לתרומה
חפש
גורמי סיכון
המאבק בעישון

היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון 31/5/21

עוד בנושא

31.5.2021

היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון 

World No Tobacco Day

 

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון יצוין השנה תחת הכותרת "מתחייבים להפסיק".


למרות החקיקה בנושא איסור עישון במקומות ציבוריים - סקר חדש של האגודה למלחמה בסרטן חושף כי הרוב המכריע (87.4%) של הציבור בישראל עדיין חשוף לעישון כפוי במקומות ציבוריים, כולל במקומות בהם העישון אסור על פי חוק! לדוגמה, כ-24% נחשפו לעישון בגינות שעשועים לילדים בהן העישון אסור על פי חוק.


עוד נמצא כי כ-25% מכלל המעשנים מדווחים כי הם נוהגים לעשן  בתוך הבית, וחושפים כך את בני הבית לסכנות העישון הכפוי.


האגודה למלחמה בסרטן מוציאה פודקאסט חדש וראשון מסוגו המהווה מדריך לגמילה עצמית מעישון בהשתתפות מיקי חיימוביץ וד"ר ענת אנדן.


מחקרים חדשים:

  • מחקר חדש בארה"ב קושר בין חשיפה לעישון בזמן ההיריון לשינויים אפיגנטיים בגנים השולטים בהתפתחות תפקוד המוח, כמו גם בגנים הקשורים לסוכרת וסרטן בתינוקות.

  • מחקר נוסף בארה"ב מצא כי גם עישון חד-פעמי של סיגריה אלקטרונית נטולת ניקוטין משפיע לרעה על תהליכים דלקתיים בכלי הדם ועל תפקודם ואף עלול לגרום לשינויים שליליים בטווח הארוך.

 


היום (יום ב' 31.5) מציינת האגודה למלחמה בסרטן את היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון, במקביל לארגון הבריאות העולמי (WHO) המציין את  World No Tobacco Day  בעולם.


מטרתו של יום זה להדגיש את הסיכונים הבריאותיים הקשורים לעישון טבק וניקוטין ואת צעדי המדיניות היעילים להפחתת מספר המעשנים. השנה ארגון הבריאות העולמי מתמקד בנושא הפסקת העישון. לפי הארגון, מגפת COVID-19 הובילה לכך שמיליוני מעשנים הכריזו על רצונם להפסיק לעשן.


חשוב לדעת כי מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטר ממישהו שמעשן, כולל הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעשן וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים.


עד כמה כולנו עדיין חשופים לעשן הסיגריות במקומות ציבוריים למרות החקיקה בנושא?

סקר חדש של האגודה למלחמה בסרטן שנערך על ידי מכון איפסוס, בקרב 611 נשים וגברים בגיל 18 ומעלה יהודים וערבים, במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה מצא כי:

למרות שכבר עברו כמעט 40 שנה מאז שחוקק בישראל החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תמונת המצב עגומה ומראה כי הרוב המכריע של הציבור הישראלי חשוף לעשן ממוצרי עישון במקומות ציבוריים.

מנתוני הסקר עולה כי:

87.4% מהנשאלים דיווחו כי נחשפו לעישון במקומות ציבוריים, כ-24% דיווחו כי נחשפו לעישון בגינות שעשועים לילדים, כ-47% בפארקים, 30% במקומות העבודה, 11% בקניון, 49% במסעדות ובתי קפה, 40% בתחנות האוטובוס, 63% ברחוב, כ-10% בבתי חולים.

עוד עולה מהסקר כי כ-75% מכלל הנשאלים (מעשנים ולא מעשנים) מעדיפים שלא יעשנו לידם כשהם מבלים במסעדות, בבתי קפה או בברים. 

