מבוא
האשכים
גורמי סיכון לסרטן האשכים
תסמינים של סרטן האשכים
סוגים של סרטן אשכים
אבחון סרטן האשכים
קביעת שלב המחלה
הטיפול בסרטן האשכים
ניתוח
טיפול כימי (כימותרפיה)
טיפול בקרינה (רדיותרפיה)
השפעות אפשריות של הטיפולים
מעקב
מחקרים וניסויים קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם
המידע המובא בהמשך עוסק בסרטן האשכים, ומטרתו לשפוך אור על אבחון המחלה, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.
איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיות שונים זה מזה בתפקוד ובמראה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.
גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.
האשכים הם שני איברים קטנים, דמויי ביצה, הממוקמים בתוך שק עור המכונה 'כיס האשכים'. האשכים הם חלק ממערכת הרבייה הזכרית. מגיל ההתבגרות התאים המצפים את צינוריות האשכים מתחילים לייצר זרע. הצינוריות מתחברות לצינורית מרכזית הנקראת 'חבל הזרע' (Vas deferens). חבל הזרע מסתיים בפתח המגיע לחלקה האחורי של השופכה. את הצינורית ניתן לחוש במישוש מאחורי ומעל האשך. תפקיד נוסף של האשכים הוא ייצור ההורמון טסטוסטרון. הורמון זה אחראי לדחף המיני (ליבידו) בקרב גברים, והוא הגורם העיקרי להתפתחות סימני המין הגבריים, כגון קול עמוק, צמיחת זקן, התפתחות שרירים ויכולת הזקפה.
סרטן האשכים הינו נדיר יחסית. מדי שנה מאובחנים 6 חולים חדשים לכל 100,000 גברים. יש לציין שסרטן זה הוא השכיח ביותר בגברים בגילים 40-20 שנים. הגורם לו אינו ידוע, אם כי מוכרות קבוצות אוכלוסייה הנמצאות בסיכון להתפתחות המחלה - בעיקר גברים בעלי אשכים טמירים (אשכים שלא ירדו לשק האשכים בלידה או בסמוך לאחריה). קבוצת סיכון אחרת היא גברים שלהם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כלומר אב או אח, החולים בסרטן האשכים.
כמו כן, גברים בעלי תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS) נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן אשכים מסוג סמינומה (Seminoma).
התסמין הנפוץ ביותר של סרטן האשכים הוא נפיחות או גוש נוקשה ולא כואב בשק האשכים. עם זאת, ייתכנו גם תסמינים נוספים כמו כאב מקומי או תחושה "לא נוחה" באשך. אשך בריא הוא אשך אליפטי, רך וחלק, כזה שניתן לחוש מאחוריו במבנה נפרד, שהוא יותרת האשך (אפידידימס). נפיחות שפירה ובלתי מזיקה ביותרת האשך, או ציסטה, הן תופעות די שכיחות. במקרים נדירים ביותר עשויים להיות גושים שפירים באשכים עצמם. סרטן אשכים המאובחן בשלב מוקדם ניתן לטיפול ניתוחי בלבד. לכן כדאי לפנות לבדיקת אורולוג במידה ונצפה שינוי כאשר כיס האשכים רפוי.
יש לציין, שהופעת התסמינים שפורטו לעיל אינה מעידה בהכרח על הימצאות סרטן האשכים, אך בכל מקרה של נפיחות באשך או תחושות אחרות והופעת התסמינים, חשוב לפנות לרופא לשם בדיקה.
במקרים נדירים בהם המחלה התפשטה לאזורים אחרים בגוף, ייתכן שיופיעו כאבי גב, כאבי בטן, שיעול וקוצר נשימה. לעתים רחוקות עשויות הפטמות להיות רגישות בשל הורמון שמיוצר על ידי סוגים מסוימים של סרטן אשכים, עד לכדי מצב של הפרשת חלב מהפטמות.
מרבית גידולי האשך הם גידולים של תאי נבט (Germ cell tumors). מקובל לחלק גידולים אלה לשתי קבוצות עיקריות:
מקור הגידול יכול להיות מסוג רקמה אחת או להכיל מספר סוגי רקמות שונות (ואז הוא מכונה mixed germ cell tumor). אף שקיימים הבדלים קטנים בין הסוגים השונים, כולם מטופלים בדרך דומה.
סוגים נדירים אחרים של סרטן האשכים כוללים לימפומה שאינה הודגיקין. הטיפול בסוג זה של סרטן שונה. גידולים נדירים אחרים הם גידול מסוג תאי ליידיג (Leydig) וסרטולי (Sertoli) והם אינם נדונים בדף מידע זה.
האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה, שיבדוק אותך ויפנה אותך לרופא אורולוג מומחה או לחדר מיון. האורולוג יתעד את ההיסטוריה הרפואית שלך, יבצע בדיקה גופנית ויפנה אותך לבדיקות דם ודימות.
