באופן כללי רוב הציסטות הן שפירות, בעיקר אם בהדמיית US הן נראות בעלות צורה אחידה. יחד עם זאת ישנם מקרים נדירים שהציסטה מכילה חומר אחר שאינו נוזלי, ויש סרטנים שגם גורמים או מופיעים כציסטות. זה כמובן נדיר, אבל על מנת להיות בטוחים מבצעים CT שנותן תמונה הרבה יותר ברורה מ US. יתר על כן, בדיקת US יכולה רק לשלול חשד לממאירות ולכן למנוע צורך בהדמיות יותר פולשניות כמו CT. כשמדובר באיבר מאד חשוב וחיוני לא לוקחים סיכון. לסיכום, אין סיבה להלחץ, זה הליך שגרתי שנעשה במקרים כאלו. זה פשוט מספק תמונה יותר ברורה ועוזר לקבל החלטה על המשך הטיפול (לדוגמה, על סמך CT יהיה אפשר להחליט אם יש צורך לקחת דגימה מהחומר שממלא את הציסטה).
הרבה בריאות ובהצלחה.
קודם כל כל הכבוד לך על הפתיחות. יצא לי לקרוא את הבלוג שלך. לפחות יש לך חוש הומור וזה טוב (מסיבה זאת אני מרשה לעצמי לעודד אותך ולהגיד לך שהמצב יכול להיות אף יותר גרוע. תאר לך אם ההית הומו פאסיבי בלי רקטום... :))
אם המצב באמת בלתי נסבל, האם לא שקלת את האפשרות יחד עם האונקולוג לבצע כריתת רקטום מלאה ולעבור לסטומה קבועה? יצא לי במסגרת ההתמחות לראות כמה חולים שלקחו החלטה כזאת ויש לציין שמצבם השתפר לאחר תקופת ההסתגלות. יש המון אנשים שמנהלים חיים נורמטיביים עם סטומה קבועה.
המון בריאות ואיכות חיים.
זה חלל מלא בנוזל ולכן נחשב לנגע היפו (פחות) דנסי (צפוף), ז"א חלל בעל צפיפות נמוכה שברוב המקרים מתברר כציסטה.
כן צריך להמשיך בירור, ולא, אין צורך לדאוג (בעיקר אם אתה יליד 75 לפי שם המשתמש שבחרת, גידולי לבלב מאד נדירים לפני גיל 65-70)
הרבה בריאות.
שלום
סרטן מעי גס באנשים צעירים זה מסוג המקרים שאתה שומע עליהם רק בחדשות מרוב שהם סופר נדירים... דם בהיר על הנייר גם אצל אדם מבוגר זה לא סמפטום שמחשיד בסרטן. ברוב המוחלט של המקרים זה דימום מקומי בגל פציעה או טחורים.
מקרה של סרטן המעי במשפחה רלוונטי רק אם זה קרה לאח או הורה לפני גיל 25 מה שלא נשמע שזה המקרה... נסה לחשוב אם הייתה לך סיבה אחרת לדמם משם...
הרבה בריאות...
לגבי קבוצות תמיכה ברשת למרבה הצער אין ממש כרגע לאחר שהקבוצה של תפוז הפסיקה את הפעילות שלה.
אני מבין שמדובר בדודה. לא רוצה חלילה לקחת מכם את התקוואה או להשמע חסר רגישות, אבל חשוב מאד לדעת את חומרת המצב ולהיות ראליים גם עבור החולה וגם עבור קרוביו.
התמיכה הטובה ביותר היא לדעתי מבעל מקצוע מלווה כמו עו"ד ופסיכולוגים כדי להכין את החולה לקראת מה שהוא הולך לעבר. למרבה הצער עבור אדם מעל לגיל 60 עם סרטן לבלב שלב 4, סיכויי ההחלמה ממש אפסיים ושרידות מעל לשניים נחשבת לנס רפואי. כך אם להשתמש לרגע בחוש הומור, אז אם את מחפשת משהו ש "עבר" לבלב שלב 4, את תזדקקי ללוח וויג'י.
נכון, היו מקרים שאנשים עם שלב 4 החלימו והגיעו להפוגה, אבל מדובר במקרים מאד נדירים (עשרות בודדים ברחבי העולם). הבעיה היא שאין מספיק מחקר בסוג הסרטן הספציפי הזה. כדי לשרוד צריך גילוי מוקדם, אבל למרבה הצער זה לא תמיד קורה.
ברגע שלא ניתן לנתח בגלל מוערבות כלי דם וגרורות מפושטות, אז החולה למעשה כבר מוגדר כסופני. חשוב שתדברו גם עם האונקולוג המטפל ותקבלו כמה שיותר אינפורמציה על הטיפול התומך המוצע ותופעות הלוואי שלו. האם בכלל כדאי לטפל וכו'. חשוב כמובן לתת המון תמיכה לחולה.
מצטער שזה נשמע פסימי, אבל אלו העובדות (קרוב משפחה עבר את זה, למזלו הוא נפטר תוך 4 חודשים מיום האבחנה ונחסך ממנו וממשפחו הקרובה סבל וצער רב).יש כמובן גם המון פורומי תמיכה מחול בשפה האנגלית. קל למצו אותם בחיפוש בגוגל. המון בריאות ורק בשורות טובות.
ברוב המקרים פוליפים הם שפירים. אבל הם לפעמים יכולים להתפתח לסרטניים, ואף להכיל גידולים סרטניים בתוכם. אם הפוליפ גדול מידי להסרה בזמן הקולונוסקופיה אז מבצעים הליך כירורגי נפרד (אנדוסקופי בדרך כלל). לפעמים הפוליפ מעבר כלי דם ולא ניתן להסרה מלאה ויש להמשיך לעקוב ולשקול המשך הליך הסרה. ביופסיה תקינה שנקחה מרקמה אחת של הפולים אינה יכולה להבטיח שלעומקו הוא גם שפיר ולכן לוקחים דגימה נוספת מאזור עמוק יותר. זו לא סיבה לדאגה אלא הליך שגרתי במקרים כאלו.
אם מדובר באדם מתחת לגיל 65 והגרורות רק בכבד ללא מוערבות בלוטול לימפה מרוחקות או ריאות, אז בהחלט היו מקרים רבים של ריפוי. עבור אדם מבוגר ובעיקר עם מוערבות בלוטות לימפה או ריאות, הסיכויים למרבה הצער לא גבוהים במיוחד.
הפורום עוסק במחלות סרטן של מערכת העיכול בלי קשר. וגם אם היה עוסק בסרטן של דרכי השתן זה עדיין לא הפורום המתאים לשאלות בקשר סימטומים לא ספציפיים. הרבה יותר הגיוני ללכת פשוט להבדק אצל רופא המשפחה. דם בשתן בעיקר עם צריבה ומתן שתן מרובה הם ברוב המקרים סימן לזיהום אם כי גם אבנים בכליות יכולות לגרום לסמפטומים דומים. בנוסף אצל חלק מהאנשים השתן יכול לשנות צבע בגלל צריכה של מאכלים או תרופות מסויימות. גם פציעות או מאמץ ייתר יכולים לגרום להופעת דם בשתן. במקרים נדירים אי סדירויות בכלי דם וליפומות בשלפוחית (גידולים ספירים) יכולים לגרום לדמום אקראי. אבל אבנים הם לרום הממצא היותר שכיח בקבוצת הגיל שלך. רופא משפחה במקרה זה יבצע בדיקת שתן וישלח לאוטרא סאונד. במקרה הצורך גם CT.
מה שאת מתאר הרבה יותר אוםייני למעי רגיז מאשר כל דבר אחר. דאגות ומצבי לחץ לרוב מחמירים את הסימפטומים. את בגיל בו שכיחות סרטן המעי מאד נמוכה וגם הסימפטומים שלך לא ממש מתאימים. בכל אופן ההיתי ממתין שבועיים ואם אין שיפור פונה לרופא המטפל שלפי שיקול דעתו יחליט אם צריך ברור מעמיק יותר כמו קולונוסקופיה. בנתיים ההיתי ממליץ לקחת קלבטן שזה עוזר לספמטומי מעי רגיז בעיקר אם יש שלשולים (זה ללא מרשם).
דימום בהיר בניגוב הוא ברוב המכריע של המקרים בגלל טחורים או גירוי עקב עצירות ויציאות תקופות. אם בצעת קולונוסקופיה קצרה לפני 5 חודשים שהייתה תקינה אז הסיכוי שמדובר בגילום ברקטום כרגע שואף לאפס, כי אלו לרוב גידולים שגדלים לאט ואם לפני 5 חודשים הכל היה תקין, אז אין ממש סיכוי שהיום יהיה גידול גדול מספיק כדי לגרום לדימום והצרות הצואה. אגב הצרות הצואה הוא לא ממש סמפטום של גידולי מעי, למרות מה שרשום ברשת. זהו מצב מאד נדיר של חסימה בגלל גידול מסיבי. בכל מקרה, שם מדובר בצואה בעובי של עפרון. לעיתים שינויי ביציאות יכול לתת רושם מוטעה שיש הצרות שלמעשה אין כל שינוי,בעיקר אם ברקע יש חרדה.
הצעה שלי כסטודנט לרפואה, לבקש הפניה לפרוקטולוג לבדיקה של הטחורים והמשך טיפול. אם כבר נבדקת אז פשוט לבקש מרשם למשחה ולראות אם יש שיפור בעוד כשבועיים.
הסרת כיס מרה לא אמורה לגרום לדימום, וגם אם כן, אז היה מדובר בדימום של דרכי עיקול עליונות ואז לא ההית רואה דם טרי, אלא צואה מאד שחורה.
אני לא רופא ולא מוסמל לענות. אך אני רק יכול להבטיח לך שאם במקרה הגרוע אכן יתברר כגידול ממאיר מסוג IPMN כפי שצויין בחשד, אז מכל הגידולים של הלבלב שנחשבים לאלימים עם פרוגנוסה גרועה, במקרה של IPMN שמתגלה בזמן ללא מעורבות איברים אחרים, הפרוגנוזה היא מצויינת ממש כמו של מחלת הוצ'קין עם אחוז ריפוי מלא של מעל ל 95%.
בדיקת MRCP היא בדיקת MRI מיוחדת לכל איברי הבטן שעלולים לפתח גרורות משניות והיא בעלת דיוק גבוה מאד. ממליץ לך לפעול בכל הכוח גם אם באופן פרטי לעבור את ה MRCP ללא עיקובים בתוך שבועיים לכל היותר (דרך כללית, בעיקר לאור גילך שלרוב מהווה רקע להפליה, התור לבדיקה שכזאת יכול להתארך בחודשים רבים).
המון בריאות ובהצלחה
זה ככל הנראה מההקרנות ורק מצריך מעקב. לגבי התיאור הזה:
"תוכן מוצק הנצבע חומר ניגוד במקטע הקיבה אשר בבית החזה ואף בחלק הקדם השקתי של הושט כעדות להפרעה מכנית במעבר"
למען השקט הנפשי ההיתי מתעקש על גסטרוסקופיה בהקדם האפשרי.
הרבה בריאות
מתנצל אם נתתי רושם מוטעה. אני לא הרופא של הפורום (הרופאה תשיב לשאלתך בהמשך אני בטוח). אני שואל כי לקרוב משפחה גילו גידול בלבלב מאוחר מידי רק בגלל שרופא המשפחה לא קישר בין התסמינים שלו שנמשכו שנה כמעט לגידול בלבלב... הרופא חשד בכל דבר לרבות ריפלוקס וכיב פפטי ורק לא גידול בלבלב..
המקרה שלך שונה, כי יש לך הסטוריה עם ממצאים אחרים. בגלל זה התפלאתי שנשלחת ל MRI. זו הבדיקה האחרונה שרופא שולךלמרבה הצער ורק בגלל זה גידולי לבלב מתגלים בשלב מאוחר מידי...
אצל אותו קרוב זה התחיל עם תחושת קלקול קיבה וצואה שומנית.. הרופא אבחן בהתחלה זיהום טפילי... אחרי זה הליקובקטור שנשלל, אחרי זה שלח ל אולטסאונד שלא מצא כלום,, בסוף עבר לריפלוקס, קיב קיבה, בדיקות גסטרוסקופיה.. כל זה בזמן שהחולה פתח סוכרת סוג 2 בגיל 50 בתוך 5 חודשים... עד שהרופא נזכר לבצא בדיקות דם לתפקודי לבלב ואז עלה החשד לגידול והוא שלך ל CT אבל זה כבר היה מאוחר מדי.. שלב 4 מערב כלי דם, כבד וריאה... הקרוב נפטר אחי שנה וחצי של סבל בגלל רופא מטוטמטם שלא יודע לזהות תסמינים של גידול בלבלב...
בכל מקרה, הרבה בריאות