  • בנוגע לעישון בבית, רק 10% מהמעשנים אינם מעשנים כלל בבית או במרפסת או בגג או בחצר.
  • הרוב המכריע של המעשנים עושים זאת בסביבת הבית וחושפים את בני הבית לסכנות של עישון כפוי.
  • 25% מהמעשנים מדווחים כי הם מעשנים בתוך הבית.
  • כ-39% מהמעשנים, מעשנים במרפסת או בגג.
  • כ-30% מעשנים בחצר הפרטית של הבית.
  • 36.4% מהנשאלים הלא מעשנים מאפשרים לבני משפחה או חברים לעשן במרפסת/גג או בחצר ביתם.
  • 8.7% מהנשאלים הלא מעשנים מאפשרים לבני משפחה או חברים לעשן בתוך ביתם.


משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "אנו מחויבים להפחית את הנטל הפיזי, הרגשי והכלכלי של סרטן הנגרם מעישון. עישון הוא גורם המוות מספר אחת בעולם הניתן למניעה, וישנן אסטרטגיות מוכחות ובמיוחד מיסוי גבוה להורדת מספר המעשנים. יש לפעול ליישום אכיפה נמרצת ויעילה של החוקים הקיימים על מנת שנוכל לעצור את מגפת העישון. רק כך נוכל להגן על הדור הצעיר מפני נגע העישון הממית והממכר, לשנות את הנורמה החברתית בנושא העישון בישראל ולגדל פה דור של אזרחים חופשי מהתמכרות לטבק וניקוטין".


דנה פרוסט, מקדמת בריאות באגודה למלחמה בסרטן: "המעשנים אינם הקורבנות היחידים של סרטן הקשור לעישון, גם חשיפה של אנשים שאינם מעשנים לעישון כפוי (פסיבי) בבית או במקומות ציבוריים מגבירה את הסיכון לסרטן ריאות. הגנה מפני עישון כפוי והגנה על בני נוער מפני התחלת עישון מפחיתה משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן הקשור לעישון. לאורך השנים פעלה תעשיית הטבק והניקוטין באמצעות אסטרטגיה מניפולטיבית ושיווק אגרסיבי לרתום בני נוער וצעירים למעגל העישון. לצערנו, אנו עדים להיסטוריה החוזרת על עצמה. יש להגן על הצעירים וכלל הציבור בישראל מהאינטרסים הכלכליים של תעשיית הטבק והניקוטין".


לרגל היום הבינלאומי ללא עישון פרסם ארגון הבריאות העולמי מידע מעודכן על שימוש במוצרי עישון:

יש למעלה מ-100 סיבות להפסיק לעשן, להלן חלק מהן:

עישון משפיע על המראה באופן כמעט מיידי

  • הכל מסריח! החל מהעור, הבית, הבגדים, הידיים והנשימה.
  • עישון גורם להצהבת השיניים וליצירה מוגברת של אבנית עליהן.
  • עישון גורם לקמטים בעור ולמראה עור זקן יותר, במיוחד מסביב לשפתיים ולעיניים.
  • עישון מגביר את הסיכון להתפתחות פסוריאזיס.


עישון פוגע לא רק במעשן אלא גם בבני המשפחה והחברים

  • מעל מיליון אנשים מתים בכל שנה מחשיפה לעישון כפוי.
  • חשיפה לעישון כפוי מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן ריאה.
  • עישון סיגריות אלקטרוניות חושף את הסובבים לניקוטין וכימיקלים מזיקים.
  • חשיפה לעישון כפוי קשורה בהתפתחות סוכרת סוג 2.


עישון או שימוש בסיגריות אלקטרוניות ליד ילדים פוגע בבריאותם

  • ילדים להורים מעשנים סובלים מירידה ממושכת בתפקודי ריאה שיכולה להוביל למחלות נשימה כרוניות בבגרות.
  • ילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון מוגבר לאסטמה.
  • ילדים מתחת לגיל שנתיים החשופים לעישון כפוי בביתם נמצאים בסיכון לחלות במחלות אוזן תיכונה העלולות להוביל לאובדן שמיעה עד חרשות.


העישון יקר

  • מחקר בארה"ב מצא כי מעשנים מוציאים בממוצע 1.4 מיליון דולר על עישון במהלך חייהם (רכישת סיגריות, הוצאות רפואיות ועוד).
  • העלות לכלכלה העולמית כתוצאה מעישון מוערכת ב-1.4 טריליון דולר.


