לתרומה
חפש
גורמי סיכון
המאבק בעישון

היתרונות הבריאותיים של החוקים למניעת עישון בעיר ניו-יורק

עוד בנושא

נתונים סטטיסטיים משכנעים על יתרונות בריאותיים של החוקים למניעת עישון בעיר ניו-יורק

 

 

מאת פרופ' בן עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב.

יועץ האגודה למלחמה בסרטן וחבר ועדת העידכון לסרטן הריאות באגודה למלחמה בסרטן.

 

ינואר 2008

 

אין כבר ספק בכך שהעיר ניו-יורק הופכת בשנים האחרונות לעיר שנעים יותר להתגורר בה. הפשיעה נמצאת במגמת ירידה תלולה, והאווירה טובה מאי-פעם במקומות הבילוי החביבים כל כך על הניו-יורקי הממוצע- פאבים, בארים ומסעדות. בתי העינוגים הללו שוקקים אדם, והכול אוכלים, ולוגמים אלכוהול, ומפטפטים על הא ועל דא באוויר צלול ונקי מעישון. ואם תשאל את בעלי הפאבים והבארים בהם נאסר העישון באופן מוחלט ביולי 2003, " How is business? " יענו ודאי Everything is just fine!" ", ובצדק. למרות רטינות וחששות מוגברים של מעשנים ובעלי עסקים אלה עם החלת חוקי איסור הנוקשים בניו-יורק, החששות דעכו עם העשן, וכעת רק נותר לבחון האם איסורים אלה אמנם הביאו עימם את הפירות המקווים.

 

אכן, טוב לחיות בניו-יורק בימים אלה. ב-2001 נכנס מייקל בלומברג לתפקיד ראש העיר, איש חכם ועשיר, ומתעב עישון. באוגוסט 2007 תרם מכיסו 125 מיליון דולר לתוכנית נמרצת לגמילה מעישון בעירו, על כי הוא ראש עיר שדואג לתושביו ואוהב אותם. אך עוד קודם לכן, מייד בהיכנסו לתפקידו החל מיישם תוכנית לניקוי אוויר העיר מעשן הסיגריות, על אף שרבים נדו לו בראשם, על כי האיש מנסה למנוע את אחד המאפיינים המובהקים ביותר של ה- free spirit בעיר קוסמופוליטאנית זו. היום, הם עדיין נדים לו בראשם, אך הפעם כמחווה של אי-אימון והשתאות.

 

 

ב-2 בינואר 2008, הציגו מייקל בלומברג, והמחזיק בתיק הבריאות של העיר, תומס פרידן, את הנתונים החדשים המצביעים על ההצלחה יוצאת הדופן של התוכנית הכוללנית של שני אישים אלה כנגד עישון בעיר הגדולה. הנתונים החדשים לסיכום שנת 2007 מצביעים על השיעורים הנמוכים ביותר של עישון שנמדדו אי-פעם בקרב תלמידי תיכון בעיר זו. רק 8.5% ממדגם מייצג של 9,080 תלמידים מ-87 בתי-ספר ציבוריים בניו-יורק דיווחו על היותם מעשנים, ירידה מ-17.6% תלמידים מעשנים בשנת 2001, לפני שהתחילה שם תוכנית המאמץ המוגבר למלחמה בעישון. הנתונים נאספו משאלונים חסויים שממלאים תלמידי ניו-יורק אחת לשנתיים. לשם השוואה, הנתונים העדכניים האחרונים משאלונים דומים לגבי דרגת העישון בכלל אוכלוסיית הצעירים בגיל תיכון בארה"ב, הצביעה על שיעור של 23% מעשנים בשנת 2005, כאשר בבריטניה נתונים לגבי אוכלוסייה זו בשנת 2005 הצביעו על כ-20% מעשנים. ההצלחה של העיר ניו-יורק בהחלט מוכחת.

 

 

התוכנית המרשימה למניעת עישון בניו-יורק החלה עוד בשנת 2002 במהלך של בלומברג להעלות מיסים על סיגריות, מהלך שהשפיע כצפוי בעיקר על בני נוער. ב-23 ביולי 2003, נכנס לתוקף בניו-יורק המהלך הידוע כ"אוויר הנקי מעשן של העיר ניו-יורק" באיסור הגורף על עישון במקומות עבודה סגורים, כולל מסעדות, פאבים ובארים. באותה שנה החלת תוכנית רבת תנופה של פרסומות נגד-עישון על מודעות-חוצות, ברכבת התחתית בעיר, ובטלוויזיה , המצביעות על הנזקים הבריאותיים החמורים של עישון, עם דוגמאות חריפות בהדגמה ויזואלית של תמונות קשות. בניו-יורק החלה תוכנית של Quitline , שירות הדרכה טלפוני וכן דרך אתר אינטרנט המציעים עזרה ותמיכה, וכן קורס חינם בן שבועיים למעשנים המבקשים לחדול מעישון, על שיטות גמילה מניקוטין.

 

בצעירים בגיל תיכון, נמצא שחוקים הנוקשים לאיסור מכירת סיגריות לבני 16 שנה ומטה, היו בעלי השפעה ניכרת. התוכנית בניו-יורק גייסה נערים ונערות גילאי 15-17 שנה ששמשו בתפקיד אוכפי-חוק מוסווים, אשר דיווחו לרשויות שם על נקודות ממכר סיגריות שלא הקפידו על התקנה האמורה. בשנת 2007 נערכו 16 אלף ביקורות סמויות מסוג זו ב-11,000 נקודות ממכר ברחבי העיר, ולמרבה ההפתעה הנעימה, ב-89% מהם הייתה הקפדה מוחלטת באי-מכירת סיגריות לצעירים מדי. בסוף שנות ה-90 למעלה ממחצית נקודות הממכר הללו לא הקפידו על התקנה. תכנית העיר ניו-יורק למלחמה בטבק אינה רק מרשימה בנחישותה, ומסתבר שהיא אמנם יעילה. אם צעירים בשנות העשרה שלהם יימנעו מלהתחיל לעשן, יש סיכוי קטן יותר שהם יתחילו לעשן בהיותם בני עשרים ומעלה.

 

 

אך כדאי לחזור ולדון בסוגיה של משמעות הפחתת העישון במקומות ציבור ובבתי עינוג על בריאותם של הלא-מעשנים לכאורה, או אלה ההופכים בעל-כורחם למעשנים מיד שנייה. רבים מהמעשנים הנאלצים לספוג האשמות על כך שהם גורמים תחלואה לסובבים אותם, מנסים להמעיט במשמעות של "מעט העשן" הנקלט בריאותיו של מי שנמצא בטווח של מטרים אחדים מהמעשן הפעיל. נחזור ונדגיש בקצרה עובדה שכבר עמדנו עליה במאמרים רבים באתר זה בעבר: אחד המדדים של מידת הזיהום של עשן מיד שנייה הוא RSP או Respirable suspended particles או חלקיקים זעירים של עשן הנשאפים על ידי המעשן הפסיבי ביתר שאת. חלקיקים אלה קטנים בקוטרם מ-2.5 מיקרון והם עשירים במיוחד ב"עשן הצדי" ( side smoke ) העשיר במיוחד בחלקיקי העשן הזעירים המגיעים במהירות אל המעשן הפסיבי הנמצא בסביבה ונשאפים על ידו.

 

 

כבר ב-1999 התפרסם דו"ח מכוני הבריאות הלאומיים ( NIH ) שמספרו 99-4645, אשר הדגים שהסיכון להתקף-לב גדל ב-30% במעשן הפסיבי לעומת מי שאינו נחשף כלל לעשן. עובדה מעניינת אחרת היא שלמרות שעישון פעיל מגביר מאוד את הסיכון לשבץ מוחי במעשן עצמו, אין עשן סביבתי מגביר את מקרי שבץ מוחי במעשן הפסיבי, בניגוד להגברת הסיכון להתקפי-לב. מנגנון הנזק של העשן הסביבתי לכלי הדם כולל ספיחה והדבקות מוגברת של טסיות הדם (תרומבוציטים) ובעקבותיה הגברת תהליכי יצירת קריש דם או פקקת (תרומבוזה), נזק לשכבת האנדותל הפנימית של עלי הדם העלול לגרום להפחתת יכולת הרחבתם של כלי דם, וכך נגרמת האטת זרימת הדם, והתפתחות טרשת עורקים.

 

 

העדויות המצטברות על הנזקים הסביבתיים של עשן מוצרי טבק, הביא ערים כסן-פרנציסקו שהייתה חלוצה בנושא, ובעקבותיה בוסטון וניו-יורק, להנהיג הגבלות חמורות ואיסורים, כדי להפחית את חשיפתם של לא-מעשנים ל"עשן טבק סביבתי"( ETS) או environmental tobacco smoke. שני מחקרים שבחנו לאחרונה את השפעת איסורים אלה על אירועים קרדיו-וסקולאריים, על ידי בחינת מספר האשפוזים בבתי-חולים מקומיים נתנו תוצאות מפתיעות: ב-2004 התפרסמו ב- British Medical Journal תוצאות סקר שנערך בעיר הקטנה Helena , שבמדינת מונטנה בצפון מערב ארה"ב. בבית החולים היחיד בעיר זו, נרשמה ירידה של 40% במספר האשפוזים מהתקפי-לב, לאחר שהוכנסו בעיר זו בלבד איסורי עישון חמורים במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה בשנת 2002 לשנה אחת בלבד, מעין ניסוי מקדים. כאשר הסירו הגבלות עישון אלה ב- Helena כתום שנה, רמת האשפוזים מהתקפי-לב שבה וחזרה לקדמותה. בערים אחרות במדינת מונטנה, בהן לא נכפו איסורי עישון דומים, נרשמו באותה שנה עליות מתונות במספר האשפוזים מאותה סיבה.

