מבוא
מבנה המוח וחוט השדרה
גורמי סיכון וסיבות אפשריות לגידולי מוח
גידולים ראשוניים ושניוניים במוח
תסמינים של גידולי מוח
כיצד מאבחנים גידולי מוח
סוגים של גידולי מוח
סוגי הטיפול
ניתוח
טיפול קרינתי (רדיותרפיה)
טיפול כימי (כימותרפיה)
טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)
מיניות ומניעת היריון
מעקב
מחקרים וניסויים קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ולבני משפחותיהם
חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על גידולי מוח סרטניים. אנו מקווים שהחוברת תצליח לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך - כיוון שסוג כזה של הכוונה יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה.
הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה זה מזה, אבל רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא מכלל שליטה מסיבה כלשה׳, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.
גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול שמוני או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים יותר ממאה סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.
המוח וחוט השדרה מרכיבים את מערכת העצבים המרכזית, שהיא מרכז הבקרה לתפקודי הגוף. המוח שולט באופן שבו אנו חושבים, מרגישים, מדברים ומניעים איברים בגופנו. המוח שולט גם בתפקודים אחרים בגוף, שאנחנו לא חושבים עליהם, כגון הנשימה ודופק הלב. המוח מוגן על ידי עצמות הגולגולת.
חוט השדרה - חלק מוארך ממערכת העצבים העובר לאורך החלל שבעמוד השדרה - הוא המשכו של המוח, ובאמצעותו שולח המוח פקודות לאיברים השונים בגוף כולו, ומקבל מידע מאיברים אלו. חוט השדרה מוגן כולו על ידי חוליות עמוד השדרה.
שלוש שכבות של קרומים (קרומי המוח, Meninges) מכסות את המוח ואת חוט השדרה ומפרידות את המוח מהגולגולת. במרווח שבין שתיים משכבות אלו מצו׳ נוזל המוח והשדרה (Cerebrospinal Fluid), שתפקידו להוות שכבת מגן למוח וכן להעביר חומרי הזנה אל תוך המוח ולסלק פסולת.
התא הבסיסי המרכיב את המוח הוא תא עצב, הנקרא נוירון (Neuron). במוח ישנם מיליארדי נוירונים. בשונה מהתאים בשאר האיברים בגוף, תאים אלו אינם מתחלפים ואינם מתחדשים. למעשה, אנו נולדים עם כמות מסוימת של תאים במוח, ובמרוצת חיינו הבוגרים פוחתת כמות זו בהדרגה. התקשורת בין תאי העצב ובינם לבין חלקים אחרים בגוף נעשית באמצעות העברת דחפים עצביים. דחפים אלו פועלים בדומה לזרמים חשמליים שהגוף יכול לכבות ולהדליק. הנוירונים מוקפים בתאים תומכים המכונים תאי גלייה (Glial cells), הכוללים כמה סוגי תאים - כולל א0טרוציטים (Astrocytes), אוליגודנדרוציטים (Oligodendrocytes) ותאים אפנדימליים (Ependymal Cells).
המוח מורכב מכמה אזורים: המוח הגדול - צרברום (Cerebrum), המוח הקטן - צרבלום (Cerebellum) וגזע המוח, המנקז את כל המידע מהמוח דרך גזע המוח לחוט השדרה.
המוח הגדול שולט על תפקודים קוגניטיביים גבוהים ומחולק לשתי המיספרות. כל המיספרה אחראית על תפקודו המוטורי של הצד הנגדי לה (כך למשל, ההמיספרה הימנית מקושרת לצדו השמאלי של הגוף) ומחולקת לארבע אונות, האחראיות כל אחת על פעילויות שונות:
אחראית על חשיבה, זיכרון, תכנון פתרון בעיות והתנהגות. חלק מאונה זו בקצה המוח אחראי על תנועות הידיים והרגליים.
עוזרת לנו בבחירת מילים ואחראית גם על תחושות, מגע ומודעות לתנוחת הגוף.
אחראית על הרגשות שלנו, על יכולות ההבנה ועל עיבוד נתוני ריח ושמיעה. אונה זו עוזרת גם בארגון מידע ולמידה.
אחראית על עיבוד נתוני ראייה - צבע, צורה ומרחק.
קרוי גם מוחון או צרבלום. חלק זה ממוקם בחלקו האחורי של המוח, מתחת למוח הגדול ומאחורי גזע המוח. תפקידו העיקרי של המוח הקטן הוא לווסת את תנועות הגוף ולשמור על שיווי המשקל ועל טונוס השרירים. המוח הקטן משתתף בתכנון ובתזמון של תנועות וביצירת תיאום בין השרירים הרצוניים, לצורך ביצוע של תנועות מיומנות ומורכבות. המוח הקטן יכול לתקן תנועות בזמן אמת, תוך שימוש במידע המגיע אליו מהפריפריה ומהמוח.
נמצא בחלק התחתון של המוח ומחבר את ההמיספרות לחוט השדרה. גזע המוח אחראי על פעולות בסיסיות, כגון ערנות, לחץ הדם, הנשימה ופעימות הלב. כמו כן, הוא אחראי על תנועת העיניים ועל רפלקס הבליעה.
בלוטה קטנה הנמצאת מתחת לבסיס המוח, האחראית על ייצור הורמונים (כגון הורמון גדילה ופרולקטין) שמווסתים את הפעילות של בלוטות אחרות בגוף, שמייצרות סטרואידים והורמונים.
הגורמים לרוב גידול׳ המוח הראשוניים אינם ידועים. בדומה לגידולים סרטניים אחרים, גם גידולים במוח אינם מחלה מידבקת. ישנם כמה גורמים העלולים להעלות את הסיכון להתפתחותם של גידול׳ מוח:
גיל: גידולי מוח יכולים להתפתח בכל גיל, אבל הסבירות להופעתם עולה עם ההתקדמות בגיל. עם זאת, יש סוגים של גידול׳ מוח ששכיחים יותר בקרב צעירים.
מצבים גנטיים: חלק קטן מגידול׳ מוח מופיעים אצל אנשים שמתקיימים אצלם מצבים גנטיים מסוימים, כגון נוירופיברומטוזיס מסוג 1 2-1 (Neurofibromatosis), טרשת קרישית (Tuberoussclerosis) או התסמונות הללו:
טיפולים קודמים בקרינה: אנשים שעברו טיפול בקרינה באזור הראש בתקופת הילדות, נמצאים בסיכון גבוה מעט יותר מאחרים לפתח גידול במוח מאוחר יותר בחייהם הבוגרים.