עישון פוגע בפוריות

  • נשים שמעשנות הן בסיכון גבוה יותר לבעיות פוריות, לידה מוקדמת או הפלות.
  • עישון פוגע בפוריות הגבר ומוביל לירידה בספירה ובאיכות הזרע ולאימפוטנציה.  


מוצרי טבק בחימום, לדוגמה אייקוס, מזיקים לבריאות

  • מוצרי טבק בחימום חושפים את המשתמשים לכימיקלים הידועים כמסרטנים.
  • הראיות המדעיות לא תומכות בטענה שמוצרי טבק בחימום הם פחות מזיקים מסיגריות רגילות.


עובדות נוספות על עישון מטעם ארגון הבריאות העולמי:

  • טבק הורג עד מחצית מהמשתמשים בו.

  • טבק הורג יותר מ-8 מיליון בני אדם בכל שנה. יותר מ-7 מיליון מאותם מקרי מוות הם תוצאה של שימוש ישיר בטבק, ואילו כ-1.2 מיליון הם תוצאה של עישון כפוי (פסיבי).

  • מעל 80% מכלל 1.3 מיליארד משתמשי הטבק בעולם חיים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.

  • כל צורות הטבק מזיקות, ואין רמה בטוחה של חשיפה לטבק. עישון סיגריות הוא צורת השימוש הנפוצה ביותר בטבק ברחבי העולם.

  • עישון מקטרות מזיק לבריאות בדומה לעישון סיגריות, אם כי בציבור עישון מקטרת נתפס כפחות מסוכן.

  • מחקרים מצאו כי מעט אנשים מבינים את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בשימוש בטבק. עם זאת, ברגע שמעשנים הופכים למודעים לסיכונים שבטבק, רובם מעוניינים להפסיק. ללא תמיכה בהפסקת העישון, רק 4% מהניסיונות להפסיק לעשן – ינחלו הצלחה. תמיכה מקצועית ותרופות שהוכחו כמסייעות להפסקת העישון, יכולות להעלות ביותר מפי 2 את סיכויי ההצלחה בגמילה מעישון.


היתרונות הבריאותיים של הפסקת עישון שהוזכרו בפרסום ארגון הבריאות העולמי:

  • לאחר 20 דק' – ירידה בלחץ הדם וקצב הלב.
  • לאחר 12 שעות – רמות הפחמן החד חמצני בדם יורדות לנורמה.
  • לאחר 12-2 שבועות – שיפור במחזור הדם ועלייה בתפקודי הריאות.
  • לאחר 9-1 חודשים – הפחתה בשיעולים ובקוצר הנשימה.
  • לאחר שנה – הסיכון למחלות כלי דם ולב יורד למחצית מהסיכון של אנשים מעשנים.
  • לאחר 15-5 שנים – הסיכון לשבץ משתווה לזה של אנשים שאינם מעשנים.
  • לאחר 10 שנים – הסיכון לסרטן ריאות פוחת לכמחצית מהסיכון של מעשנים. הסיכון לסרטן הפה, הגרון, הוושט, השלפוחית, צוואר הרחם והלבלב פוחת.
  • לאחר 15 שנים – הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם משתווה לסיכון של לא מעשנים.


לרגל היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון, האגודה למלחמה בסרטן הפיקה פודקאסט לתמיכה ועידוד הגמילה מעישון, בהנחיית מיקי חיימוביץ' וד"ר ענת אנדן

האגודה למלחמה בסרטן הקליטה פודקאסט חדש בחמישה פרקים, בשם "קולולו נגמלים מעישון!", בהשתתפות מיקי חיימוביץ', אשת תקשורת וח"כ לשעבר וד"ר ענת אנדן, רופאת משפחה ויועצת לגמילה מעישון במכבי שירותי בריאות, שהתגייסו בהתנדבות מלאה כדי לסייע למעוניינים להיגמל מעישון.


