לתרומה
חפש
גורמי סיכון
המאבק בעישון

על הקשר בין צריכת טבק והתקפי לב

עוד בנושא

נתונים אפידמיולוגים עדכניים על מידת העישון בעולם, ועל הקשר בין צריכת טבק והתקפי לב.

 

מאת פרופ' בן עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב.

יועץ האגודה למלחמה בסרטן וחבר ועדת העידכון לסרטן הריאות באגודה למלחמה בסרטן.

 

אוגוסט 2006.

 

שאלה שעולה תדירות מן הציבור הרחב, בעת הרצאות על הנזקים הבריאותיים של העישון, ואף בתגובות למאמרים בנושא זה, משקפת התלבטות מסוימת באשר לקשר המיידי בין טבק ומחלות כלי-דם ולב. מילא, את הנזק של עשן הסיגריה לריאות הבאות איתו במגע ישיר, עוד ניתן להבין: אך כיצד נשתכנע לגבי הרעה שחומרים רעילים בעשן הסיגריה גורמים למערכת הקרדיו-וסקולארית שלנו. אחד המסמכים החשובים והעדכניים ביותר, השופך אור על הקשר בין עישון ואוטם שריר הלב (שאנו נוהגים לכנות בדרך כלל התקף-לב), מתפרסם באוגוסט 2006 בכתב העת הבריטי Lancet, בו מסוכמות מסקנות המחקר רחב היריעה הידוע כ-INTERHEART, בו נלמדו השפעות העישון, הפעיל אך גם הפסיבי, על הופעת מחלות לב. מחקר זה שאסף נתונים מ-52 מדינות, כלל 27,089 נסקרים, בהם 12,461 צרכני טבק לצורותיו (סיגריות, מקטרות, סיגרים, סיגריות "בידי"  נרגילות, לועסי טבק, ומעשנים פסיביים), ולעומתם קבוצת בקרה של 14,637 פרטים באוכלוסיה שאינם מעשנים או נחשפים לכל צורה של צריכת טבק.

 

בראשית שנת 2006 הייתה הערכת ארגון הבריאות העולמי ש-1.3 מיליארדי אנשים מעשנים בעולם, כאשר 82% מהמעשנים הם תושבי ארצות מתפתחות. בפרסום "אטלס הטבק" שהופיע ב-2002 מטעם ארגון הבריאות העולמי, נקבע שבמשך המאה ה-20 שהסתיימה זה עתה, מתו 100 מיליון בני-אדם ברחבי העולם ממחלות שגרם העישון. אך יש לזכור שבשנים 1900 עד 1912 אחוז המעשנים באוכלוסייה העולמית הבוגרת, לא עלה על 5%, והעישון כתופעה רווחת החל לתפוס תאוצה באירופה ובארה"ב בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה. לכן אין להתפלא על כי "רק" 100 מיליוני מעשנים נפטרו טרם עת במאה ה-20, בעוד שהתחזית למאה ה-21 בראשיתה אנו עומדים, היא קשה בהרבה: מיליארד בני אדם ימותו מעישון במהלך המאה הנוכחית, וזאת על כי בתחילתה של מאה זו כ-40% מאוכלוסיית העולם מעשנים. כלכלני הבנק העולמי בוושינגטון, בדו"ח שפרסמו בשנת 1999 מביעים דאגה לגבי אובדן שנות חיים, אך עוד קודם לכן אובדן שנות עבודה ופריון של אנשי גיל הביניים בקרב המעשנים כתוצאה ממחלה, עד כדי השלכות מובהקות על כלכלת העולם. על פי דו"ח זה, מחציתם של מיליארד המעשנים שימותו במאה הנוכחית, יסיימו חייהם בפלח הגילים שבין 35 עד 69 שנה, והם יאבדו בממוצע 22 שנות חיים.

 

מחקר INTERHEART שתוצאותיו מתבססים כאמור על מעשנים ועל אלה שאינם מעשנים ב-52 מדינות, מגיע למסקנות העיקריות הבאות: עישון בהווה (current smoking), כרוך בהגדלת הסיכון לאוטם חריף של שריר הלב ((AMI פי-2.95 בממוצע לעומת אלה שמעולם לא עישנו. מעשנים לשעבר נהנים משיפור משמעותי בסיכון להתקף לב, בכך שבמהלך 3 השנים הראשונות מאז נטישת העישון, הסיכון הממוצע להתקף לב אצלם גדול רק פי-1.87 מזה לא-מעשנים. אלה הנגמלים מעישון באופן מוחלט, נהנים לאחר 20 שנה מהפסקת העישון לירידה משמעותית עוד יותר בסיכון היחסי להתקפי-לב, והוא מסתכם בתום תקופה זו רק בעלייה מעטה של פי-1.22 בהשוואה ללא מעשנים. המעשנים סיגריות "?ידי" המיוצרות בהודו, סיכונם להתקף-לב גדל פי-2.89 בדומה למעשני סיגריות רגילות, ואילו אלה     המסתפקים בלעיסת טבק, נוהג שכיח דווקא בארה"ב, אם כי לא במקומותינו, מגביר את הסיכון להתקף לב פי-2.23. אלה המעשנים באופן רגיל סיגריות, אך בנוסף נוהגים ללעוס להנאתם טבק "ללא עשן", מגדילים את סיכונם ללקות בהתקף-לב פי-4.09, בממוצע, כלומר יש הגדלת הסכנה בהשוואה למעשנים בלבד, שאינם לועסים בנוסף טבק. ומה לגבי עישון פסיבי או עישון "מיד שנייה", של אלה שאינם מעשנים בעצמם, אך נחשפים לעשנם של אלה במחיצתם הם מצויים? אלה האחרונים ילקו בהתקפי-לב בדרגת סיכון העומדת ביחס ישר לרמת החשיפה שלהם לעשן של אחרים: אלה הנחשפים משך 1 עד 7 שעות מדי שבוע, סיכונם הוא 1.24 כלומר הוא גדל ב-24%; לעומתם אלה הנחשפים באופן ניכר, דהינו מעל 21 שעות חשיפה לעשן סיגריות של אחרים, סיכונם ללקות בהתקף-לב גדל פי 1.62.

 

 

 

כשמנתחים ממצאים של סקר אפידמיולוגי חובק עולם כמו INTERHEART, בו מנסים להסיק מסקנות לגבי תרומת עישון לתחלואה קרדיו-וסקולארית, צצה תמיד השאלה המתבקשת: כיצד ניתן לבודד גורם סיכון יחיד מרשימה נכבדה של גורמי-סיכון ידועים אחרים שפגיעתם בכלי הדם והלב קשה. המחקר

 

המצוטט לקח כמובן בחשבון את כל אלה: פרופיל שומנים בלתי תקין בדמם של הנסקרים, לחץ-דם בלתי תקין, סוכרת, השמנת יתר של אזור המותניים, צריכת אלכוהול, ודרגת הפעילות הגופנית או ההימנעות ממנה.  ראשית, כדאי להביא מספר נתונים מאלפים לגבי שיעורי עישון של גברים ונשים ברחבי העולם בעת זו. ככלל, מעשנים היום בעולם 41.3% מבין הגברים הצעירים מגיל 55 שנה, ו-28.0 מבין הגברים המבוגרים יותר. בין הנשים בעולם הצעירות מגיל 65 שנה, 11.1% מעשנות, ומעל גיל זה, רק 6.5% מתמכרות לסיגריה. כשבוחנים את התפלגות המעשנים בין היבשות השונות עולות מסקנות מרתקות, וכמעט צפויות: את שיא העישון מחזיקים הגברים הסיניים עד גיל 55 ש-58.8 מהם מעשנים, ואף מעל גיל זה עדיין 33.0 מהקשישים הסינים מעלים קטורת. לא הרחק מהסינים מופיעים גברים מתחת גיל 55 בארצות מזרח אירופה (כולל ברה"מ לשעבר, פולין, הונגריה, רומניה וצ'כיה) ש-52.6% מהם מעשנים, ואחוז זה יורד ל-32.5% בין המבוגרים יותר שם. גם במדינות אפריקה מעשנים 52.9% מהגברים מתחת 55 שנה, ו-38.1% בין הגברים הקשישים יותר. אם ממשיכים לסקור גברים מתחת 55 שנה בעולם נמצא 44.5% מהם המעשנים ביפאן, 38.4% מהם מעשנים במזרח התיכון (בו כלולה ישראל), 37.8%  גברים המעשנים במערב אירופה, 32.3% מהגברים המעשנים בדרום אסיה (כולל הודו), 27.3% מעשנים בין הגברים באמריקה הלטינית, ואת הרשימה נסיים באוסטרליה/ניו-זילנד בהם רק 22.6% מהגברים הצעירים יחסית מעשנים, והמצב הטוב ביותר מבחינת מיעוט עישון בין גברים נזקף לזכות ארה"ב וקנדה שם רק 16.1% מעשנים.

 

 

 

מעניין לבחון את התפלגות הנשים מתחת גיל 65 שנה המעשנות באזורי עולם שונים, ושם יש הפתעות של ממש: ככל שהגברים הסיניים מחזיקים בשיא העישון, דווקא נשותיהם נרתעות מכך, ורק  3.9% מהן מעשנות, אחוז זהה לעישון בקרב נשות דרום אסיה. בדומה, גם הנשים היפאניות אינן הולכות שולל אחרי בעלי המעשנים הכבדים, ורק 2.4% מתוכן מעשנות. מפתיע שמזרח התיכון, רק 3.4% מהנשים מעשנות, אך תוצאה נמוכה יחסית זאת משקפת את העובדה שפרט לישראל בה אחוז הנשים המעשנות מוערך ב-20% רוב מדינות האזור הן מדינות ערביות או מוסלמיות כתורכיה, בהם קיים לחץ דתי וחברתי חזק נגד נשים מעשנות. מעניין שהאחוז הגבוה ביותר בין נשים מעשנות נמצא דווקא באפריקה (27.2%), ואחריהם ברשימה זו נשות מדינות מערב אירופה (23.1%), ארה"ב וקנדה (23.0%). מה שמאוד מפתיע, ולא פחות מדאיג, שדווקא בארה"ב וקנדה הנשים מעשנות אם כך יותר מאשר הגברים שם, 23.0% לעומת 16.1% בין הגברים. זהו האזור היחיד בעולם בו נשים "הצליחו" להשתוות לגברים ואף לעלות עליהם בעשייה שנחשבה שם שנים רבות כסמל של גבריות. ניצחון פירוס של ממש!

 

כעת כשאנו מכירים את נתוני העישון באזורי עולם שונים, הבה נתמקד בנזקיהם ללב ולכלי הדם. כלל לא מפתיע שהסיכון למחלות אלה עלה ככל שגדל מספר הסיגריות הנצרכות מדי יום. המעשן 1 עד 9 סיגריות ביום, הוא בעל סיכון מוגבר של 1.63, כאשר מספר הסיגריות עולה ל-10 עד 19 ליום הסיכון עולה ל-2.59, ואלה המעשנים למעלה מ-20 סיגריות ליום, סיכונם למחלות לב הוא 4.59, ואלה המעשנים מעל 40 סיגריות ביום, מסתכנים פי-9.16 ללקות בהתקף לב, כאשר מגמות סיכון אלה דומות בין גברים ונשים. עוד נתון אפידמיולוגי משכנע מתייחס לדרגת הסיכון לאוטם שריר הלב בקבוצות הגיל השונות. מסתבר שככל שהמעשן צעיר יותר, סיכונו לאוטם שריר לב גבוה יותר. בני 40 שנה ומטה המעשנים חפיסה ומעלה מדי יום, סיכונם הממוצע להתקף לב בגין העישון הוא פי 6.9 גדות מזה של לא-מעשנים; אותה כמות סיגריות ליום תגדיל את סיכונו המעשן בן 40 עד 49 שנה פי-6.1, ואילו כשהוא בן 50 עד 59 שנה סיכונו עולה פי-4.1 בלבד. הסיכון להתקף לב בעישון של חפיסה ומעלה ליום ממשיך ויורד אצל בני 60 עד 60 לפי-3.6 ומעל גיל 70 שנה הסיכון מרמת עישון כזאת הוא רק פי-2.4 בהשוואה ללא-מעשנים. נתוני מחקר INTERHEART מוכיחים שאין הבדלים יבשתיים או לאומיים מובהקים במידת הנזק שגורם עישון פעיל ופסיבי, וזה חוצה גבולות ומכה במעשנים במדינות מפותחות כמו בעניות, הכל בתלות ברמת העישון ובגיל המעשן. אך בכך אין נחמה פורתא.