בדיקה זו יכולה לאשר אם הממצא באשך הוא ממאיר או שפיר. בדיקה זו אורכת מספר דקות ואינה כרוכה בכאב. לאחר שתשכב בנוח על גבך, הטכנאי ימרח ג'ל על שק האשכים ויעביר מכשיר קטן הקרוי 'מתמר' על גבי המקום. גלי הקול הופכים באמצעות המחשב לתמונה, שאותה יוכל הרופא לבחון כדי להבין את טיבו של הממצא.
חלק מהגידולים של סרטן האשכים מייצרים כימיקלים אשר ידועים בשם 'סמנים' או 'מרקרים'. סמנים אלו מגיעים אל זרם הדם וניתנים למדידה באמצעות בדיקת דם. רוב הגידולים מסוג לא - סמינומה וחלק מהגידולים מסוג סמינומה מייצרים סמנים שונים:
סמנים של הגידול יכולים לעזור באבחון המחלה, לסייע בהבנה לגבי התפשטות הגידול או חזרתו, ולאפשר בקרה על הטיפול.
לעיתים נדרשת בדיקת MRI לאבחון סרטן האשכים. בדיקה זו עושה שימוש בשדה מגנטי כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. אולם במרבית המקרים בדיקת MRI אינה חיונית לשלב האבחון ולא למעקב בחולים עם סרטן האשכים ואינה תורמת מידע נוסף לזה המתקבל בבדיקות אחרות.
במקרה של סרטן האשכים, הדרך היחידה לקבלת אבחון מדויק היא לבצע הסרה כירורגית מלאה של האשך, זאת מכיוון שלקיחת ביופסיה (דוגמית רקמה מהאשך הנגוע) עלולה להגביר את הסיכון להתפשטות הגידול הסרטני.
ההסרה של האשך מתבצעת רק לאחר שבדיקת אולטרה-סאונד מראה כי קיימת סבירות גבוהה שהממצא באשך הוא ממאיר. לאחר ההסרה, רקמת האשך תישלח לבדיקה פתולוגית כדי לבדוק אם הממצא הוא ממאיר או שפיר.
טבעי שתחוש חרדה לפני הניתוח, אך תוכל לשוחח על כך עם הצוות המטפל בך. הסרה של אשך אחד לא תפגע בחיי המין שלך, ביכולת להשיג זקפה או בפוריות - כל עוד האשך השני מתפקד באופן תקין. תוכל לשוב ולנהל חיי מין תקינים לאחר שתתאושש מהניתוח. אם הרופא יחשוש כי קיים סיכון לפגיעה בפוריות עקב הניתוח, הוא יציע לך לפנות להליך של שימור פוריות (מידע מפורט על הניתוח בהמשך החוברת).
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'מיניות הגבר'. לקבלת החוברת ללא תשלום ומידע נוסף ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995.
המונח 'שלב המחלה' (Stage) מתאר את היקף המחלה ומידת התפשטותה. הדירוג מתבסס על בדיקה גופנית, בדיקות סמני הגידול בדם, בדיקות הדמיה והבדיקה הפתולוגית. רמת סמני הגידול בדם מהווה מרכיב חשוב בקביעת שלב המחלה. רמה גבוהה של סמני הגידול בדם מעידה על קיום מחלה גרורתית גם אם כל בדיקות ההדמיה תקינות.
T - מתייחס להיקף הגידול הסרטני (Tumor) ומידת התפשטותו לרקמות סמוכות, כגון כלי דם.
T1 - הגידול הסרטני ממוקם באשך וביותרת האשך
T2 - הגידול התפשט לכלי דם או לכלי לימפה שבגידול הראשוני באשך
T3 - הגידול התפשט עד לצינור הזרע
T4 - הגידול התפשט לשק האשכים.
N - מתייחס למידת התפשטות הגידול הסרטני לבלוטות לימפה (Nodes)
N0 - אין עדות לפיזור גרורתי לבלוטות הלימפה האיזוריות (בבטן האחורית - רטרופריטונאום):
N1 - קיים פיזור גרורתי לבלוטות הלימפה וגודלן הוא עד 2 ס"מ.
N2 - קיים פיזור לבלוטות הלימפה וגודלן הוא בין 2 ס"מ ל-5 ס"מ.
N3 - קיים פיזור גרורתי לבלוטות הלימפה וגודלן עולה על 5 ס"מ.
M - מתייחס להתפשטות הגידול הסרטני לאזורים אחרים בגוף (סרטן שניוני או גרורתי – Metastatic)
M0 - לא קיים פיזור גרורתי לאיברים אחרים בגוף.
M1a - קיים פיזור גרורתי לבלוטות לימפה מרוחקות, כמו לבלוטות לימפה בריווח העל-בריחי, או פיזור גרורתי לריאות.
M1b - קיים פיזור גרורתי לאיברים אחרים, כמו המוח או הכבד.
לטיפול בסרטן האשכים שיעורי הצלחה גבוהים מאוד. מרבית החולים מחלימים ממנו לגמרי, אפילו במקרים בהם הסרטן התפשט ושלח גרורות. הגישה הטיפולית נקבעת לפי סוג הגידול ומידת התפשטותו.
הטיפול נקבע במשותף על ידי צוות רב תחומי של רופאים מן המחלקה האורולוגית והאונקולוגית. בצוות משתתפים גם עובדים סוציאליים, אחיות ולעיתים פסיכולוגים.
לכל טיפול יש תופעות לוואי אפשריות, העלולות לפגוע בכשירות לעבודה ולעיתים גם בתפקוד האישי. אם אתה עובד כדאי שתפנה לעובדת הסוציאלית.
אם יש לך שאלות כלשהן לגבי הטיפול, אל תהסס להפנות שאלות לרופא או לאחות המלווים אותך במשך כל תקופת הטיפול. רצוי שתכין רשימת שאלות טרם הפגישה, ורצוי שחבר או קרוב משפחה יתלוו אליך.
אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. ברוב המקרים, ניתן לשלוט בצורה טובה על תופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו. אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר עבורך. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול היא לעיתים קשה וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל.
למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.
לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך.
אבחון מדויק של הממצא באשך מתבצע כאמור באמצעות כריתה כירורגית מלאה של האשך, אשר מהווה בפועל כריתה מלאה של הגידול הסרטני. אם הסרטן לא התפשט מחוץ לאשך וקיים סיכון נמוך להישנות המחלה, ייתכן שהניתוח הוא הטיפול היחיד שתזדקק לו. במהלך הניתוח ניתן להחדיר אשך מלאכותי (פרוטזה) לשק האשכים. הרופא המטפל ישוחח אתך על הנושא. ניתן להחדיר את הפרוטזה גם בשלב מאוחר יותר אם אינך מעוניין בכך בשלב זה. אם אתה מעשן נסה להפסיק או להפחית את מספר הסיגריות שאתה מעשן לפני הניתוח, על מנת לסייע לריפוי מהיר יותר של הפצע הניתוחי ועל מנת להפחית את הסיכון לסיבוכים הקשורים לדלקת באזור החזה (כגון כאבים, קוצר נשימה, שיעול). חשוב שתשוחח עם הצוות הרפואי המטפל בך לגבי שאלות או חששות שיש לך לגבי הניתוח.
הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה. לאחר הניתוח תוכל לאכול ולשתות, והצוות הרפואי יעודד אותך לקום מהמיטה בהקדם האפשרי. ייתכן שתוכל להשתחרר מבית החולים למחרת יום הניתוח, בהתאם להרגשתך ובהתאם לתוצאות הבדיקות הרפואיות.
סביר להניח כי תרגיש אי-נוחות או נפיחות באזור המנותח למשך כמה שבועות. ניתן להיעזר במשככי כאבים. לבישה של תחתונים תומכים ומכנסיים רפויים יכולה להקל. כמו כן, ייתכן שהאזור המנותח יהיה חסר תחושה, אך לרוב תופעה זו צפויה לחלוף עם הזמן.
בהתאם למאפיינים הפתולוגיים בניתוח, ניתן לחשב באופן סטטיסטי מהם סיכויי חזרת המחלה. אם הסיכון לחזרת המחלה לאחר הניתוח הוא נמוך, הרופא המטפל בך יכול להמליץ על מעקב בלבד. במקרה זה, לא תצטרך לקבל טיפול משלים לניתוח (אדג'ובנטי). תצטרך להתחיל בטיפול רק אם בדיקות דם יעידו על עלייה בסמנים בדם או אם בדיקות הדמיה יעידו על חזרת המחלה. חשוב מאוד להקפיד על מעקב קבוע ולדווח לרופא המטפל אם אתה מבחין בתסמינים כלשהם או אם אינך חש בטוב. בחלוף הזמן, ככל שהסיכון לחזרת המחלה הולך ופוחת, תדירות המעקב תלך ותקטן.
תוכל לשוב לפעילות מינית מלאה לאחר שפצע הניתוח יחלים. ייתכן שלא תרצה לקיים יחסי מין למשך זמן מה לאחר הניתוח עקב אי-נוחות או חרדה. חלק מהגברים מדווחים על חשש לגבי המראה שלהם לאחר הסרה של אשך. בקרב רוב הגברים החששות נעלמים עם הזמן. אם אתה ממשיך לחוש קושי רגשי או פיזי, מומלץ לפנות לגורם מקצועי שיכול לסייע.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה שירות ייעוץ בנושא דימוי גוף ומיניות ללא תשלום וללא צורך בהפניה רפואית, על ידי מטפלת במיניות. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות בטל': 03-5721643 או בדוא"ל: mimniut@cancer.org.il
לא צפויה פגיעה משמעותית בפוריות או בזרע בעקבות הניתוח, אם האשך השני מתפקד בצורה תקינה. עם זאת, ליתר ביטחון רצוי מאוד לבצע שימור פוריות לפני הניתוח (מידע מפורט בנושא זה בעמ' 22).
חלק מהגברים יצטרכו בשלב כלשהו במהלך הטיפול ניתוח נוסף לכריתת בלוטות לימפה, וזאת במקרים בהם בדיקת CT מעידה על בלוטות לימפה מוגדלות בחלק האחורי של הבטן. קיומן של בלוטות מוגדלות עלול להעיד כי הן נגועות בסרטן ועל כן נדרשת הסרת הבלוטות.
כימותרפיה היא שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (הקרויות 'תרופות ציטוטוקסיות') לצורך השמדתם של התאים הסרטניים. כימותרפיה לסרטן האשך ניתנת במקרים הבאים:
התרופות ניתנות בהזלפה ורידית במחזוריות של שלושה שבועות. הטיפול ניתן במסגרת אשפוז יום או אשפוז בבית החולים. משך הטיפול נקבע על פי היקף המחלה ודירוג לפי קבוצות סיכון. במקרים בהם מדובר בטיפול משלים, 'מונע' (אדג'ובנטי), ניתנות שתי סדרות טיפול. במקרים בהם הטיפול ניתן בשל מחלה גרורתית - ניתנות 3 עד 4 סדרות, זאת לפי דרגת הסיכון של המחלה.
באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן ניתן למצוא מידע מפורט על התרופות השונות ותופעות הלוואי שלהן.
קיימים מצבים בהם לאחר סדרה של טיפולים כימיים סמני הגידול חזרו לערכים תקינים, אך נותרת 'שארית' גידול, ונשאלת השאלה מהו טיבו של הגוש הנותר וכיצד לטפל בו. הכוונה בשארית גידול היא גידול הניתן למדידה המצוי באזור הרטרופריטונאום לאחר סיום הטיפול בכימותרפיה.
הגישה הטיפולית לגבי שארית הגידול שונה בין גידולי סמינומה ללא סמינומה:
אם הגידול התפשט מחוץ לאשך או חזר בתקופת המעקב, ייתכן שתקבל שלושה או ארבעה מחזורים של BEP. לעיתים הטיפול ניתן ללא התרופה בלאומיצין - אשר עלולה לגרום לקש” נשימה בגברים עם בעיות בריאות. ברוב המקרים, הטיפול הכימי ניתן במסגרת אשפוז יום. הטיפול יכול להינתן בעירוי תת-עורי או זריקה תת-עורית.
אם הגידול אינו מגיב ל-BEP או אם הגידול חזר שוב, תקבל לרוב כימותרפיה אגרסיבית יותר.
ייתכן טיפול באחד המשלבים הבאים:
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.עד היום לא נמצאו טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה או 'ביולוגיים') או אימונותרפיים שיכולים להחליף מתן כימותרפיה בסרטן אשכים, וכימותרפיה היא הבסיס לכל טיפול במחלה גרורתית.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'הטיפול הכימי (כימותרפיה)' וחוברת 'צנתרים מרכזיים' ובהן הסברים מפורטים על הטיפול הכימי ועל הצנתרים השונים למתן טיפול כימי ונוזלים. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל': 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.
טיפולים כימיים עלולים לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, אך באמצעותם ניתן להקל את תסמיני המחלה ולרפא את המחלה. רוב תופעות הלוואי ניתנות לשליטה והתמודדות, וחשוב לזכור כי הן חולפות עם סיום הטיפולים. מומלץ לדווח לרופא או לאחות אם אתה סובל מתופעה כלשהי כדי שיוכלו לסייע לך. להלן תופעות הלוואי האפשריות העיקריות:
פגיעה זמנית במערכת החיסון וחשש לזיהומים
התרופות הכימיות פוגעות במח העצם ועלולות להפחית באופן זמני את מספר תאי הדם הלבנים (המהווים את מערכת החיסון). הירידה ברמת התאים הלבנים עלולה לחשוף את הגוף למחלה זיהומית.
אם חום גופך עולה מעל 380C, או אם אתה מפתח תסמינים הדומים לשפעת, כגון כאבי גרון, כאב בעת מתן שתן, שיעול ועוד, או אם אינך חש בטוב, גם אם חום גופך תקין, ייתכן שנדבקת בזיהום כלשהו. דווח מיידית על כך לרופא המטפל בבית החולים.
אנמיה
הכימותרפיה עלולה לגרום גם לירידת מספר תאי הדם האדומים (המוגלובין). רמה נמוכה של תאי דם אדומים נקראת 'אנמיה'. אנמיה גורמת לעייפות ולתחושה של חוסר אנרגיה, ובמקרים מסוימים אף לקוצר נשימה. לעיתים, במקרים בהם ההתאוששות איטית ובהתאם לחומרת המצב, ניתנים עירוי דם או תרופות המסייעות לייצור תאי הדם האדומים.
חבלות ודימומים
טסיות דם הן סוג של תאי דם המסייעים לקרישת הדם במקרה של חבלה או פציעה. ייצורן עלול להיפגע כתוצאה מהטיפול הכימי. אם מספר טסיות הדם בגופך נמוך, אתה עלול לדמם בכבדות אפילו כתוצאה מחתך קטן. אם מופיעות בגופך חבלות או דימומים ללא כל סיבה, עליך לדווח לרופא ולפנות לבית החולים.
בחילות והקאות
התרופות לטיפול בסרטן האשכים עלולות לגרום לבחילה והקאות. כיום קיים טיפול תרופתי יעיל למניעת תופעות לוואי אלה, והוא ניתן תמיד במשולב עם הטיפול הכימי. בנוסף, מומלץ להימנע מאכילה לפני קבלת הכימותרפיה ולאחריה. אם התופעות אינן חולפות למרות הטיפול התרופתי, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל, מאחר וקיים מגוון של תרופות העשויות לעזור.
עייפות
טיפול כימי משפיע על כל חולה באופן שונה. חלק מהמטופלים מצליחים לשמור על שגרת חיים רגילה במהלך הטיפולים, אך מרבית החולים מרגישים צורך להאט את שגרת חייהם בשל עייפות ותשישות. עייפות יכולה להתפתח תוך כדי קבלת הכימותרפיה, ולעיתים היא עלולה להימשך מספר חודשים או יותר לאחר סיום הטיפול. כדי להתמודד עם העייפות, כדאי לתכנן מראש את סדר היום, לשלב בו פרקי זמן קצרים למנוחה, ולא לבצע פעילויות מיותרות. כדאי להיעזר באחרים ולבצע פעילות גופנית מתונה כאשר אתה מרגיש טוב יותר ופחות עייף.
כאבים וכיבים בפה וחוסר תיאבון
חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לכאבים ולהתפתחות כיבים בפה. כדי להפחית את הכאב יש להקפיד על היגיינת הפה והשיניים, להשתמש במברשות שיניים בעלות סיבים רכים ולהקפיד על שטיפות פה. תופעה לוואי נוספת של הטיפול הכימי היא חוסר תיאבון. רצוי לשנות את הרגלי התזונה, ולהעדיף מזון רך ועשיר בקלוריות.
החוברת 'המלצות תזונתיות למתמודדים עם מחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע ועצות להתמודדות עם בעיות שונות הקשורות בתזונה. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט. כמו כן, ניתן להתייעץ עם תזונאית מומחית בפורום 'תזונה למתמודדים ולמחלימים מסרטן' באתר האגודה למלחמה בסרטן.
נשירת שיער
חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לנשירת שיער. השיער צפוי לצמוח שוב בתוך שלושה עד שישה חודשים מסיום הטיפול. חלק מהאנשים מעדיפים בזמן זה לחבוש כובע, פאה או כיסוי ראש אחר. קופות החולים השונות משתתפות בכיסוי חלק מההוצאות לרכישת פאה, בתנאים מסוימים. חשוב להגן על עור הקרקפת מפני השמש בתקופה שבה הראש חשוף.
קוצר נשימה וקשיי נשימה
בלאומיצין היא אחת מהתרופות הכימיות החשובות בטיפול בסרטן האשכים, אך היא עלולה לגרום לדלקת ריאות כימית ולקוצר נשימה. לפני תחילת הטיפול בה מומלץ לעבור בדיקת תפקודי נשימה. התפתחות של פגיעה ריאתית כתוצאה מטיפול בתרופה זו מחייבת לעיתים את הפסקת הטיפול. לכן, בכל מקרה של שיעול או קוצר נשימה, יש להתייעץ מיד עם הרופא המטפל. כמו כן, עם סיום הטיפול הכימי רצוי להתייעץ עם רופא מומחה למחלות ריאה כדי לקבל הדרכה על הפעילויות הספורטיביות המותרות והאסורות למי שקיבל טיפול בתרופה זו. צלילה בים, למשל, היא פעילות אסורה.
בנוסף, אם בעתיד תעבור ניתוח כלשהו, עליך ליידע את הרופא המרדים על כך שטופלת בתרופה זו.
שינויים בשמיעה
ציספלטין, תרופה כימית המהווה את הבסיס בטיפול בסרטן האשך, עלולה לגרום לצלצולים באוזניים ולאיבוד כושר השמיעה של קולות וצלילים בתדר גבוה. אם מופיעות תופעות אלה, עליך לפנות מיד לרופא.
