מהו סרטן?
מחקרים וניסויים קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.
בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. יחד עם זאת, אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.
גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול ממאיר, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הנקראים גידול משני, שניוני או גרורה.
חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם אחד או סוג אחד של טיפול. קיימים יותר מ- 100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.
חזרה למעלה >>
גידול בקליפת יותרת הכליה הוא סוג נדיר של סרטן בו מתפתחים נמצאים תאים סרטניים (ממאירים) בקליפת יותרת הכליה - השכבה החיצונית של בלוטת יותרת הכליה. סרטן בקליפת יותרת הכליה נקרא קרצינומה אדרנוקורטיקלית. ישנן שתי בלוטות יותרת הכליה, אחת מעל כל כליה, בחלק האחורי של הבטן העליונה. בלוטות יותרת הכליה נקראות גם בלוטה על-כלייתית. השכבה הפנימית של בלוטת יותרת הכליה נקראת ליבת יותרת הכליה. סרטן המתחיל בליבת יותרת הכליה נקרא פיאוכרומוציטומה. התאים בקליפת יותרת הכליה מייצרים הורמונים חשובים המסייעים לתפקודו התקין של גופנו.
כאשר תאים בקליפת יותרת הכליה הופכים לתאים סרטניים, הם עלולים לייצר כמות רבה מהורמון מסוים או ממספר הורמונים, וכך לגרום לתסמינים שונים, כגון: לחץ דם גבוה, היחלשות עצמות הגוף, וסוכרת. במקרה של גידול המשפיע על ייצור מוגבר של הורמוני מין זכריים או נקביים, עלולים להתרחש שינויים בגוף, כגון: קול עמוק יותר, צמיחת שיער פנים, נפיחות באיברי המין או נפיחות בחזה. למרות שישנם גידולים המייצרים הורמונים (functioning tumor), רבים מסוגי הסרטן בקליפת יותרת הכליה אינם גורמים לייצור מוגבר של הורמונים (non-functioning tumor).
במידה והתסמינים הבאים מופיעים ואינם חולפים יש לפנות מיידית לרופא:
אם הגידול מייצר הורמונים, עשויים להופיע תסמינים או סימנים של עודף הורמונים.
במידה וקיימים תסמינים ברורים, הרופאים שולחים דגימות דם ושתן לבדיקות על מנת לבדוק האם רמות ההורמונים בגוף נמצאות בגבולות הנורמה. הרופאים עשויים גם להפנות לסריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) של הבטן. בדיקת ה-CT הינה בדיקת רנטגן מיוחדת המפיקה תמונה ממוחשבת של פנים חלל הבטן. ייתכן ויבוצעו בדיקות רנטגן מיוחדות נוספות על מנת לזהות את סוג הגידול. יש לציין כי סיכויי ההחלמה תלויים במידת התפשטותו של הסרטן (שלב הסרטן) ובהיקף הגידול שהוסר בעת הניתוח.
לאחר שאובחן הגידול הסרטני בקליפת יותרת הכליה יתבצעו בדיקות נוספות על מנת לזהות את מידת התפשטותו של הגידול. תהליך זה נקרא "קביעת שלב המחלה". הרופא צריך לקבוע את שלב המחלה בכדי לתכנן את הטיפול בה. להלן השלבים שהוגדרו לגידול סרטני בקליפת יותרת הכליה:
הסרטן קטן מ- 5 ס"מ ולא התפשט לרקמות מסביב לבלוטת יותרת הכליה.
הסרטן גדול מ- 5 ס"מ ולא התפשט לרקמות מסביב לבלוטת יותרת הכליה.
הסרטן התפשט לרקמות מסביב לבלוטת יותרת הכליה או התפשט לבלוטות הלימפה שמסביב ליותרת הכליה. בלוטות לימפה הן איברים קטנים בצורת שעועית, חלק מהמערכת הלימפטית, המייצרות ואוגרות תאים הלוחמים בזיהומים.
הסרטן התפשט לאיברים נוספים באזור או לאזורים אחרים בגוף.
הגידול הסרטני הופיע שוב לאחר הטיפול בו. הגידול הסרטני עלול להישנות בקליפת יותרת הכליה או באזור אחר בגוף.
קיימים שלושה סוגי טיפול עיקריים בסרטן בקליפת יותרת הכליה:
בניתוח תתבצע הסרת הגידול באמצעות פעולה כירורגית. ייתכן שבלוטת יותרת הכליה תוסר באמצעות ניתוח הנקרא כריתת יותרת הכליה. ייתכן גם שיוסרו רקמות סרטניות מסביב ליותרת הכליה, או את בלוטות הלימפה שבאזור.
טיפול הכימותרפיה עושה שימוש בתרופות על מנת להשמיד תאים סרטניים. הטיפול הכימותרפי ניתן באמצעות גלולות או עירוי לתוך הגוף. עירוי יינתן באמצעות מחט המוחדרת לוריד או שריר. הכימותרפיה נקראת "טיפול מערכתי" שכן התרופה חודרת למחזור הדם, מתפשטת בכל אזורי הגוף והורגת תאים סרטניים המצויים בו.
טיפול בקרינה עושה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה על מנת להשמיד תאים סרטניים ולצמק גידולים. במקרה של סרטן בקליפת יותרת הכליה, הטיפול בקרינה ניתן בדרך כלל על ידי מכונה הנמצאת מחוץ לגוף (קרינה חיצונית).
הטיפול במחלה תלוי במידת התפשטותו של הגידול הסרטני, בגיל המטופל, ובמצב בריאותו הכללי. ניתן לשקול טיפול מקובל בשל יעילותו המוכחת במחקרי עבר, או לשקול השתתפות בניסוי קליני. הטיפול המקובל אינו מתאים לכל חולה, ולחלק מהטיפולים המקובלים עלולות להיות תופעות לוואי שונות. ניסויים קליניים נועדו למצוא דרכים טובות יותר לטיפול בחולי סרטן, והם מתבססים על המידע העדכני ביותר.
הטיפול שיתבצע בשלב זה הוא לרוב ניתוח להסרת הגידול הסרטני.
גם בשלב זה לרוב יתבצע ניתוח להסרת הגידול הסרטני. ניסויים קליניים בוחנים אפשרויות טיפול חדשות.
בשלב זה עשויים להתבצע אחד מהטיפולים הבאים:
1. ניתוח להסרת הגידול; ייתכן שיוסרו גם בלוטות הלימפה באזור הגידול.
2. ניסוי קליני בתחום הטיפול בקרינה
3. ניסוי קליני בכימותרפיה, במידה וניתן למדוד את היקף הגידול הסרטני באמצעות קרני רנטגן ו/או אם הגידול מייצר הורמונים.
בשלב זה ניתן לבצע את אחד מהטיפולים הבאים:
1. כימותרפיה; במסגרת ניסויים קליניים בוחנים תרופות חדשות לשימוש בטיפול הכימותרפי.
2. טיפול בקרינה לעצמות הגוף אליהן התפשט הגידול הסרטני.
3. ניתוח להסרת הגידול הסרטני מאזורי הגוף השונים אליהם הוא התפשט.
הטיפול תלוי בגורמים רבים, לרבות מיקום ההישנות והטיפול שניתן בעבר. במקרים מסוימים הסרת חלק מהגידול בניתוח עשויה לצמצם את תסמיני המחלה. ניסויים קליניים בוחנים טיפולים חדשים.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.
להמשך>>
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.
להמשך