לתרומה

אבחון מוקדם
אבחון מוקדם של סרטן הערמונית

יום מודעות סרטן הערמונית 2015

עוד בנושא

האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות מציינים את יום המודעות לסרטן הערמונית ומציגים מידע חדש ועדכני.

 

בלוטת הערמונית - מתי להיבדק?

 

להלן עיקרי הממצאים של רישום הסרטן הלאומי של משרד הבריאות, המדווחים על ידי דר' ליטל קינן -בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות:

 

בהשוואה בינלאומית* בשיעורי התחלואה ישראל נמצאת באמצע (מקום 11 מבין 21 מדינות), בעוד ששיעור התמותה בישראל הוא הנמוך ביותר בהשוואה לכל המדינות המושוות.

 

*השוואת שיעורי התחלואה והתמותה נעשתה ל-20 מדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר באירופה, עפ"י נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) לשנת 2012.

 

 

  • סרטן הערמונית הוא הסרטן הראשון בשכיחותו בקרב גברים יהודים (21% מכלל המקרים החדשים בשנת 2012), והשני בשכיחותו, אחרי סרטן ריאה, בגברים ערבים (13% מכלל המקרים החדשים בשנת 2012).
  • בשנת 2012 אובחנו 2,484 חולים חדשים עם סרטן חודרני של הערמונית, ונפטרו 417 גברים.
  • עיקר התחלואה מסרטן הערמונית נצפתה בבני 65 ומעלה. הגיל הממוצע בעת האבחנה בשנת 2012 היה 69.6 שנים.
  • מגמות בתחלואה - בשנים האחרונות ירדו השיעורים ביהודים והתייצבו בערבים.
  • מגמות בתמותה- שיעורי התמותה נמצאים במגמת ירידה בשנים האחרונות בגברים יהודים וערבים.
  • יום עיון לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם, בנושא סרטן הערמונית, יתקיים ב- 9.9.2015, בהנחיית פרופ' אבישי סלע, מנהל המכון האונקולוגי, מרכז רפואי אסף הרופא.

 

לנתונים בהרחבה:

שיעורי ההיארעות (תחלואה) של סרטן הערמונית:

בשנת 2012 אובחנו 2,484 חולים חדשים עם סרטן חודרני של הערמונית, מהם 2,231 יהודים (90%), 138 ערבים (5%) ו-115 נוצרים וכאלה ללא סיווג דת (5%).

 

מגמות: שיעורי ההיארעות היו במגמת עלייה מאז תחילת שנות ה-90, מועד בו הפכה בדיקת ה-PSA לזמינה בישראל. בשנים האחרונות ירדו השיעורים ביהודים והתייצבו בערבים (תרשים 1).

 

 

 

 

תחלואה לפי גיל:

שיעורי ההיארעות של סרטן חודרני של הערמונית עולים באופן ברור החל מגיל 50 ביהודים ובערבים.

שיא התחלואה ביהודים הוא בקבוצת הגיל 70-74 ובערבים 75+.

 

bul3 שיעורי תחלואה לפי מקום לידה ושיעורי ההישרדות מפורטים בדו"ח המלא המצורף.

 

שיעור ההימצאות של סרטן חודרני של הערמונית:

כיום חיים בישראל למעלה מ-26,000 גברים שאובחנו עם סרטן חודרני של הערמונית מאז 1990.

 

שיעור התמותה מסרטן הערמונית:

סרטן הערמונית הוא הרביעי בשכיחותו מכלל התמותה בסרטן בגברים בישראל, אחרי סרטן ריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, וסרטן הלבלב.

בשנת 2012 נפטרו בישראל 417 גברים מסרטן חודרני של הערמונית, מהם 376 (90%) יהודים, 28 (6.7%) ערבים, ו-13 (3%) 'אחרים'.

הרוב המוחלט של מקרי הפטירה אירע בגיל המבוגר : 87% ו-71% מכלל הנפטרים מסרטן הערמונית יהודים וערבים, בהתאמה, היו בני 70 ומעלה.

שיעורי התמותה נמצאים במגמת ירידה בשנים האחרונות בקרב גברים יהודים וערבים.

 

 

השוואה בינלאומית:

 

 

 

 

bul3 לחצו כאן לדו"ח המלא "סרטן הערמונית 2015".

 

 

 

 

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים

 

האם ניתן להפחית את שיעורי אבחון-היתר בקרב מי שאובחנו בסרטן הערמונית?

בסקירה מקיפה של עבודות מחקר, סקרו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בארה"ב את נושא הטיפול בסרטן הערמונית באמצעות מעקב בלבד, לעומת מי שמטופל באמצעות ניתוח והקרנות. החוקרים התמקדו רק במי שאובחן בסרטן ערמונית מוקדם בסיכון נמוך להתפשטות.

 

ברקע הסקירה נמצאת העובדה שרוב הגברים עם סרטן הערמונית, מאובחנים עם מחלה מקומית, בדרגת ממאירות נמוכה, אשר לא סביר שתהיה קטלנית ולמרות זאת, כמעט כל החולים בסרטן זה עוברים טיפולים בניתוח או הקרנות - טיפולים הכרוכים בתופעות לוואי משמעותיות לטווח ארוך, כגון פגיעה בתפקוד המיני ובמערכת דרכי השתן. (מצב זה נקרא 'אבחון יתר' המוגדר כאבחונה של מחלה אשר לא הייתה מתגלית לולא המטופל נבדק בבדיקת שגרתיות, ולכן כפי הנראה לא הייתה מובילה לפטירתו).

 

בסקירה הכותבים בוחנים שתי דרכים ל'טיפול באמצעות מעקב' אחר מי שאובחנו בסרטן הערמונית:

  • תוכנית המתנה עם השגחה (Watchful Waiting) : מיועדת לגברים בני 65 ומעלה, שאובחנו עם מחלה בסיכון נמוך להתפשטות. גברים אלו הם בעלי סיכון גבוה לתמותה מסיבה אחרת כלשהי ולא מסרטן הערמונית אשר אובחן בגופם.
  • מעקב באמצעות 'השגחה פעילה' (Active Surveillance) המכוונת לגברים מתחת לגיל 65, אשר אובחנו בביופסיה עם מחלה בדרגת סיכון נמוכה. לגביהם, המעקב יהיה שונה, ויכלול ביופסיות חוזרות ובדיקות רקטליות וסמנים בדם (PSA).

 

מעיבוד תוצאות הסקירה של המחקרים השונים, הכותבים מציינים:

 

  1. יש להציע את אחת מ-2 תכניות המעקב, אך ורק לגברים שאובחנו עם מחלה בסיכון נמוך.
  2. בקרב אלו שמיועדים ל'השגחה פעילה', יש לבצע ביופסיה חוזרת 3-6 חודשים לאחר האיבחון, כדי לשלול מחלה אגרסיבית יותר. החוקרים סוקרים טכנולוגיות שונות המאפשרות לאתר ביתר דיוק מחלה אגרסיבית יותר.
  3. בקרב מי שנבחר לתכנית טיפול ב'השגחה פעילה' במשך 20 שנה, הסיכון לתמותה מסיבה אחרת כלשהיא, גדול בהרבה מהסיכון לתמותה מסרטן הערמונית.
  4. למרות שתכנית הטיפול 'השגחה פעילה', אינה פוגעת באיכות החיים, (בניגוד לניתוח ו/או טיפולי קרינה, נמנעות הבעיות של אימפוטנציה ודליפת שתן), ניתן להבחין בתופעות של חרדה ודיכאון בקרב הגברים הצעירים יותר ואלו שנמצאים במעקב זמן ארוך יותר. למרות שככלל, כאמור, דיכאון אינו שכיח בקרב מטופלים הנמצאים במעקב פעיל.

החוקרים מסיקים כי בחירת טיפול באמצעות אחת משתי שיטות מעקב, תוך בחירה מדוקדקת של המטופלים המתאימים לכל שיטה, הובילו לתוצאות מרשימות לטווח ארוך הן בהישרדות מהמחלה, והן בתחלואה נמוכה של מחלות נילוות. אימוץ שיטת טיפול זו תאפשר להפחית את שיעורי איבחון-היתר בגברים עם מחלה בסיכון נמוך ולהפנות משאבים לאיתור וטיפול בגברים עם מחלה אגרסיבית יותר.

 

הכותבים מדגישים כי קבלת ההחלטות הטיפוליות לכל מאובחן חייבת להיות אינדיבידואלית, כאשר היתרונות והחסרונות של כל שיטת טיפול, צריכים להיבחן ביחד עם החולה, לאור הידע שהצטבר בנושא.

 

הסקירה פורסמה בכתב העת CA- A Cancer Journal for Clinicians במהדורת יולי 2015 .

 

 

הקשר בין תזונה לתמותה, בקרב גברים שאובחנו עם סרטן הערמונית שאינו גרורתי

חוקרים מאוניברסיטאות שונות בארצות הברית, ביניהן אוניברסיטאות קליפורניה והרווארד, ביקשו לבדוק באיזו מידה תזונתם של גברים, שאובחנו בסרטן ערמונית שאינו גרורתי, במהלך השנים שלאחר אבחנתם, יכולה להשפיע על תמותה מהמחלה, ותמותה באופן כללי.

במחקר השתתפו 926 גברים, בגיל ממוצע 69, אשר התבקשו למלא שאלון בנוגע להרגלי התזונה שלהם במהלך 5 שנים מעת אבחון המחלה. השאלון כלל 39 קבוצות של מוצרי מזון ושתייה.

לאחר שהשלימו את השאלון, החוקרים עקבו אחר משתתפי המחקר במשך 10 שנים.

 

מוצרי המזון סווגו לשתי קבוצות של דפוסי אכילה: "דפוס אכילה שקול", שכלל ירקות, פירות, מוצרי סויה, דגים, ומוצרים מדגנים מלאים. ו"דפוס אכילה מערבי" שכלל מוצרי בשר מעובדים, בשר אדום, מוצרי חלב עתירי שומן, חטיפים וכד', כאשר כל דפוס אכילה חולק ל- 4 רמות צריכה: מהרבעון הנמוך ביותר, כלומר היצמדות נמוכה לדפוס האכילה, ועד לרבעון הגבוה ביותר- היצמדות גבוהה לדפוס האכילה.

 

לאחר שקלול נתונים נוספים כגון: עישון, משקל, מחלות רקע אחרות, ביצוע פעילות גופנית וכד', מצאו החוקרים כי קיים קשר ישיר מובהק בין "דפוס האכילה המערבי", לבין תמותה מסרטן הערמונית: גברים שסווגו ברבעון הגבוה ביותר של דפוס אכילה זה, נמצאו בסיכון גבוה פי 2.5 למות מסרטן הערמונית, לעומת גברים שסווגו ברבעון הנמוך ביותר של דפוס אכילה זה. סיכון זה נמצא קשור באופן מובהק לצריכה של מוצרי בשר מעובדים.

 

לעומת זאת, נמצא קשר הפוך בין "דפוס האכילה השקול", לבין תמותה מכל סיבה שהיא: משתתפים שסווגו לרבעון הגבוה ביותר של דפוס אכילה זה, כלומר גברים שהקפידו על צריכה גבוהה של מזונות כגון ירקות, פירות, מוצרים מדגנים מלאים, דגים וכד', נמצאו בסיכון נמוך ב-36% לתמותה, לעומת משתתפים שסווגו ברבעון הנמוך ביותר של "דפוס האכילה השקול".

 

לסיכום, החוקרים מציינים כי הקפדה על תזונה נכונה הכוללת מזונות כגון ירקות, פירות, מוצרים מדגנים מלאים, דגים וכד' יכולה להעלות את תוחלת החיים ואיכות החיים (עקב חיים ללא מחלה), של חולים שאובחנו בסרטן ערמונית שאינו גרורתי.

 

המאמר פורסם בכתב העת Cancer Prevention Research במהדורת יוני, 2015.

 

דרכים להפחתת שיעורי אבחון היתר במחלת סרטן הערמונית

על כל 20 ניתוחים המבוצעים להסרת בלוטת הערמונית, ההערכה היא שחיי מטופל אחד ניצלים.


מחקרים רבים נערכים במאמץ לאתר את הדרכים להפחית את שיעורי אבחון-היתר במחלת סרטן הערמונית. הטיפול במחלה מוביל להעלאת הסיכון לתופעות לוואי בעלות השפעה משמעותית על איכות החיים של הגברים המטופלים, והפחתת שיעורי אבחון היתר, עשויה להפחית תופעות אלה.

 

bul3 חוקרים מאוניברסיטת אילינוי בארה"ב, נעזרו בטכנולוגיה מעבדתית מתקדמת לאבחון תכונות מסוימות של תאי בלוטת הערמונית שהוסרה בניתוח, בקרב חולי סרטן הערמונית שאובחנו בדרגת ממאירות בינונית.

החוקרים מצאו, כי האופן בו קרני האור נשברות ברקמת התאים הנמצאים בסמיכות לתאי הסרטן שבערמונית, מצביע על רמת הסיכון לחזרת המחלה, כפי שנצפה בעליית הסמן PSA.

החוקרים מסבירים, כי טכנולוגיה זו יכולה להעיד על כך שרקמת הערמונית נמצאת במצב 'מבוזר' או 'לא מאורגן', דבר המצביע על סיכון גבוה לחזרת המחלה, או על 'ארגון טוב' של הרקמה, דבר המצביע על סיכון נמוך לחזרת המחלה.

 

החוקרים, שבדקו 181 דגימות של בלוטת הערמונית, הצליחו לזהות אצל מי מבין הגברים שנותחו, תחזור המחלה ואצל מי לא, על סמך הפעלת הטכנולוגיה על הדגימות.

 

עורכי המחקר מקוים שבעתיד, ניתן יהיה לזהות ערכים אלו על סמך ביופסיות שנלקחות בשלב האבחון, כפי שהצליחו לזהות ערכים אלו בדגימות מניתוחי בלוטת הערמונית. כך ניתן יהיה להיעזר בטכנולוגיה זו, כדי לקבוע מי מבין הגברים שחלו יצא נשכר מניתוח ומי יכול להמשיך במעקב פעיל אחר מחלתו, אשר עשויה שלא להתפתח כלל.

 

המחקר פורסם בכתב העת Scientific Reports במהדורת מאי 2015.

 

bul3 חוקרים מאוניברסיטת טקסס בארה"ב, ביקשו להגדיר את תפקידו של הסמן PSA ולקבוע את רמתו בדם, כדי שתסייע באבחון מחלה מסכנת חיים.

החוקרים עקבו אחרי כ-3,000 גברים, שבתחילת המעקב היו ללא אבחנת סרטן ערמונית. במהלך 12 שנות המעקב, 302 גברים אובחנו עם סרטן הערמונית.

החוקרים עקבו אחר רמות הסמן PSA בדמם ומצאו כי גברים אשר רמת ה- PSA שלהם הייתה נמוכה, (0.1-0.9 ng/mL) היו בסיכון נמוך מאד (2%-5%) לחלות בסרטן הערמונית במהלך 10 שנים, ויותר מכך, 90% מאלה שחלו, אובחנו עם מחלה בדרגת ממאירות נמוכה, שאינה מצריכה טיפול, בהכרח.

 

לעומתם, גברים שרמת ה- PSA בדמם הייתה גבוהה (2.3-9.9 ng/mL) היו בסיכון גבוה של 15% עד 39% להיות מאובחנים בסרטן הערמונית .