גורמים סביבתיים: גורמים כגון טלפונים ניידים, קווי חשמל ונגיפים מסוימים, הוצעו כגורמים אפשריים של גידולי מוח. גורמים אלה (במיוחד טלפונים ניידים) נבדקו במחקרים רבים, אולם על פי הנתונים הקיימים אין הוכחה לקשר בינם לבין עלייה בסיכון לגידול מוח׳, ונדרש פרק זמן ארוך יותר כדי לשלול או לאשר קשר כזה.
הם גידולים שהתפתחו מתאי המוח עצמו, לרוב מקורם בתאי הגלייה. גידולים אלו לא מפתחים בדרך כלל גרורות מחוץ למוח.
גם הם גידולים שאינם שולחים גרורות אל מחוץ למוח, ופעמים רבות ניתנים להסרה בניתוח. אם הגידול נשנה, ניתן לעתים לבצע כריתה חוזרת. במקרים שבהם א׳ אפשר להסיר את הגידול בניתוח, בשל מיקומו או בשל נזק שהניתוח עלול לגרום, אפשר לשקול טיפול בקרינה.
נוצרים כאשר תאים סרטניים ממקומות אחרים בגוף, כגון הריאות או השדיים, נודדים למוח ויוצרים בו גידול משני או גרורה. בעת אבחון המחלה יאמר לך הרופא המטפל אם מדובר בגידול ראשוני או שמוני.
תסמינים יכולים להתפתח בהדרגה או בתוך זמן קצר מאוד - תלוי בסוג הגידול, במיקומו ובקצב גדילתו. גידול במוח עלול לגרום לתסמינים כתוצאה מעליית הלחץ בתוך הגולגולת או בשל פגיעה באזורים תפקודיים במוח הסמוכים לגידול.
המוח נמצא בתוך גולגולת סגורה בעלת נפח קבוע. התפתחות גידול במוח עלולה להעלות את הלחץ התוך-גולגלתי, התסמינים לרוב נגרמים על ידי הגידול עצמו, עקב הבצקת שהוא יוצר או עקב חסימה במעבר של נוזל המוח והשדרה, מצב המכונה הידרוצפלוס. התסמינים השכיחים ביותר של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר הם:
אין ספק שכאבי ראש או בחילות יכולים לנבוע מסיבות רבות אחרות, אך כאשר אחד התסמינים האלה קיים במשך שבוע בלי סימן לשיפור, חשוב לפנות לרופא. כאב ראש שנגרם מעלייה בלחץ התוך-גולגולתי עלול להיות קשה במיוחד בשעות הבוקר, ולעתים יכול להעיר אותך מהשינה. בדרך כלל כאב ראש כזה מחמיר במהלך היום. הכאב עלול להחמיר בעת שיעול, התעטשות, רכינה לפנים או פעילות גופנית מאומצת, היות שפעולות אלו מעלות את הלחץ במוח. אם הלחץ המוגבר גורם לך לבחילות, הן עלולות להיות קשות יותר בבוקר ולפחות במהלך היום.
תופעה זו קורית כאשר הלחץ במוח גובר. ייתכן שתבחין שאתה ישן יותר או שאתה נרדם במהלך היום, שלא כרגיל.
בנוסף לתסמינים שתוארו כאן, לחץ תוך-גולגולתי מוגבר יכול לגרום גם לשינויים בראייה, לבלבול ולפגיעה בשיווי משקל.
התקפי פרכוסים (עוויתות) הם תסמין שכיח נוסף של גידולי מוח, בייחוד במקרה של גידולים באזור המוח הגדול. עוויתות שרירים לא רצוניות יכולות להתבטא ברעידות קטנות או בהתכווצויות גדולות של יד או רגל ואף של הגוף כולו. בזמן ההתקף החולים עלולים לאבד הכרה לזמן קצר, לנשוך את הלשון או את הלחי הפנימית או לחוש רגישות למגע או לריחות שונים. חשוב לזכור שהגורם לפרכוס יכול להיות בעיה רפואית אחרת מלבד גידול במוח, אולם אם מופיע פרכוס, חשוב לפנות לטיפול רפואי כדי שניתן יהיה לאבחן את הגורם לו ולטפל בו. פרכוס עלול להיות חוויה מפחידה. אחרי ההתקף ייתכן כי תרגיש עייפות רבה או בלבול לזמן קצר. נסה לנוח ולתת לעצמך זמן להתאוששות.
גידולי מוח עלולים לגרום לשינוי באישיות או בהתנהגות או לבעיות בחשיבה, בהגיון או בזיכרון. מצב זה יכול להדאיג מאוד את האדם ומשפחתו, ולכן מומלץ לפנות להערכה רפואית ולקבלת תמיכה פסיכולוגית.
כל התסמינים המוזכרים לעיל עלולים להיגרם גם מסיבות אחרות מלבד גידול במוח.
במקרה של הופעת אחד מהתסמינים שתוארו, חשוב לפנות לרופא המטפל לשם בדיקה.
מכיוון שגידולי מוח יכולים לגרום לשינויים באופן הפעולה של המוח, נהיגה במצב זה עלולה להיות מסוכנת. בדרך כלל אסור לנהוג במשך שנה לפחות מרגע אבחון המחלה, ובחלק מהמקרים ייתכן שאסור יהיה לחזור לנהוג.
כאשר מתעורר חשד להימצאות גידול במוח, יתחיל תהליך האבחון על פי רוב אצל רופא המשפחה שלך, אשר יבדוק אותך ויחליט אם להפנותך לנוירולוג (מומחה למחלות של המוח והעצבים) או לנוירוכירורג (מומחה לניתוחי מוח).
לעתים גידולי מוח גורמים להופעה פתאומית של פרכוסים או תסמינים הקשורים במיקום הגידול. אבחנות רבות של גידול׳ מוח נעשות לאחר פינוי למרכז רפואי בעקבות פרכוסים או תסמינים פתאומיים אחרים. בבית החולים יציג לך הרופא שאלות על מצב בריאותך הכללי ועל כל בעיה רפואית קודמת. לאחר מכן תעבור בדיקה גופנית כללית. הרופא יבדוק אותך ויפנה אותך לסדרת בדיקות, על מנת לבחון את מערכת העצבים.
הרופא המטפל עשוי להפנותך לחלק מהבדיקות הבאות, המשמשות לאבחון גידולי מוח:
אין בדיקת דם מסוימת המאפשרת לאתר גידולי מוח, אבל ייתכן שתעבור בדיקות דם להערכת מצב בריאותך הכללי. לעתים יבוצע גם צילום חזה, במסגרת הבדיקה הכללית.
סוג של צילום רנטגן המאפשר להרכיב תמונה תלת־ממדית של פנים הראש, על מנת לזהות את המיקום המדויק של הגידול. הבדיקה אורכת כמה דקות ואינה כואבת, ובמהלכה תתבקש לשכב ללא תנועה, כשראשך מונח בפתח הסורק. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כארבע שעות לפני הבדיקה.
לעתים יש צורך בהזרקת חומר ניגוד לכלי הדם במוח, על מנת להדגים בצורה טובה יותר גידולים מוחיים - אם הם קיימים. הדבר ״עשה באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד בזרועך. חומר זה עלול לגרום לך לחוש גל חום בכל גופך למשך דקות אחדות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, אתה עשוי לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה. קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד עם תום הבדיקה.
בדיקת MRI היא סריקה לא פולשנית של האיברים הפנימיים באמצעות תהודה מגנטית. בדיקת MRI של המוח מאפשרת קבלת תמונות חתך רוחביות (ואפילו תלת־ממדיות) של כל חלקי המוח. הבדיקה כוללת בדרך כלל הזרקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע, על מנת לשפר את רגישות ההדמיה. בזמן הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם יש לך חרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) חשוב ליידע את הרופא שלך. במקרה כזה תוכל לקבל תרופה שתרגיע אותך ותגרום לך לנמנום קל. תהליך סריקת ה-MRI אינו כואב, אך מרעיש מאוד.על מנת לסייע לך להתמודד עם הרעש תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בנוסף לכך תוכל לבקש מאדם קרוב לארח לך לחברה בחדר הבדיקה. הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך - כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה - לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים.
לעתים ייעשה שימוש במכשיר ייחודי הקרוי MRI-אנגיוגרפיה (MRA- Magnetic Resonance Angiogram), לשם הדגמת כלי דם בתוך המוח. כמו כן, ייתכן שתיערך לך בדיקת תהודה מגנטית ספקטרוסקופית (MRS), לשם אבחון גידול במוח. בדיקה זו בודקת את הרכב החומרים השונים במוח, ויכולה להצביע על שינויים המתרחשים ברקמות ועל קיומו של גידול ממאיר.
בדיקה מתקדמת המשלבת בתוכה סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטאבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף. יתרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת להדגים גם אזורים קטנים אשר אינם נצפים ב-CT או תהליכים בשלבי התהוות ראשונים. כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של גלוקוז רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים סופגים בדרך כלל כמות רבה יותר של גלוקוז, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך. אחרי הזריקה תתבקש להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. ההמתנה נעשית בחדר מיוחד, באווירה שקטה ורגועה תוך מנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווים או טלפון סלולרי). לאחר מכן תילקח לחדר הסריקה ותתבקש לשכב על מיטה עם טבעת סריקה שנמצאת סביבך. מנת הקרינה שתספוג אינה גדולה ממנת הקרינה בצילום רנטגן רגיל. סריקת PET לא מבוצעת באופן שגרתי כדי לאבחן גידולים במוח, אבל יכולה לעזור לגלות אם גידול הוא סרטני (ממאיר) או שפיר ואם הוא ראשוני או משני.
בדיקת SPECT (טומוגרפיה ממוחשבת של פליטת פוטון יחיד) דומה לבדיקת PET. בסריקה זו בודקים את זרימת הדם במוח, ולכן ניתן לאתר באמצעותה חריגות במחסום דם-מוח. לפני הבדיקה ׳וזרק לך חומר רדיואקטיבי במינון נמוך מאוד, בדרך כלל לווריד בזרוע. החומר יגיע למוח בזרם הדם, ולאחר מכן יצולמו בחדר הסריקה תמונות (סריקות) של המוח.
קיימים סוגים רבים של גידולי מוח. בדרך כלל הם נקראים על שם סוג תאי המוח שמהם הם התפתחו או על שם האזור במוח שבו התחיל הגידול. אם יש לך שאלות לגבי הסוג והמיקום של הגידול שיש לך, תוכל לקבל מידע נוסף מהרופא המטפל בך. בסעיף זה נמנים בקיצור הסוגים העיקריים של גידולים ממאירים במוח.
במוח ובחוט השדרה ישנם תאי עצב ותאים התומכים בהם ומגנים עליהם. התאים התומכים מכונים תאי גלייה. גידול שמקורו בתאי גלייה נקרא גליומה. יותר ממחצית גידולי המוח הראשוניים הם גליומות. הסוגים השונים של גליומות נקראים בהתאם לתאי הגלייה שמהם מתפתח הגידול.
דירוג הגידולים
הדירוג מספק מידע על המחלה ועל קצב התפתחותה, בהתאם למראה התאים בבדיקה מיקרוסקופית. מידע זה יכול לעזור בתכנון הטיפול.
גידולים המתפתחים לאט ונקראים לעתים גם 'גידולים ברמת ממאירות נמוכה' (Low grade).
גידולים ברמת ממאירות גבוהה (high grade) המתפתחים מהר יחסית.
אסטרוציטומה (Astrocytoma) היא הגליומה הנפוצה ביותר, והיא מתפתחת מתאים דמויי כוכב. ישנם שלושה סוגים של אסטרוציטומה:
אוליגודנדרוגליומה (Oligodendrogliomas) – גידולים אלו מתפתחים מתאים מסוג אוליגודנדרוציטים, תאי גלייה המייצרים את שכבת המיאלין, המעטה השומני שעוטף את תאי העצב. אוליגודנדרוגליומה יכולה להיות גידול בדרגה 2 המתפתח באיטיות או גידול בדרגה 3 המתפתח מהר יותר (Anaplastic Oligodendroglioma).
גליומה מעורבת (Mixed Galiomas) – גליומה מעורבת היא גידול המורכב מתאי גלייה מסוג אסטרוציטים ואוליגודנדרוציטים.
אפנדימומה (Ependymoma) - סוג נדיר של גליומה המתפתח בתאים האפנדימליים המצפים את חדרי המוח ואת התעלה המרכזית של חוט השדרה. לרוב מדובר בגידולים בדרגת ממאירות נמוכה, הממוקמים בחללי הנוזלים בתוך המח (חדרי המוח), המתפתחים לאט.
לימפומה היא גידול ממאיר של המערכת הלימפטית, המהווה חלק מהמערכת החיסונית של הגוף. לימפומות המתפתחות במוח נקראות לימפומות ראשוניות של מערכת העצבים המרכזית. גידולים מסוג זה הם נדירים. אנשים עם פגיעה במערכת החיסונית נמצאים בסיכון גבוה יותר לסוג זה של גידול מוח.
בלוטת האצטרובל ממוקמת בחלק האחורי של חדרי המוח, מתחת לאזור המפריד בין שתי המיספרות המוח. גידולים באזור זה הם נדירים ויכולים להיות מורכבים מכמה סוג׳ תאים. הגידולים השכיחים ביותר בבלוטת האצטרובל הם גרמינומות (Germinomas); גידולים אחרים באותו אזור הם טרטומות (Teratomas), פינאוציטומות (Pineocytomas) ופינאבלסטומות (Pineoblastomas).
גידולים מסוגים שונים - שפירים או ממאירים - יכולים להתחיל באזור זה.
גידול הממוקם במוח הקטן שהוא חלק ממערכת העצבים המרכזית. גידול זה מתפתח מתאים שנשארו מהשלבים המוקדמים של ההתפתחות העוברית. מדולובלסטומה היא גידול המוח השכיח ביותר בקרב בילדים, אך היא נדירה בקרב מבוגרים.
ניתן לטפל בגידולים של המוח באמצעות ניתוח, קרינה, כימותרפיה או טיפול ביולוגי - כל טיפול לחוד או בשילוב עם טיפול/ים אחר/ים. גידול שמוני של המוח מצריך טיפול שונה מזה של גידול ראשוני במוח. בעת בחירת הטיפול המתאים, על הצוות הרפואי להתחשב בכמה גורמים, והם: סוג הגידול במוח וגודלו, דרגתו, מיקומו, מידת התפשטותו ומצב בריאותו הכללי של המטופל.
לאחר שיוחלט על טיפול כלשהו, יסביר לך הרופא מה מטרתו. בדרך כלל תתבקש לחתום על טופס שבו כתוב שאתה מאשר לצוות בית החולים להעניק לך את הטיפול. לא יינתן לך כל טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני שתחתום על הטופס עליך לקבל את מלוא המידע, כולל: סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו; יתרונותיו וחסרונותיו; הסיכונים הטמונים בו ותופעות הלוואי הצפויות. אם אינך מבין את הנאמר לך, עדכן את הצוות כדי שתוכל לקבל הסבר חוזר. לפגישה שבה יוסבר לך על הטיפול כדאי להגיע עם מלווה - חבר או קרוב משפחה - כדי שהוא יעזור לך לזכור את הנאמר. מומלץ גם להכין לקראת הפגישה רשימת שאלות. אם תתקשה להחליט בנוגע לטיפול במועד ההסבר הראשון, תמיד תוכל לבקש עוד זמן, כדי לשקול את האפשרויות. אתה רשאי לבחור שלא לעבור את הטיפול, והצוות יסביר לך מה יקרה אם תבחר באפשרות זו. במקרה כזה יש לדווח על החלטתך לרופא או לאחות, כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיקך הרפואי. אינך חייב להסביר מדוע אתה מסרב לעבור את הטיפול, אך כדאי שתשתף את הצוות הרפואי בחששותיך, כדי שתוכל לקבל את הייעוץ והתמיכה הטובים ביותר.
אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בייחוד בגלל תופעות הלוואי. חשוב לזכור כי ניתן להקל את התסמינים באמצעות תרופות. טיפול יכול להינתן מסיבות שונות, וייבחן בהתאם למצבך. במקרים מסוימים של גידול׳ מוח יוצע לך ניתוח כדי לרפא אותך. לעתים יוצע לך טיפול שנועד להקטין את הסיכון לחזרת המחלה.
אם הוצע לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה לקבל את הטיפול תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול אל מול תופעות הלוואי האפשריות.
אם הגידול הוא בשלב מתקדם או שבשל מיקומו במוח קיים סיכון רב לנזק בעקבות ניתוח, ייתכן שיוצעו לך טיפולים שמטרתם לשלוט בגידול, להקל את התסמינים ולשמר את איכות חייך.
ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. תוכל לפנות לשם כך למומחה נוסף, אם תרגיש שהדבר יועיל לך. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם אכן תפנה לקבלת חוות דעת נוספת, מומלץ שתצטייד ברשימת שאלות ושתגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, על מנת להבטיח שתזכור להעלות בשיחה את כל הנושאים שמטרידים אותך.
תסמינים עלולים להיות קשורים לגידול או להופיע בעקבות הטיפולים נגדו. במרבית המקרים ניתן לשלוט היטב בתסמינים, באמצעות טיפול תרופתי מתאים, כגון: סטרואידים, תרופות נגד פרכוסים, משכם כאבים ותרופות לטיפול בתופעות לוואי אחרות.
סטרואידים מסייעים בהקלת תסמיני המחלה, כגון הפחתת הבצקת סביב הגידול במוח. השימוש בסטרואידים נעשה לפני הניתוח וגם לאחריו, בתקופת הטיפולים בקרינה או לאחריהם. נטילת סטרואידים לאורך תקופה ממושכת עלולה לגרום לתופעות לוואי, ובהן: עלייה במשקל, הפרעות בעיכול, עלייה בלחץ הדם וסיכון לזיהומים שונים, כגון פטרת בפה. חלק מהמטופלים חווים קשיי שינה ושינויים במצב הרוח (תחושות דיכאון או מצב רוח מרומם באופן קיצוני). סטרואידים עלולים לגרום גם לעלייה ברמת הסוכר בדם, ולכן ייתכן שתתבקש לעבור בדיקות שתן בתקופת הטיפול. תופעת לוואי אחרת הנגרמת בעקבות נטילת סטרואידים לאורך תקופה ממושכת היא חולשה בשרירי הרגליים.
תופעות לוואי אלו הן זמניות, ויחלפו בהדרגה עם הפחתת מינון הסטרואידים. הפסקת הטיפול בסטרואידים נעשית באופן הדרגתי ומבוקר ובהתאם להנחיות הרופא המטפל.
תרופה זו ניתנת במטרה למנוע התקפים אפילפטיים (פרכוסים, אפילפסיה) אצל מטופלים עם גידול במוח או מטופלים שעברו ניתוח במוחם. אם השימוש בתרופה גורם לתופעות לוואי, חשוב ליידע את הרופא המטפל.
במרבית המקרים של גידול׳ מוח ראשוניים ניתוח הוא הטיפול המועדף, אם ניתן להסיר את הגידול בלי לגרום נזק לרקמות סמוכות. אם לא ניתן להסיר את הגידול בניתוח בגלל מיקומו, הרופא יציע לך אפשרויות טיפול אחרות.
מטרות אפשריות שניתן להשיג באמצעות ניתוח:
בביופסיה נלקחת דגימה מרקמת הגידול על מנת לקבוע אבחנה. דגימת הרקמה נשלחת למעבדה הפתולוגית שבה בודק אותה פתולוג (רופא המתמחה בבדיקה של תאים), המסוגל לזהות מהו סוג התאים שמרכיבים אותה ולאבחן את סוג הגידול. ביופסיה נעשית בדרך כלל בהרדמה כללית ומצריכה ימי אשפוז מעטים. תחילה נעשית סריקת MRI או CT של המוח, במטרה לגלות את מיקומו המדויק של הגידול. במהלך הביופסיה נעשה שימוש במערכת ניווט, על מנת לתכנן את מסלול הגישה הבטוח ביותר לצורך ביצוע הביופסיה. כהכנה לביופסיה ייתכן שידביקו לך סמנים (המכונים fiducial markers) לחלקים מסוימים של הראש. סמנים אלה נחוצים בעת השימוש במערכת הניווט בחדר הניתוח. במהלך הביופסיה עצמה מחדירים מחט דרך חור קטן בגולגולת ודרכו לוקחים כמה דגימות גידול.
אם הדבר אפשרי, רצוי לבצע ניתוח נרחב יותר, כדי להסיר את הגידול בשלמותו או לפחות חלק ממנו. קרניוטומיה היא ניתוח הכרוך בפתיחת הגולגולת. הניתוח מבוצע לרוב בהרדמה כללית - אולם במקרים שבהם יש צורך לנטר תפקודי שפה במהלך הניתוח, ההליך הכירורגי יבוצע כשהמנותח ער בחלק מהזמן (אזור הניתוח מאולחש, כדי שהמנותח לא יחוש כאב). ניתוח זה מכונה קרניוטומיה בערות. לפעמים צריך לגלח חלק מהשיער לפני הניתוח (הרופאים משתדלים לגלח רק את מה שנחוץ). לאחר פתיחת הגולגולת יזהה המנתח את הגידול ויסירו, תוך שמירה על אזור׳ מוח סמוכים החיוניים לתפקוד.
חלק מהניתוחים נעשים בהליך זעיר־פולשני, באמצעות ביצוע חתכים קטנים בגולגולת במקום חתך אחד גדול. המנתח ישתמש בנוירו־אנדוסקופ - צינור דק וגמיש המצויד במצלמה בצדו האחד, שאליו המנתח מחבר מכשירים המאפשרים להסיר את הגידול. אם אתה מועמד לניתוח בשיטה זו, תוכל לקבל מידע נוסף מהרופא שלך.
אם אי אפשר להסיר את הגידול בשלמותו, יוסר רק מה שניתן. ניתוח זה נקרא 'כריתה חלקית' או 'ניתוח להפחתת היקף הגידול' (Debulking). לעתים, הדרך היחידה להסיר את הגידול הסרטני כרוכה בפגיעה בחלק בריא במוח. השפעות פעולה זו משתנות בהתאם לאזור המוח הנגוע בגידול הסרטני. המנתח יידע אותך על כך מראש.
מומלץ לבקש מהרופא המנתח את מרב המידע לגבי הפרוצדורה הניתוחית. יש לשאול כל שאלה העולה בדעתך ולשתף בחששות, כדי שתדע בדיוק במה הדבר כרוך. אף ניתוח או הליך אינו מבוצע ללא הסכמה. לאחר הניתוח, כל החלק המוסר יועבר לבדיקה פתולוגית. כיום במרבית בתי החולים קיימים בנקים של רקמות (Tumor Bank), שבהם מוקפאות רקמות הגידולים לצורך מחקרים עתידיים. לעתים מאגר זה יכול לשמש גם את המנותח עצמו. לצורך הקפאת הגידול בבנק הרקמות יחתים אותך הרופא המנתח על טפסי ההסכמה. ללא הסכמתך, לא ניתן יהיה להקפיא את רקמת הגידול והיא תישלח לפתולוגיה בלבד.
גידולי מוח עלולים לגרום מגוון רחב של תסמינים, הנובעים בדרך כלל מלחץ תוך-גולגולתי מוגבר, הנוצר משום שהגידול חוסם את זרימת נוזל המוח והשדרה (CSF) סביב המוח - מצב המכונה הידרוצפלוס. במקרה זה ניתן להחדיר דלף (המכונה גם צנתר), על מנת לנקז את עודף הנוזלים מהמוח, פעולה שתעצור עלייה נוספת בלחץ התוך-גולגולתי, דלף הוא צינורית ארוכה ודקה, הממוקמת במוח ומועברת תחת העור אל חלל הבטן (צפק [Peritoneum]). הדלף מאפשר לנוזלים עודפים מהמוח להתנקז לחלל הבטן, ושם הם נספגים על ידי הגוף. לדלף יש שסתום, המבטיח שהנוזלים יתנקזו מהמוח החוצה, אך לא יוכלו לחזור לכיוון המוח בחזרה. הדלף בלתי נראה לעין ולא ניתן להרגיש בו.
לפני הניתוח תתבקש לעבור בדיקות, על מנת לוודא שמצב בריאותך מאפשר לך לעבור את הניתוח - לרוב מדובר בבדיקות של תפקודי לב וריאות.
אם אתה מעשן, נסה להפסיק או להפחית את כמות הסיגריות, על מנת לצמצם את הסיכון לזיהומים לאחר הניתוח ועל מנת לאפשר ריפוי מהיר יותר של האזור המנותח.
לרוב תזומן לאשפוז יום לפני הניתוח או בבוקר היום שבו יבוצע הניתוח. אם טרם התחלת ליטול סטרואידים להורדת הנפיחות סביב הגידול, ייתכן שתצטרך להתחיל ליטול אותם כעת. הצוות הרפואי בבית החולים יעדכן אותך במידע נוסף על ניתוח.
משך שהותך בבית החולים תלוי בהיקף הניתוח ובמצבך. לאחר הניתוח תעבור סריקת CT מוח שגרתית, כדי לשלול דימום באזור הניתוח. ב-24 השעות הראשונות לאחר הניתוח תאושפז ביחידה לטיפול נמרץ ותהיה בהשגחה צמודה. בתחילה יבדקו אותך לעתים קרובות. בדיקות אלה נקראות בדיקות נוירולוגיות. הן כוללות בדיקה של מצב הערנות, בדיקת רפלקסים, בדיקת תגובת האישונים לאור וגם בדיקת דופק, לחץ דם, רמת החמצן בדם ומספר הנשימות בדקה. ייתכן כי בשלב הראשון תהיה מחובר למכונת הנשמה.
כשתתעורר לאחר הניתוח ״תכן שתסבול מכאבי ראש, ויינתנו לך משכם כאבים להקלתם. אחרי ניתוח מוח אין בדרך כלל כאבים חזקים, אם אתה חווה כאבים שמחמירים - יש לדווח לרופא או לאחות. ראשך יהיה חבוש וייתכן שיושאר באזור הניתוח נקז למשך יום־יומיים, כדי לנקז הפרשות מפצע הניתוח. לאחר הניתוח מופיעה לעתים נפיחות בפנים, ובעיקר באזור העיניים, אך זו חולפת כעבור ימים אחדים.
ייתכן שתחובר לעירוי נוזלים כדי להחזיר לגופך נוזלים שאיבד ולשמור על רמה תקינה של נוזלים בגוף. עירוי זה יוסר כאשר תוכל לשתות ולאכול באופן רגיל. לעתים לאחר הניתוח יש צורך בחיבור צינורית שמוחדרת לאף ויורדת דרך הגרון עד הקיבה, במטרה לנקז נוזלים עודפים מהקיבה כדי למנוע הקאות. כמו כן ייתכן שתחובר צינורית (קתטר) אל שלפוחית השתן שלך, לניקוז שתן בימים הראשונים שלאחר הניתוח. השפעות הניתוח צפויות לחלוף בהדרגה. בבוקר שלמחרת הניתוח, ברגע שהצוות יוודא שמצבך יציב, תועבר למחלקה להמשך ההחלמה, ובמקביל תנותק מהקתטר ומעירו, הנוזלים. לאחר כיממה חשוב שהמנותח יתחיל להתנייד - תחילה מהמיטה לכורסה, ובהמשך, אם הכול קשורה, יש לרדת מהמיטה ולהתחיל ללכת.
ייתכן שיהיה עליך לשהות במיטה במשך יום או יותר לאחר הניתוח. בזמן שאתה שוכב במיטה חשוב להניע את הידיים והרגליים ולבצע תרגילי נשימה עמוקים, כדי למנוע היווצרות של קרישי דם והתפתחות של דלקת ריאות. הצוות הרפואי ינחה אותך כיצד לבצע את התרגילים ויעודד אותך לקום מהמיטה בהקדם האפשרי. אם לא תוכל להתנייד ביממה שלאחר הניתוח, יהיה עליך לקבל זריקה יומית לדילול דם, במטרה למנוע היווצרות של קרישי דם.
משך ההחלמה מהניתוח משתנה מאדם לאדם ותלוי בסוג הניתוח שעברת. לפני שתשוחרר לביתך, ישוחח עמך הצוות החולים הרפואי לגבי הליווי והתמיכה שניתן להציע לך. חשוב שתקפיד למלא אחר הוראות הצוות.
צור קשר באופן מיידי עם המרכז הרפואי, אם מופיעים אצלך אחד או יותר מתסמינים אלה: עלייה בחום הגוף, אודם או נפיחות באזור המנותח, הקאות, חולשה ונמנום, חולשה בגפיים, בעיות בדיבור או פרכוסים.
בשבועות הראשונים לאחר הניתוח ייתכן שתסבול מעייפות מוגברת. לעתים תסמינים של עייפות יכולים להימשך כשנה ואף יותר. חשוב שתנוח ככל שתידרש לכך ותקפיד על תזונה מאוזנת. תוכל לשלב מנוחה עם פעילות גופנית קלה, כדי להקל על תסמינים של עייפות.
בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה, המשמידות תאים סרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים. הטיפול ניתן ביחידת הקרינה של בית החולים, בדרך כלל ברצף במשך חמישה ימים בשבוע - ראשון עד חמישי - ובסוף השבוע ניתן זמן למנוחה. משכו של מחזור טיפולים נע בין שבוע אחד לכמה שבועות - אך בדרך כלל מדובר על שבועיים עד שישה שבועות. בהתויות מסוימות, יש חולים המקבלים טיפול במשך שלושה ימים בשבוע בלבד. לפני תחילת הטיפול תקבל מהרופא הסבר על אודות הטיפול שיינתן לך. חשוב לציין כי טיפול בקרינה אינו הופך אותך לרדיואקטיבי, ואין שום סכנה שתשהה בחברת אנשים, כולל ילדים.
בסוג טיפול זה המכשיר מקרין קרניים מרוכזות מכמה זוויות חופפות שנפגשות במקום שבו נמצא הגידול המוחי. הפעולה מבוצעת באמצעות הזזת המכשיר במהלך הטיפול או באמצעות כיוון קרניים בודדות מכמה כיוונים. בשיטה זו מנת הקרינה המכוונת לגידול גדולה מאוד, והמנה הנספגת ברקמה הבריאה הסובבת אותו קטנה מאוד. טיפול זה מיועד לרוב לגידולים קטנים שאינם ניתנים להסרה בניתוח. טיפול סטריאו-טקטי בקרינה יכול להינתן במנה אחת או כמחזור של טיפולים. כאשר הוא ניתן בטיפול אחד הוא נקרא רדיו־כירורגיה סטריאו־טקטית.
בזמן הטיפול תתבקש לחבוש מסכה קלה שתכסה את פניך ואת החלק הקדמי של ראשך, כדי לקבע את הראש ולוודא כ׳ הקרינה מכוונת למקום המדויק. לכל מטופל מכינים לפני התחלת הטיפול מסכה המתאימה למידותיו. לרוב המסכה עשויה מחומר שקוף, כגון פרספקס או רשת פלסטיק גמישה, ותוכל לראות מבעדה ולנשום כרגיל. את המסכה יש לחבוש רק למשך כמה דקות בכל טיפול, ורוב המטופלים מתרגלים אליה במהירות. אם תחוש מחנק או תחושת קלאוסטרופוביה (פחד משהייה בתוך חללים סגורים), דווח על כך לצוות הרפואי.
על מנת להפיק את התועלת המרבית מהטיפול בקרינה, יש לתכנן אותו בקפידה - והביקורים הראשונים שלך אצל טכנאי הקרינה יוקדשו למטרה זו. לצורך התכנון תתבקש לשכב על מיטה תחת מכשיר הדמיה הנקרא CT-סימולטור, המצלם תמונות מכיוונים שונים במטרה לבנות תמונה תלת־ממדית של האזור המטופל. על המסכה שתשמש אותך בזמן הטיפול בקרינה ייעשו סימונים, במטרה לכוון את הקרינה למיקום המדויק של האזור המטופל.
לפני כל טיפול ימקם אותך טכנאי הקרינה על המיטה ויוודא שנוח לך. הטיפול יימשך דקות אחדות ובמהלכו תישאר לבד בחדר, אבל תוכל לדבר עם הטכנאי שישגיח עליך מהחדר הסמוך. טיפול בקרינה אינו מכאיב, אך אסור לזוז בזמן הטיפול.
תגובתו של כל אדם לטיפול היא ייחודית: חלק מהאנשים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, בעוד שאחרים יותר. בתקופת הטיפול תיפגש בקביעות עם הרופא, אשר יעקוב אחר השפעות הטיפול עליך.
חלק מהאנשים סובלים במהלך הטיפולים בקרינה מכאבי ראש, עמם ניתן להתמודד באמצעות משכם כאבים שירשום לך הרופא המטפל. טיפול׳ קרינה יכולים לגרום לנפיחות וללחץ מוגבר בגולגולת. אם כאבי הראש שלך נגרמים מסיבות אלו, הרופא ייתן לך סטרואידים.
טיפול בקרינה לאזור הראש צפוי לגרום לנשירת שיער באזור הטיפול. ברוב המקרים הנשירה תהיה זמנית, ושיערך ישוב לצמוח בתוך חודשיים־שלושה מתום הטיפול. לעתים השיער צומח לאחר הטיפול בצורה או בצבע שונים מכפי שהיה קודם לכן, וייתכן כ׳ השיער החדש יהיה דק מבעבר.
בחילות הן תופעת לוואי אפשרית נוספת של הטיפול בקרינה - וניתן להקל אותן באמצעות תרופות. לעתים ייתכן שתרגיש שינוי בטעמי המזון. אם תיאבון אבד, תוכל להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות. מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל בך או עם דיאטני/ת המכון האונקולוגי שבו הנך מטופל.
מידע נוסף ודרכי התמודדות יעילות עם השפעות הטיפולים על התזונה ניתן למצוא בחוברות 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי' ו'טיפול תזונתי בחולה סרטן' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה. כמו כן ניתן להתייעץ בפורום תזונה למתמודדים עם מחלת הסרטן הפועל באתר.
טיפול בקרינה עלול לגרום לך לעייפות רבה, לכן עליך להקפיד לנוח לעתים קרובות.
לאחר הטיפול ייתכן שתרגיש איטי או חכור אנרגיה במשך חודש-חודשיים. תופעת לוואי זו מופיעה בעיקר בתום הטיפול, ומחמירה כשבועיים לאחריו. לרוב צפוי שיפור לאחר כשבוע, אך לעתים תיתכן החמרה נוספת, כחודש עד שישה שבועות מסיום הטיפול.
שינויים בעור
כשלושה עד ארבעה שבועות לאחר הטיפול חלק מהמטופלים חווים תגובה שרית דמוית כוויית שמש. אנשים בהירי עור מגלים שהעור באזור הטיפול הפך אדום, שורף או מגרד. אנשים בעלי עור כהה מגלים שעורם הפך כהה יותר, בעל גוון כחול או שחור. מידת התגובה תלויה באזור המוקרן ובעורו של המטופל, וחלק מהחולים אינם חווים כלל בעיות בעור. הצוות במכון הקרינה יעקוב אחר מצב עורך, אך אם אתה חווה צריבה או שינוי כלשהו - דווח על כך לצוות הרפואי, אשר ינחה אותך כיצד לטפל בעורך ולשמור עליו.
עצות כלליות להתמודדות עם שינויים עוריים:
אנשים מסוימים חשים לאחר הטיפול הרעה בתסמיני המחלה ועלולים לחשוב שמצב הגידול הולך ומחמיר. למעשה, תסמינים אלו יכולים לנבוע מהתגובה לטיפול הקרינתי או מכך שהטיפול בסטרואידים הופחת או הופסק. אם אתה חש החמרה בתסמינים מומלץ כי תשוחח על כך עם הצוות הרפואי, כדי שיוכלו לרשום לך תרופות מתאימות.
השיטות החדשניות לטיפולי קרינה מתוכננות כך שהסיכונים לתופעות לוואי לטווח ארוך הם נמוכים מאוד, ומטופלים מועטים בלבד סובלים מהן. אם אתה חושש לפתח תסמינים שונים בעקבות הטיפולים, מומלץ כי תשוחח על כך לפני תחילת הטיפולים עם הצוות הרפואי המטפל בך.
תופעות לוואי ארוכות טווח מתפתחות במשך חודשים ואפילו שנים. אם טיפול׳ הקרינה נעשים בסמוך לאזור העיניים, ישנה סכנה שיתפתח קטרקט (ירוד), שעלול לגרום לירידה באיכות הראייה. קטרקט ניתן לטיפול בקלות באמצעות ניתוח שכיח.
טיפולי קרינה לאזור בלוטת יותרת המוח יכולים להשפיע על ייצור ההורמונים ולגרום לבעיות במחזור החודשי אצל נשים, לבעיות בבלוטת התריס ולירידה בחשק המיני. כמו כן, טיפולי קרינה יכולים לעלות את הסיכון לגידול סרטני נוסף בעתיד, אולם תופעה זו נדירה. אם חלק גדול מהמוח מטופל בקרינה, קיים סיכון לירידה ביכולות הקוגניטיביות בטווח הארוך, שיכולה להתבטא בבעיות בזיכרון ובחשיבה.
בכימותרפיה משתמשים בתרופות אנטי־סרטניות (ציטוטוקסיות) מיוחדות, שתפקידן להרוס את התאים הסרטניים. התרופות הכימיות המתאימות לטיפול בגידולי מוח הן תרופות שיכולות לעבור את המחסום דם-מוח ולחדור אל המוח ואל חוט השדרה.
התרופות הכימותרפיות העיקריות המשמשות לטיפול בגידולי מוח הן:
התרופות הכימיות ניתנות בטבליות, בכמוסות או בזריקה לווריד. סוג הכימותרפיה שתקבל תלוי בסוג הגידול שלך ובדרגתו. לעתים הטיפול הכימי נעשה באמצעות השתלת דסקיות טבולות בריכוז גבוה של כימותרפיה מסוג קרמוסטין (גליאדל® - ®Gliadel)*, בחלל שנותר בתום כריתת הגידול, והן מפרישות את הכימותרפיה באיטיות במשך שבועיים-שלושה. בדרך כלל יחדיר המנתח עד שמונה דסקיות באזור הגידול שנכרת.
חולים שונים מטופלים בטמוזולומיד בשילוב עם רדיותרפיה. טיפול משולב של כימותרפיה וקרינה כרוך בתופעות לוואי רבות יותר, ולכן מתאים לחולים שמצב בריאותם הכללי טוב. כמו כן, הטיפול המשולב מעלה את הסיכון לדלקת ריאות ומצריך טיפול מונע באנטיביוטיקה.
