר דברים שתוכל לעשות על מנת להתמודד טוב יותר עם הקשיים העלולים להתעורר בתקופה זו:
מידע בנוגע למחלה ולטיפולים בה עשוי לסייע לך בהתמודדות עם חוסר הוודאות ולספק תחושה של שליטה. ייתכן שיתעוררו אצלך שאלות לגבי השפעת הכימותרפיה על המחלה ועל איכות החיים. ניתן להכין מחברת ולרשום בה כל שאלה העולה על רוחך. תוכל להעלות אותן במפגש עם הצוות המטפל, ולכתוב את התשובות אותן תקבל.
באגודה למלחמה בסרטן פועל מרכז מידע המחובר למקורות מידע בארץ ובעולם. למרכז המידע ניתן לפנות בטל': 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il, או באמצעות אתר האינטרנט והפורומים של האגודה, או בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995
חלק מהחולים מנהלים יומן אישי בו הם מתעדים את התהליך שהם עוברים, עוקבים אחר שינויים, מבטאים תחושות ומחשבות ומתייקים מסמכים חשובים. היומן חשוב גם במקרה שתחליט להתייעץ עם מומחים נוספים בשלב זה או אחר של מחלתך.
לעתים אין זה פשוט לאמץ גישה חיובית בתקופה בה שגרת חייך משתנית לחלוטין בעקבות המחלה והטיפולים. אימוץ גישה חיובית משמעו, בין השאר, לקבל את המצב הנתון אליו נקלעת, לנסות למצוא בו, למרות הכל, נקודות אור ולהיות מודע לכך שבתקופה זו יש מורדות ועליות. הרבה אנשים מדווחים על צמיחה אישית בעקבות המחלה. ניתן לקרוא ספרות בנושא או לשוחח על כך עם איש מקצוע מתחום הפסיכואונקולוגיה.
הטיפול הכימי עלול לגרום לתופעות לוואי בלתי נעימות, אולם יש אנשים הממשיכים לקיים אורח חיים פעיל. בהתאם להרגשתך תוכל להמשיך לעבוד באופן חלקי, להיפגש עם חברים ובני משפחה, לקרוא, לכתוב יומן, להקדיש זמן להליכה יומיומית ולמצוא תעסוקה מספקת. תכנון היום והצבת מטרות בהתאם ליכולתך האישית עשויים לתרום למצב הרוח ולהרגשה הכללית שלך.
חשוב לשתף את בני המשפחה/מלווים משמעותיים בקשיים שלך, והכרחי לשתף גם את הצוות המטפל כדי שיוכל לסייע. ניתן להתקשר לצוות מקצועי גם בימים שאינך מגיע לטיפול - לפי פרטי ההתקשרות שתקבל במחלקה.
חלק מהמטופלים מעוניינים, לעיתים, להיות לבד עם עיסוקיהם ומחשבותיהם, ובזמנים אחרים הם מעדיפים להיות במחיצת יקיריהם ולחלוק עמם את רגשותיהם.
חשוב לזכור שפעמים רבות בני משפחה וחברים מעוניינים לסייע לך. ייתכן שהם מתקשים להבין בדיוק מה אתה חווה ומרגיש, ולעתים הם אינם יודעים כיצד לעזור. כך יכול להיווצר מצב שהם מחליטים לסייע בעניינים שהם בניגוד לרצונך. כדי למנוע זאת, כדאי שתגיד להם מה עשוי להקל עליך או לתת לך הרגשה טובה יותר (למשל בישול, שמירה על הילדים, חיפוש מידע על המחלה והטיפולים, עזרה בתיאום התייעצות נוספת, סיוע בעריכת קניות, שיחה, הליכה משותפת ועוד). תקשורת טובה ושיחה פתוחה חשובות מאוד.
גם בני המשפחה חווים שינוי ועומס, ומקבלים על עצמם תפקידים שלא היו רגילים לבצע טרם המחלה. הגדרה ברורה במה הם יכולים לסייע לך מחד, ומתן ביטוי מילולי להערכה אליהם מאידך, יכולים לסייע להתמודדות המשותפת שלכם עם התהליך המורכב בו אתם נמצאים.
חשוב לזכור שהרופאים והאחיות תמיד זמינים ומוכנים לסייע לך בכל נושא.
הצוות המטפל והאגודה למלחמה בסרטן מאחלים לך החלמה מהירה
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן