סרטן בבלוטות הרוק

מהו סרטן בלוטות הרוק?

תפקיד בלוטות הרוק Salivary glands cancer)) הוא יצירת רוק שחשוב לשמירה על לחות בפה ובגרון, מאפשר בליעה ועיכול של המזון, ומגן מפני זיהומים בפה, בגרון ובשיניים. קיימים שלושה זוגות של בלוטות רוק עיקריות בתוך הפה ולידו: מאחורי אפרכסת של האוזן (בלוטת הפרוטיד, parotid glands), מתחת ללשון (sublingual glands) ומתחת ללסת התחתונה (submandibular glands). בנוסף, קיימות כ-600 בלוטות רוק קטנות בחלל הפה ולאורך הגרון. סרטן בלוטות הרוק הוא נדיר, ובאירופה מהווה 5% מכלל סוגי הסרטן בראש ובצוואר. סרטן בלוטות הרוק מתחיל בדרך כלל בבלוטה אחת, לרוב בבלוטת הפרוטיד. רוב הגידולים בבלוטות הרוק הם שפירים.

 

גורמי סיכון

• גיל – הסיכוי לחלות בסרטן בלוטות הרוק עולה עם הגיל, ורוב המקרים הם בגילים 60-50. חשוב לזכור כי הסיכון קטן וכי מדובר בסרטן נדיר מאוד.
• מגדר – שכיחות סרטן זה גבוהה יותר בגברים לעומת נשים.
• חשיפה לטיפול בקרינה – חשיפה לקרינה באזור הראש והצוואר עקב סרטן אחר, כגון לימפומה או סרטן בלוטת התריס, מעלה את הסיכון לסרטן בלוטות הרוק.
• תזונה דלה בירקות ועתירה בשומן מן החי – תפריט זה עשוי להגביר את הסיכון לסרטן בלוטות הרוק.
• פגם גנטי - איחוי גנים מסוג NTRK.

 

תסמינים (סימפטומים)

• גוש או נפיחות בפה, בלחי, בלסת או בצוואר.
• כאב בפה, בלחי, בלסת, באוזן או בצוואר שאינו חולף.
• הבדל בגודל ו/או בצורה של הצד השמאלי והצד הימני של הפנים או הצוואר, שהופיע לאחרונה.
• חוסר תחושה בחלק מהפנים.
• חולשה של השרירים בצד אחד של הפנים.
• קושי לפתוח את הפה לרווחה.
• קושי בבליעה.

 

אבחון

אם רופא שיניים או רופא משפחה יעלו חשד שמדובר בסרטן, הם יפנו אותך למומחה בתחום אף אוזן וגרון או לכירורג ראש-צוואר לקבלת ייעוץ ובדיקה.

הרופא המומחה יתשאל אותך לגבי התסמינים השונים ובעיות רקע אחרות מהן סבלת לאחרונה. סביר להניח כי ישאלו אותך אם הבחנת בשינוי כלשהו בקול, בבליעה, בנשימה, בתיאבון או במשקל. לאחר מכן הרופא יבצע בדיקה גופנית של אזור הפה, הגרון והצוואר כדי לזהות שינויים נראים לעין. בהמשך יפנה אותך לבדיקות נוספות לצורך קביעת האבחנה ושלב המחלה. הבדיקות יכללו בדיקות דם ובדיקות הדמיה ייחודיות לגילוי סרטן. האבחון הסופי נעשה באמצעות ביופסיה  -נטילת דגימה מרקמה חשודה.

אנדוסקופיה (endoscopy): מכיוון שלא ניתן לראות בעין חלקים עמוקים יותר בתוך הפה או הגרון, ייתכן כי חלק מהאבחון יכלול שימוש באנדוסקופיה – שיטה זאת משמשת להסתכלות ישירה פנימה אל תוך חללי גוף שונים. במהלך הבדיקה מוחדרת לגוף צינורית ארוכה וגמישה העשויה מסיבים אופטיים אשר מקרינים אור ומעבירים תמונות באמצעות מצלמת וידאו אל צג שבו מתבונן הרופא המבצע את הבדיקה.

אולטרה-סאונד צוואר: במהלך הבדיקה, טכנאי מזיז את מתמר האולטרה-סאונד על גבי העור בצוואר. בדיקה זו יכולה לאתר בלוטות לימפה בצוואר שהן נפוחות או לא תקינות למראה. לעיתים ניתן להיעזר באולטרה-סאונד גם בעת נטילת ביופסיה מבלוטת לימפה לא תקינה. 

ביופסיה: ביופסיה היא הליך פולשני שבו רופא נוטל דגימה מהרקמה החשודה. רופא פתולוג מסתכל על הרקמה תחת מיקרוסקופ ומבצע בדיקות נוספות, כדי לבחון אם הרקמה ממאירה. דו"ח הפתולוגיה ממלא תפקיד חשוב באבחון סרטן ובקביעת אפשרויות הטיפול. ברוב המקרים התשובה של הבדיקה מגיע לרופא כעבור כמה שבועות. עם קבלת תוצאות הבדיקה חשוב לדון עם הרופא בתוצאות.

המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או שבועות עד שכל תוצאות הבדיקות יתקבלו ועד מועד הפגישה עם הרופא. תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחששות ובמתח, לכן מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים היכולים לתמוך ולסייע.

 

קביעת שלב

לאחר ביצוע הבדיקות, קבלת התוצאות ואבחון הסרטן, הצוות הרפואי יקבע את שלב המחלה (stage) או את דרגתה (grade). שלב המחלה מתאר את גודלו ומיקומו של הגידול ואם התפשט לאיברים אחרים (כלומר, את מידת ההתפשטות של המחלה), ודירוג המחלה בוחן את מידת ההתמיינות של תאי הסרטן בגוף (כלומר, את מידת האגרסיביות של המחלה).

באופן כללי, מחלת סרטן מתפתחת בארבעה שלבים:

• שלב 1 - גידול קטן ומקומי.
• שלב 3-2 - סרטן שהתפשט לאזורים הקרובים.
• שלב 4 - סרטן שהתפשט לאיברים אחרים בגוף. נקרא גם 'סרטן משני' או 'סרטן גרורתי'.

קביעת שלב המחלה משתנה בהתאם לסוג הסרטן ולמיקומו. הרופא או האחות יוכלו לתת לך מידע נוסף בנוגע לשלב המחלה במקרה שלך.

שלבי המחלה לפי שיטת TNM

שיטת דירוג המספקת מידע מדויק לגבי שלב המחלה:

T  - Tumor – שלב המתאר את היקף הגידול. כולל ארבעה תתי-שלבים, מ-1 עד 4, בהתאם לגודל הגידול, מיקומו ומידת התפשטותו לאיברים סמוכים. TX  מציין שהגידול לא ניתן למדידה.T0  משמעותו כי לא נמצא גידול ראשוני.

N – Nodes - מתאר את מידת התפשטות הגידול לבלוטות הלימפה בצוואר. אם אין גרורות בבלוטות לימפה בצוואר - הדירוג הוא N0. גרורה אחת בצוואר מדורגת N1; ריבוי בלוטות בצוואר מדורג N2, ובלוטות מוגדלות מאוד בצוואר מדורגות N3.

M – Metastasis - מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לאיברים אחרים בגוף, כגון הריאות או הכבד (סרטן גרורתי). קיימים שני תתי-שלבים: M0 - מתאר מצב בו לא נמצאו גרורות; M1 - מתאר מחלה גרורתית שהתפשטה לאיברים נוספים.

 

תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי הכולל רופאים ורופאות מתחומי הכירורגיה, הרדיולוגיה, הפתולוגיה והאונקולוגיה. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, הם יתחשבו בכמה גורמים, לרבות הגיל ומצבך הבריאותי הכללי, סוג המחלה, בשלב ובדרגה שלה (כלומר, במיקום הגידול, היקפו ומידת התפשטותו ברחבי הגוף).

במסגרת תכנון הטיפול, הרופא או הרופאה המטפלים ישוחחו איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר. אם יש צורך להחליט על דרך טיפול אחת, חשוב לקבל את כל המידע על דרכי הטיפול האפשריות. ניתן לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי הכנת שאלות מראש ונוכחות של  אדם קרוב (חבר/ה או בן או בת משפחה) בפגישה עם הצוות הרפואי יכולות לעזור בבירור כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

מטרות הטיפול, יתרונות הטיפול וחסרונותיו

חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם, והוא משתנה בהתאם למחלה ולמצב הכללי של המטופל. לפני קבלת טיפול כלשהו יש לוודא שקיבלת מהצוות הרפואי הסבר על סוג הטיפול והיקפו, מטרותיו, יתרונותיו וחסרונותיו, הסיכונים ותופעות לוואי הכרוכות בו וטיפולים אפשריים אחרים.

לטיפול שהוצע יכולות להיות מטרות שונות, בהתאם למצב הבריאותי של המטופל ולשלב המחלה: טיפולים שמטרתם לרפא את המחלה; טיפולים שמטרתם לשלוט במחלה ולאפשר חיים לצידה לפרק זמן ארוך, גם אם המחלה אינה ניתנת לריפוי; טיפולים שנועדו להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.

בכל מקרה, כדאי לדון עם הרופא/ה על אפשרויות הטיפול, להבין ולשקול את היתרונות והחסרונות שלו.

חוות דעת רפואית נוספת

זכותו של כל אדם לבקש ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".

המימון לחוות דעת נוספת אינו כלול בסל הבריאות. ניתן לבדוק אם ניתן לקבל החזר דרך ביטוח משלים של קופת חולים או דרך ביטוח בריאות פרטי.
לקראת הפגישה לקבלת חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית אדם קרוב. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו בפגישה.