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
כימותרפיה יכולה להקל את תסמיני המחלה, אך מאידך היא עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות - רובן ניתנות לטיפול באמצעות תרופות. אם אתה סובל מתופעות לוואי, דווח על כך לרופא המטפל בך, על מנת שיוכל לייעץ לך כיצד להקל אותן.
הטיפול הכימי פועל אמנם נגד התאים הסרטניים בגופך, אולם במקביל הוא מפחית זמנית את מספר תאי הדם הלבנים הבריאים בדמך, מה שעלול להעלות את הסיכון להידבקות בזיהומים. בתקופת הטיפול הכימי יתנהל מעקב שגרתי אחר ספירות הדם שלך, ובמידת הצורך תקבל תרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהום.
אם חום גופך עולה מעל 38°C או שאתה חש ברע באופן פתאומי (גם ללא חום) או מופיעים תסמינים דמויי שפעת, כגון: כאבי גרון, שיעול, כאב בזמן מתן שתן, שלשולים וכדומה -
צור מיד קשר עם הרופא שלך או עם בית החולים.
רמת ההמוגלובין בדם (כדוריות הדם האדומות) עשויה לרדת בעקבות הטיפול - ולגרום לעייפות, לחוסר מרץ ולקוצר נשימה (תסמיני אנמיה הנוצרת בשל המחסור בהמוגלובין). לעתים יינתן לך עירוי דם במטרה לטפל ביעילות בתסמינים אלו.
הטיפול הכימי מפחית את מספר טסיות הדם, שהן התאים המסייעים בקרישת הדם. כתוצאה מכך אתה עלול להיפצע בקלות ולדמם בשל חתך או שפשוף קל. אם יופיעו בגופך פצעים או דימומים, הודע על כך מיד לרופא שלך או לבית החולים.
תופעות לוואי נפוצות של הטיפול הכימי, הניתנות להקלה באמצעות תרופות. אם אין לך תיאבון בתקופת הטיפול, תוכל לנסות להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות.
החוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות לתזונה נכונה בתקופת המחלה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.
הטיפול הכימי אינו גורם בדרך כלל לנשירת שיער, אך הוא עלול לפגוע בצמיחתו. אם שיערך ינשור בעקבות הטיפול הכימי, הוא צפוי לצמוח מחדש בתוך פרק זמן של שלושה חודשים עד חצי שנה.
חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.
יש מטופלים המסוגלים להמשיך לקיים אורח חיים רגיל בתקופת הטיפולים, בעוד אחרים חשים עייפות רבה וזקוקים לפסק זמן. היה קשוב לגופך, אל תתאמץ מעבר ליכולותיך והקדש זמן למנוחה.
חוברת 'תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.
הטיפול הכימי משפיע באופן שונה על כל מטופל. חשוב לזכור כי עם סיום הטיפול תופעות הלוואי יפחתו.
עם ההתפתחות המדעית בנושא חקר הסרטן והבנת מנגנוני הפשלה של התא הסרטני, התאפשר פיתוחן של תרופות חדשניות המכוונות לפגוע באופן ממוקד במנגנונים אלו. טיפולים ממוקדים פועלים אחרת מתרופות כימיות מקובלות, ולעתים יעילים במקרים שבהם כימותרפיה לבדה נכשלה.
בווסיזומאב - Bevacizumab (אווסטין® - ®Avastin)*
לאגודה למלחמה בפרטן דף מידע על התרופה בווסיזומאב. לקבלת דף מידע זה ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.
נכון לעת כתיבת חוברת זו והודות להתקדמות בחקר הסרטן ולפיתוחם המתמיד של אמצעי טיפול יעילים וחדישים, חשוב לציין כי ישנן תרופות חדשות נוספות הנמצאות עדיין בתהליכי פיתוח בארץ וברחבי העולם.
הרופא המטפל בך ימליץ לך להימנע מלהרות או לעבר את בת הזוג בזמן טיפולים כימיים, כיוון שהתרופה עלולה לפגוע בעובר. כמו כן, יש להשתמש בקונדום בעת קיום מגע מיני ב־48 השעות שלאחר קבלת טיפול כימותרפי, כדי להגן על בן/בת הזוג - כיוון שתרופות כימיות עלולות לעבור לנוזל׳ הזרע והנרתיק. בנוסף לכך, טיפולים כימיים יכולים לפגוע בפריון של המטופלים - גברים ונשים. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל בך, בנוגע לשימור זרע או ביציות לפני תחילת הטיפולים.
בתום הטיפול יסביר לך הרופא כיצד יתבצע המעקב אחר בריאותך. יש הנדרשים לעבור סריקות מוח תקופתיות, אחרים מתבקשים רק להיות בקשר עם הרופא מפעם לפעם. על כל פנים, אם אתה נתקל בבעיה או מבחין בתסמינים כלשהם בין פגישות הביקורת שלך, יידע את הרופא שלך או את בית החולים באופן מיידי. לקראת פגישות המעקב הרפואי, טבעי לחשוש מפני חזרתה של המחלה. ההתמודדות עם הידיעה על חזרת המחלה אינה פשוטה. על מנת להתמודד עם קושי זה תוכל לפנות אל העובד הסוציאלי במחלקה האונקולוגית שבה אתה מטופל או ליצור קשר עם ה'טלתמיכה'® של האגודה למלחמה בסרטן, בשיחת חינם לטל. 1-800-200-444.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בגידולי מוח נערכים כל העת, במטרה לשפר את הטיפול במחלה, ובתי חולים רבים משתתפים בניסויים אלה. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזוהי הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. בניסויים אלה משתתפים כמה בתי חולים בארץ, במקביל למרכזים רפואיים במדינות אחרות.כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא ביד׳ הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.
בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בשד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.
רופאים מעוניינים לעודד את מטופליהם להשתתף בניסויים קליניים - או במחקרים קליניים, כפי שהם נקראים לפעמים - משום שכל עוד לא נבחן טיפול חדש בדרך מדעית זו, אין הרופאים יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים.
לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, על הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי לאתיקה. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת, לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שידוע לך במה עוסק הניסוי, שאתה מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו, וכן שאתה מבין בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.
גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או שתחליט לפרוש ממנו, ״נתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.
אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נבדק ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שטסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ובכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט ובו מרוכזים ומעודכנים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה ומסוג המחלה והסיכוי להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. להמשך
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן