שאלות ותשובות על העישון

 מידע נוסף בנושא

© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.

 שיעורי העישון בישראל

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל אחוז המעשנים בשנת 2009 עמד על 20.9%. נתון זה משקף את מגמת הירידה בשעורי העישון בישראל, ירידה שהחלה בשנות ה-70.

בכלל האוכלוסיה, 31.3% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-14.8% מכלל הנשים בישראל מעשנות. שיעורי העישון בקרב גברים יהודים הוא 27.9% ובקרב נשים יהודיות 16.6%, לעומת שיעורי העישון בגברים ערביים עומדים על -  48.8% ובנשים ערביות  5.2%.

מידע נוסף על שעורי העישון בישראל ניתן לקרא בדו"ח שר הבריאות על העישון בישראל

חזרה למעלה >>

ההתמכרות לעישון

האם העישון הוא הרגל, או התמכרות ?

אחד המרכיבים המצויים בכל סיגריה הוא הניקוטין, שהוגדר בארה"ב בשנת 1996 כסם ממכר פסיכואקטיבי בדומה לסמים אחרים כגון הרואין וקוקאין. ההתמכרות לסיגריה אינה רק גופנית (בעקבות השפעת הניקוטין) אלא גם התנהגותית (הרגל) ופסיכולוגית.

כיצד משפיע העישון על הגוף ותפקודו?

הניקוטין שבטבק אחראי לתופעת ההתמכרות הפיזיולוגית. הניקוטין משפיע על מערכת העצבים המרכזית, כלומר על המוח. בעקבות הגירוי של הניקוטין, המביא לעוררות מסוימת של המוח, בא רפיון, שכדי להתגבר עליו יש צורך במנת ניקוטין נוספת. כלומר, כל מה שמשיג העישון הוא חזרה למצב התחלתי, שהיה קיים בלא "עזרת" הניקוטין.

מעשנים חדשים אינם מרגישים את תחושת הרפיון המתוארת, שכן גופם עדיין לא רגיל להשפעת הניקוטין על המוח, ואינו חש בחסרונו.

ידוע גם שניקוטין גורם לכיווץ כלי הדם ולעלייה בלחץ הדם, ויוצר מצב של עצבנות מוגברת האופיינית במיוחד למעשנים חדשים.

מהם הגורמים המביאים את המעשנים להתמכר לסיגריות?

ההסבר נעוץ בתחום הפיזיולוגי (השפעת הניקוטין), אולם גם בהסבר פסיכולוגי. התחלת עישון בגיל הנעורים מתרחשת לרוב מסיבות חברתיות ועקב השפעת פרסומות, קבוצת חברים אליה רוצים להשתייך, עישון הורים או בני משפחה ותפישות מוטעות. העישון לא גורם שום הנאה למעשנים החדשים, להיפך, כרוכות בו תופעות  לוואי שליליות כגון: בחילה, שיעול, כאב ראש, סחרחורות, ולעיתים אף הקאות ושלשולים. בשלב מאוחר יותר, אם מתרגלים לעישון תופעות אלה נעלמות והעישון הופך להרגל שקשה להיגמל ממנו, אם כי לא בלתי אפשרי. עצם פעולת העישון וכל הכרוך בה הופכים להרגל שקשור בפעולות שגרתיות כמו למשל, אכילה, צפייה בטלוויזיה, נהיגה, פעילויות חברתיות וכד'. הרגל זה הופך חלק בלתי נפרד מחייו של המעשן.

חזרה למעלה >>

מה מכילה הסיגריה?

עשן הסיגריה מכיל כ- 4,000 כימיקלים שונים, בהם כ-350 חומרים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות גוף שונות,  כ-70 מהם ידועים כחומרים מסרטנים (מחוללי סרטן, קרצינוגנים). שניים מהם, בנזופירן ו-NNK, הם בעלי פוטנציאל מסרטן גבוה במיוחד. האיברים הבאים במגע ישיר ומיידי עם עשן הסיגריה, כגון חלל הפה, הלוע, הושט, הגרון והריאות, הם הניזוקים ביותר.

בין החומרים המסרטנים נמצאים :

• אצטון, מתנול וטולואן - ממיסים אורגניים.
• ארסן, פנול, אמוניה ומימן ציאנידי - רעלים.
• ציאניד - רעל
• נפטלין - ממית עש בארונות הבגדים.
• די די טי( (DDT - קוטל חרקים.
• בוטאן - גז הצתה.
• קדמיום - מתכת כבדה הנמצאת במצברים.
• פולוניום 210 - איזוטופ רדיואקטיבי.
• CO, פחמן חד חמצני, מולקולת גז הנקשרת להמוגלובין בדם בזיקה כה חזקה, הגדולה פי 220 מזו של החמצן, עד שהיא מונעת את היקשרות החמצן להמוגלובין, ובכך למעשה חוסמת את דרכו לרקמות הגוף ולריאות, ופוגמת במידת החמצון שלהן.

חזרה למעלה >>

נזקי העישון של סיגריות, נרגילות ושאר מוצרי טבק

האם יש הוכחות לכך שהעישון מזיק לבריאות?

תשובה חיובית. מזה כ- 40 שנה ידוע הנזק הכבד שמסב העישון לבריאותם של גברים, נשים ובני נוער בכל הגילים. ארגון הבריאות העולמי הכריז כי עישון הינו גורם המוות מספר 1 בעולם הניתן למניעה! כמו כן, צופה הארגון כי עד שנת 2020 ימותו כעשרה מיליון איש בעולם כתוצאה מנזקי העישון, במידה ומספר המעשנים לא יפחת.

מהם הנזקים הנגרמים מעישון?

העישון גורם לנזקים בריאותיים רבים ומגוונים כגון:  מחלות כלי דם, ריאות, אין אונות, פגיעה בראייה, דלדול מאגרי ויטמין C בגוף ועוד, לעיתים הנזק הגופני שנגרם מהעישון אינו ניתן לתיקון.

נהגים מעשנים מעורבים פי 3 בתאונות דרכים בהשוואה לנהגים לא מעשנים מכיוון שהעישון מסיח את דעתם מהנהיגה.

אילו מחלות נוספות קשורות לעישון מוצרי טבק מלבד סרטן הריאה?

על פי הערכות, העישון אחראי לכ-30% מכלל מקרי המוות מסרטן. מלבד סרטן הריאה, קשור עישון מוצרי הטבק לסוגי סרטן אחרים: סרטן הלוע, הגרון וחלל הפה, הושט, שלפוחית השתן, הכליה, הלבלב, השד, צוואר הרחם ועוד.

בנוסף, מסתכנים המעשנים פי שניים ויותר מהלא-מעשנים במחלות לב כליליות, מחלות כלי-דם, התקפי לב, שבץ מוחי ומוות פתאומי.

המעשנים הם בעלי סיכויים גבוהים  לפתח מחלות ריאה ודרכי הנשימה, כגון נפחת הריאות (אמפיזמה, COPD) ומחלות ריאה חסימתיות כרוניות, שאינן גורמות בהכרח למוות  מידי, אך פוגעות באיכות החיים של המעשן, ועלולות לגרום לנכויות קשות. שיעורי התמותה מסרטן בדרכי הנשימה העליונות, בשפתיים, בלשון ובפה - גדולים אצל מעשנים פי 10 ויותר מאשר אצל הלא-מעשנים.

ציבור הגברים המעשנים מצוי בסיכון גדול יותר לאימפוטנציה (אין-אונות), בהשוואה ללא מעשנים. מחקר בריטי הראה כי הסיכון לאין-אונות בקרב גברים מעשנים בני 30 גבוה ב-50% מאשר בקרב גברים לא-מעשנים באותה קבוצת גיל.

הוכח כי העישון והסיבוכים הנובעים ממנו משפיעים לרעה על החולים בכיב קיבה ומקשים על ריפויו. שיעור התמותה בקרב החולים במחלה זו גדול אצל המעשנים פי 2.9 מאשר אצל הלא-מעשנים. כמו כן, הוכח כי העישון פוגע בכושר הגופני ומזרז את הזדקנות עור הפנים.

מחלות ופגיעות נוספות שנמצא קשר סיבתי ברור בינן ובין העישון הם ירידה בראייה וירוד (קטראקט), אוסטיאופורוזיס וצפיפות עצם נמוכה, שברים בצוואר הירך, כיב פפטי (אולקוס), הסתיידות עורקים, דלדול מאגרי ויטמין C בגוף, מתח נפשי וירידה בפוריות אצל גברים ונשים.

מהו הקשר בין העישון, מחזור הדם והלב?

כאשר שואפים את עשן הסיגריות הוא מגיע לריאות ונספג לתוך מחזור הדם. דם זה זורם ישירות ללב ואח"כ למוח ולכל הגוף, ללא שעבר סינון בכבד או בכליות. לכן, החומרים הכימיים והרעלים הרבים שנמצאים בעשן הסיגריות מגיעים בריכוזים גבוהים לכל חלקי הגוף.

הניקוטין הנשאף עם עשן הטבק מביא להתכווצות נימי הדם. היצרות הנימים גורמת להקטנת כמות הדם המחומצן המגיעה לגוף, והתוצאה היא נזק לאיבר שאותו מזין כלי הדם המכווץ. גז הפחמן החד חמצני (CO) הנמצא בריכוזים גבוהים בעשן הסיגריות ונספג למחזור הדם, נקשר לכדוריות האדומות במקום החמצן, בקשר החזק פי 220 לעומת החמצן, וגורם לכך שהדם יוכל להעביר פחות חמצן לאיברי הגוף השונים.

אם נמשך התהליך זמן רב, עלולה להיווצר חסימה מוחלטת של כלי הדם ועקב כך פגיעה חמורה בתפקודם של אזורים רגישים במיוחד, כגון המוח או הלב, דבר העלול להוביל לנכויות ומוות במקרה של שבץ מוחי או לאוטם שריר הלב, מחלה העלולה להיות קטלנית והיא היום גורם מוות הראשון במעלה בארצות המפותחות.

כאמור, בקרב מעשנים בגיל העמידה, שיעור התקפי הלב גבוה פי שניים ויותר מאשר אצל הלא מעשנים. מספר המאושפזים עם אוטם שריר הלב בגיל צעיר מ- 50 נמצא במגמת עלייה בולטת, ובין מאושפזים אלו יש רוב מכריע למעשנים. הפרעות קשות נוספות העלולות להיגרם מהיצרות נימי הדם, פגיעה בכליות ובגפיים התחתונות, שפגיעות במיוחד להפרעות במחזור הדם. במקרים קשים מתפתחת בעקבות כך מחלת בירגר, שהלוקה בה עשוי להגיע עד לכריתת רגל. לכך יש להוסיף את מחלות מחזור הדם-מחלות כלי הדם הכליליים, יתר לחץ דם, טרשת עורקים ועוד.

האם מספר הסיגריות הנצרכות ליום ומשך העישון משפיעים על הסיכוי לחלות בסרטן הריאה או במחלות ריאה נוספות?

בהחלט. הסיכון לחלות בסרטן הריאה ובמחלות נוספות הקשורות לעישון עולה במקביל לריבוי שנות העישון ומספר הסיגריות הנצרכות. המעשנים לוקים בסרטן הריאה יותר מהלא-מעשנים, פער זה הולך וגדל ככל שמעשנים יותר סיגריות, ובמעשנים כבדים, הצורכים 40 או יותר סיגריות ליום, הסיכון לחלות בסרטן הריאה גדול פי 20 מאשר אצל הלא-מעשנים.

כיצד משפיע מספר שנות העישון?

ככל שעולה מספר שנות עישון הסיגריות, ומספר הסיגריות ליום ("מספר שנות חפיסה"), כך גדל הסיכון לתחלואה בסרטן הריאה סרטנים נוספים ומחלות ריאה.

שיעורי התמותה של הגברים שהחלו לעשן לפני גיל 20 גבוהים במידה ניכרת משל אלה שהחלו לעשן בגיל 25. 50% מהצעירים המעשנים כיום, שימשיכו לעשן, ימותו בשל מחלות הקשורות לעישון. הסיכון של מעשנים מתחת לגיל 40 ללקות בהתקף לב גדול פי 5 בהשוואה ללא מעשנים. 75% מהלוקים בהתקפי לב עד גיל 45 הינם מעשנים.

האם עישון ללא שאיפת העשן לריאות מזיק באותה מידה?

בכל שאיפה האוויר נכנס גם לריאות. בשאיפות לא עמוקות, בהם מרבית העשן נשאר בדרכי הנשימה העליונות, החומרים והרעלים הכימיים מעשן הסיגריות נספגים בפה, בשפתיים, בלשון ובחלל האף, ועלולים לגרום לסרטן באזורים אלו. בנוסף לכך, הצטברות זו גורמת לפגיעה בחושי הטעם והריח של המעשן. לכן, רמת הסיכון לסרטן, כמו גם נזקי העישון למעשן הסביל, נותרים בעינם.

האם סיגריות "לייט", מסוכנות פחות מסיגריות "רגילות"?

סיגריות אלו פוגעות בבריאותו של המעשן באותה מידה כמו סיגריות אחרות, רגילות, וייתכן שאף יותר מהן. השימוש במונח סיגריות "לייט" הוא תרמית של יצרניות הטבק, כחלק משיטות השיווק המתוחכמות שלהן, שמטרתן מתן לגיטימציה להמשך עישון של מעשנים ותיקים, וגיוס מעשנים חדשים.

יצרניות הטבק בחרו במונח סיגריות "לייט" כדי לתאר סיגריות המכילות פחות ניקוטין, החומר הגורם להתמכרות לעישון, ולכן אמורות להיות מסוכנות פחות למעשן. העובדה שסיגריות אלו מכילות פחות ניקוטין בהשוואה לסיגריות אחרות, גורמת למעשן לשאוף לריאותיו שאיפות עמוקות יותר, עשן רב יותר ו"להחזיק" את העשן בריאות זמן רב יותר, כדי לאפשר ספיגה רבה יותר של ניקוטין, כתוצאה מכך, המעשן סופג לריאותיו כמויות גדולות יותר מאותם 4,000 הכימיקלים הנמצאים בסיגריה, בהם כ-350 חומרים מסוכנים וכ-43 חומרים מסרטנים.

יצרניות הטבק מטעות את ציבור המעשנים בדרך נוספת: כדי לדעת מהי כמות הניקוטין הקיימת בכל סיגריה, עושים שימוש ב"מכונת עישון", אליה מכניסים את הסיגריה, ובודקים את כמות הניקוטין והזפת הנפלטת ממנה. במחקר שנעשה בארה"ב, נמצא שחברות הטבק יצרו חורים מיקרוסקופיים בפילטר הסיגריה, שתפקידם להכניס אויר לסיגריה, ובכך להפוך את תרכובת החומרים לדלילה יותר. במציאות, המעשן אוחז בסיגריה בשתי אצבעותיו ולמעשה סותם חורים מיקרוסקופיים אלה. לכן, למעשה, העשן הנשאף לריאותיו של המעשן מרוכז יותר ומסוכן יותר, לעומת העשן הנבדק ב"מכונת העישון". נשאלת השאלה האם במצב בו המעשן אינו מניח את אצבעותיו על החורים המיקרוסקופיים וסותם אותם, סיגריות אלו בטוחות יותר? מסתבר שלא. כשהחורים המיקרוסקופיים פתוחים, הם יוצרים בסיגריות מערבולות אוויר אשר יוצרות תרכובת רעילה לא פחות מאשר בסיגריה רגילה.

האגודה למלחמה בסרטן ראתה הטעייה נוספת הכרוכה בשימוש במונח סיגריות "לייט", הטמונה בעובדה שציבור המעשנים נוטה להאמין כי ניתן לעשן יותר סיגריות מסוג זה, כיוון שהן נתפסות כמזיקות פחות מסיגריות רגילות ומרשה לעצמו להעלות את מספר הסיגריות שהוא נוהג לעשן.

ב-1 לדצמבר 2004, בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, נכנסו לתוקף תיקוני חקיקה נוספים לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק:

* בוטל השימוש במונח "לייט" על גבי כל חפיסות הסיגריות וכן נאסר שימוש בכל מונח או סימון מטעה אחר העלול ליצור רושם שהמוצר מזיק פחות ממוצר טבק אחר .

איזה השפעה יש למנטול על עשן הסיגריה?

המנטול הוא תוספת המשנה את טעמו של העשן, אך לא את מרכיביו והשפעתו, להיפך, ישנם מחקרים בהם נמצא שמנטול מאיץ את ההתמכרות לניקוטין, מטשטש את טעמה המר של הסיגריה ובכך גורם לצריכה מוגברת של סיגריות.

מהי נרגילה?

הנרגילה היא כלי לעישון טבק. הנרגילה בנויה מראש, גוף, צינורית עם פיה וצנצנת זכוכית לאחסון המים. תהליך שריפת הטבק מתחיל בראש הנרגילה, וזאת בעזרת בעירה של גחלי פחם שהטבק נמצא בסמוך אליהם. המעשן שואף לריאותיו את עשן הטבק לאחר שעבר דרך הצינורית, ודרך המים שבגוף הנרגילה.

האם עישון נרגילה מזיק?

מחקרים רבים מראים כי עישון נרגילה מזיק לבריאות, בדומה לעישון סיגריות:

במחקר שפורסם בנובמבר 2003 בביטאון "הרפואה" נמצא כי השפעותיה של של הנרגילה מזיקות, באופן משמעותי, לעיתים אף יותר מעישון סיגריה רגילה. בין הממצאים הוכח כי תכולת הניקוטין בטבק הנרגילה גדולה פי שניים מזו שבטבק הסיגריה ומשך זמן עישון הנרגילה ארוך יותר ממשך זמן עישון סיגריה. בנוסף, טבק הנרגילה לא נבדק ומועבר לארץ לעיתים בדרך לא חוקית ללא פיקוח, דבר המקשה לאבחן את  החומרים הרעילים השונים המצויים בו.

בבדיקות של תכולת עשן הנרגילה, נמצאו כמויות משמעותיות של חומרים רעילים ומסרטנים, הגורמים נזקים חמורים לבריאות המעשן.

מסתבר כי עישון נרגילה מעלה את רמות חד-תחמוצת הפחמן (CO), שמשמעותם פגיעה באספקת חמצן תקינה לרקמות שונות בגוף. כמו כן הוכחו נזקים נוספים כגון סיכון יתר למחלות ריאה, למחלות סרטן שונות כמו סרטן הריאה, סרטן החניכים, סרטן השפתיים וסרטן שלפוחית השתן.

עישון נרגילה בהריון מזיק לעובר. תינוקות שנולדו לנשים שעישנו נרגילה במהלך הריונן יוצאים לאוויר העולם כשהם קטנים יותר ובעלי בעיות נשימה רבות יותר בהשוואה לתינוקות שאמותיהן לא עישנו נרגילה במהלך הריונן. משקל לידה נמוך יכול להשפיע לרעה על התפתחות התינוק ועל מצבו הבריאותי גם בעתיד.

בנוסף לכל אלה, עישון נרגילה גורם גם לנזקים אסתטיים מכיוון שהנרגילה עוברת מפה לפה. המעשנים נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלות מידבקות, כמו הרפס בשפתיים, שחפת, מחלת הנשיקה, שפעת החזירים וכד'.

היות וטבק הנרגילה מכיל ניקוטין, לעיתים בריכוז גבוה מאוד, המעשן נמצא בסכנת התמכרות, בדומה לעישון סיגריות.

האם סיכוייהם של מעשני מקטרת וסיגרים טובים יותר מבחינה זו?

מקובל לחשוב כי מעשני המקטרת והסיגרים מסתכנים פחות במחלות הקשורות לעישון, אולם מתברר כי אין זה נכון כלל וכלל. מעשני סיגרים וסיגריות מסתכנים במידה רבה בתחלואה במחלת הסרטן בפה (שפתיים, חניכיים, לשון), בגרון ובוושט, בהשוואה ללא מעשנים ואפילו בהשוואה למעשני סיגריות. סיגרים מכילים חומרים ממכרים, רעילים גורמי סרטן כמו סיגריות והם אינם 'אלטרנטיבה בטוחה' לסיגריות. סיגר גדול אחד יכול להכיל כמות טבק זהה לזו הנמצאת בקופסת סיגריות שלמה. מחקרים מראים כי גברים המעשנים לפחות 5 סיגרים ביום ואשר שואפים באופן בינוני את העשן לריאותיהם, נמצאים בסיכון של 2/3 למות מסרטן הריאות מהסיכון של מעשן קופסת סיגריות שלמה. סיכון זה גדל במידה רבה כאשר מעשני הסיגר/המקטרת שואפים את העשן לריאות. ההבדל בין מעשני סיגרים ומקטרות למעשני סיגריות נובע מכך שלרוב הם אינם שואפים את העשן לריאות, אולם יש לציין שהסיכון לחלות בסרטן ריאות כתוצאה מעישון של 5 סיגרים ליום, דומה לסיכון בעישון של 20 סיגריות ליום.

האם עישון מריחואנה עלול לגרום לסרטן במידה שווה לעישון סיגריות?

מחקרים מצאו שבעשן סיגריות המריחואנה קיימים חומרים מסרטנים, בדומה לחומרים שבעשן הטבק. הוכח כי חומרים אלה עלולים לגרום לסרטן הריאה, ולמחלות באזור הראש והצוואר (סרטן הגרון, סרטן הלוע, סרטן חלל הפה, סרטן הוושט, סרטן חלל האף, סרטן קנה הנשימה, סרטן הצוואר).

לדוגמא: הסיכון לחלות בסרטן הצוואר והראש בקרב אלה שעישנו סיגרית מריחואנה מדי יום, אך לא עישנו סיגריות רגילות, היה גדול פי 2.1 בממוצע מהסיכון של אלה שמעולם לא עישנו מריחואנה. הסיכון גדל עשרות מונים במידה והאדם מעשן סיגריות טבק ובנוסף להן גם מריחואנה.

האם זיהום האוויר גרוע יותר מן העישון?

התשובה היא לא. מחקרים מראים כי שיעורי התחלואה מסרטן הנגרם עקב עישון מהווים 30% מכלל מקרי סרטן החדשים, בעוד ששיעור התחלואה מסרטן שנגרם עקב חשיפה למסרטנים סביבתיים, הוא כ- 2% ממקרי הסרטן החדשים. מחקרים מצאו גם כי ריכוז החלקיקים הרעילים הנמצא בעשן הסיגריות גבוה ומסוכן יותר מאשר החלקיקים הנפלטים מאגזוז של אוטובוס חולף.

לאחרונה הכריזו בקליפורניה על עשן הסיגריות כזיהום אוויר, בדומה לזיהום הנפלט ממנועי אוטובוסים או ארובות, והוא מסווג בדרגה הגבוהה של חומרים הגורמים סרטן בבני אדם. זיהום אוויר במקומות סגורים, הנגרם בין השאר מעישון סיגריות (עישון פסיבי), הוא אחד מחמשת הסיכונים הסביבתיים הגדולים ביותר לבריאות הציבור. חשיפה לעישון פסיבי הוכחה במספר רב של מחקרים כגורם סיכון להתפתחות סרטן ריאות ומחלות אחרות הקשורות בעישון. חשוב לציין, כי עשן הסיגריות הנפלט מקצה הסיגריה מכיל כמויות גבוהות של חלקיקים וחומרים רעילים, לעיתים יותר מהכמות שהמעשן עצמו שואף, מפני שהמעשן שואף עשן דרך פילטר ואילו המעשן הפסיבי שואף את העשן ישירות לריאות.

חזרה למעלה >>

עישון וסרטן הריאה

שיעור התמותה מסרטן ריאה, בקרב המעשנים גדול פי עשרה עד עשרים מאשר אצל לא מעשנים. קרוב ל-90% מכלל מקרי סרטן הריאה בגברים ונשים מופיעים אצל מעשנים, מעשנים לשעבר, או אנשים שנחשפו לעישון פסיבי רב.

מהו תפקיד הריאות ?

תפקידן של הריאות הוא לאפשר חילוף גזים מהדם -לשחרר פחמן דו חמצני ולספק חמצן, שיגיע לכל איברי הגוף. החמצן מתאחד עם חומרי המזון, המהווים את הדלק של מיליארדי התאים שבגוף האדם, ומשחרר את האנרגיה האצורה בהם.

אנרגיה זו מקיימת את פעילות התאים, שאינם יכולים להתקיים ולתפקד ללא חמצן. אספקת חמצן תקינה מבטיחה פעולה תקינה של הגוף וכושר גופני מלא. כושר זה יורד אם נפגמת אספקת החמצן לגוף.

מהו המנגנון של קליטת החמצן בגוף?

ראשיתו בפעולת הנשימה. האוויר שאנו שואפים, ואשר אחד ממרכיביו החשובים הוא החמצן, נכנס דרך האף והפה, מגיע אל הלוע ומשם אל הגרון והקנה. מן הקנה מתפצל האוויר אל הסמפונות, ומשם אל שתי הריאות. בריאות זורם האוויר ברשת צינורות שקוטרם הולך וקטן, עד שהוא מגיע לאשכולות זעירים של שקיקים מיקרוסקופיים, המכונים "נאדיות הריאה". הנאדיות האלה הן למעשה האיברים שבהם מתבצע חילוף הגזים, כלומר קליטת החמצן לתוך הדם, ופליטת דו תחמוצת הפחמן. קרומי הנאדיות עטופים ברשת של כלי דם דקיקים הנקראים נימים. החמצן שבנאדיות מפעפע וחודר לדם שבנימים דרך קרומית דקיקה ורגישה. מן הנימים עושה הדם המעורב בחמצן את דרכו הארוכה אל איברי הגוף השונים.

ניתן לומר, שכדי לספק לגוף את מלוא תצרוכת החמצן שלו, התפתחו הריאות למערכת סבוכה ויעילה של נאדיות וכלי דם המשתלבים אלה באלה.

כיצד פועלת מערכת הסינון של הריאות?

כדי לשמור על הריאות, הממלאות תפקיד כה חיוני בגוף, קיימת מערכת סינון משוכללת, שדרכה עובר האוויר בעת הנשימה. תחנת הסינון הראשונה היא האף. במחילותיו נעצרים רבים מחלקיקי האבק והחיידקים, הנתפסים על ידי הריר או השערות שבתוך האף. תחנת הסינון השנייה היא הקנה, אשר הריר בתוכו קולט חלקיקים שהצליחו לעבור את מחילות האף. לעתים פולטים האף והקנה את החלקיקים הזרים שנצטברו בהם בצורת עיטוש ושיעול. לאחר מכן, מגיע האוויר אל הסמפונות ודרכם אל הנאדיות הקטנטנות. גם כאן פועל רפלקס השיעול ופולט החוצה חלקיקים מגרים, שהצליחו לעבור את המסננות הקודמות. הדופן הפנימית של הסמפונות מכוסה תאי ציפוי בעלי שערות דקיקות, הנקראות ריסיות, אלה מתנועעות בקצב של 1,000 תנועות בדקה בכיוון הפוך לתנועת האוויר הנכנס לריאות. בתנועתן המשולה לתנועת מסוע, הן מסלקות כלפי מעלה גופים זרים וחלקיקים החודרים לדרכי הנשימה והעלולים להפריע לפעולת הריאה. בדופן הסמפונות מצויים גם תאים בדמות גביע, המפרישים ריר. ריר זה הוא אמצעי נוסף לסילוק הגופים הזרים הנכנסים לריאות.

באיזה אופן מתערב העישון בתהליך זה?

העישון הורס את מנגנון הסינון העדין. יש לזכור, כי קרוב ל- 90% מהחלקיקים הנשאפים עם עשן הסיגריות נותרים בדרכי הנשימה וברקמת הריאות. הגירוי המתמיד של החומרים המזהמים, שמקורם בעישון, הורס קודם את הריסיות העדינות, והללו אינן מסוגלות עוד להעביר ולסלק את הריר המכיל את חומרי הפסולת המרובים. בנוסף, הגירוי שיוצר העישון גורם ליצירה מוגברת של ריר וליחה על ידי תאי הגביע, אולם כיוון שהריסיות נהרסו, אין מי שיסלק את כמויות הריר המוגברות והריר נשאר כלוא בסמפונות (קודם דובר על הריאות ופתאום הסימפונות.לבדוק- ניסיתי לבדוק ולקרוא שוב - אולי אפשר לקצר או שאתן לבן עמי סלע (שכתב) לעבור על הקטע).ומצטבר בהן.

כיצד גורם תהליך זה להתפתחות מחלות בריאה?

הסמפונות אינן יכולות לתפקד כראוי בסביבה החדשה והן מנסות להשתחרר מן הליחה שנצטברה בהן. הדרך היחידה הפתוחה לפניהן היא השיעול. שיעול עמוק ובלתי רצוני הנקרא "שיעול המעשן". אולם דרך זו אינה יעילה די הצורך ורוב הריר נשאר בסמפונות, ועמו כל החלקיקים המזיקים והחומרים הכימיים שבעשן הטבק. אלה מוסיפים לגרות ולהרוס באין מפריע את התאים שבדפנות הסמפונות. כך נוצרים פצעים, שדרכם חודרים חיידקים ומזיקים אחרים לתוך התאים. כל עוד הגירוי נמשך, אין הפצעים מגלידים והנזק מתפשט. כך נוצרת דלקת הסמפונות (ברונכיטיס), המתפתחת במשך הזמן לדלקת כרונית ועלולה להסתבך ולהגיע למצבי חולי קשים. החולה אינו חדל להשתעל ולפלוט כיח בלי שהדבר יקל על ריאותיו. גם כושרו הגופני הולך ויורד.

כיצד נוצר סרטן הריאה?

עשן הטבק מכיל 43 חומרים כימיים העלולים לגרום לסרטן: בזפת שבטבק לפחות 10 פחמימנים, אחד מהם הוא בנזפירן, שהינו חומר מסרטן. הזפת חודר עמוק לתוך הריאות. חומרים מזיקים אחרים שבסיגריות הם: ניקוטין, הגורם להתכווצות נימי הדם, ציאניד המימן, אמוניה, פחמן חד-חמצני המוריד את שיעור החמצן בריאות, בייחוד אצל עוברים ותינוקות, בוטאן, פנול התורם להרס הריסיות, ועוד. חומרים אלה גורמים, כאמור, גירוי ונזק מתקדם בריאות, על תוצאות הלוואי החמורות הכרוכות בכך. אם הגירוי שיוצר העישון נמשך, נוצרים תאים טרום-סרטניים, שהם הרקע להיווצרות תאים סרטניים של ממש.

מדוע לא כל המעשנים לוקים בסרטן הריאה?

ישנם גורמי סיכון המעלים את סיכויי המעשנים לחלות בסרטן הריאה, ובגללם מעשנים מסוימים פגיעים יותר למחלה מאשר אחרים. בין הגורמים הנחקרים כרגע נמצאים סיכונים סביבתיים ומקצועיים כשהם בפני עצמם, או בשילוב עם מנהגי עישון, מעלים את הסיכון לחלות, וכן היסטוריה משפחתית של סרטן הריאה. בנוסף, יש עדויות מחקריות לכך שיש באוכלוסיה אנשים בעלי מערכות אנזימטיות שונות הנקבעות גנטית. נוכחות או חוסר יכולת פירוק אנזימטי מסוים, יכולים כנראה להשפיע האם אדם מעשן יחלה בסרטן הריאה או לא. המחקר הגנטי נמצא כיום בתהליך מחקרי מואץ.

חזרה למעלה >>

העישון הסביל (פסיבי)

מהם נזקי העישון הפסיבי?

עשן הסיגריה נשאף לריאותיו של המעשן הפסיבי ובכך גורם לאותם נזקים בריאותיים כשל נזקי העישון האקטיבי. מחקרים שנערכו בעולם הוכיחו כי בגוף המעשן הפסיבי נספגים חומרים מסרטנים בדומה לאלו הנספגים בגופם של המעשנים. העישון הפסיבי בטווח הקצר גורם לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת. שיעור התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים, גבוה ב-25% מאנשים שבני זוגם אינם מעשנים. מנתוני ארגון הבריאות העולמי מסתבר שישנה עלייה של כ-25% בסיכון לחלות בסרטן ריאות ואוטם שריר הלב, אצל מעשנים פסיביים. עישון פסיבי עלול להאיץ צמיחה של גידולים סרטניים על ידי זירוז יצירת כלי דם חדשים בגידול ולכן מסוכן פי כמה לחולי סרטן. מחקר יפני שפורסם לאחרונה אף הראה כי חשיפה של 30 דקות בלבד לעישון פסיבי גרמה לעלייה משמעותית בסיכון ללקות בהתקף לב.

כיצד משפיע העישון על ילדים שגרים בבית שמעשנים בו?

הסובלים במיוחד מהעישון הסביל הם ילדים שהוריהם מעשנים בבית. ילדים אלה מפתחים לעתים קרובות גירוי בעיניים, באף ובגרון. הסיכון לחלות במחלות דרכי הנשימה, אסטמה ודלקות אוזניים גבוה אצלם יותר מאשר אצל ילדים שלא חשופים לעישון סביל. אצל ילדים החשופים לעישון סביל קיימת נטייה תכופה יותר להצטננויות ושיעול, שיעור גבוה יותר של אשפוזים, והפסד ימי לימודים - בהשוואה לילדים שהוריהם אינם מעשנים בבית. קבוצה נוספת הנפגעת מעישון סביל הינה עוברים ותינוקות. כמו כן, נמצא כי הסיכוי שילדים להורים מעשנים יתחילו אף הם לעשן גבוה פי שניים מהסיכוי כי ילדים להורים שאינם מעשנים יתחילו לעשן.

מדוע מסוכן העישון לעובר וליילוד?

כיום ידועות השפעותיו המסוכנות של עישון בזמן ההיריון וכן של עישון האב בנוכחות בת זוגו ההרה. נמצא קשר ברור בין עישון סיגריות לשיעור מוגבר של סיבוכי הריון כגון שליית פתח, היפרדות שלייה, הפלות, סיכון ללידה מוקדמת, לידת עובר מת ופגמים מולדים כגון חיך סדוק, שפה שסועה ועוד . נמצא כי חמש דקות מרגע התחלת פעולת העישון של האם פוחתות תנועות הנשימה של העובר, ומשערים כי זוהי אחת הסיבות לכך שעוברים לאמהות מעשנות סובלים מפיגור בגדילה התוך-רחמית ואינטליגנציה ילודית נמוכה. גורם קריטי נוסף הוא הניקוטין, הגורם לכיווץ כלי דם, ובהם גם כלי הדם בשלייה, וכתוצאה מכך יורדת אספקת הדם לעובר והוא מקבל פחות חמצן וחומרי מזון החיוניים להתפתחותו התקינה. בהשוואה לנשים שאינן מעשנות, נשים מעשנות מתקשות להיכנס להריון, וסיכוייהן ללדת יורד ב-40 אחוז . הסיכונים לעובר שאמו עישנה או נחשפה לעישון פסיבי במהלך ההיריון ממשיכים לבוא לידי ביטוי גם אחרי הלידה. הסיכון למוות בעריסה מוערך כגבוה עד פי 4 בקרב ילודים אלו.

במחקרים חדשים דווח על הפרעות התנהגות ולמידה בנערים ונערות שאימם עישנה בזמן ההיריון, בנוסף, תינוקות החשופים לניקוטין בבטן אימם נולדים "מכורים" ויפתחו תסמיני גמילה, בדומה למבוגר, שיבואו לידי ביטוי בחוסר שקט ועצבנות.

האם ההורים יכולים לחזור לעשן לאחר הלידה?

היילוד הופך למעשן פסיבי במידה ומעשנים לידו. הטיפול בתינוק מצריך שהייה ממושכת בסביבתו ולכן קשה ליצור מצב בו הדמות המטפלת מעשנת ואינה פוגעת בו. חשוב לדעת כי בחלב האם של אישה מעשנת נמצא ריכוז ניקוטין הגדול פי שלושה מרמת הניקוטין בדמה של האישה. הניקוטין נספג בדמו של היילוד, וישנם תיאורים של מקרים רפואיים המצביעים על הרעלת ניקוטין של חלק מיילודים אלו.

האם יש קשר בין הרגלי העישון של הורים והרגלי העישון של ילדיהם?

בהחלט. מחקרים הוכיחו, כי מספר תלמידי התיכון שמעשנים, שאף הוריהם מעשנים, הוא פי 2.5 ממספרם של תלמידים מעשנים שהוריהם אינם עושים זאת.

מחקרים אחרים הראו כי הבעת עמדה שלילית של הורים בנוגע לעישון של ילדיהם, מעלה פי 7 את הסיכוי שילדם לא יעשן. עובדה זו נכונה גם אם ההורה מעשן בעצמו. נמצא במחקרים כי גם אם ההורים מעשנים, יש להם יכולת להשפיע על ילדיהם שלא לעשן.

מהם נזקי העישון הפסיבי במקומות עבודה?

עובדים שאינם מעשנים החשופים לעישון פסיבי במקום עבודתם מסתכנים בסרטן ריאות ובמחלות ריאה אחרות. עישון פסיבי גורם לשיעורי תמותה גבוהים מסרטן ריאה יותר מכל גורמי הזיהום הסביבתיים גם יחד! ב-1991 אימצו 85% ממקומות העבודה בארצות הברית את המדיניות נגד עישון במקומות עבודה. הנתונים מארצות הברית מצביעים על כך שהגבלת עישון במקומות עבודה לא הביאה להפסדים כלכליים במפעלים בהן הופעלה ההגבלה אלא להיפך, העלות של עובד מעשן גבוהה מזו של עובד שאינו מעשן עקב דמי ביטוח בריאות גבוהים יותר, תחלואה והיעדרויות הקשורות עם עישון. בנוסף לנזקים הכלכלים הנגרמים למקום העבודה כתוצאה ממחלות העובד, מעשנים יוצאים להפסקת עישון ובכך מפסידים זמן עבודה. הגבלת עישון במקומות עבודה מקובלת כיום במדינות העולם המערבי.

חזרה למעלה >>

גמילה מעישון

מהן השיטות המומלצות לגמילה מעישון?

ממחקרים שנערכו בנושא ההתמכרות מסתבר כי הרוב המכריע של הנגמלים (3/4) הפסיקו לעשן ללא התערבות טיפולית כלשהי. רוב הנגמלים עושים זאת בכוחות עצמם על ידי הפסקה מידית או הפחתה הדרגתית במספר הסיגריות ליום. כאופציה נוספת לגמילה מעישון, האגודה למלחמה בסרטן וארגון הבריאות העולמי, ה-WHO, ממליצים על גמילה מעישון בדרך של השתתפות בקבוצת תמיכה, בהנחיית מומחה לגמילה, בשילוב תחליפי ניקוטין או תרופות מרשם לגמילה מעישון. בישראל משווקות כיום שתי תרופות לגמילה מעישון: זייבאן, שאושרה לשימוש במדינת ישראל בשנת 2000. וצאמפיקס שנכנסה לשוק ב-2006.

מהם שירותי הגמילה מעישון מעישון המוצעות בארץ?

בינואר 2010 נכנסו תרופות הגמילה לסל הבריאות. התרופות מסובסדות על ידי קופות החולים בתנאי שהנגמלים ישתתפו בסדנא לגמילה מעישון/ ליווי טלפוני (רק במכבי שירותי בריאות). סדנאות הגמילה מעישון מוצעות כיום למבוטחי קופות החולים ללא עלות כספית.

גם האגודה למלחמה בסרטן מציעה למעשנים, בעקר לקבוצות מאורגנות מקרב הציבור הרחב, סדנאות טיפוליות . הסדנאות מבוססות על גישה התנהגותית, המאפשרת גמילה הדרגתית מהתמכרות לניקוטין, שינוי הרגלים והפסקת העישון תוך אימוץ כלי התמודדות חדשים ופיתוח מיומנויות להתמדה ארוכת טווח. ניתן לשלב בסדנאות טיפול תרופתי בהפניה מרופא המשפחה. הסדנאות מסובסדות על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומתקיימות במקומות עבודה, ועדי עובדים, קבוצות מאורגנות ועוד.

הסדנאות מונחות על ידי אנשי מקצוע מהתחום הטיפולי שעברו הכשרה מיוחדת ומלווים את הנגמלים גם לאחר סיום התהליך. בכל סדנא משתתפים כ-16 איש והיא כוללת סדרה של 10 מפגשים בני כשעתיים כל אחד. המפגשים מתקיימים אחת לשבוע בשעות הערב.

בנוסף לסדנאות לגמילה מעישון, מפיצה האגודה למלחמה בסרטן את "עישון או בריאות" חוברת לגמילה עצמית מעישון. לקבלת פרטים נוספים על סדנאות לגמילה מעישון וחומר הסברה בנושא עישון, ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע®' של האגודה למלחמה בסרטן בטל' 1-800-599-995.

מהו התנאי הראשון לגמילה מעישון?

ההכרה שהעישון מזיק והרצון להשתחרר ממנו. בלי מוטיבציה חזקה בלתי אפשרי להשתחרר מהרגל זה. הדרך לעורר מוטיבציה לגמילה מעישון משתנה ממעשן למעשן, וקשורה בין השאר לשאלה מה ירוויח המעשן מהויתור על ההרגל לעשן.

מהו הרווח בהפסקת עישון?

בשלב הראשון יתרחש שיפור באיכות החיים של המעשן: שיפור בכושר הגופני, חוש הטעם וריח יחזרו, הקלה בנשימה, הפסקת השיעול והקלת הלחץ בגיתית (בסינוסים) ובבית החזה, תחושת ערנות, וכמובן, הפחתת הסיכויים ללקות במחלות חשוכות מרפא. לכך יש להוסיף את הסיפוק הנפשי שבהשתחררות מהשעבוד לעישון ואת החיסכון הכספי, שברוב המקרים אינו מבוטל.

הפסקת העישון כמוה כ"מבצע ניקיון" כללי - בגוף, בבית ובנשמה. זהו צעד דרמטי לסילוק חומרים רעילים ממערכת העיכול וממערכת העצבים המרכזית. המפסיק לעשן, מרחיק מעצמו את הזוהמה ואת התלות בסיגריות, בטבק ובכלי העישון.

האם יש טעם בהפסקת העישון אחרי שנים רבות? האם לא נגרם למעשן נזק בלתי נתין לתיקון?

הפסקת העישון מביאה תועלת בכל שלב ובכל מקרה. בתוך 20 דקות מהסיגריה האחרונה, משתפר לחץ הדם, קצב הלב וזרימת הדם ההיקפית. לאחר 8 שעות, נמדדת ירידה של 50% ברמת ה-CO והניקוטין בדם. תוך 24 שעות, אין ניקוטין בדם וכבר ניתן לחוש שיפור מסוים בחוש הטעם והריח. תוך 48 שעות מהסיגריה האחרונה, רמת ה-CO יורדת לרמה נורמאלית, דרכי האוויר העליונות מתנקות ויורד הסיכון לאוטם שריר הלב. תוך 72 שעות, יש הקלה משמעותית בנשימה ומרגישים מלאי אנרגיה. לאחר כשבועיים עד שלושה חודשים, משתפרת זרימת הדם והכושר הגופני משתפר ויש ירידה בכמות השיעולים והצפצופים בריאות. לאחר כשנה, יורד הסיכון לאוטם שריר הלב ב-50%, לאחר כ-10 שנים יש ירידה של 50% בסיכון לסרטן הריאות והסיכון לאוטם שריר הלב זהה לסיכון באדם שלא מעשן. לריאות האדם יש כושר התחדשות והתנקות מופלא. אם לא נגרם להן נזק קבוע, מתחיל תהליך השיקום כמעט מיד עם הפסקת העישון. בדיקה ציטולוגית (של התאים) מראה, כי גוף מסוגל לפזר את קבוצות התאים הטרום-סרטניים שנוצרו עקב העישון, ורקמת הריאה חוזרת למצב תקין. לאחר כ-15 שנה, הסיכון לשבץ משתווה לזה של אדם לא מעשן.

האם הפסקת עישון כרוכה בעליה במשקל?

לא בהכרח. תיתכן עלייה במשקל של 2-3 ק"ג, עקב שינויים בחילוף החומרים, אך גם אם עולים במשקל למשך תקופה מסוימת, חוזרים בדרך כלל למשקל המקורי אחרי תקופת הסתגלות. עליית-יתר במשקל נגרמת עקב אכילת יתר, שהיא לעיתים תחליף לעישון. בנוסף לכך, חוש הטעם והריח חוזרים והמזון "טעים יותר" דבר העלול להביא לעליה במשקל. עם הפסקת העישון, רצוי לאכול בהתאם לעקרונות התזונה המומלצים ולעסוק בפעילות גופנית מבוקרת ובמידת הצורך להתיעץ בתזונאי/ איש מקצוע בתחום.

האם אין תופעות לוואי שליליות כתוצאה מן הגמילה?

אצל רוב הנגמלים לא מתגלים סימנים שליליים בעקבות הפסקת העישון. ישנם בודדים המגלים סימנים של התגברות השיעול והליחה, עצבנות, קוצר נשימה, מועקה בחזה, הזעה, כאב ראש, עייפות, שינה לא שקטה וכדומה. אולם, יש לזכור שסימנים אלה מעידים על תהליך החלמה ורובם נחלשים תוך ימים אחדים עד שבועות אחרי תחילת הגמילה.

האם רצוי להפסיק את העישון בבת אחת או בהדרגה?

לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. יש להתאים את השיטת הגמילה לאישיותו של המעשן. הניסיון הוכיח, כי המבקש להיגמל מעישון רצוי שיתחיל בצמצום הדרגתי של מספר הסיגריות שהוא נוהג לעשן. זוהי הכנה לקראת הפסקת עישון מוחלטת.

מי שמתקשה להפסיק את העישון בהדרגה, רצוי שיקבע לו תאריך מוחלט להפסקת עישון. מומלץ לעיין בחוברת "עישון או בריאות" ולהיעזר בסדנאות הטיפוליות לגמילה מעישון של האגודה למלחמה בסרטן ושל קופות החולים.

כמה זמן נמשכת תקופת הגמילה?

ההתמכרות לעישון מורכבת מחלק פיזיולוגי ומחלק פסיכולוגי. אדם שהחל בתהליך גמילה מעישון יחוש בדרך כלל בימים הראשונים קושי פיזיולוגי - גופו יחוש בחסרונו של סם הניקוטין ויצטרך ללמוד לתפקד בלעדיו. הוא עלול לחוש עצבנות יתר, מתח ולעיתים אף רעד קל. תחליפי הניקוטין יכולים לעזור בהתמודדות עם תחושות אלו, וייתכן שהתחלת שימוש בתחליפי ניקוטין במקביל להפחתת העישון תקל על תהליך הגמילה. במקביל לתחושות אלו, יחוש הנגמל השתוקקות לסיגריה, הנובעת מהזיקה ההתנהגותית שיצר בתקופת העישון בין פעולות יום יומיות לבין העישון, כמו למשל: סיגריה עם קפה, סיגריה בסיום כל ארוחה. שלב זה יכול להימשך בין שבועיים למספר חודשים.

כל מעשן עובר את תהליך הגמילה באופן היחודי לו. ניתן להעזר בחוברת "עישון או בריאות" של האגודה למלחמה בסרטן ובה תוכנית לגמילה עצמית מעישון ו"טיפים" להתמודדות עם הקשיים שבתהליך הגמילה.

האם תחליפי הניקוטין מסייעים לגמילה מעישון?

בישראל קיימים תחליפי ניקוטין בצורה של מסטיקים, מדבקות או משאף. מטרת תחליפים היא לספק לאדם הנגמל מנות קצובות של ניקוטין במקום הניקוטין שנהג לקבל מעישון הסיגריות, ועל ידי כך, לעזור לו להתגבר על שלב הפיזיולוגי בגמילה. יש לשים לב כי השימוש בתחליפים מיועד לתקופה מוגבלת בלבד, במטרה להימנע מהתמכרות לתחליפי הניקוטין. יש לקרוא את הוראות היצרן לפני השימוש בהם, מידע נוסף על שימוש בתחליפי ניקוטין לגמילה מעישון, מדבקות מסוג -NICOTINELL TTS (ניקוטינל) או CQ NIQUITIN (ניקוויטין) ומסטיקים מסוגNICORETTE (ניקורט) או NICOTINELL (ניקוטינל), נמצא באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

האם קיימים אמצעים תרופתיים לגמילה מעישון?

זייבאן וצאמפיקס הנן תרופות המרשם המותרת לשימוש לגמילה מעישון בישראל. ייחודן טמון בפעולתן המושהית, המאפשרת טיפול הדרגתי בהתמכרות לניקוטין. נטילת התרופות דורשת מרשם רופא. התרופות אינן מכילות ניקוטין ואינן ממכרות.

מי שסובל ממחלות לב מומלץ שיפנה לרופא משפחה או לקרדיולוג להתייעצות טרם נטילת התרופות.

תופעות הלוואי האפשריות הן יובש בפה, נדודי שינה, סחרחורות ובחילה. לא כל מי שנוטל תרופה סובל מהן, ועוצמתן משתנה מאדם לאדם. בכל תופעה חריגה אחרת, מומלץ לפנות לרופא.

להדרכה, לייעוץ אישי ולתמיכה של מומחים בנושא יש תפקיד חשוב בהצלחת התהליך. מומלץ לשלב את נטילת התרופות בסדנא טיפולית לגמילה מעישון, או בייעוץ אישי להפסקת העישון. מחקרים מראים כי גמילה המשלבת טיפול ושינוי פסיכולוגי/התנהגותי במקביל לשינוי פיזיולוגי, המתקבל באמצעות הטיפול התרופתי, היא גמילה מוצלחת.

התרופות אסורות לנערים ונערות מתחת לגיל 18. מידע נוסף ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן.

חזרה למעלה >>

החקיקה בנושא העישון בישראל

האגודה למלחמה בסרטן קידמה בעבר ומקדמת כיום חקיקת חוקים בנושא הגבלת העישון לדוגמא:

• החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים שנחקק בשנת 1983 ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן יצר תקדים עולמי, ישראל היתה המדינה הראשונה בעולם שחוקקה חוק להגבלת עישון. לפי לשון החוק נאסר העישון בכל מקום ציבורי, כמו בתי קולנוע, אוטובוסים ועוד.
• בשנת 1987 הורחב החוק לאיסור העישון במקומות ציבוריים גם במסעדות, בתי אוכל, רכבות, מרכולים, טיסות פנים וטיסות לחו"ל .
• ב-1 לדצמבר 2004, בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, נכנסו לתוקף תיקוני חקיקה נוספים לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק ובוטל השימוש במונח "לייט" על גבי כל חפיסות הסיגריות וכן נאסר שימוש בכל מונח או סימון מטעה אחר העלול ליצור רושם שהמוצר מזיק פחות ממוצר טבק אחר .
• בנובמבר 2007 הורחב ותוקן החוק שוב: מעתה האחריות למניעת העישון מוטלת על בעל המקום הציבורי, ולא רק על המעשן עצמו. בעל המקום הציבורי נושא באחריות פלילית.
• חלה חובה על בעל מקום ציבורי לקבע בו שלטים המורים על איסור העישון וחל איסור להציב מאפרות.
• הורחבו הקנסות באופן משמעותי- מעשן במקום אסור יקנס ב-1,000 ₪, ובעל המקום ייקנס ב- 5,000 ₪.
• בשנת 2009 קידמה האגודה העלאת מיסוי על סיגריות.

חזרה למעלה >>