כל פרקי הפודקאסט שהינו למעשה מדריך לגמילה עצמית מעישון, זמינים להאזנה באפליקציית ספוטיפיי, בגוגל פודקאסט ובאפל פודקאסט תחת השם "קולולו נגמלים מעישון!"


מיני-סייט של האגודה למלחמה בסרטן לציבור הרחב הכולל מידע על נזקי העישון וגמילה מעישון

לחצו כאן כדי להתרשם מהמיני-סייט 


מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים

מחקר חדש קושר בין עישון פסיבי בזמן היריון לשינויים אפיגנטיים בתינוקות

נשים הרות רבות שאינן מעשנות חשופות לעישון כפוי (עישון פסיבי, עישון 'יד שנייה') בבית ומחוצה לו, במצבים חברתיים ובקהילה.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Environmental Health Perspectives ב-19 במאי 2021 מצא לראשונה כי חשיפה זו יכולה להביא לשינויים אפיגנטיים – שינויים הנגרמים מתהליכים סביבתיים ומשפיעים על האופן שבו הגוף קורא רצף גנטי (דנ"א) ועלולים להגביר את הסיכון להפרעות התפתחותיות ולסרטן בתינוקות בעתיד.


לצורך המחקר, חוקרים מאוניברסיטת Virginia Commonwealth בארה"ב בחנו את רמת הקוטינין - תוצר פירוק של ניקוטין - בדם של 79 נשים לא מעשנות שהשתתפו בין השנים 2011-2005 במחקר רחב היקף לבדיקת ההשפעות הסביבתיות ברחם ובילדות המוקדמת על תפקוד גנים (Newborn Epigenetics Study). לפני ההיריון ובמהלך השליש הראשון לכל הנשים היו רמות אפסיות של קוטינין, וכולן דיווחו שאינן מעשנות במהלך ההיריון. לאחר הלידות, החוקרים בדקו את רמת הקוטינין בדגימת דם טבורי של התינוקות שנולדו להן.


תוצאות המחקר הראו כי בדומה לעישון פעיל במהלך היריון, עישון פסיבי בהיריון קשור באופן משמעותי עם שינויים במתילציה של הדנ"א, שהוא ביטוי לשינוי אפיגנטי בדם הטבורי של התינוק.

ככל שרמות הקוטינין היו גבוהות יותר, כך גדל הסיכוי שבקרב הילודים יופיעו סמנים אפיגנטיים  בגנים השולטים בהתפתחות תפקוד המוח, כמו גם בגנים הקשורים לסוכרת וסרטן.


ממצאים אלה מדגישים את ההשפעות המזיקות האפשריות של החשיפה לעשן טבק על האפיגנום (המצב האפיגנטי הכללי של התא) של תינוקות שנולדו לנשים שלא עישנו בהיריון אך נחשפו לעשן טבק בבית או בקהילה, אפילו ברמות נמוכות.

לדברי החוקרים, חשוב להדגיש כי אין רמת חשיפה בטוחה לעישון, וכי יש לפעול לצמצום העישון במרחב הציבורי על מנת למנוע חשיפה בנשים הרות שעלולות להיות לה השפעות ארוכות טווח על הצאצאים.

קישור למאמר


האם תינוקות בפגייה חשופים לנזקי עישון 'מיד שלישית'?

עישון 'מיד שלישית', הוא חשיפה לשיירי חלקיקים מעישון מוצרי טבק הנספגים במשטחים שונים ומשתחררים בהדרגה בחזרה לאוויר. תחום זה כמעט שאינו נחקר במסגרות רפואיות, אך לאחרונה  חוקרים מאוניברסיטת טקסס ואוניברסיטת המדינה סן דייגו בארה"ב ערכו מחקר תצפיתני לבחינת שיירי חלקיקי ניקוטין המועברים באמצעות מבקרים ליחידה לטיפול נמרץ יילודים (פגייה) ונותרים על גבי ריהוט ליד המיטות, וכן את החשיפה של הפגים אליהם.


לצורך המחקר, בחנו החוקרים במקביל שתי קבוצות נבדקים בפגייה: 210 מבקרים (בני משפחה וחברים) ו-80 צמדי הורה-תינוק. המשתתפים נשאלו על השימוש במוצרי טבק המכילים ניקוטין של לפחות בן בית אחד ועברו בדיקת נשיפה להימצאות פחמן דו-חמצני, וחלקם נבדקו אקראית לשאריות ניקוטין על אצבעותיהם. אצל הצמדים נעשו בדיקות ניקוטין על גבי מיטות הילודים והרהיטים שלצדם ובדיקות שתן של הילודים לאיתור רמות ריכוז קוטינין (תוצר של התפרקות הניקוטין עקב חשיפה לעישון פסיבי).


מהממצאים עלה כי רמות גבוהות של ניקוטין נמצאו על אצבעותיהם של מרבית המבקרים (61.9%), ונמצאו ריכוזי ניקוטין על גבי מרבית הרהיטים (93.8%) וקוטינין בשתן של התינוקות (93.6%), ללא קשר לשימוש בטבק בבית. בקרב משתתפים שדיווחו על שימוש בטבק בעצמם או של בני ביתם נמצאו רמות גבוהות יותר של ניקוטין על גבי הריהוט בפגייה, וריכוז גבוה יותר של קוטינין אצל התינוקות לעומת משתתפים שדיווחו שאינם משתמשים בטבק בבית. ניתוח סטטיסטי של הנתונים הראה שחשיפה מוגברת לניקוטין הייתה קשורה לזיהום רב יותר (על האצבעות/הריהוט) ולחשיפה לעישון יד שלישית בתינוקות.


לסיכום, במהלך האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ יילודים זוהו מקורות פוטנציאליים לזיהום בניקוטין דרך הריהוט ומגע העור עם התינוקות, למרות איסור השימוש בטבק בבית החולים. החוקרים טוענים שהמחקר מדגיש את ההתפשטות החבויה של ניקוטין והסיכונים הבריאותיים האפשריים של עישון מיד שלישית בקרב תינוקות פגיעים בשלבים הקריטיים של התפתחותם. לדבריהם, הממצאים מצדיקים מחקר נוסף כדי להגן טוב יותר על תינוקות מחשיפה לא מתוכננת לעישון יד שלישית בעת אשפוזם.

המחקר פורסם בכתב העת Nicotine & Tobacco Research ב-31.8.2020.

קישור לתקציר המאמר


השפעת עישון חד-פעמי של סיגריה אלקטרונית נטולת ניקוטין על כלי הדם

ידוע כי לעישון סיגריות רגילות השפעה מזיקה על מערכת הדם. חוקרים מאוניברסיטה פנסילבניה בארה"ב ביקשו לבדוק מה ההשפעה של עישון סיגריות אלקטרוניות נטולות ניקוטין על כלי הדם.

לשם כך נבחנו מרקרים (סמנים בדם) של עקה חמצונית (מצב הגורם נזק למבנה ותפקוד התאים, עקב מחסור בחמצן) ושל תהליכים דלקתיים בכלי הדם, וכן קצב זרימת הדם בעורק הירך, בגולגולת, ובאבי העורקים, של 31 נבדקים, מתוכם 14 נשים ו-17 גברים, בגילים 33-19, ללא מחלות רקע,  ובעלי משקל תקין, שלא עישנו מעולם.


הנבדקים התבקשו לעשן סיגריה אלקטרונית נטולת ניקוטין, באופן שיהיה שווה ערך לזמן הממוצע ולמספר השאיפות הנדרשים לעישון סיגריה רגילה אחת. נלקחו מהם שתי דגימות דם: לפני העישון ושעה עד שעה וחצי אחריו. כמו כן, הנבדקים עברו סריקת MRI פעמיים, לפני ואחרי העישון.

נמצא כי לאחר העישון נצפו ערכים ירודים באופן מובהק של חמצן בדם, נצפו סמנים לתהליכים דלקתיים סביב תאי מערכת הדם, וכן ערכי זרימת דם איטיים יחסית בכלי הדם, שהיו נוקשים יותר באופן מובהק, בהשוואה לערכים שנמדדו לפני העישון. הכוונה שלאחר עישון סיג"א ללא ניקוטין נצפו ערכים ירודים של חמצן בדם.


החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר מראות כי גם אירוע בודד של עישון סיגריה אלקטרונית נטולת ניקוטין משפיע לרעה על תהליכים דלקתיים בכלי הדם ועל תפקודם.

יש בממצאים כדי להצביע על כך כי עישון סיגריות אלקטרוניות, גם אם הן נטולות ניקוטין, עלול לגרום לשינויים שליליים לטווח הארוך בתפקוד כלי הדם.


המחקר התפרסם בכתב העת American Journal of Physiology-Heart and Circulatory Physiology ב-1 בינואר 2021

למחקר המלא


שימוש במוצרי טבק שונים בגיל צעיר מעלה את הסיכון לעישון קבוע בגיל מבוגר יותר

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ביקשו לזהות גורמים המשפיעים על עישון קבוע של סיגריות בצעירים. הם אספו נתונים של בני נוער וצעירים בגילים 24-12 (15,826 משתתפים) מתוך סקרי בריאות מדגמיים בארה"ב, שנעשו לשם הערכת השימוש בטבק במשך 4 שנים (משנת 2014-13 ועד 2018-17). המחקר בדק את השימוש אי פעם, גיל תחילת השימוש והשימוש היומי ב-12 סוגים של מוצרי טבק (סיגריות רגילות, סיגריות אלקטרוניות – סיג"א, סיגרלות, סיגרים, טבק ללא עישון, מקטרות, נרגילות, ועוד).


מהממצאים עולה כי בתחילת המחקר 54.5% מהמשתתפים סווגו כלא-משתמשים אי פעם בטבק: השיעור עמד על 90.7% בקרב בני 14-12 ואילו רק 28.1% בקרב בני 24-22. עד השנה הרביעית של המחקר התנסו 62% מבני ה-24-12 בטבק, ו-30.2% התנסו בחמישה או יותר סוגים של מוצרי טבק שונים. בשלב זה הוגדרו 12.4% מבני הנוער כ"משתמשי טבק על בסיס יומי", והרוב המכריע בקבוצה זו (70.3%) עישנו מדי יום סיגריות רגילות.


נמצא כי התנסות ראשונה בטבק לפני גיל 18 הייתה קשורה בסיכון מוגבר ב-6% לשימוש יומי בסיגריות רגילות. בנוסף, נמצא קשר חזק בין השימוש במספר מוצרי טבק ובין הדיווח על מספר הסיגריות שמעשנים ביום: פחות מ-1% מאלו שהתנסו במוצר טבק אחד עד השנה השלישית עברו לעשן סיגריות מדי יום בשנה הרביעית. התנסות בשני מוצרי טבק העלתה ב-2% את הסיכון לעשן סיגריות מדי יום, התנסות ב-4-3 מוצרים – ב-7%, ואילו שימוש בחמישה מוצרים ומעלה - ב-15%. כמו כן, שימוש אי פעם בסיגריה אלקטרונית (לעומת אי שימוש בה) הגביר פי שלושה את הסיכון להפוך למעשן סיגריות יומי וקבוע.

עפ"י ממצאי המחקר, מספר גורמים קשורים באופן מובהק לעישון סיגריות יומיומי בשלב מאוחר יותר: התנסות בסיגריות אלקטרוניות, התנסות בריבוי מוצרי טבק ותחילת עישון טבק לפני גיל 18. לאור הממצאים, החוקרים מביעים חשש שהגידול החד שחל בשנים האחרונות בשימוש בסיגריות אלקטרוניות בבני נוער, לא זו בלבד שיבלום את הירידה בשיעור עישון הסיגריות בקרב צעירים בארה"ב, אלא אף יגרום למגמת עלייה מחודשת.

המחקר פורסם בכתב העת Pediatrics ב-11.1.2021

קישור לתקציר המאמר