 

 

ניסוי דומה בעיר הקטנה Pueblo , במדינת קולוראדו, בחן את מספר האשפוזים מסיבה של התקפי-לב שנרשמו 18 חודשים לפני או אחרי איסור עישון במקומות עבודה כולל בארים ומסעדות שהוחלו בעיר זו בשנת 2003. התברר שמספר האשפוזים בגין התקפי-לב בשני בתי החולים היחידים בעיר זו, פחת ב-27% לאורך 18 חודשים מאז שנכנסו האיסורים לתוקף, כאשר מספר האשפוזים מסיבה זו לא פחת בעיר אחרת בגודל דומה במדינת קולוראדו. אך כיוון ש- Helena ו- Pueblo הו שתי ערים קטנות עם מספר קטן יחסית של אשפוזים, היה עניין רב לדעת כיצד השפיעו הגבלות העישון במדינה גדולה כניו-יורק על אשפוזים מאירועים קרדיו-וסקולאריים.

 

מדינת ניו-יורק הפעילה כבר ב-1989 הגבלות עישון שהגבילו או אסרו על עישון במקומות ציבוריים רבים כולל בתי-ספר, בתי-חולים מבני-ציבור וחנויות ממכר. באותה שנה הסתפקו בדרישה ממסעדות גדולות להקצות אזורים למעשנים, אך בשנת 1995 חלה החמרה בהגבלות עיון במסעדות כאשר מחוז Suffolk ועור 5 מחוזות בתחומי העיר ניו-יורק, אסרו באופן גורף עישון במסעדות. בשנת 2002, כ-75% מכלל תושבי העיר ניו-יורק היו תחת איסורי עישון שהיו גורפים יותר מאשר במדינת ניו-יורק ככלל, אם כי עדיין לא נאסר באותה עת לעשן בבארים. ב-24 ביולי 2003, הוחמר האיסור על עישון והוא כלל הפעם בארים ומסעדות בכל מדינת ניו-יורק. כתוצאה ממגבלות עישון אלה, פחתה חשיפת תושבי מדינת ניו-יורק לעשן סביבתי ( ETS ) בערך ב-50%, כאשר רמת הקוטינין שנמדדה ברוק של מדגמי אוכלוסייה אקראיים פחתה מ-0.078 ננוגרם למ"ל ל-0.041 ננוגרם למ"ל איסור העישון במסעדות ובארים בעיר ניו-יורק ובמחוז Nassau , הוחל כבר במרס 2003 .

 

כאשר חישבו את כל האשפוזים מסיבה של התקף-לב או של שבץ-מוחי בכ-250 בתי-חולים במדינת ניו-יורק, בתקופה שבין 1995 ל-2004, נמצא באופן מובהק ביותר בשנת 2004, שהיא השנה הראשונה שהייתה "נקיה מעישון" במקומות ציבור ואתרי בילוי ואוכל, היו 3,813 פחות אשפוזים מהתקפי לב המהווה הפחתה של 8%, המיוחסת להפחתת העישון. לעומת זאת ראוי לציין שבאותה תקופה לא נרשמה ירידה משמעותית במספר מקרי השבץ המוחי במדינת ניו-יורק. לשיפור זה במאזן התקפי הלב בניו-יורק יש גם רווח כלכלי. אם לוקחים בחשבון שעלות ממוצעת של אשפוז בגין התקף-לב מוערך שם ב-14,772 דולר, נחסכו במדינת ניו-יורק 56 מיליוני דולרים.

 

ממש בימים אלה עומדת כנסת ישראל להצביע על הצעת תיקון לחוק שהתקבל בכנסת במחצית שנת 2007, בדבר איסור גורף לעישון בבתי עינוג, וקנסות גבוהים שיוטלו על בעלי מקומות אלה וכמובן על המעשנים המפרים את החוק. התיקון המוצע על ידי ח"כ הנדל, נועד "להקל" על סבלם של המעשנים שנמנעת הנאתם בעת בילוי בבתי-עינוג, וכן נועדה להפחית את "הפסדיהם הכספים" של בעלי בתי-עינוג אלה, המלינים על רווחיהם המתמעטים בגין המעשנים המדירים רגליהם מאתרים נקיים מעשן. הניסיון שהצטבר בשלוש השנים האחרונות, באירלנד, ארה"ב ומדינות מערביות אחרות, מוכיח את ההיפך. לאחר תקופת הסתגלות והתאוששות, חוזרים גם המעשנים לפאבים ולבארים האהובים אליהם, ועל אלה מתווספים מספרים גדולים יותר של "לא מעשנים", שנאלצו שנים רבות להדיר רגליהם מפאבים ובארים ספוגי עשן, וכעת עושים זאת ללא כל מניעה. אוויר נקי מעשן הוא לא רק נעים יותר, הוא גם בריא יותר.