תחושת נימול או עקצוץ
הטיפול הכימי עלול להשפיע על העצבים ההיקפיים ולגרום להפרעות תחושה המתבטאות בנימול או עקצוץ בידיים, ברגליים, בצוואר או בגרון, או להיחלשות התחושה בקצות האצבעות, תופעה המכונה ניורופתיה פריפרית. במגע עם חפץ קר אתה עלול לחוש כאב, ובשתיית משקה קר ייתכן שתחוש כאב בגרון. תחושות אלה חולפות, אך לעיתים הן ייעלמו רק כשנה מתום הטיפול. עליך ליידע את הרופא המטפל עם הופעת תופעות אלה.
שינויים בתפקוד הכליות
כימותרפיה עלולה לגרום לשינויים בפעילות הכליות. באמצעות בדיקות דם סדירות אפשר לעקוב אחר מצבן.
סיכון לקריש דם
מחלת הסרטן מגבירה את הסיכון לקרישי דם, וטיפול כימי מגביר סיכון זה עוד יותר. קריש דם יכול לגרום לתסמינים כגון: כאבים, אדמומיות, נפיחות חד-צדדית ברגל, קוצר נשימה וכאבים בחזה. קרישי דם יכולים להיות מסוכנים מאוד, ולכן אם אתה חש באחד או יותר מהתסמינים האלו חשוב לדווח על כך מיידית לרופא.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברות בנושא התמודדות עם תופעות הלוואי, כגון 'התמודדות עם נשירת שיער', 'בחילות והקאות', 'תשישות ועייפות' ועוד. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לעיין בהן באתר האינטרנט של האגודה.
אמצעי מניעה והיריון
מאחר והתרופות עלולות לפגוע בהתפתחות העובר, יש להקפיד להשתמש באמצעי מניעה בזמן קבלת הטיפול, ובמשך חצי שנה מסיומו. בנוסף, יש להשתמש באמצעי מניעה חוסם (כגון קונדומים) במהלך קיום יחסי מין ב-48 השעות שלאחר קבלת טיפול כימי, כדי להגן על בת הזוג משאריות התרופות הכימיות העלולות להימצא בנוזל הזרע. בכל שאלה בנושא תוכל להתייעץ עם האחות או הרופא המטפל בך.
פוריות
ברוב המקרים, כימותרפיה לסרטן האשך פוגעת בפוריות בזמן הטיפול ולאחריו. ברוב המקרים, הפגיעה בפוריות היא זמנית, אולם ככל הנראה הרופא ימליץ לך לבצע שימור פוריות טרם תחילת הטיפול. כמו כן, תיתכן פגיעה בספירת הזרע, אשר תחזור למצבה הרגיל תוך 18 חודשים לאחר הטיפול.
במקרה של כימותרפיה במינון גבוה בתמיכת תאי גזע (ראה בהמשך), הפגיעה בפוריות עלולה להיות לצמיתות.
חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. ניתן לקבל אותה ללא תשלום בשיחת טלפון חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האגודה באינטרנט.
למרות הקושי בהתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפול, חשוב לזכור שהן ייעלמו בהדרגה עם סיום הטיפול.
במקרים בהם טיפול כימי סטנדרטי נכשל, או במקרה של הישנות המחלה, ניתן במקרים רבים להשיג ריפוי באמצעות טיפול כימי במינון גבוה בשילוב עם השתלת מח עצם עצמית (כלומר, מהחולה עצמו). הליך זה כרוך באיסוף ובהקפאת תאי גזע מזרם הדם. מאחר וכימותרפיה פוגעת במח העצם, במיוחד כאשר היא ניתנת במינון גבוה, תאי הגזע מוחזרים לחולה מספר שעות לאחר מתן הכימותרפיה. תאים אלה ייקלטו על ידי מח העצם וישמשו להתאוששות והחלמה של מח העצם. הליך זה נקרא תמיכת תאי גזע.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'לדעת יותר על השתלת תאי גזע/ מח עצם' ובה מידע נרחב בנושא. ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995 או באתר האגודה באינטרנט.
רדיותרפיה היא טיפול במחלת הסרטן הניתן באמצעות קרני אנרגיה בעוצמה גבוהה. מדובר בטיפול מקומי-אזורי ועל כן לפני הטיפול יש לעבור תהליך הקרוי 'תכנון קרינה' או 'סימולציה' (ראה פירוט בהמשך).
ברוב המקרים מדובר בטיפולים יומיים קצרים. כל טיפול נמשך 15-10 דקות. הרופא ישוחח איתך על הטיפול הקרינתי ועל תופעות הלוואי האפשריות.
חשוב לציין כי מרבית החולים כיום (85%) אינם זקוקים לטיפול קרינתי. בעת הצורך, טיפול בקרינה ניתן לחולים עם גידול מסוג סמינומה באחד משני מצבים:
טיפול בקרינה חיצונית אינו הופך אותך לרדיואקטיבי. אתה יכול לשהות בחברת אנשים, כולל ילדים, לאחר קבלת הטיפול.
קודם מתן הטיפול בקרינה יש צורך בהליך סימולציה (הדמיה). הסימולציה נעשית במכשיר הנקרא CT סימולטור, המבצע צילום CT ומאפשר תכנון ודיוק בכיוון ובמינון הקרינה. ההדמיה נעשית בחדר הסימון, והיא כוללת גם מדידות באזור המיועד לטיפול בקרינה. בתום המדידות הנחוצות, יסומנו על הגוף באמצעות עט סימון או דיו מיוחד, נקודות לציון האזור בו יינתן הטיפול. אין להסיר את הסימון עד לסיום הטיפול, כדי להבטיח שהקרינה תינתן תמיד באותו אזור. יש אפשרות לסמן את האזור באמצעות קעקוע נקודות קטנטנות, כמעט בלתי נראות על העור. נקודות אלו ישמשו למיקום שדות הקרינה בטיפול היומיומי.
לפני כל טיפול בקרינה, תתמקם על מיטת הטיפולים בשכיבה על הגב, בהתאם לתוכנית הטיפול. לאחר מכן תישאר לבד בחדר למשך מספר דקות, במהלכן תוכל לשוחח עם הטכנאי בעזרת אינטרקום. הטיפול בקרינה מצריך שכיבה ללא תזוזה בזמן הטיפול, אך אינו מכאיב.
טיפול בקרינה לאזור הבטן עלול לגרום לתופעות לוואי, בדרגה קלה עד בינונית, אך לרוב הן דועכות לאחר סיום הטיפול.
שינויים בעור
תכשירים כגון סבונים מבושמים, קרמים או דאודורנטים עלולים לגרום לגירוי של העור, ואין להשתמש בהם במהלך הטיפול בקרינה. בתחילת הטיפול, תקבל הנחיות מהצוות הרפואי כיצד לשמור על העור באזור הטיפול.
עם תחילת הטיפול תקבל טיפול תרופתי למניעת תופעות אלו. במהלך הטיפול בקרינה חשוב לשתות כמויות גדולות של נוזלים ולהקפיד על תזונה נכונה. אם אין לך תיאבון, כדי לשמור על כוחותיך תוכל לנסות ולהחליף חלק מהארוחות במשקאות עשירים בקלוריות, הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ובחנויות למוצרי טבע, עם מרשם רופא או בלעדיו. אם תחוש בחילה, ירשום לך הרופא תרופות נגד בחילות.
שלשולים
תופעה זו ניתנת לשליטה בקלות יחסית באמצעות טיפול תרופתי מתאים. פנה לרופא המטפל.
עייפות ותשישות
הטיפול בקרינה מעייף מאוד ולכן חשוב שתקפיד לנוח, במיוחד אם אתה נדרש לנסוע מרחק רב כל יום לצורך קבלת הטיפול. חשוב שתדווח לצוות הרפואי על כל בעיה, מאחר וקיימות דרכים רבות בהן ניתן לסייע לך. בכל מקרה, זכור כי תופעות הלוואי אמורות להיעלם בהדרגה לאחר סיום הטיפול.
חוברת 'רדיותרפיה לאזור הבטן והאגן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בטיפול בקרינה, בתכנונו ובתופעות הלוואי האפשריות שלו, בפירוט רב. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה.
ברוב המקרים טיפול בקרינה אינו כרוך בהופעתם של סיבוכים מאוחרים. עם זאת, לעיתים נדירות הטיפול בקרינה עשוי לגרום להופעת גידולים ממאירים שניוניים, אשר מופיעים שנים לאחר סיום הטיפול. סיבוך מאוחר ונדיר נוסף הוא היווצרות כיב פפטי בקיבה או בתריסריון.
לעיתים מתעורר הצורך להסיר את בלוטות הלימפה בבטן (רטרופריטוניאום), למשל אם הן נותרו מוגדלות לאחר טיפול כימי או טיפול בקרינה. ניתוח זה עלול לגרום נזק לעצבים האחראיים לפליטת הזרע, כלומר לשחרור הזרע דרך הפין, ולפגוע בפוריות. אמנם קיימים כיום ניתוחים חדשניים המונעים נזק זה, אך אם אתה עומד לעבור ניתוח מסוג זה, רצוי שתברר על שימור פוריות והקפאת זרע לפני הניתוח (מידע מפורט בהמשך). למרות השפעה אפשרית על הפוריות, לא תהיה לניתוח השפעה על הזקפה או על הגעה לאורגזמה.
חשוב להדגיש כי תכנון ראוי של טיפול בקרינה מקטין את הפגיעה בפוריות. במשך מתן הקרינה, האשך הבריא נותר מחוץ לשדה הקרינה, ואף מוגן על ידי כיסוי במתקן עופרת מיוחד, דמוי צדפה. למרות זאת, עלולה מנה קטנה של קרינה להגיע אליו. טיפול בקרינה בסרטן אשכים בגידול מקבוצת סמינומה אינו פוגע באונות המינית. אמנם לא קיימת כיום הוכחה לכך שקרינה משפיעה על עוברים שנוצרו מזרעו של גבר לאחר קבלת טיפול בקרינה, אך מומלץ להשתמש באמצעי מניעה לפחות חצי שנה מסיום הטיפול.
כל אחד מהטיפולים עלול לגרום לך לחוש עייף מכדי לקיים יחסי מין, ולהפחית את החשק המיני שלך. אובדן החשק המיני אינו ייחודי לחולי סרטן בלבד, אלא אופייני גם לחולים במחלות אחרות. למרות שתופעה זו עלולה להדאיג אותך, היא זמנית. לאחר סיום הטיפול ישוב גופך לתפקוד מלא ועמו יחזור החשק המיני.
אף שחשוב מאוד לדבר על הקשיים במיניות, ייתכן כי תתקשה לדבר על הנושא. אם תצליח לאזור אומץ ולשוחח על הנושא עם בן או בת זוגך, תגלה כי השיחה מסייעת לך ומחזקת אותך. מערכות יחסים טובות מבוססות על אהבה, אמון וחוויות משותפות, אשר ימשיכו ללוות אתכם גם לאחר סיום הטיפול.
חולים רבים מביעים חשש שידביקו את בני או בנות זוגם בסרטן במהלך קיום יחסי מין. פחדים אלו אינם מבוססים; סרטן אינו מחלה מידבקת ואין חשש לקיים יחסי מין. תוכל לפנות גם אל הצוות הרפואי המטפל בך, או אל חבר קרוב, כדי לשוחח על הקשיים שאתה חש. בחלק מבתי החולים קיימים צוותים שעברו הכשרה מיוחדת כדי לסייע בבעיות מיניות.
האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי דימוי גוף ומיניות לחולי סרטן ובני/ות זוגם, או לחולים ללא בני זוג, ללא תשלום וללא צורך בהפניה. ניתן לפנות למטפלת במיניות של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 03-5721643 או בדוא"ל: miniut@cancer.org.il
בחוברת 'מיניות הגבר' של האגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף ועצות מועילות בנושא. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האגודה. באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט יש פורום העוסק בייעוץ מיני, בו ניתן להפנות שאלות ולקבל ייעוץ, וכן פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחה ומידע על זכויות ושירותים.
לפני הטיפולים מומלץ לברר על שימור זרע, אשר יוכל לשמש בעתיד לצורך הפריה במידה ויתברר כי חלה פגיעה בפריון הספונטני. שמירת הזרע מתבצעת באמצעות הקפאתו באחד מהמכונים להקפאת זרע המצויים ברוב בתי החולים בארץ. כאשר תרצה להביא ילדים לעולם, ניתן יהיה להפשיר את הזרע ולהשתמש בו בהפריה מלאכותית. למרבה הצער, לא כל זרע ניתן להקפאה. מנת זרע חייבת להכיל כמות מסוימת של תאי זרע באיכות ראויה, כדי שניתן יהיה להפרות עמה ביצית. עם זאת, קיימות כיום טכנולוגיות חדישות המאפשרות להשתמש במנת זרע גם כאשר כמות הזרע קטנה ואיכותו ירודה. אם אתה מעוניין בהקפאת זרע, דבר על כך עם הרופא המטפל בך והוא יפנה אותך למכון המתאים.
עבור חולים אונקולוגים, הקפאת הזרע ואחסנתו למשך 5 שנים ממומנת על ידי קופות החולים.
לקבלת החוברת 'שימור פוריות בגברים המתמודדים עם מחלת הסרטן' ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.
עם סיום הטיפול תתבקש לבצע בדיקות מעקב, כדי לזהות תופעות לוואי שעלולות להתפתח לאחר הטיפולים, כמו גם הישנות המחלה בשלבים מוקדמים. בדיקות אלה ייערכו בתחילה בתדירות גבוהה, אולם בהדרגה תדירותן תפחת. הרופא ישאל על הרגשתך הכללית, יבדוק אותך ואת האשך (הבריא) הנותר, ויפנה אותך לבדיקות דם. מפעם לפעם תידרש לעבור בדיקות CT, צילום רנטגן או בדיקת אולטרה-סאונד.
אם אינך חש בטוב, או שהופיעה בעיה כלשהי בין בדיקות המעקב, עליך לדווח לרופא המשפחה או לאונקולוג המטפל בך בהקדם האפשרי.
לקבלת החוברת 'עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים', ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל׳: 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.
גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.
חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.להמשך
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן