לתרומה
חפש
מחלות סרטן
גידולים נוירואנדוקרינים

גידולים נוירואנדוקרינים

עוד בנושא

מבוא

מהם גידולים נוירואנדוקריניים?

תסמינים

אבחון המחלה

קביעת שלב ודירוג המחלה

הטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים

ניתוח

אנלוגים של סומטוסטטין

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול ממוקד מטרה ואימונותרפיה

טיפולים בגידולי קרצינואיד בכבד

טיפול בתסמינים

רפואה משלימה

מעקב

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם





מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך* ולבני משפחתך לדעת יותר על גידולים נוירואנדוקריניים. אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שסוג כזה של הכוונה יכול לתת רק הרופא המטפל בך, המכיר היטב את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה.


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. באופן תקין, תאים אלו מתחדשים באמצעות חלוקה מבוקרת. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.




בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך במקרה שהם ממשיכים לגדול באזור מקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.


גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.


המערכת הנוירואנדוקרינית

המערכת הנוירואנדוקרינית מורכבת מרשת של עצבים ובלוטות. תאי המערכת הנוירואנדוקרינית הם תאי עצב מיוחדים, המצויים באיברים שונים בגוף, כמו הקיבה, המעיים, הכבד והריאות. התאים מייצרים הורמונים ומשחררים אותם למערכת הדם - לכן מערכת זו נקראת גם המערכת ההורמונלית של הגוף. ההורמונים שולטים בתפקודי גוף רבים באמצעות בקרה של רמות כימיקלים ונוזלים ספציפיים בגוף. כמו כן, הורמונים עוזרים לנו להגיב לשינויים בסביבתנו ומווסתים את ההתפתחות והגדילה של הגוף. התאים הנוירואנדוקריניים בריאות, למשל, מייצרים הורמונים שמווסתים את זרימת האוויר והדם לריאות. לעומת זאת, תאים נוירואנדוקריניים במערכת העיכול, מייצרים הורמונים שמבקרים את ייצור מיצי העיכול והשרירים שמניעים את המזון במערכת העיכול.





מהם גידולים נוירואנדוקריניים?

גידולים נוירואנדוקריניים (NETs - NeuroEndocrine Tumors) או בשמם השגור - קרצינואידים (carcinoids), מתחילים להתפתח בתאים של המערכת הנוירואנדוקרינית באזורים שונים בגוף, והם נחשבים נדירים. כ-50% מהגידולים הנוירואנדוקריניים מתפתחים במערכת העיכול, הכוללת את הקיבה, המעי הדק והגס, הלבלב והחלחולת. כ-20% מהגידולים הנוירואנדוקריניים מתפתחים בריאה. גידולים נוירואנדוקריניים עלולים להתפתח גם באיברי גוף אחרים כמו הוושט, הערמונית, הרחם, העור, בלוטת התריס ועוד. מאחר והם מתפתחים במקומות שונים בגוף, חלק מהגידולים הנוירואנדוקריניים מתפתחים לאט מאוד ואחרים מתפתחים מהר. גידולים נוירואנדוקריניים יכולים להיות שפירים או ממאירים (סרטניים).


גידולים נוירואנדוקריניים מסווגים על פי סוג התאים שבהם מתחיל הגידול להתפתח, איבר הגוף שבו מצוי הגידול או הבלוטה האנדוקרינית שבה הגידול נמצא. קיימת גם חלוקה של גידולים נוירואנדוקריניים לפי מיקום הגידול, שלב המחלה ודרגת ההתמיינות של תאי הגידול, המעידה על מידת ממאירותו. בחוברת זו יפורטו כמה סוגים של גידולים נוירואנדוקריניים, אופן האבחון ודרכי הטיפול בהם.


גידולים נוירואנדוקריניים מתפתחים לרוב באיטיות, ויכולות לחלוף שנים אחדות עד להופעה של תסמינים ולאבחון הגידול. עם זאת, במקרים מסוימים עלול הגידול להתקדם במהירות ולהתפשט לרקמות סמוכות ולאזורים אחרים בגוף.


גידולים נוירואנדוקריניים, ובעיקר כאלה שמקורם במעי הדק או בתוספתן, יכולים לבוא לידי ביטוי בתסמונת קרצינואיד (ראו הסבר בהמשך).

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות מידע על מחלות הסרטן השונות וכן חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה'. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לעיין בהן באתר האגודה.


סיבות וגורמי סיכון

גידולים נוירואנדוקריניים הם נדירים וסיבת התפתחותם אינה ידועה. לרוב, הם מופיעים בקרב אנשים בגילאים 60-50. כמו כן, קיים סיכון מוגבר להתפתחות גידולים נוירואנדוקריניים באנשים הלוקים במחלה נדירה המכונה נאופלזיה אנדוקרינית נפוצה (MEN1 ו-MEN2), המתבטאת במספר תסמונות נוירואנדוקריניות שכוללות גידולים שונים באיברים שונים בגוף, בחולים בתסמונת וון היפל לינדאו ובחולים בטוברוסקלרוזיס ונוירופיברימטוזיס.




תסמינים

התסמינים של גידולים נוירואנדוקריניים תלויים במיקום הגידול בגוף וביכולתו לייצר הורמון בשם סרוטונין. חלק מגידולים אלה מאופיינים בתסמינים מעטים בלבד, והם מתגלים במקרה במהלך הליכים רפואיים, כמו ניתוח או בדיקה, המבוצעים מסיבות אחרות.


חלק מהגידולים הנוירואנדוקריניים מייצרים הורמונים שעלולים לגרום לתסמינים שונים בהתאם למיקום הגידול. גידולים אלו מכונים 'גידולים פונקציונליים' (מפרישי הורמונים). גידולים שאינם מייצרים הורמונים מכונים 'גידולים לא פונקציונליים', וייתכן שיאובחנו באקראי במסגרת בדיקות סקר או הליכים רפואיים מסיבות אחרות.


התסמינים של גידולים נוירואנדוקריניים במערכת העיכול כוללים:

  • כאב ותחושת אי נוחות המופיעים לסירוגין בבטן
  • בחילות והקאות
  • שינויים ביציאות, כגון שלשול
  • צרבות.


התסמינים של גידולים נוירואנדוקריניים בריאות כוללים:

  • שיעול טורדני
  • זיהום בחזה, כדוגמת דלקת ריאות
  • קוצר נשימה, שיעול דמי.
  • אובדן תיאבון וירידה במשקל יכולים גם הם להיות תסמינים של גידולים נוירואנדוקריניים.


תסמונת הקרצינואיד

התסמונת מתפתחת בכ־30% מהחולים הסובלים מגידול נוירואנדוקריני (בעיקר כשהגידול התפשט לכבד) ונובעת מייצור עודף של הורמונים, המשבש את האיזון ההורמונלי הטבעי של הגוף. מתסמיניה העיקריים: התקפי הסמקה, קוצר נשימה המלווה בצפצופים, חוסר תיאבון והאצת פעילות המעיים. לאנשים הלוקים בתסמונת קרצינואיד מומלץ להימנע מפעולות העלולות לגרום להסמקה, כגון שתיית אלכוהול או אכילת מזון מתובל. להפחתת שלשול מומלץ לבצע שינויים בתזונה. תזונאי יכול לסייע ולייעץ בנושא זה.

חוברת 'המלצות תזונתיות למתמודדים עם מחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע רב ועצות מועילות לתזונה מתאימה בתקופת המחלה. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.


מחלת לב קרצינואידית

לעיתים השילוב של סרוטונין עם חומר אחר שמיוצר על ידי הגידולים הנוירואנדוקריניים, המכונה טכיקינין (Tachykinin), יכול להשפיע על הלב. תופעה זו יכולה לגרום למחלת לב קרצינואידית שתסמיניה העיקריים הם קוצר נשימה ונפיחות בקרסוליים. אם אתה סובל מאחד מתסמינים אלו עליך לדווח באופן מיידי לרופא המטפל. נהוג לבצע אקו לב לשלילת מעורבות לבבית.


גידולים נוירואנדוקריניים נוספים הגורמים לתסמינים

גידולים של הקיבה, המעיים והלבלב (GEP)

מרבית הגידולים בקיבה, במעיים ובלבלב (GEPs - gastro-entero-pancreatic tumours) מתפתחים במערכת העיכול. לרוב הם מתחילים להתפתח בתאי הקיבה, המעיים או הלבלב. שמותיהם של גידולי GEP ניתנים להם בהתאם לתאים שבהם הם מתפתחים: (גידולי אינסולינומה Insulinoma), גידולי גסטרינומה (Gastrinoma), גידולי גלוקגונומה (Glucagonoma), גידולי VIPoma וגידולי סומטוסטטינומה (Somatostatinoma).


הסיבה המדויקת לגידולי GEP אינה ידועה. עם זאת, אנשים הלוקים בניאופלזיה אנדוקרינית נפוצה (Multiple Endocrine Neoplasia) 1 ו-2 (MEN1 ו-MEN2), הם בסיכון גבוה יותר להתפתחות גידול מסוג זה. מחלות אלו נגרמות לרוב עקב ליקויים גנטיים המועברים בתורשה. אדם הנושא פגם גנטי זה עלול לפתח גידולים בכמה איברים אנדוקריניים. המחלות הללו עלולות לפגוע הן בגברים והן בנשים. ניתן לבצע בדיקות גנטיות לאנשים עם היסטוריה משפחתית של MEN.


תסמיני המחלה תלויים במיקום הגידול בגוף ובייצור עודף של הורמונים על ידי הגידול. אולם חשוב לזכור כי רבים מתסמיני גידולים של המערכת הנוירואנדוקרינית זהים לתסמינים של מצבים רפואיים אחרים, שאינם ממאירים.


גידולי אינסולינומה (insulinoma)

גידולי אינסולינומה עלולים להתפתח בכל חלקי הלבלב, האחראי על ייצור אינסולין המווסת את רמת הסוכר בדם. עודף אינסולין בגוף גורם לרמות סוכר נמוכות (היפוגליקמיה), אשר עלולות לגרום לתסמינים כגון כאבי ראש, בלבול, רעד ופלפיטציות (דפיקות לב), חרדה, שינויים בראייה, פרכוסים וחולשה. ירידה ברמת הסוכר שכיחה יותר בשעות הבוקר, במהלך התעמלות או במקרה של החמצת ארוחה. פעמים רבות ניתן להעלות את רמות הסוכר בדם באמצעות אכילה או שתיית משקה ממותק.


גידולי גסטרינומה (Gastrinoma)

לרוב, גידולי גסטרינומה מתחילים להתפתח בלבלב או בחלקו העליון של המעי הדק (תריסריון). הם עלולים לייצר רמה מוגברת של גסטרין, הורמון הגורם לייצור חומצת קיבה. רמות גבוהות של חומצת קיבה עלולות לגרום להיווצרות כיבים בקיבה, בוושט במעי הדק. עלולים להתפתח כמה כיבים, אשר לרוב אינם מגיבים לתרופות רגילות לטיפול בכיבים. מצב זה מכונה תסמונת זולינגר־אליסון (Zollinger-Ellison). התסמינים השכיחים של תסמונת זו כוללים דימום בקיבה, נקב (פרפורציה) בדופן הקיבה או המעי הדק, עוויתות בבטן או תחושת נפיחות (בשל היצרות של חלק מהמעי), שלשולים, צואה בהירה ושומנית המלווה בריח רע (Steatorrhoea), רגישות ותחושת לחץ בוושט.


גידולי גלוקגונומה (Glucagonoma)

גידולי גלוקגונומה מתפתחים לרוב בלבלב ומייצרים גלוקגון ברמה מוגברת. גלוקגון הוא הורמון המשמש לוויסות רמות הסוכר בדם. התסמינים השכיחים של גידולים אלו כוללים אנמיה (רמה נמוכה של תאי דם אדומים), ירידה במשקל, רמה גבוהה של סוכר (סוכרת), פריחה בעור וקרישי דם.


גידולי VIPoma

גידולי VIPoma מתפתחים לרוב בלבלב ועלולים לגרום לייצור מוגבר של חומר הנקרא Vasoactive Intestinal Peptide. התסמינים השכיחים של גידולים אלו כוללים שלשול מימי, רמות נמוכות של אשלגן כתוצאה משלשול, תחושת חולשה ועייפות, בחילות והקאות.


גידולי סומטוסטטינומה (Somatostatinoma)

גידולי סומטוסטטינומה הם גידולים נדירים ביותר, המתפתחים לרוב בלבלב או באזורים מסוימים של המעי הדק (תריסריון ומעי דק אמצעי [גיגיונום]). התסמינים השכיחים של גידולים אלו כוללים צואה בהירה ושומנית המלווה בריח רע (Steatorrhoea), ירידה במשקל, אנמיה (רמה נמוכה של תאי דם אדומים), כאב באזור הגידול, שלשולים, רמה גבוהה של סוכר (סוכרת).




אבחון המחלה

תהליך האבחון של גידולים נוירואנדוקריניים כולל כמה בדיקות אפשריות:


בדיקות שתן

חלק מגידולי הקרצינואיד גורמים לעלייה בריכוזו של חומר המכונה 'סרוטונין'. סרוטונין עובר פירוק בכבד לחומר כימי המכונה 5HIAA ולאחר מכן מפונה מהגוף בשתן. מטרתה של בדיקה זו היא לאתר רמות מוגברות של 5HIAA בשתן, והיא מבוצעת באמצעות איסוף כל השתן של הנבדק במשך 24 שעות ובדיקתו. תרופות, מאכלים ומשקאות מסוימים עשויים לגרום לעלייה ברמות ה-5HIAA. לכן, לצורך הבדיקה, יש להימנע מתרד, בננות או אננס 72 שעות לפני הבדיקה ובמהלכה.


בדיקות דם

גידולי קרצינואיד יכולים להעלות את רמתם של חומרים כימיים מסוימים בדם, כגון סרוטונין וכרומוגרנין CgA) A). במסגרת תהליך אבחון המחלה, ניתן לבצע דגימות דם לבדיקת רמתם של חומרים אלו. כמו כן, נהוג לבצע גם בדיקת דם לספירת כמות תאי הדם הבריאים בגוף - בדיקה המכונה ספירת דם מלאה או Fool Body Count) FBC).


סריקת אולטרה־סאונד

בדיקה המבוססת על שימוש בגלי קול, במטרה ליצור תמונה של איברי הגוף הפנימיים. לרוב אין לאכול או לשתות דבר במהלך שש השעות הקודמות לסריקה. לצורך בדיקה זו תתבקש לשכב בנוחות על הגב, והרנטגנאי ימרח גיל על בטנך. מכשיר קטן המייצר גלי קול יועבר על פני האזור, וגלי הקול ייצרו תמונה במחשב. הבדיקה אינה מכאיבה כלל ונמשכת דקות אחדות בלבד. לעיתים מבוצעת גם בדיקת אולטרה־סאונד של הלב, המכונה אקו־לב (אקוקרדיוגרפיה- ECG).


סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

סריקת CT היא סדרה של צילומי רנטגן, המרכיבים תמונה תלת־ממדית של איברי הגוף הפנימיים. הסריקה אינה מכאיבה ונמשכת מספר דקות. בסריקות CT נעשה שימוש ברמות קרינה נמוכות, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כארבע שעות לפני הבדיקה.

לעיתים יש צורך להשתמש בחומר ניגוד כדי לשפר את איכות ההדמיה. הדבר ייעשה באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד בזרועך או שתתבקש לשתות משקה המכיל חומר ניגוד. חומר זה עלול לגרום לך לחוש גל חום בכל גופך למשך דקות אחדות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, אתה עשוי לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה.



סריקת MRI (הדמיה באמצעות תהודה מגנטית)

סריקה לא פולשנית של האיברים הפנימיים הנעשית באמצעות תהודה מגנטית. ייתכן שתקבל חומר ניגוד בזריקה לווריד הזרוע, על מנת לשפר את ההדמיה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ־30 דקות. אם אתה סובל מחרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), חשוב שתיידע את הרופא מבעוד מועד. במקרה כזה תוכל לקבל תרופה שתרגיע אותך ותגרום לך לנמנום קל. הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקש להסיר לפני הבדיקה את כל חפצי המתכת שעל גופך, כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה. אנשים שבגופם מושתלים מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים, מנועים מלעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים. תהליך הסריקה אינו כואב אך מרעיש מאוד, לכן תקבל אטמי אוזניים או אוזניות לפני כן. בזמן הבדיקה ניתן לשמוע את מפעיל הסורק ולדבר עמו.


סריקות רדיואקטיביות (רפואה גרעינית, איזוטופים)

סריקות רדיואקטיביות מבוצעות במכון לרפואה גרעינית ומיועדות לזיהוי האזור שבו התפתח הסרטן לראשונה (הגידול הראשוני) או לאבחון התפשטות המחלה (גידולים משניים או גרורות). מנת הקרינה הרדיואקטיבית שבה משתמשים לצורך סריקות אלו היא נמוכה מאוד (דומה למנה שאליה נחשפים בצילום רנטגן), ובתוך שבוע היא נפלטת מהגוף כמעט לחלוטין. במקרה של נסיעה מתוכננת לחו״ל בטווח של שלושה חודשים לאחר הסריקה, יש לדווח על כך לרופאים, כדי שיספקו לך מכתב לרשויות - שכן בנמלים ובשדות תעופה נעשה שימוש בגלאי קרינה רגישים ביותר העשויים לאתר רמות קרינה נמוכות מאוד. קיימים שלושה סוגי סריקות רדיואקטיביות:

סריקת Octreotide (אוקטראוטיד)

פעמים רבות גידולי קרצינואיד קולטים חומר המכונה 'אוקטראוטיד'. סריקות רדיואקטיביות עושות שימוש בכמות קטנה של אוקטראוטיד, המסומן בסמן רדיואקטיבי חלש שניתן לגילוי בסריקה. האוקטראוטיד המסומן מוזרק לתוך מחזור הדם ונקלט בגידולי הקרצינואיד, בכל מקום שבו הם נמצאים. הבדיקה כוללת שלוש סריקות: אחת ביום ההזרקה ושתיים נוספות במהלך היומיים הבאים. בזמן שהסורק מצלם את התמונות, יש לשכב ללא תזוזה. כל סריקה נמשכת כשעה וחצי. בין הסריקות ניתן ללכת הביתה.


סריקת MIBG

לעיתים נעשה בסריקה שימוש בחומר המכונה MIBG העשוי להיקלט על ידי גידולי קרצינואיד. בדומה לאוקטראוטיד, MIBG מסומן בחומר רדיואקטיבי במינון נמוך, והסריקות נעשות באופן דומה לסריקות המבוססות על אוקטראוטיד.


סריקת Ga68 PET-CT

סריקה זו עושה שימוש בתכונה הייחודית של הגידולים הנוירואנדוקריניים: ביטוי קולטנים לסומטוסטטין. בבדיקה מוזרק לגוף חומר המכיל מאתר רדיואקטיבי בשם 68 gallium DOTANOX הנקשר לקולטנים לסומטוסטטין המצויים על תאי הגידול. לאחר מכן מתבצעת בדיקת PET-CT בעזרתה ניתן לאתר באופן ספציפי את התאים הנוירואנדוקריניים.


סריקת PET-CT מבוססת גלוקוז (FOG)

בדיקה זו משלבת סריקת CT, עם סריקות PET וזאת לאחר הזרקת גלוקוז רדיואקטיבי הנקלט בעיקר בתאי הגידול ופחות ברקמות בריאות. מטרת הבדיקה היא לאתר תהליכים המתרחשים במערכות הגוף השונות, באמצעות אפיון ביוכימי של שינויים מטבוליים. שינויים אלה מקדימים פעמים רבות את השינויים המבניים ברקמות, וכך הבדיקה מאפשרת לאבחן שינויים פתולוגיים, הרבה לפני שהם מתגלים באמצעות שימוש בטכניקות CT או MRI. הבדיקה מבוססת על שימוש בסוכר רדיואקטיבי במינון נמוך, במטרה לאמוד את פעילות התאים בחלקים שונים של הגוף. אזורי סרטן לרוב פעילים יותר בהשוואה לרקמה בריאה ולכן הם מתגלים בסריקה. יש להימנע מאכילה במהלך 6 שעות לפני הבדיקה, אך ייתכן שתוכל לשתות. חומר ברדיואקטיביות נמוכה יוזרק לזרועך, ולאחר שעת המתנה אחת לפחות תתבצע הבדיקה. הבדיקה נמשכת כ-30 עד 90 דקות ולאחריה תוכל לשוב לביתך.


ביופסיה

ביופסיה היא בדיקה מיקרוסקופית של פיסת רקמה קטנה שנדגמה מהגידול. הדגימה נשלחת למעבדה שבה בודק אותה פתולוג (רופא המתמחה בבדיקה של תאים) ומאבחן מהו סוג התאים שמרכיבים אותה. הביופסיה נעשית בהרדמה כללית או מקומית, בהתאם למיקום הקרצינואיד בגוף.

בדיקות נוספות

בהתאם לסוג הגידול הנוירואנדוקריני, ייתכן שהרופא המטפל ימליץ על בדיקות נוספות:

  • סריקת עצמות לאיתור גידולים בעצמות.
  • אנדוסקופיה - בעזרת צינורית צרה וגמישה שבקצה מצלמה זעירה, יתבונן הרופא במעי הגס או הדק, בקיבה או בוושט כדי לאתר גידולים.


המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

מוקד התמיכה הטלפוני של האגודה למלחמה בסרטן מעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. השירות ניתן בעברית וברוסית. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.





קביעת שלב ודירוג המחלה

שלב

שלב הגידול (stage) הוא מונח המשמש לתיאור גודל הגידול ומידת התפשטותו מעבר למיקומו המקורי. ידיעת שלב הגידול תסייע לצוות הרפואי להחליט על הטיפול המתאים ביותר עבורך. אין מערכת סטנדרטית לקביעת השלב של גידולי קרצינואיד, ונהוג להשתמש בחלוקה לשלושה שלבים כלליים:

ממוקם - הגידול ממוקם באיבר שבו התפתח לראשונה (לדוגמה, בתוספתן, במעי או בקיבה).

מפושט באופן אזורי - הגידול חדר דרך דופן האיבר לרקמות הסמוכות ו/או התפשט גם לבלוטות הלימפה הסמוכות.

מפושט לאזורים מרוחקים (גרורתי) - הגידול התפשט לאיברי גוף אחרים, כגון הכבד, העצמות או הריאות.


דירוג

הדירוג (grade) נעשה באמצעות התבוננות בתאי הגידול במיקרוסקופ. הדרגה המתקבלת מסייעת בהערכה של קצב צמיחתו של הגידול. דירוג הגידול, בדומה לשלב הגידול, יסייעו בקבלת החלטות הטיפול המתאימות ביותר עבורך. דירוג גידולים נוירואנדוקריניים תלוי בשלושה גורמים:

  • קצב החלוקה של התאים (מיטוזות).
  • כמות החלבון מסוג 67-Ki שהתאים מייצרים כשהם מתחלקים.
  • כמות התמותה התאית (נקרוזיס).


גידולים נוירואנדוקריניים יחולקו לרוב לשלוש קבוצות:

דרגה נמוכה (דרגה 1) - משמעה כי התאים דומים ביותר לתאים בריאים (הם בדרך כלל גדלים בקצב איטי).

דרגת ביניים (דרגה 2) - הגידולים נמצאים בין דרגה נמוכה לדרגה גבוהה, מבחינת המראה וההתנהגות.

דרגה גבוהה (דרגה 3) - הגידולים מכילים תאים הנראים חריגים ביותר (גידולים אלו מכונים לעיתים 'גידולי קרצינואיד אנאפלסטיים' [Anaplastic] או גידולים בעלי דרגת התמיינות נמוכה). גידולים אלו צפויים לגדול בקצב מהיר יותר ולהתפשט.





הטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים

תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי, שכולל רדיולוגים, פתולוגים, כירורגים, גסטרולוגים ואונקולוגים. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך.


הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם אתה צריך לבחור טיפול, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכל להחליט איזו מהם מתאימה לך. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.


הטיפול תלוי בכמה גורמים, ובהם האזור שבו החל הגידול להתפתח, גודל הגידול ומידת התפשטותו, קיומם של גידולים 'פונקציונליים' לדוגמא עם תסמיני תסמונת קרצינואיד, מראה התאים במיקרוסקופ, מצבו הכללי של המטופל ומחלות הרקע שלו.


תוצאות הבדיקה יסייעו לרופא להציע לך את הטיפול הטוב ביותר. במידת האפשר, הטיפול העיקרי הוא ניתוח להסרת הגידול. מטרתו של טיפול זה היא לרפא אותך מהסרטן. אם הגידול אינו ניתן להסרה מוחלטת באמצעות ניתוח, הטיפול מיועד להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.


יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפול ׳נתפר׳ באופן אישי לכל אדם שחלה, ומשתנה בהתאם למחלתו הראשונית ומצבו הכללי.


אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.


מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית על החלטתך, גם אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיק הרפואי.


חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.






ניתוח

ניתוח להסרה מלאה של הגידול הוא הטיפול העיקרי, הניתן לרוב למטופלים בעלי גידול ממוקם שמצבם הבריאותי טוב מספיק לעבור ניתוח. מטרתו של הניתוח היא ריפוי מהסרטן. לעיתים ניתן לבצע ניתוח מסוג זה גם במקרים של פיזור מרוחק מוגבל, כמו במקרים של גידולי קרצינואיד אשר התפשטו לכבד. הדבר ניתן לביצוע אך ורק במקרים של גידול אחד או שניים הממוקמים באותו אזור (אונה) של הכבד.


בנוסף לכך, ניתוח עשוי לסייע בהקלת התסמינים של גידול קרצינואיד מפושט (גרורתי). לדוגמה, אם קיים במעי הדק גידול הגורם לחסימה, ניתן לבצע ניתוח להסרת הגידול או לעקיפת החסימה. כמו כן, ניתן לבצע ניתוח להסרת חלק גדול ככל האפשר מהגידול, להקלת התסמינים של תסמונת קרצינואיד.

ניתוח כבד - אם הגידול התפשט לכבד, ניתן לבצע ניתוח להסרת חלקי הכבד שבהם מצוי הגידול. במקרים נדירים שבהם הגידול צומח בקצב איטי במיוחד ומערב את הכבד, ניתן לשקול השתלת כבד.






אנלוגים של סומטוסטטין

אנלוגים של סומטוסטטין הם תכשירים המיועדים לטיפול בתסמינים של תסמונת קרצינואיד, העשויים להפחית תופעות של סומק ושלשולים, ולטיפול בתסמינים מסוימים העלולים להיגרם על ידי גידולי GEP. הם פועלים באמצעות חסימת הפרשתם של הורמונים ספציפיים. האנלוגים של סומטוסטטין הנפוצים ביותר בשימוש הם אוקטראוטיד - Octreotide (סנדוסטטין®- ®Sandostatine)*, לנראוטיד - Lenraotide (סומטולין® - ®Somatuline)*. תחילת הטיפול יכולה לכלול זריקה תת־עורית הניתנת עד שלוש פעמים ביום. לאחר השגת שליטה טובה יותר בתסמינים, הטיפול יכול לכלול זריקה בעלת פעולה ממושכת יותר. זריקות אלה ניתנות בהזרקה תוך־שרירית במרווחים של שבוע עד חודש, בהתאם לתרופה שבה נעשה שימוש ולתגובת המטופל.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.




טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול המבוסס על שימוש בתרופות נוגדות סרטן (ציטוטוקסיות), שמטרתן להרוס את התאים הסרטניים. לעיתים נעשה שימוש בכימותרפיה לטיפול בגידולי קרצינואיד מפושטים, או בגידולי GEP בעלי קצב צמיחה מהיר או מפושטים. מטרת הטיפול היא להקטין את הגידול ולהפחית את התסמינים. כימותרפיה משמשת לעיתים תכופות לטיפול בגידולי GEP ממקור לבלב או מעי. עם זאת, מאחר שקצב הצמיחה של גידולים אלו עשוי להיות איטי ביותר, הרופא יכול להחליט שלא להתחיל בטיפול כימי, כל עוד מצבו של המטופל יציב.


שימוש בכימותרפיה כטיפול בגידולי קרצינואיד עדיין נבדק במחקרים. באחד המחקרים נמצא כי גידולי קרצינואיד המורכבים מתאים בעלי מראה חריג במיוחד (בעלי דרגת התמיינות נמוכה) עשויים להגיב טוב יותר לכימותרפיה, בהשוואה לגידולי קרצינואיד אחרים. כמו כן, הסבירות לכך שגידולים אלו יגיבו לטיפול באנלוגים של סומטוסטטין היא נמוכה יותר. סוג הכימותרפיה שניתן למטופל תלוי באזור שבו החל הקרצינואיד להתפתח.


הטיפול הכימי ניתן דרך הווריד או בטבליות לבליעה. בין תופעות הלוואי השכיחות: עייפות, חולשה, בחילות ושלשולים, נשירת שיער כתלות במשלב הטיפול וסיכון מוגבר לזיהומים. לרוב תופעות הלוואי ניתן לקבל טיפולי מניעה ולהפחית באופן משמעותי את הסבירות שיופיעו.

חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה', עוסקת ביתר פירוט בטיפול ובתופעות הלוואי שלו, וחוברת 'צנתרים מרכזיים' עוסקת בהתקנים שבאמצעותם ניתן הטיפול. לקבלתן ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995, או לעיין בהן באתר האגודה.





טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול בסרטן בעזרת רדיותרפיה (Radiotherapy) מבוסס על שימוש בקרני רנטגן בעלות אנרגיה גבוהה, ומטרתו להרוס את התאים הסרטניים תוך מזעור הנזק הנגרם לתאים הבריאים. הטיפול יכול להתבצע באופן חיצוני, באמצעות נכשיר קרינה (רדיותרפיה בקרניים חיצוניות) או פנימי, באמצעות הנחת חומר רדיואקטיבי בסמוך לגידול (ברכיתרפיה - Brachytherapy). רדיותרפיה חיצונית ניתנת לרוב לטיפול בתסמינים כגון כאב, כאשר הגידול התפשט לעצמות.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות קרינה לאזורי הגוף השונים. לקבלתן ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995, או לעיין בהן באתר האגודה.


רדיותרפיה ממוקדת (131 MIBG ו-90Y Octreotide)

טיפול זה משמש להקלת תסמינים של תסמונת קרצינואיד ולשליטה בהתקדמותם של גידולים נוירואנדוקריניים. המטופל מקבל חומר רדיואקטיבי, בשתייה או בהזרקה למחזור הדם. כמעט כל מנת הקרינה נקלטת על ידי הגידול, וחלק קטן מאוד ממנה מגיע לרקמות הבריאות. לכן טיפול זה מכונה 'טיפול ממוקד'.


ישנם שני סוגים של טיפול ממוקד - MIBG ואוקטראוטייד. הטיפול פועל אך ורק בגידולי קרצינואיד, הקולטים כמויות גדולות של אחד מחומרים אלו. לכן, לפני קבלת טיפול זה יש לעבור סריקה למדידת כמות האוקטראוטייד או MIBG הנקלטים בגידול. טיפול מסוג רדיותרפיה ממוקדת יכול להצריך שהייה בתנאי בידוד למשך ימים אחדים, כדי להימנע מחשיפה של אנשים אחרים לקרינה שלא לצורך. תופעות לוואי אפשריות הן כאבי בטן או בחילות, אך ניתן לטפל בהן באמצעות תרופות. כמו כן, תיתכן ירידה זמנית ברמות של חלק מתאי הדם. במקרה זה ייתכנו תחושת עייפות, סיכון מוגבר לזיהום, שטפי דם או דימומים. מרבית האנשים מתאוששים במהירות ואינם סובלים מתופעות לוואי למשך זמן רב.






טיפול ממוקד מטרה ואימונותרפיה

המחקר הרפואי המתקדם הביא לאפיון מנגנונים מולקולריים רבים האחראיים להתפתחות הגידול הסרטני. למנגנונים אלה פותחו תרופות חדישות וממוקדות המנטרלות את פעילותם. קיימים סוגים שונים של טיפולים ממוקדי מטרה (המכונים לעיתים טיפולים ביולוגיים או מכווננים), וכל אחד מהם פועל באופן שונה.


תרופות המוכרות כטיפולים ממוקדים, כגון סוניטיניב - Sunitinib (סוטנט® - ®Sutant)* ואברולימוס - Everolimus (אפיניטור® - ®Afinitor)* עשויות להיות יעילות בטיפול בסוגים מסוימים של גידולים נוירואנדוקריניים. תרופות אלו, הניתנות בקפסולות או בטבליות, חוסמות תהליכים המעודדים חלוקה לא מבוקרת של תאים בצורה ממוקדת וכך מעכבות גדילה ושגשוג של תאים סרטניים.


התרופה פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)*, מיועדת גם היא לטיפול בסוגים מסוימים של גידולים נוירואנדוקריניים. פמברוליזומאב היא תרופה אימונותרפית, הרותמת את מערכת החיסון של הגוף להילחם בגידול הסרטני. התרופה פועלת על ידי חסימת חלבון 1-PD המצוי על פני תאים מסוג T של מערכת החיסון, ובכך משיבה לתאי ה^ את היכולת לזהות את התאים הסרטניים ולהשמידם.


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.





טיפולים בגידולי קרצינואיד בכבד

לעיתים מטפלים בגידולי קרצינואיד בכבד באמצעות טיפולים הממוקדים ישירות בכבד. טיפולים אלה כוללים אמבוליזציה (חסימה) של עורק הכבד ואבלציה (הרס ממוקד של תאי הגידול) באמצעות גלי רדיו (RF).


אמבוליזציה של עורק הכבד

טיפול זה מטרתו להקטין גידולי קרצינואיד בכבד ולהקל תסמינים של תסמונת קרצינואיד. הטיפול מבוסס על הפחתת זרימת הדם לגידולים, שכן גידולים אינם מסוגלים להתקיים ללא אספקת דם.

במהלך הטיפול, הרופא מחדיר בעדינות צינורית דקה לכלי הדם הראשי במפשעה (עורק הירך). בהנחיית הסריקה הוא מחדיר באיטיות את הצינורית בקצב לכלי הדם הראשי של הכבד (עורק הכבד). לאחר מכן הוא מזריק תרופה החוסמת את אספקת הדם (יוצרת תסחיף וחוסמת את כלי הדם). לעיתים טיפול זה ניתן בשילוב עם כימותרפיה (כימואמבוליזציה). לרוב, טיפול זה כולל שהיית לילה בבית החולים. מספר ימים לאחר ההליך ייתכנו בחילות, כאבי בטן או חום גבוה. למידע נוסף, ניתן להיוועץ ברופא ובאחות המטפלים.


אבלציה באמצעות גלי רדיו (RF)

אבלציה באמצעות גלי רדיו (Radiofrequency Ablation) לטיפול בגידולי קרצינואיד בכבד, היא טיפול המבוסס על שימוש בגלי רדיו (גלי מיקרו). מטרתו של טיפול זה היא הרס התאים הסרטניים באמצעות חימום לטמפרטורות גבוהות. בזמן הטיפול הרופא מאלחש את העור באזור הבטן ומחדיר מחט דקה לתוך מרכז הגידול. באמצעות המחט מועברים לגידול קרן לייזר בעוצמה גבוהה או גלי רדיו, הגורמים לחימום התאים הסרטניים ולהרס שלהם. טיפול זה מצריך לרוב אשפוז ללילה בבית החולים, ועלול לגרום לבחילות, כאבי בטן וחום גבוה במשך ימים אחדים לאחר ההליך. הרופא והאחות המטפלים יכולים לספק מידע נוסף בנושא.


רדיואמבוליזציה - טיפול בקרינה פנימית וממוקדת לכבד (SIRT)

הטיפול מבוצע באופן דומה לכימו-אמבוליזציה, תוך שימוש בחומר רדיואקטיבי (איטריום 90 - 90 Yttrium) במקום הכימותרפיה. שיטת טיפול זו היא שכיחה פחות ומתבצעת רק במרכזים רפואיים המתמחים בכך.

לפני הטיפול ב-SIRT מבוצעת בדיקת אנגיוגרפיה המציגה תמונה מפורטת של אספקת הדם לכבד, על מנת לוודא שבעת הטיפול עצמו החומר הרדיואקטיבי לא יגיע עם זרם הדם לאזורים אחרים בגוף. הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית במחלקה לרדיולוגיה פולשנית וכרוכה בהחדרת צינורית עדינה (צנתר) דרך חתך קטן באזור המפשעה אל הכבד, באמצעות עורק מוביל דם. הבדיקה אורכת כשעה, וברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה בתוך כ-10 שעות.


במידה ובדיקת האנגיוגרפיה תקינה, הטיפול מבוצע בהנחיית אנגיוגרפיה נוספת, ודרך הצנתר מוחדרות אל תוך הגידול בכבד כדוריות (מיקרוספירות) רדיואקטיביות זעירות, הנצמדות לכלי הדם הסובבים את הגידול הסרטני ומקרינות אותו באופן ממוקד. הכדוריות נותרות באופן קבוע בכבד, והן אינן מזיקות. הקרינה חוסמת את אספקת הדם לגידול בכבד ומקטינה את התאים הסרטניים מבלי לפגוע ברקמת הכבד הבריאה.


לרוב נדרש אשפוז של יום עד ארבעה ימים בבית החולים. הקרינה הנפלטת מהכדוריות היא בכמות קטנה ונמשכת כ-14-10 ימים. יש להרבות בשתייה בימים אלה. הקרינה היא מקומית, ולא נדרשת שהייה בבידוד, אולם ייתכן כי יהיה עליך להקפיד על כללי זהירות מסוימים בימים הראשונים שלאחר הטיפול. הצוות הרפואי המטפל בך יעדכן אותך בנושא זה. ניתן לחזור על הטיפול ^SIRT אם הוא יימצא יעיל עבורך.


לטיפול ייתכנו תופעות לוואי למשך מספר ימים, ואלה כוללות חום גבוה וכאב באזור הבטן מיד לאחר הזרקת החומר הרדיואקטיבי. תופעות לוואי נוספות כוללות בחילות, הקאות ושלשולים, והן ניתנות לטיפול בעזרת תרופות שירשום הרופא. לעיתים נדירות תיתכן פגיעה בכבד.





טיפול בתסמינים

במקרה של ייצור יתר של חומצת קיבה, ניתן לקבל תרופות להפחתת ייצור החומצה. לעתים יינתנו גם תרופות לאיזון רמות הסוכר בדם או תרופות נגד שלשולים.




רפואה משלימה

המונח 'רפואה משלימה' (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

באתר האגודה ניתן להיכנס ל'פורום רפואה משלימה' ולהתייעץ עם מומחה בתחום.





מעקב

לאחר שהטיפול בך יושלם, תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם ובדיקות הדמיה. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות המתעוררים ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא שלך או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.

באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט יש פורום העוסק בגידולים אנדוקריניים ונוירואנדוקריניים, אליו ניתן להפנות שאלות ולקבל ייעוץ, ופורום פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחה ומידע על זכויות ושירותים.

לקבלת החוברת 'עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים', ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.





מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסויים קליניים נערכים גם כדי לבדוק תרופות או אמצעים להקלה בסימפטומים (תסמינים), או למניעה וטיפול בתופעות לוואי.


ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.


ניסויים קליניים חשובים לשיפור הטיפול לטובת כלל המטופלים בעתיד ומהווים סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף בניסוי. הם תורמים לידע ולקידום המאבק במחלת הסרטן. אם שיטת הטיפול הנבדקת בניסוי תוכח כיעילה, היא עשויה להפוך לשיטת הטיפול המקובלת, שתוכל לעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.


חולים המשתתפים בניסוי קליני בד"כ מחולקים לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שתקבל את הטיפול החדש הנבדק בניסוי (בדרך כלל כתוספת לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם לאותה מחלה).
  2. קבוצה שתקבל את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטוב ביותר לטיפול במחלה ממנה סובל החולה.


כמובן שאין מידע האם הטיפול החדש הנבדק בניסוי יביא לתוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק כאשר יש סיכוי סביר שתוצאותיו תהיינה טובות יותר מהטיפול המקובל.


על מנת להבטיח את בטיחות החולים וזכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, ועדת הלסינקי, של המוסד הרפואי בו ייערך הניסוי. כל משתתף מקבל לקריאה העתק של הפרוטוקול והמסמכים הנלווים אליו, ונדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת הניסוי. הסכמה מדעת פירושה שהחולה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.


חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. השתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכוייהם להחלמה של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'מחקרים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.





התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

להמשך





מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך המידע של האגודה למלחמה בסרטן




מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' עידו וולף, מנהל המכון לאונקולוגיה רפואית, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי;
ד"ר שירה פלג חסון, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
על הארותיהם והערותיהם לחוברת זו.
אוקטובר 2019
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על גידולים נוירואנדוקרינים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.