מתן הסכמה מדעת

לאחר קבלת הסבר על הטיפול יש לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו מובעת הסכמה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.

הנחיות לפני תחילת הטיפול 

טיפולי שיניים: בדרך כלל מומלץ לבצע בדיקת שיניים מקיפה וטיפולי שיניים לפני תחילת הטיפול. הרופא עשוי להמליץ לך להיפגש עם רופא שיניים המנוסה בטיפול באנשים שחלו בסרטן בראש ובצוואר, ולאו דווקא עם רופא השיניים הקבוע שלך.

רופא השיניים או השיננית יבדקו את מצב השיניים והחניכיים, ויתנו הנחיות לטיפול. הטיפולים בסרטן עלול לגרום לרגישות רבה יותר בסביבת הפה ולהעלות את הסיכון לזיהומים, בעיקר בטיפול בקרינה, ולכן חשוב ביותר לבצע את בדיקת חלל הפה לפני תחילת הטיפולים.

עישון: ידוע כי עישון מזיק לבריאות ומהווה גורם סיכון משמעותי לסרטן. אם חלית בסרטן בראש ובצוואר, יש סיכוי גבוה יותר שהטיפול יצליח אם לא תעשן. העישון יכול להגביר את תופעות הלוואי של הטיפול ואת הסיכון לחזרה של הסרטן או להתפתחות סרטן נוסף באותו אזור.

קשה להיגמל מההרגל לעשן, אך קיימים ארגונים וקבוצות תמיכה שיוכלו לעזור לך. רופא המשפחה יוכל לייעץ בנושא.

למידע נוסף: המדריך לגמילה עצמית מעישון.

לקבלת חוברת מודפסת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם לטלמידע® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

 

ניתוח (טיפול כירורגי)

ניתוח הוא טיפול מקובל להסרת גידולים באזור הראש והצוואר. היקף הניתוח תלוי בסוג הגידול, השלב, המיקום ומידת מעורבות הרקמות מסביב. כמעט בכל הניתוחים התוכנית היא להוציא את כל הגידול יחד עם שוליים של רקמה בריאה סביבו (נקרא 'שוליים נקיים'). אם הגידול התגלה בשלב מוקדם, ניתוח עשוי להיות הטיפול היחיד הדרוש. בחלק מהמקרים, לדוגמה אם הגידול התגלה בשלב מאוחר יותר, הטיפול הניתוחי ישולב עם סוגי טיפול נוספים, כגון כימותרפיה או קרינה. לעיתים, לאחר הסרת הגידול יהיה צורך בניתוח משחזר כדי לשפר את התפקוד והמראה.

לפני הניתוח, חשוב לשאול את המנתח:

• מה בדיוק ייעשה במהלך הניתוח?
• מהן מטרות הניתוח?
• האם יש אפשרויות אחרות?
• האם הניתוח ישנה את המראה שלי או את התפקוד של האיברים?
• אילו תופעות לוואי צפויות?

סוג הניתוח יהיה תלוי בבלוטת הרוק המושפעת מהמחלה:

ניתוחי בלוטת פרוטיד (Parotis Gland Surgery)

רוב גידולי בלוטות הרוק מתרחשים בבלוטת הפרוטיד. הניתוח באזור זה הוא מסובך לאור העובדה שעצב הפנים (ששולט בתנועת שרירי הפנים, חלק מהיכולת לטעום, היכולת ליצור דמעות ורוק, וכמה היבטים של תחושת העור באותו צד של הפנים) עובר דרך הבלוטה. במהלך הניתוח נעשה חתך בעור בקדמת האוזן ועשוי להימשך עד הצוואר.

כריתת פרוטידקטומית שטחית (superficial parotidectomy) - רוב סוגי סרטן בלוטת הפרוטיד מתחילים בחלק החיצוני של הבלוטה, הנקרא האונה השטחית. זה מתבצע על ידי הסרת האונה הזו בלבד, הנקראת. ניתוח זה בדרך כלל אינו פוגע בעצב הפנים ואינו משפיע על תנועת הפנים, הטעם או התחושה.

פרוטידקטומיה מוחלטת (total parotidectomy ) - אם הגידול התפשט עמוק יותר, המנתח יסיר את כל הבלוטה. אם הסרטן גדל לתוך עצב הפנים, יהיה צורך להסירו גם כן. אם המנתח הזכיר את הניתוח הזה כאפשרות, חשוב לברר איתו מה ניתן לעשות כדי לתקן את העצב ולטפל בתופעות לוואי הנגרמות כאשר העצב מוסר. אם הסרטן גדל לתוך רקמות אחרות ליד בלוטת הפרוטיד, ייתכן שיהיה צורך להסיר גם רקמות אלה.

ניתוח בלוטה תת-לשונית או תת-לשונית (submandibular or sublingual gland surgery)

אם הסרטן שלך נמצא בבלוטות תת-הלשונית או תת-לשוניות, המנתח יבצע חתך בעור כדי להסיר את כל הבלוטה ואולי חלק מהרקמה או העצם שמסביב. עצבים העוברים דרך או ליד בלוטות אלו שולטים בתנועה של הלשון והחצי התחתון של הפנים, כמו גם בתחושה ובטעם. בהתאם לגודל ומיקומו של הסרטן, ייתכן שהמנתח יצטרך להסיר חלק מהעצבים הללו.

ניתוח בבלוטת הרוק קטנות (minor salivary gland surgery )

סרטן בלוטות רוק קטנות יכול להתרחש בשפתיים, בלשון, בחך (גג הפה), בפה, בגרון, בתא הקול (גרון), באף ובסינוסים. המנתח בדרך כלל מסיר חלק מהרקמות הסובבות יחד עם הסרטן. הפרטים המדויקים של הניתוח תלויים בגודל ובמיקום הסרטן.

ניתוח להסרת בלוטות הלימפה הצוואריות

אם תאים סרטניים התפשטו אל מחוץ לאזור הראשוני של הגידול, סביר להניח כי המקום הראשון שאליו הם התפשטו הוא בלוטות הלימפה בצוואר. לכל גידול התפשטות אופיינית לקבוצת בלוטות לימפה מסוימות בצוואר. ניתוח צווארי הוא ניתוח שבמהלכו מסירים חלק מבלוטות הלימפה או את כולן, בצד אחד של הצוואר או בשניהם, בהתאם למיקום הגידול הראשוני. הצוות הרפואי המטפל בך יעריך את הסיכון להתפשטות הגידול ואם יש צורך בניתוח להסרת בלוטות הלימפה.

ניתוח בצוואר יכול להשפיע על העצב אשר עוזר להפעיל את איברי הפה, ולגרום לחולשה בצד אחד של הפנים. ייתכן שהחיוך לא יהיה סימטרי באופן זמני. תופעה זו תחלוף מעצמה לאחר כמה חודשים. גם העצב אשר עוזר להפעיל את הכתף עלול להיפגע ולגרום לנוקשות בשרירי הכתפיים. פיזיותרפיסט יוכל להציע לך תרגילים להקלת תופעה זו.

מתלים ושתלים

ייתכן שהמנתח ייאלץ להסיר חלק מהפה או מהצד הפנימי של הגרון, ולעיתים גם חלק מעור הפנים. ניתן להחליף חלקים אלה באמצעות פיסת עור אשר נלקחת מחלק אחר בגוף - בדרך כלל מהזרוע או מהחזה. פעולה זו נקראת 'מתלה עור'.

אם הסרטן פגע בחלק מעצם הלסת, ייתכן שיסירו את העצם הנגועה יחד עם הגידול. במקרה כזה, ייתכן שיצטרכו לקחת חלק של עצם ממקום אחר בגוף כדי להחליף את עצם הלסת החסרה. הליך זה נקרא 'שתל עצם'. באמצעות שימוש בשיטות חדשניות, ניתן להניע את הלסת מיד לאחר הניתוח. ניתוחים אלה נעשים לרוב על ידי רופא פלסטיקאי מומחה לשחזור באמצעות מיקרוכירורגיה.

תותבים

לפעמים, כדי להסיר את הגידול, ייתכן שייאלצו להסיר חלק מעצמות הפנים, כגון עצם הלחי או החך. בהתאם להיקף הניתוח, ייתכן שיוצע לך תחליף מלאכותי או תותב. זהו תחליף פלסטיק רך המעוצב במיוחד עבור החלק שהוסר מהפנים. התותב הנפוץ ביותר הוא 'פלטת אובטורטור' - תותבת שיניים עם הארכה שמיועדת להשלים את הלסת העליונה.

תותבים חדשניים מעוצבים כך שיתאימו לצרכים של כל מטופל. על אף שהם לעולם לא ירגישו כמו רקמה טבעית, הם יכולים להיראות אמיתיים מאוד ולתפקד בצורה מצוינת. אם קיימת סבירות שיידרש תותב, הרופא ישוחח עמך על כך בפירוט לפני הניתוח. כמו כן תתקיים שיחה עם טכנאי תותבים שיהיה מעורב בעיצוב והכנת התותב שלך.

לאחר הניתוח

בחלק מהמקרים הניתוח יכול להיעשות במסגרת אשפוז יום, במיוחד כאשר מדובר בבדיקה בהרדמה או בביופסיה בלבד. אם הניתוח מורכב יותר, האשפוז יימשך כמה ימים עד כמה שבועות. משך השהות בבית החולים תלוי בהיקף הניתוח ובמורכבות שלו.

עירויים וצינורות הזנה

סביר להניח שלאחר הניתוח יישארו בגופך כמה צינורות. הם יוסרו בהדרגה עם ההחלמה.

רוב הניתוחים בפה ובגרון עלולים להקשות את האכילה והשתייה לזמן מסוים. לכן סביר להניח שבזמן הניתוח יותקן בגופך עירוי תוך-ורידי (צינור המוחדר לווריד בצוואר או בזרוע). כך יוחדרו נוזלים וחומרים מזינים ישירות לתוך מחזור הדם למשך כמה ימים. העירוי יוסר ברגע שיתאפשר לאכול ולשתות שוב. אם יש סיכוי שיהיה קושי באכילה למשך יותר מכמה ימים, הצוות יציע לך אחת משלוש האפשרויות הבאות אשר יבוצעו במהלך הניתוח, בזמן ההרדמה, או לאחר הניתוח במהלך האשפוז:

• הזנה דרך צינורית לקיבה או צינורית אפית-קיבתית (Nasogastric tube - NG) - צינורית דקה הנקראת גם 'זונדה' מוחדרת במהלך הניתוח או לאחר מכן באלחוש, דרך האף אל הקיבה. דרכה נכנס לגוף מזון מיוחד, עשיר בחלבונים ובקלוריות, בזמנים קבועים. דבר זה יעזור לך להתחזק, ויסייע לגוף להחלים מהניתוח. ייתכן שיהיה צורך להשאיר את הזונדה מחוברת למשך כמה שבועות, עד שתתאפשר אכילה דרך הפה.
• גסטרוסטומיה אנדוסקופית מילעורית ((Percutaneous Endoscopic Gastrostomy – PEG – ייתכן שיעבירו צינורית ישירות דרך דופן הבטן שלך לתוך הקיבה, ודרכה יכניסו מזון נוזלי ותרופות. הזנה זו מיועדת לאנשים אשר בעקבות הניתוח ייאלצו להמשיך את ההזנה שלא דרך הפה, לתקופה ארוכה ובהתאם להתקדמות בבליעה. במיעוט המקרים מצב זה יכול להישאר קבוע (למידע מפורט על PEG).
• הזנה תוך ורידית ((Total Parenteral Nutrition – TPN – הזנה זאת מתבצעת דרך צנתר אשר יישאר בווריד באופן קבוע למשך כמה שבועות עד חודשים, או עד אשר ניתן יהיה לאכול שוב דרך הפה.

תזונאית תשוחח איתך על סוג וכמות המזון הרפואי (פורמולות) שחשוב לקבל כדי להתחזק. היא תקבע את הכמות המדויקת ואת סוג המזון הרצוי כדי להחליף את התזונה הרגילה שלך.

צנתר שתן (קתטר)

לפעמים מכניסים צינורית קטנה (צנתר) אל תוך שלפוחית השתן, והשתן זורם דרכה לשקית איסוף. בדרך כלל מסירים את הצנתר לאחר כמה ימים.

נקז

באזור הניתוח לרוב נשארת צינורית פלסטיק דקה המחוברת אל מקום הניתוח (נקז), כדי לנקז את הנוזלים המופרשים מהפצע בתהליך ההבראה. נקז זה יוסר עם ההפחתה בהפרשות ולאחר שרופא מנתח יחליט כי אין בו צורך יותר.

צינורית פיום הקנה (טרכאוסטומיה)

לפעמים ניתוח בפה או בגרון עלול לגרום לנפיחות או לפצעים ברקמות שבאזור, וכך להקשות את הנשימה. במקרה כזה, המנתח ייצור פתח בקנה הנשימה, באזור התחתון של הצוואר, ודרכו ניתן לנשום. הליך זה נקרא 'פיום קנה'.

צינורית פלסטיק קטנה (קנולה) באורך של כמה סנטימטרים, תוחדר דרך הפתח בצוואר ותחזיק את פיום הקנה פתוח. היא תוסר כאשר דרכי הנשימה יתפנו ותרד הנפיחות שנגרמה מהניתוח. פיום קנה הוא בדרך כלל זמני, אבל הוא יכול להיות קבוע כאשר מדובר בניתוח שבו הסירו את הגרון או חלקים ממנו ויש סכנה של הופעת קשיי נשימה.

בשל הקִרבה של פיום הקנה לתיבת הקול, ייתכן שלא יהיה ניתן להפיק קול, מפני שאוויר לא יוכל לעבור דרך תיבת הקול כדי ליצור קול. הצוות הרפואי יסביר לך כיצד לתקשר בתקופה זו. אם פיום הקנה הוא קבוע, יסופקו לך אמצעים אחרים שיעזרו לך לתקשר (פירוט בפרק 'התמודדות עם שינויים בבליעה ובדיבור עקב הטיפולים').

לאחר ביצוע פיום קנה תתקיים פגישה עם קלינאי/ת תקשורת כדי שתדריך אותך על אופן הפקת הקול והדיבור. מימון שסתום דיבור לחולים לאחר פיום קנה נכלל בסל הבריאות.

תופעות לוואי של הניתוח

כאבים

ייתכן שלאחר הניתוח יופיעו כאבים או אי-נוחות מסוימת למשך כמה ימים. קיימים סוגים שונים של משככי כאבים יעילים. במקרה של קושי באכילה או בליעה יינתנו משככי הכאבים בזריקה, או דרך הזונדה או באמצעות ה-PEG. חשוב לעדכן מוקדם ככל האפשר את הצוות הרפואי על תחושת כאב. אם התרופות לא יעזרו לך, ניתן להגדיל את המינון או לשנות את סוג משכך הכאבים. 

שינויים בתחושה (נימול)

ניתוח עלול לפגוע בתחושה באזור הפה, הפנים, הצוואר או הכתפיים, ובחלק מאזורים אלו יכול להופיע נימול. מצב זה קורה כאשר עצבי התחושה נפגעים עקב הניתוח, וייתכן שיחלפו כמה חודשים עד שהתחושה תחזור למצב רגיל. לעיתים, אם הגידול הסרטני מתפתח מהר מאוד בסמוך לעצב, הדרך היחידה להסיר אותו במלואו היא באמצעות הסרה של העצב. במקרה כזה, השינויים בתחושה עלולים להיות קבועים.

תסמונת פריי (Frey Syndrome)

במקרים של סרטן בבלוטות הרוק, עצבים שנחתכו במהלך הניתוח צומחים לפעמים בחזרה בצורה לא תקינה ומתחברים לבלוטות הזיעה של הפנים. מצב זה, הנקרא 'תסמונת פריי' או 'הזעת טעם', גורם להסמקה או להזעה באזורי הפנים בזמן לעיסה.

נזק לעצב הפנים

אם במהלך ניתוח של גידול באזור בלוטות הרוק חלה פגיעה בעצב הפנים, ייתכן איבוד שליטה על שרירי הפנים בצד שבו נעשה הניתוח. כתוצאה מכך, הצד הזה של הפנים עלול לצנוח. ייתכן גם קושי לעצום את העין לחלוטין באותו צד, מה שעלול להוביל ליובש בעין. ניתן לטפל בתופעה זאת באמצעות טיפות עיניים, כיסויי עיניים או דמעות מלאכותיות. אם הפגיעה בעצב הפנים קשורה לנסיגה (משיכה) של העצב במהלך הניתוח ו/או לנפיחות מהניתוח, הנזק עלול לחלוף עם הזמן, ותפקוד עצב הפנים יחזור בדרך כלל בתוך כמה חודשים.

שינויים בבליעה ובדיבור ונוקשות בלסת

ניתוחים בחלק האחורי של הפה והלסת יכולים לגרום לנוקשות בלסת. בדרך כלל זהו מצב זמני, והצוות ידריך אותך כיצד לבצע תרגילים כדי לשמר את הגמישות ואת מרחב הפתיחה של הפה.

 

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

בטיפול זה נעשה שימוש בקרינה רדיואקטיבית באנרגיה גבוהה, המשמידה את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מזערי ככל האפשר לתאים הבריאים. הטיפול ניתן במסגרת יחידת הקרינה במכונים האונקולוגיים בבתי החולים.

בגידולים קטנים שלא התפשטו ניתן לטפל באמצעות טיפול בקרינה בלבד, ללא ניתוח. לרוב, הטיפול הקרינתי משמש לטיפול בגידולים אשר ממוקמים באזורים שקשה להגיע אליהם בניתוח, כגון החלק האחורי של הפה או הגרון. כמו כן, נעשה שימוש בטיפול קרינתי במקרים שבהם ניתוח יכול לגרום לפגיעה תפקודית משמעותית.

טיפול בקרינה מקובל במקרים הבאים:

• גידולים בשלב מוקדם המגיבים באופן מלא לקרינה, ובכך נמנע הצורך בניתוח.
• בשילוב עם כימותרפיה, וללא ניתוח, הטיפול בגידולים גדולים יאפשר שימור איברים, לדוגמה שימור הגרון או הלוע, וימנע את הצורך בהסרתם.
• לאחר ניתוח (טיפול אדג'ובנטי), עם או בלי כימותרפיה, כדי להשלים את הטיפול הניתוחי ולהשמיד תאי סרטן נותרים, במטרה להפחית את הסיכון לחזרת הגידול.
• כטיפול פליאטיבי להקטנת הגידול, להפחתת תסמיני המחלה במקרה של סרטן גרורתי שהתפשט לריאות או לעצמות.

תופעות לוואי של קרינה

לטיפול בקרינה יכולות להיות תופעות לוואי כלליות, כגון עייפות ותשישות ושינויים על פני העור באזור המוקרן, וכן תופעות לוואי מקומיות, אשר מתפתחות לרוב בשבועות שלאחר הטיפול וחולפות בהדרגה. לעיתים התופעות נשארות לצמיתות, לדוגמה, יובש בפה. עוצמת התופעות ומשך הזמן שלהן משתנים ממטופל למטופל.

שינויים בטעם ובריח יכולים לקרות בשל התפתחות גידול או בשל הטיפול בקרינה. במקרים רבים ישנה ירידה בתחושה, וחלים שינויים בטעם עקב פגיעה בלשון. ירידה בתחושת הריח מעוררת בעיה משנית של חשיפה לסכנות נוספות כמו דליפה של גז או אכילת מזון מקולקל. סיבות לירידה בחוש הריח יכולות לכלול חסך בוויטמינים ומינרלים, אטרופיה זמנית או ממושכת של איברי החישה, נזק ישיר לתאי העצב, הפרעה בהתחדשות הרקמה, שינויים בסביבת קולטי החישה (ברירית האף וברוק), הפחתה בכמות הרוק ויובש בפה.

במצב נורמלי מפרישות בלוטות הרוק כ-1 מ"ל רוק לשנייה. פגיעה בבלוטות הרוק יכולה להיות ראשונית, עקב הימצאות הגידול בבלוטה ו/או חסימת הבלוטה; ושניונית, בעקבות ניתוח ו/או טיפול בקרינה, אשר גורמים לחוסר תפקוד של הבלוטה. לאחר טיפול בקרינה או בניתוח, יש ירידה ניכרת בהפרשת הרוק, עד כדי עשירית מכמות הרוק במצב נורמלי. כמו כן יש שינויים באיכות הרוק ובצמיגותו. בשל כך ייתכנו יובש בפה, קושי בלעיסה ובעיבוד המזון בעיקר בעת אכילת מזונות יבשים, פצעים בפה, כיבים ולעיתים אף כאבים, תחושת מחנק וקושי בתנועת הלשון. שינוי במרקם הריר גם מגביל את ההגנה הטבעית שהרוק נותן בפני חיידקים ומגביר את סכנת העששת.

הטיפול הניתן הוא בעיקר סימפטומטי, כלומר כזה המפחית את תופעות הלוואי. ההמלצות למטופלים הן שתייה מרובה, שתייה בזמן אכילה, העדפה של מזונות "רטובים" והוספת מיץ לימון למזון, כדי להגביר את הפרשת הרוק. אמנם קיימים תכשירים מלאכותיים להתזה בפה (רוק מלאכותי), אבל הם מספקים הקלה זמנית בלבד, ואינם מהווים פתרון לבעיה.

 

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול כימי (כימותרפיה) הוא שיטת טיפול נפוצה נגד מחלת הסרטן. בטיפול זה ניתנות תרופות כימיות (הנקראות גם "תרופות ציטוטוקסיות") במטרה להרוס את תאי הגידול הסרטני. הטיפול הכימי יכול להינתן גם בשילוב עם טיפולים אחרים, דוגמת ניתוח, טיפול בקרינה, טיפול מכוונן מטרה, אימונותרפיה ו/או טיפול הורמונלי.

 

לקריאת מידע מפורט על הטיפול הכימי.

 

 

טיפול כימו-קרינה

הטיפול המקובל כיום לגידולים גדולים הוא שילוב של כימותרפיה וקרינה (רדיותרפיה) הניתנים יחד כדי להגביר את יעילות הטיפול הקרינתי, תוך שמירה על התפקוד. טיפול זה נקרא 'טיפול משמר איברים', והוא נועד להימנע מניתוחים גדולים ומורכבים הגורמים לנכות.

קיימים משלבי טיפול שונים (פרוטוקולים). בחלק מהם הטיפול הכימי ניתן לפני קרינה, ובחלק הוא ניתן יחד עם הקרינה בו זמנית. במקרים בהם הטיפולים ניתנים יחד, הטיפול הכימי ניתן אחת לשבוע או אחת לשלושה שבועות, והקרינה מדי יום.

טיפולים אלה יעילים כמו ניתוח ומטרתם להחליף אותו. הצוות המטפל בך, כולל רופא אא"ג-מנתח ראש וצוואר ואונקולוג, ימליצו לך על שיטת הטיפול הטובה ביותר במצבך.

ישנם מקרים שבהם יש צורך במתן כימותרפיה וקרינה לאחר ניתוח, במטרה להפחית את הסיכון לחזרה של המחלה. טיפול כימי ניתן גם כאשר מחלת הסרטן התפשטה לחלקים אחרים בגוף או כאשר היא חזרה לאחר טיפול בקרינה. במקרה כזה מטרת הכימותרפיה לכווץ את הגידול ולשלוט בו, להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.

התרופות הכימיות הנפוצות לטיפול בגידולי  סרטן חלל הפה והגרון הן:

ציספלאטין - Cisplatin (ציספלאטין "אבווה"® - ®"Cisplatin "EBEWE)* 

קרבופלאטין - Carboplatin (קרבופלאטין® - ®Carboplatin)*

דוסטקסאל - Docetaxel (טקסוטר® - ®Texotere)*

פלואורואורציל - Flourouracil (פלואורואורציל "אבווה"® - ®"Flourouracil "EBEWE)*

פקליטקסל - Paclitaxel (טקסול® - ®Taxol)*

דוקסורוביצין הידרוכלוריד - Doxorubicin Hydrochloride (אדריאמיצין ® Adriamycin)*

וינורלבין - Vinorelbine (נבלבין® - ®Navelbine)* 

*או תרופות אחרות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

טיפול כימו-קרינתי משולב יכול לגרום להחמרה ניכרת בתופעות הלוואי של הקרינה, ובעיקר בהיווצרות מוקוסיטיס (כיבים בפה ובלוע) עד כדי קושי ניכר באכילה ובבליעה. במקרים אלה ייתכן שיוחדר צינור הזנה לקיבה (PEG), כדי למנוע איבוד נוזלים ומשקל. זאת עד לאחר השלמת הטיפול.

 

טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)

הטיפול הביולוגי הוא טיפול תרופתי ממוקד המנטרל את פעילותם של התאים הסרטניים, למשל באמצעות חסימת הגורם המאיץ את שגשוג תאי הסרטן או עידוד המערכת החיסונית לתקוף אותם. קיימים סוגים שונים של טיפולים ביולוגיים, כגון נוגדנים חד-שבטיים, מעכבי גדילה, אימונותרפיה ועוד.

התרופה לשימוש בגידולי בלוטות רוק היא לרוב:

לרוטרקטיניב – Larotrectinib (ויטראקבי®- ®Vitrakvi)* - לטיפול בגידולים סולידיים עם איחוי גני מסוג NTRK עם מחלה מתקדמת מקומית או גרורתית, לחולים אשר מיצו את אפשרויות הטיפול האחרות למחלתם.

*או תרופות אחרות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים

אימונותרפיה 

כחלק ממנגנון ההתפתחות של מחלת הסרטן, תאי הגידול מפתחים מנגנוני התחמקות ממערכת החיסון. אימונותרפיה הוא שם כולל לתרופות העוקפות את מנגנוני ההתחמקות הללו של תאי הסרטן, ובכך מאפשרות למערכת החיסון של הגוף לפעול נגד תאי הגידול ולחסל אותם.

פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)* - נמצאת בסל לטיפול קו ראשון בסרטן גרורתי או חוזר בלתי נתיח של ראש צוואר מסוג תאים קשקשיים, בשילוב עם פלטינום ופלואורואורציל, או בחולים המבטאים PD-L1 (לפי CPS שווה או גדול מ-1) כתכשיר יחיד, וכן לטיפול בגידולים סולידיים מתקדמים לא נתיחים או גרורתיים בחולים שהם MSI-H / dMMR - לאחר מיצוי קווי טיפול קודמים.

*או תרופות אחרות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

 

רפואה משלימה ומשולבת

המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים.
אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

 

מעקב

לאחר השלמת הטיפול ימשיכו להתקיים בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. את בדיקות המעקב מבצעים לרוב רופא אא"ג-מנתח ראש וצוואר ואונקולוג. בדיקת המנתח היא חיונית עקב היכולת לבדוק את אזור הגידול הראשוני באמצעות אנדוסקופ. אם תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים בין מועדי הבדיקות, עליך לדווח על כך לרופא המשפחה או לרופא המומחה בהקדם האפשרי.

פגישות המעקב הן הזדמנות לשוחח עם הרופא על החששות הקיימים ולקבל תשובות על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא מבחינים בתסמינים חדשים או בבעיות אחרות, יש לדווח לרופא או לפנות לבית החולים בהקדם האפשרי.

סביר שתמשיך לעבור בדיקות מעקב במשך כמה שנים, תחילה בתדירות גבוהה ולאחר מכן בתדירות נמוכה יותר. חשוב להקפיד על אורח חיים בריא, פעילות גופנית, כגון הליכה, ושמירה על תזונה מזינה ומאוזנת, עשירה בירקות ובפירות טריים.

 

מחקרים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן נערכים כל העת. מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים) והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.

מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא גם מעניקים סיכוי אמיתי לשיפור מצב המשתתף או המשתתפת במחקר. כמו כן, הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים נוספים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.

אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך האבחון של מחלת הסרטן מלווה, ברוב המקרים, בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה, פחד וחשש. כשהאבחנה מתבררת, תגובתו של כל אדם היא ייחודית.
התגובה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון וממפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, מסוג המחלה ומהיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור שגם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים להדרכה ולתמיכה, בדומה לבן או בת המשפחה שאובחנו בסרטן.

להמשך.

 

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך מידע ותמיכה (ללא תשלום) לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם:

• 'טלמידע'® – מוקד טלפוני בעברית (1-800-599-995), בערבית (1-800-36-36-55) וברוסית (1-800-34-33-44)
• שירותי מידע מתקדמים: 03-5721608 או info@cancer.org.il
• 'טלתמיכה'® – מוקד תמיכה נפשית ראשונית: 1-800-200-444
• פורומים לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם: מיטב המומחים מספקים מידע נרחב ומהימן באתר האגודה: www.cancer.org.il

למידע מפורט על פעילויות האגודה.