 

החוקרים מסיקים כי המעקב אחר גברים אשר רמת ה - PSA בדמם הוא בין 0.1-1 יכול להתבצע אחת ל - 10 שנים . גישה זו, מציינים החוקרים, תוריד את עלויות הבדיקות המרובות שמתבצעות כיום, תוריד את שיעורי אבחון היתר הנפוצים כיום והתופעות הנילוות לכך, ותאפשר להפנות משאבים למי שהטיפול עבורם הוא הכרחי, כדי להפחית את שיעורי התמותה מהמחלה.

 

המחקר התפרסם בעיתון Journal of Urology במהדורת יולי 2015.

 

 

 

האם יש הקשר בין סרטן אשכים והתפתחות סרטן ערמונית?

חוקרים מאוניברסיטת מרילנד בבולטימור שבארה"ב, ביקשו לבדוק את הקשר בין היסטוריה של סרטן אשכים והסיכון הכללי לחלות בסרטן הערמונית, וכן את הסיכון לחלות במחלה זו בדרגת ממאירות בינונית עד גבוהה, בה גובר עוד יותר הסיכון להישנות המחלה.

 

לצורך המחקר, הושוו נתוני היארעות של סרטן הערמונית מתוך מאגר רישום הסרטן האמריקני בקרב 10,365 גברים עם היסטוריה של סרטן האשכים, לכ-120 אלף גברים שחלו במלנומה, שככל הידוע, אינה קשורה לסרטן ערמונית.

 

החוקרים תעדו נתונים על הגברים משתי הקבוצות, שחלו בסרטן הערמונית, ומחלתם היתה בדרגת ממאירות רגילה ובדרגה בינונית עד גבוהה (מדד גליסון 7 ומעלה. מדד גליסון הוא מדד הממאירות של הגידול, המתקבל לאחר בדיקת הרקמה שנלקחה בביופסיה במעבדה). תועדו גברים רק אם אובחנו 5 שנים ויותר ממועד אבחון מחלת הסרטן המקורית (סרטן האשכים, או המלנומה) ואשר היו מעל גיל 60 בעת אבחנת סרטן הערמונית.

 

מתוצאות המחקר עולה, שהתחלואה בסרטן הערמונית עד גיל 80, בקרב מי שחלה בסרטן האשכים הייתה 12.3%, לעומת 2.7% בקרב קבוצת הביקורת של הגברים שחלו בעברם במלנומה. התחלואה בסרטן הערמונית בדרגת ממאירות בינונית עד גבוהה, עמדה על 5.7% בקרב מי שחלו בסרטן האשכים, ועל 1.1% בלבד בקרב קבוצת הביקורת.

 

כמו כן מצאו החוקרים, כי הסיכון של מי שחלו בסרטן האשכים, לחלות בסרטן הערמונית בדרגת ממאירות רגילה, היה גבוה פי 4.7 מקבוצת הביקורת, והסיכון של גברים אלו לחלות במחלה בדרגת ממאירות בינונית עד גבוהה, היה פי 5.5 מקבוצת הביקורת.

 

לסיכום, החוקרים מציינים כי היסטוריה של סרטן אשכים קשורה בסיכון מוגבר באופן משמעותי לפתח סרטן ערמונית, הן בדרגת סיכון רגילה והן בדרגת סיכון בינונית עד גבוהה. החוקרים ממליצים לגברים שחלו בעברם בסרט האשכים, לברר עם הרופא המטפל את היתרונות והחסרונות בבדיקות תקופתיות לאבחון של סרטן הערמונית. כמו כן, מדגישים החוקרים את הצורך במחקרים נוספים לאישוש תוצאות המחקר.

 

נתוני המחקר דווחו בכנס השנתי 2015 Genitourinary Cancers Symposium, והתקציר פורסם במהדורת מרץ 2015 של כתב העת Journal of Clinical Oncology.