לתרומה
חפש
מחלות סרטן
סרטן מערכת העיכול

סרטן הלבלב

עוד בנושא


מבוא

סרטן הלבלב

הגורמים לסרטן הלבלב

תסמיני המחלה

דרכי האבחון

קביעת שלב המחלה

הטיפולים בסרטן הלבלב

ניתוח

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

אימונותרפיה

טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)

פירוט הטיפול על פי שלבי המחלה

טיפול תומך (להקלת התסמינים)

רפואה משלימה ומשולבת

החלטה על הפסקת הטיפול

מעקב

מחקרים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן



מבוא

מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן הלבלב. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק מהשאלות בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. התאים מתחדשים באמצעות חלוקה מבוקרת אם התהליך תקין. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים (סרטניים).



גידול שפיר הוא גידול מקומי, שהתאים שלו אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף, אך אם הם ממשיכים להתחלק ולהתרבות, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת פלישה והתפשטות. ללא טיפול, גידול כזה עלול לפלוש לרקמות ולאיברים סמוכים ולפגוע גם בהם. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה, ושם הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים פיזור משני או גרורה.

קיימים יותר מ-100 סוגי סרטן באיברי הגוף השונים, ולכל אחד מהם שם, מהלך מחלה וטיפול הייחודיים לו.


הלבלב

הלבלב (Pancreas) הוא איבר המהווה חלק ממערכת העיכול וממוקם בין הבטן לעמוד השדרה, מעל הטבור. צורתו דומה לדג, אורכו כ-15 ס"מ ורוחבו כ-5 ס"מ. הלבלב מחולק לשלושה חלקים: ראש, גוף וזנב. ראש הלבלב ממוקם קרוב לתחילת המעי הדק (תריסריון), וזנב הלבלב נמצא ליד הטחול.




הלבלב מורכב משני סוגי תאים:

תאים אקסוקריניים המייצרים מיצי לבלב שמסייעים לגוף לעכל חלבונים ושומנים. מיצי הלבלב נעים לאורך צינור הלבלב וחודרים לתוך התריסריון - שם הם מסייעים בעיכול המזון.

תאים אנדוקריניים המייצרים אינסולין, הורמון שעוזר לשלוט בכמות הסוכר בדם, וכן הורמונים אחרים. הורמונים אלה משתחררים למחזור הדם.






סרטן הלבלב

גידול סרטני בלבלב מסווג בהתאם למיקומו בלבלב ולסוג התאים מהם הוא החל להתפתח - תאים אקסוקריניים או תאים אנדוקריניים.

רוב הגידולים הסרטניים בלבלב הם גידולים אקסוקריניים, מהם כ-95% מסוג אדנוקרצינומה דוקטלית (ductal adenocarcinoma) המתפתחת בתאים המרפדים את צינורות הלבלב.

גידולים אקסוקריניים נוספים, נפוצים פחות:

  • גידולי כיסתות (ציסטות) של שקי נוזל המצויים בלבלב.
  • סרטן של תאי בלוטה אונית (Acinar) - מוכר גם בשם ACC, ומתפתח בתאים בלוטיים המפרישים את מיצי הלבלב.
  • לימפומה - גידול סרטני של תאי הלימפה בלבלב.


גידולים נוירואנדוקריניים מתפתחים בתאים האנדוקריניים האחראים להפרשת הורמונים. הם מהווים רק כ-7% מכלל גידולי הסרטן בלבלב. גידולים אלה מכונים גם pancreatic neuroendocrine tumors (PNETs).

אבחון סוג הסרטן הוא חשוב ומשפיע על הטיפול: הטיפולים בגידולי כיסתות וסרטן מסוג ACC דומים לטיפולים בסרטן מסוג אדנוקרצינומה, וחוברת זו עוסקת בהם.

למידע נוסף על כל סוגי הגידולים, ולקבלת החוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה' ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.







הגורמים לסרטן הלבלב

הגורמים לסרטן הלבלב אינם ידועים, אך עם גורמי הסיכון למחלה נמנים:


גיל

הסיכון לחלות בסרטן הלבלב עולה עם הגיל. ברוב המקרים הוא מאובחן באנשים מבוגרים, 75% מהם בגיל 65 ומעלה. ישנם מקרים נדירים בהם מאובחן סרטן הלבלב בקרב אנשים צעירים.

עישון וטבק

עישון ולעיסת טבק נחשבים גורמי סיכון משמעותיים לחלות במחלה. הסיכון לחלות בסרטן הלבלב גבוה פי שניים בקרב אנשים מעשנים בהשוואה לאלו שמעולם לא עישנו, אך יורד כאשר אדם מפסיק לעשן.

תזונה ואלכוהול

קיימים מזונות שצריכתם בקביעות ובתדירות גבוהה משפיעה על הסיכון לחלות בסרטן הלבלב, למשל בשר אדום או מעובד, נקניקיות והמבורגרים. כך גם תזונה עשירה בשומנים וסוכרים ודלה בירקות ופירות טריים, וצריכת אלכוהול בקביעות ובכמויות גדולות, בייחוד אם מתלווה לכך עישון.

משקל גוף ופעילות גופנית

כמה מחקרים מצאו שעודף משקל וחוסר פעילות גופנית מעלים את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב.

מין

יותר גברים מאובחנים עם סרטן הלבלב מאשר נשים. ייתכן שהדבר נובע, לפחות חלקית, משימוש רב יותר במוצרי עישון אצל גברים.

מצבים בריאותיים שונים

דלקת כרונית של הלבלב: חולים בדלקת כרונית של הלבלב נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן הלבלב. הסיכון גבוה אף יותר בקרב חולים בדלקת לבלב תורשתית.

סוכרת: מחלת הסוכרת נמצאה קשורה בסיכון לחלות בסרטן הלבלב. עם זאת, מרבית חולי הסוכרת אינם מפתחים סרטן בלבלב.

זיהומים

ייתכן כי קיים קשר בין סיכון מוגבר לחלות בסרטן הלבלב ובין זיהומים שונים, כגון דלקת כבד נגיפית מסוג B. מחקרים אחרים מראים כי ייתכן שקיים קשר בין מחלות שיניים או חניכיים ובין סיכון מוגבר לסרטן לבלב, עקב הימצאות סוג מסוים של חיידק.

כמו כן, החיידק הליקובקטר פילורי (H. Pylori) הוא גורם נפוץ לזיהום באזור הבטן ולנפיחות וכיבים בדופן הקיבה. במשך הזמן זיהום זה מגביר את הסיכון לסרטן. ייתכן שקיים קשר בין כיבים בקיבה ובין סרטן הלבלב, בייחוד בקרב גברים.

היסטוריה משפחתית

רוב החולים בסרטן הלבלב אינם בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה, עם זאת בכ-5% עד 10% מהחולים ייתכן שמדובר במחלה על רקע תורשתי.

ישנם מספר שינויים גנטיים העלולים להגביר את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב:

  • מוטציה בגנים BRCA1/2, הקשורה גם לסרטן השד, השחלות והערמונית.
  • מוטציה בגן PALB2 הקשור גם לסרטן שד.
  • תסמונת סרטן המעי הגס התורשתי ללא ריבוי פוליפים (HNPCC), נקראת גם תסמונת לינץ', ונובעת לרוב ממוטציות בגנים MLH1 or MSH2.
  • תסמונת מלנומה רבת-שומות לא טיפוסית משפחתית (FAMMM) הקשורה למוטציה בגן p16/CDKN2A - מתאפיינת במספר רב של שומות בגוף ומעלה גם את הסיכון לחלות במלנומה של העור או העין.
  • דלקת לבלב תורשתית - מחלה תורשתית נדירה, שבה בני המשפחה חולים בדלקת לבלב בגלל גן PRSS1 פגום.
  • תסמונת פויץ-יגר (Peutz-Jeghers) הקשורה למוטציה בגן STK11 הגורמת לגידולים רבים (פוליפים) במערכת העיכול ולכתמים כהים על פני עור הפנים והידיים.


אם במשפחתך אובחנה המחלה ביותר מבן משפחה אחד, וקיים חשש לסיכון מוגבר לחלות במחלה על רקע תורשתי - מומלץ לפנות לרופא המשפחה לביצוע בירור גנטי.

כל מי שאובחן עם סרטן לבלב זכאי לבדיקת נוכחות מוטציה בגנים BRCA1/2 במסגרת סל הבריאות. אם זוהתה מוטציה באחד הגנים הללו בחולה, קרובי משפחה בריאים מדרגה ראשונה או שנייה המצויים בסיכון של 25% או יותר לחלות - זכאים גם הם להיבדק.

מידע מפורט בנושא גנטיקה וסרטן ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברת מודפסת - 'כל מה שרצית לדעת על גנטיקה וסרטן' ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995






תסמיני המחלה

לעיתים קרובות קשה לאבחן סרטן לבלב. הסיבה לכך היא שאין בדיקות סקר מאומתות וספציפיות שיכולות לזהות בצורה אמינה סרטן בלבלב בשלב מוקדם אצל אנשים שאינם סובלים מתסמינים. יתר על כן, לאנשים עם סרטן הלבלב אין לרוב תסמינים מזוהים בבירור בשלבים המוקדמים של המחלה. המשמעות היא שלעיתים קרובות הגידול לא מאובחן עד לשלבים מאוחרים, שבהם לא ניתן עוד לכרות אותו בניתוח או שהוא כבר התפשט מהלבלב לאיברים אחרים בגוף.

כאמור, גידול סרטני בלבלב יכול להתפתח ללא גרימת תסמינים במשך תקופה ארוכה. אם מופיעים תסמינים הם בעיקר בלתי ספציפיים. הנפוצים ביותר הם:

כאב או אי-נוחות

כאבים או אי-נוחות באזור הבטן העליונה, שלעיתים מתפשטים גם לאזור הגב. הכאב עלול להופיע לסירוגין, או להפוך לקבוע. בחלק מהמקרים ניתן להקל את הכאב בישיבה או ברכינה קדימה, אך בשכיבה הוא מחמיר.


ירידה במשקל

ללא כל סיבה ברורה.

סימני צהבת

צהבת עלולה להופיע כאשר ישנו גידול סרטני בראש הלבלב, החוסם את מעבר צינור המרה. בשל החסימה מצטברים מיצי המרה בגוף וגורמים לתסמינים, כגון הצהבת לובן העין, הצהבה של העור וגירוד, שתן בצבע צהוב כהה וצואה בהירה.

תסמינים אחרים

אובדן תיאבון, בחילות והקאות, תחושת נפיחות לאחר הארוחה, שלשול או שינויים בהרגלי היציאות, תחושת עייפות קיצונית, דיכאון, הופעת קריש דם ברגל או בריאות.

חשוב לציין כי במרבית המקרים תסמינים אילו יכולים לנבוע מסיבות שונות ולאו דווקא מגידול סרטני בלבלב, אולם אם הם אינם חולפים בתוך כמה שבועות, מומלץ לפנות לרופא המטפל לשם קבלת ייעוץ רפואי.






דרכי האבחון

רופא המשפחה יבדוק את העיניים והעור, יבצע בדיקת בילירובין (חלבון) בשתן ובדיקות דם בהתאם לצורך, ויבדוק את הבטן כדי לאתר נפיחות באזור הכבד. בהתאם לתוצאות הבדיקות יפנה אותך לבדיקות נוספות בבית החולים או לרופא מומחה. אם אותר ממצא יתבצעו כמה בדיקות כדי לקבוע את הסוג, המיקום וההיקף של הגידול שהתגלה. תוצאות הבדיקות יסייעו בקבלת ההחלטה על הטיפול המתאים ביותר עבורך.


אולטרה-סאונד של הבטן (Ultrasound)

בדיקה המשתמשת בגלי קול כדי לבחון את איברי הבטן הפנימיים, כגון הכבד, הלבלב וכיס המרה. הבדיקה אינה פולשנית, אך בדרך כלל יש להימנע מאכילה או משתייה לפחות שש שעות לפני כן. במהלך הבדיקה הנבדק שוכב על גבו ועל בטנו מורחים ג'ל מיוחד. לאחר מכן מעביר הטכנאי על פני עור הבטן מכשיר קטן (דמוי מיקרופון) המפיק גלי קול המעובדים לתמונה באמצעות מחשב. הבדיקה נמשכת דקות אחדות בלבד. לעיתים נעזרים בבדיקה זו בעת נטילת ביופסיה.


אולטרה-סאונד אנדוסקופי (EUS)

לעיתים יש צורך לבדוק את הלבלב באמצעות מכשיר אולטרה-סאונד אנדוסקופי, המאפשר לרופא לבצע בדיקת אולטרה-סאונד פנימית. הבדיקה עוזרת להעריך ממצאים בלבלב, לאמוד פלישה לאיברים סמוכים, ובמידת הצורך ליטול ביופסיה. לפני ביצוע הבדיקה יש להימנע מאכילה ומשתייה במשך שש שעות.

במהלך הבדיקה מוחדר אנדוסקופ (צינור דק וגמיש עם מתמר אולטרה-סאונד בקצהו) דרך הפה עד לקיבה ולתריסריון. המתמר מפיק גלי קול המעובדים באמצעות מחשב לתמונה המאפשרת לראות את דופן מערכת העיכול ואת האיברים הסמוכים. לפני הבדיקה תינתן זריקת טשטוש וכן יעשה שימוש בתרסיס לאלחוש (הרדמה מקומית) של הדופן האחורית של הגרון. רוב הנבדקים יכולים לחזור לביתם לאחר כמה שעות. לאחר זריקת הטשטוש אסור לנהוג במשך 24 שעות (יש לבוא לבדיקה עם מלווה).


טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

בדיקה זו היא סוג מתוחכם של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הסריקה אינה פולשנית ואינה גורמת לכאב, אך היא ממושכת יותר מצילום רנטגן רגיל, ונמשכת בין 10 ל-30 דקות. הבדיקה מצריכה שכיבה ללא תזוזה. לפני הבדיקה יש להימנע מאכילה או משתייה במשך כמה שעות. לעיתים יינתן חומר ניגודי (בזריקה או בבליעה) לפני ביצוע הבדיקה. חומר זה מאפשר לראות בבירור רב יותר אזורים מסוימים בגוף, והוא יכול לגרום לתחושת גל חום למשך דקות אחדות. חשוב ליידע את הרופא המטפל במקרה של אלרגיה ליוד או אסטמה (קצרת). לאחר ביצוע הבדיקה אפשר לחזור הביתה. לעיתים בדיקה זו משמשת גם לביצוע ביופסיה, ובמקרה זה יש צורך באשפוז ללילה בבית החולים.


הדמיית תהודה מגנטית (mri)

בדיקה MRI היא סריקה לא פולשנית של האיברים הפנימיים באמצעות תהודה מגנטית. בבדיקה נעשה שימוש בשדה מגנטי כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. במצבים מסוימים יעילות הבדיקה משתפרת כאשר ניתנת זריקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע. במהלך הבדיקה יש לשכב ללא תזוזה על מיטת הבדיקה הנמצאת בתוך מכשיר MRI-n, שנראה כמו גליל מתכת גדול, למשך כחצי שעה.

אם יש לך חרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) חשוב ליידע את הרופא. במקרה כזה ניתן לקבל תרופת הרגעה. תהליך הסריקה אינו מכאיב, אך מרעיש מאוד, וניתן לקבל אטמי אוזניים או אוזניות. אדם קרוב יוכל לארח לך לחברה בחדר הבדיקה. הגליל הוא מגנט רב- עוצמה, ולכן יבקשו ממך להסיר את כל חפצי המתכת מגופך, כגון תכשיטים, שעון, משקפיים, מכשיר שמיעה וכו׳ לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים, אינם יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.


פליטת פוזיטרונים ממוחשבת (PET-CT)

בדיקה מתקדמת המשלבת סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף. יתרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת להדגים גם אזורים קטנים אשר אינם נצפים ב-CT או תהליכים בשלבי התהוות ראשוניים.

כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים נוטים לספוג כמות רבה יותר של סוכר, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך. אחרי הזריקה יש להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. ההמתנה נעשית בחדר מיוחד באווירה שקטה ורגועה, ובמנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווה או טלפון סלולרי). לאחר מכן ייקחו אותך לחדר הסריקה ויבקשו ממך לשכב על מיטה המוקפת טבעת סריקה. הסריקה נמשכת בין חצי שעה לשעה.

בדיקה זו רגישה מאוד ויעילה באיתור רקמה גידולית במחלות ממאירות רבות, והיא מלמדת על מידת התפשטות המחלה ומכוונת את הצוות הרפואי בתכנון הטיפול. עם זאת, לא כל הגידולים קולטים את הסוכר הרדיואקטיבי, ולכן לעיתים הבדיקה אינה מאפשרת אבחון מלא.

בדיקה אנדוסקופית של דרכי המרה והלבלב (ERCP)

בדיקה המבוצעת כדי לנקז נוזלי מרה או לבצע ביופסיה. יש להימנע מאכילה ושתייה במשך שש שעות לפני הבדיקה. כדי למנוע כאבים וחוסר נוחות תינתן זריקת הרגעה לאלחוש (הרדמה מקומית) של הגרון. לאחריה יוחדר צינור גמיש ובו מברשת זעירה, שתשמש להסרת דגימת תאים לבדיקה במעבדה או כדי לטפל בתסמיני צהבת ולשחרר חסימת דרכי מרה. במקרה של חסימה, הרופא מזריק לצינור המרה יוד, המסייע לו לראות בבירור את מקום החסימה. דרך האנדוסקופ מוחדר למקום תומכן (stent) שישמור את צינור המרה פתוח ויסייע בניקוז הנוזלים.

הדמיה בתהודה מגנטית של דרכי המרה והלבלב (MRCP)

סוג של בדיקת MRI אשר מבוצע על מנת לקבל תמונה מפורטת של הלבלב, כיס המרה והכבד. יש לשכב ללא תנועה במשך 30 דקות בתוך סורק MRI.


דגימה (ביופסיה)

הליך כירורגי שבו נוטלים דגימה של רקמה או של תאים מהגידול הסרטני כדי לבחון אותם תחת מיקרוסקופ. למטופל תינתן זריקת הרדמה מקומית, ולאחריה תוחדר מחט לאזור החשוד כסרטני. לעיתים נוטלים דגימת רקמה במהלך אולטרה-סאונד אנדוסקופי, בשילוב הדמיית אולטרה-סאונד או CT המסייעת לכוון את המחט לאזור המדויק.

לעיתים קרובות קשה לבצע ביופסיות לסרטן הלבלב בגלל מיקומו. בנוסף, גידולי הלבלב הם לרוב קטנים ומפוזרים יותר מסוגים אחרים של גידולים. לפעמים הרופא מצליח להשיג דגימת רקמה, אך היא עשויה להכיל כמות קטנה מאוד של תאי גידול.


לפרוסקופיה (ניתוח זעיר פולשני)

אם בדיקות אחרות לא אישרו את האבחנה כי מדובר בגידול סרטני בלבלב, או אם מתוכנן ניתוח להסרת הגידול, מבוצעת לפרוסקופיה. הליך זה, המבוצע בניתוח קטן בהרדמה מלאה, כולל אשפוז קצר בבית החולים. הוא מאפשר לרופא לקבוע אם הגידול ניתן להסרה באמצעות ניתוח. הרופא מבצע חתך קטן (כ-2 ס"מ) בעור ובשריר מעל הטבור, ומחדיר צינורית דקה (לפרוסקופ) בעלת סיבים אופטיים לבטן. לאחר מכן תילקח ביופסיה לבדיקה מיקרוסקופית. לעיתים יוחדר גז לבטן כדי שהרופא יוכל לראות בבירור את הלבלב. הגז אינו מזיק והשפעתו תפוג בהדרגה לאחר הבדיקה.


לפרוטומיה (Laparotomy)

אם לפרוסקופיה אינה מתאימה לך, ושאר הבדיקות אינן מסייעות לרופאים לקבל אבחנה סופית, ייתכן שהרופא המטפל יחליט לבצע הליך הנקרא לפרוטומיה, בהרדמה כללית. בהליך זה מבוצע חתך פתוח של הבטן, המאפשר התבוננות בלבלב ונטילת ביופסיה לבדיקה, או הסרת הגידול, ו/או חלקים אחרים, בהתאם לצורך.

בדיקות דם

גידול סרטני בלבלב מייצר חלבון הנקרא 19-9 CA או CEA אותו ניתן לאתר בבדיקת דם. חלבון זה נקרא סמן גידול (Tumor Marker) ומדידת ריכוזו בדם מסייעת באבחון גידול סרטני בלבלב ובמעקב אחר תגובת הגידול לטיפול. עם זאת, אי אפשר להשתמש ב-19-9 CA כבדיקה היחידה לאבחון סרטן הלבלב מכיוון שרמות גבוהות שלו יכולות לנבוע גם מסיבות אחרות, כגון סרטן המעי הגס, הכבד והוושט, או ממצבים לא סרטניים, כגון דלקת הלבלב, שחמת הכבד וחסימה לא סרטנית של צינור המרה המשותף.


בדיקות גנטיות

מי שמאובחן עם סרטן לבלב יעבור בדיקה להימצאות מוטציה בגנים BRCA1/2. כמו כן, אפשר להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי הנחיצות של בדיקות נוספות, דוגמת בדיקה לאיתור איחוי בגן NTRK או בדיקת MSI-H/dMMR לאיתור חולים אשר צפויים להגיב לטיפול בתרופה ממשפחת מעכבי נקודות בקרה. בדיקות אלה נמצאות בסל הבריאות בתנאים מסוימים.

המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שיתקבלו כל תוצאות הבדיקות ועד פגישת העדכון עם הרופא. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ובמתח. מומלץ להיעזר בבני משפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מוקד תמיכה טלפוני, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת.
בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.






קביעת שלב המחלה

'שלב המחלה' (Stage) הוא מונח המתאר את היקף הגידול הסרטני ומידת התפשטותו. זיהוי הסוג הספציפי של הגידול והשלב שבו הוא מאובחן מסייע לרופא בקבלת החלטות לגבי הטיפול המתאים ביותר לחולה, והוא כלי חשוב בהערכת הסיכויים להצלחתו. ישנן שתי דרכים לתאר את השלבים של סרטן הלבלב:

  • על פי קטגוריות של כריתה כירורגית, המגדירות אם ניתן להסיר את הגידול בניתוח.
  • על פי שיטת דירוג TNM, המתאר את גודל הגידול ומיקומו.


קביעת שלב לפי קטגוריית כריתה כירורגית

גידול הניתן לניתוח (resectable)

ניתן להסיר את הגידול בניתוח כאשר הוא ממוקם רק בלבלב או מעבר לו, ובתנאי שלא התפשט לכלי דם חשובים באזור, וכאשר אין עדות לכך שהגידול התפשט לאזורים מחוץ ללבלב. הניתוח נעשה לרוב מיד לאחר האבחנה. לעיתים ניתן להמליץ על טיפול נוסף לפני הניתוח. כ-10% עד 15% מהחולים מאובחנים בשלב זה.

גידול גבולי לניתוח (borderline resectable)

קטגוריה זו מתארת גידול שעשוי להיות בלתי אפשרי או קשה מאוד להסרה בניתוח כאשר הוא מאובחן לראשונה, אך אם מצליחים לכווץ את הגידול באמצעות כימותרפיה ו/או טיפול בקרינה, ייתכן שיהיה אפשר להסיר אותו בניתוח בהמשך.

גידול מתקדם מקומי

סוג זה של סרטן הלבלב עדיין ממוקם רק באזור שמסביב ללבלב, ואין סימנים לכך שהוא התפשט לחלקים מרוחקים בגוף. עם זאת, לא ניתן להסירו בניתוח מכיוון שהוא התפשט לעורקים, ורידים או לאיברים סמוכים או קרוב אליהם. הסיכון לפגיעה באיברים אלה בזמן ניתוח גבוה מדי. כ-35% עד 40% מהחולים מאובחנים בשלב זה.


גידול גרורתי

הגידול התפשט מעבר ללבלב לאיברים אחרים, כגון הכבד, הריאות או חלקים מרוחקים של הבטן. כ-45% עד 55% מהחולים מאובחנים בשלב זה.

קביעת שלב לפי שיטת TNM

שיטה נוספת לקביעת שלב המחלה נקראת שיטת TNM. באמצעות שיטה זו ניתן לקבל מידע מפורט על היקף הגידול הסרטני:

T - מתייחס להיקף הגידול הסרטני (Tumor) ומידת התפשטותו לרקמות סמוכות, כגון כלי דם.

N - מתייחס למידת התפשטות הגידול הסרטני לבלוטות לימפה (Nodes).

M - מתייחס להתפשטות הגידול הסרטני לאזורים אחרים בגוף (סרטן שניוני או גרורתי - Metastatic).

שלב 1:

שלב מחלה מוקדם המתאר גידול סרטני שממוקם בלבלב בלבד, ללא עדות לגידול סרטני בבלוטות לימפה סמוכות או באזורים אחרים בגוף.

שלב A1: הגידול קטן מ-2 ס"מ (T1, N0, M0)

שלב B1: הגידול גדול מ-2 ס"מ (T2, N0, M0)

גידולים בשלב 1 לרוב ניתנים להסרה בניתוח.

שלב 2:

הגידול החל להתפשט מחוץ ללבלב לרקמות באיברים סמוכים, ו/או ישנם תאים סרטניים בבלוטות לימפה סמוכות ללבלב.

שלב A2: הגידול התפשט לרקמות סמוכות אך לא חדר לכלי דם או לבלוטות לימפה (T3, N0, M0)

שלב B2: הגידול חדר ל-3-1 בלוטות לימפה, אבל לא לכלי דם (T1/T2/ T3; N1; M0)

גידולים בשלב 2 ניתנים בדרך כלל להסרה בניתוח או שהם גבוליים לניתוח. לעיתים אפשר לכווץ גידול שהוא גבולי לניתוח בעזרת טיפולים שונים, על מנת שיהיה ניתן להסירו.

שלב 3:

הגידול התפשט לארבע או יותר בלוטות לימפה, אך לא לכלי דם או לאיברים מרוחקים יותר בגוף, כגון הכבד או הריאות (T1/T1/ T2/ T3, N2, M0).

או:

גידול שהתפשט לעורקים וורידים סמוכים ואולי התפשט לבלוטות לימפה אזוריות. הוא לא התפשט לחלקים אחרים בגוף (T4, כל N, M0).

גידולים בשלב 3 בדרך כלל אינם ניתנים להסרה בניתוח.

שלב 4:

הגידול התפשט לאיברים מרוחקים בגוף, כגון הכבד או הריאות. (כל T, כל N, M1). מדובר בסרטן גרורתי שאינו ניתן לניתוח.





הטיפולים בסרטן הלבלב

סוג הטיפול שיינתן לחולה תלוי בכמה גורמים: מצב בריאותו הכללית, גילו, מיקום הגידול הסרטני, היקפו ומידת התפשטותו לאזורים אחרים בגוף. הרופא המטפל יציג בפני החולה את סוגי הטיפולים האפשריים בהתאם למצבו. אפשרויות הטיפול הנוכחיות בסרטן הלבלב הן ניתוח, טיפול בקרינה, כימותרפיה, טיפול ביולוגי (ממוקד) ואימונותרפיה (פירוט על הטיפולים בהמשך).

ניתן להפנות שאלות לפורום סרטן מערכת העיכול, אשר מנוהל על ידי רופאים מומחים באתר האגודה למלחמה בסרטן.


מטרת הטיפול

אם סרטן הלבלב מאובחן בשלב מוקדם, ניתן לטפל בו בניתוח. עם זאת, רק מעט אנשים מאובחנים בשלב המוקדם ביותר של המחלה. לעיתים קרובות סרטן לבלב מאובחן בשלב מתקדם, כאשר טיפול למטרת ריפוי אינו אפשרי.

אם ניתוח אינו אפשרי, משתמשים לרוב בקרינה או בכימותרפיה, או בשניהם יחד, כדי לכווץ את הגידול, להפחית את תסמיני המחלה ולהאריך את משך החיים.

תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי, שכולל מנתחים, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים יש אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, בסוג מחלתך, בשלב שלה ובדרגה שלה.

הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או יציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם צריך להחליט איזה טיפול מתאים יותר, יש לוודא שכל אפשרויות הטיפול והשפעותיו ידועות וברורות לך. אין צורך לחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש ונוכחות של חבר קרוב או בן משפחה בפגישה עם הרופא עוזרות לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

יתרונות הטיפול וחסרונותיו

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי האפשריות, אבל, לרוב, ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם שחלה, והוא משתנה בהתאם למחלתו הראשונית ולמצבו הכללי. אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר, ככל הנראה. עם זאת יש לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות ריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט את התקדמות המחלה או לעצור אותה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו.

בנסיבות כאלו קבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. גם אם בוחרים שלא לקבל טיפול, אפשר לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא טיפול תומך או טיפול פליאטיבי.

חוות דעת רפואית נוספת

אומנם צוות רב־תחומי של מומחים יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, אבל אפשר לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו הזכות המלאה של כל אדם על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".

אם בחרת לקבל חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו.

הסכמה מדעת

לפני קבלת כל טיפול שהוא, יסביר לך הרופא על סוג הטיפול והיקפו, על מטרותיו, על יתרונותיו וחסרונותיו, על סיכונים ותופעות לוואי ועל טיפולים אפשריים אחרים. לאחר מכן הוא יבקש ממך לחתום על טופס הסכמה מדעת - הצהרה שבה מסכימים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.





ניתוח

ניתוח להסרת גידול סרטני מהלבלב הוא ניתוח מורכב אשר מתאים למטופלים בשלבים הראשונים של המחלה. מדובר בכ-20% מן החולים. לעיתים יש צורך לבצע ניתוח גם במקרים בהם הגידול חוסם את דרכי המרה או המעי הגס. במקרה זה מטרת הניתוח היא להקל את התסמינים ולא לרפא את המחלה.

טרם ביצוע הניתוח יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולהבין את היתרונות וההשלכות של ההליך הצפוי. למעשנים מומלץ להפסיק לעשן או לפחות להפחית את מספר הסיגריות, כדי להפחית את הסיכון לזיהומים וסיבוכים לאחר ניתוח.

ניתוח לבלב הוא ניתוח גדול ומורכב ומתאים רק למטופלים שמצבם הבריאותי הכללי מאפשר להם להתמודד עם הליך מורכב שכזה. חשוב לדון ביתרונות ובסיכונים עם המנתח לפני קבלת ההחלטה על טיפול זה.

במקרים מסוימים, למרות הבדיקות שבוצעו לפני הניתוח, המנתח יכול לגלות בזמן הניתוח שהגידול התפשט או שלא ניתן להסירו. במקרים אלה הניתוח לא יושלם כמתוכנן.

סוגי הניתוחים

ניתוח ע"ש וויפל (Pancreatoduodenectomy, Whipple operation) 

ניתוח זה מתאים במקרים של סרטן בראש הלבלב. בניתוח נכרת ראש הלבלב, כיס המרה, התריסריון וחלק קטן מהקיבה, ומתבצע שחזור של רציפות מערכת העיכול על ידי חיבור המעי הדק לקיבה ולצינורות המרה והלבלב. לרוב, פעולה זו מתבצעת דרך חתך גדול באמצע הבטן, אך ניתן לבצעו גם באופן לפרוסקופי (בניתוח זעיר-פולשני).

מדובר בניתוח מסובך ומורכב הנמשך 7-5 שעות ונושא עמו סיכון לסיבוכים, לרבות דליפה מחיבור האיברים המתבצע במהלך הניתוח, זיהומים, דימום, בעיה עם התרוקנות הקיבה לאחר אכילה, בעיות בעיכול מזונות מסוימים (לעיתים יש ליטול טבליות כדי לעזור בעיכול), ירידה במשקל, שינויים בהרגלי היציאות, סוכרת.



ניתוח לכריתת ראש הלבלב (Pylorus-preserving pancreato-duodenectomy - PPPD)

מדובר בסוג של ניתוח וויפל בו כורתים את ראש הלבלב, כיס המרה והתריסריון, אך לא את הקיבה.

ניתוח לכריתת חלקו המרוחק של הלבלב - גוף וזנב (Distal Pancreatecomy)

בניתוח זה מסירים את הגוף והזנב של הלבלב, ומשאירים את הראש. בדרך כלל מסירים גם את הטחול מכיוון שזנב הלבלב נמצא ממש לידו. במקרים בהם לא ניתן להסיר את הגידול הסרטני בשלמותו, המנתח יבצע מעקף של הגידול הסרטני כדי לסייע בהפחתת תסמיני המחלה (כגון צהבת). לאחר כריתת טחול יש לקבל חיסונים המגנים מפני זיהומים. חיסונים אלה ניתנים במסגרת קופת חולים.

ניתוח כריתת הלבלב (Total Pancreatectomy)

בניתוח זה מתבצעת כריתת הלבלב כולו וכן של חלק מהמעי הדק, חלק מהקיבה, צינור המרה, כיס המרה והטחול. סוג זה של ניתוח משמש לעיתים רחוקות יותר מהניתוחים האחרים, מכיוון שלא נראה שיש יתרון רב בהסרת הלבלב כולו, ויכולות להיות להליך תופעות לוואי משמעותיות.


ניתוח לפרוסקופי (Laparoscopic surgery)

במקרים מסוימים, בייחוד בניתוח לכריתת חלקו המרוחק של הלבלב (distal), ייתכן שיוצע לך ניתוח לפרוסקופי. בניתוח מסוג זה מבצעים כמה חתכים קטנים במקום חתך אחד גדול באזור הבטן. המנתח משתמש במכשיר מיוחד הקרוי לפרוסקופ לביצוע הניתוח. היתרון של ניתוח מסוג זה הוא זמן ההחלמה המהיר יחסית בהשוואה לניתוח בחתך גדול.

לאחר הניתוח

תופעות הלוואי של הניתוח כוללות חולשה, עייפות וכאבים בשבועות הראשונים לאחר ההליך. תופעות לוואי נוספות הנגרמות מהסרת הלבלב כוללות לעיתים קושי בעיכול מזון וסוכרת עקב איבוד אינסולין המיוצר בלבלב.

עירויים ונקזים

לאחר הניתוח ייתכן שיחוברו לגופך למשך זמן קצר העירויים הללו:

  • צינור עירוי נוזלים לווריד ביד או בצוואר (עירוי תוך-ורידי) לצורך מתן נוזלים עד שניתן לאכול ולשתות כרגיל. עירוי זה גם משמש לעיתים גם למתן תרופות לשיכוך כאבים.
  • צינורית דקה ועדינה המחוברת באזור הגב (אפידורל) המשמשת למתן תרופות לאלחוש (הרדמה עצבית) ולהקלת כאבים.
  • צינור הזנה לקיבה המחובר בחתך קטן בדופן הבטן ומשמש להעברת מזון עד שניתן לאכול כרגיל.
  • צינורית דקה (זונדה) המוחדרת לקיבה ולמעי דרך האף ומאפשרת להפריש נוזלים מהקיבה החוצה ולמנוע בחילות או להכניס מזון לגוף. צינורית זו מוסרת כמה ימים לאחר הניתוח.
  • צינורית קטנה (קתטר) המנקזת את השתן לשקית חיצונית. צינורית זו לרוב מוסרת לאחר כמה ימים.
  • צינוריות ניקוז מחוברות ישירות לפצע הניתוחי, כדי לנקז נוזלים, דם, מיצי מרה או נוזלים מהלבלב. לאחר שכמות הנוזלים בגוף תפחת יוסרו צינוריות הניקוז.


התמודדות עם כאב

לאחר הניתוח יינתנו לך משככי כאבים במשך כמה ימים. ישנם סוגים רבים של תרופות לשיכוך כאבים, הניתנים בהתאם לדרגת הכאב ובאמצעים שונים, כגון טבליות לבליעה, סירופ, מדבקות לעור או זריקות. בימים הראשונים לאחר הניתוח משככי כאבים ניתנים ישירות לחלל שסביב עמוד השדרה באמצעות הרדמה אפידורלית, המאלחשת את העצבים באזור הניתוח. פעולה זו נעשית לפני הניתוח: מחדירים צינורית דקה לגב, קרוב לעמוד השדרה. לקצה הצינורית מחובר מזרק עם משאבה אלקטרונית. המשאבה, המזרימה טיפול תרופתי, נמצאת בשליטתו של החולה (Patient Controlled Epidural Analgesia - PCEA). כך לחולה יש שליטה על מינון משככי הכאבים שהוא מקבל, בהתאם לרצונו.

מידע מפורט על התמודדות עם כאב ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברת מודפסת - 'כאב והטיפול בו' - ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995


תנועה

הניתוח כרוך באשפוז בבית החולים. בזמן זה חשוב לקום ולהתהלך מוקדם ככל האפשר. גם במיטה חשוב להניע את הרגליים ולבצע תרגילי נשימה סדירים בהדרכת פיזיותרפיסט או אחות.


טיפול חלופי באינסולין ואנזימים

אם בניתוח הוסר חלק מהלבלב, ייתכן כי השארית שנותרה בגוף אינה מסוגלת לייצר אינסולין, החומר המאזן את רמת הסוכר בדם. מיד לאחר הניתוח יינתן עירוי אינסולין לווריד. טיפול זה יימשך עד ששארית הלבלב שנותרה תתאושש ותשוב לייצר אותו באופן טבעי. כאשר הלבלב מוסר במלואו יש לקבל טיפול קבוע ויומיומי של זריקות אינסולין שיסייעו בשמירה על איזון רמת הסוכר בדם, כתחליף לאינסולין שהיה מיוצר באופן טבעי לפני הניתוח. ייתכן שיהיה צורך גם בטבליות המכילות אנזימי עיכול, שהיו מיוצרים באופן טבעי בלבלב ומסייעים בתהליך העיכול ובפירוק השומנים והחלבונים. מחסור באנזימים אלו גורם לבעיות עיכול (כגון שלשול או שינויים בצבע ובריח הצואה) ומקשה לשמור על המשקל, היות ומרכיבי המזון החיוניים אינם מתעכלים היטב.


ניתוחים להקלת תסמיני המחלה

ניתוח לטיפול בחסימת מעי (גסטרו-ג'גיונוסטומיה)

במקרים בהם הגידול חוסם את חלקו הראשון של המעי הדק, לא מתאפשר מעבר של מזון ונוזלים מהקיבה אל המעי. במצב זה הם מצטברים בקיבה וגורמים לבחילות ולהקאות, ולכן נדרש ניתוח מעקף הפותח את החסימה ומאפשר מעבר תקין מהקיבה למעי.

אם הניתוח אינו אפשרי, צינור מתרחב וגמיש הנקרא תומכן (סטנט) יכול לעיתים קרובות לטפל בחסימה. התומכן מוחדר לקטע המעי החסום, וכך שומר על מעבר פתוח במעי.

ניתוח לפתיחת חסימת דרכי המרה

במקרים בהם הגידול הסרטני חוסם את צינור המרה וגורם לצהבת, יבוצע ניתוח מעקף צינור מרה כדי לאפשר זרימת מיצי המרה למעי הדק. ניתוח כזה כרוך בחיבור כיס המרה, או צינור המרה, למעי הדק.






טיפול כימי (כימותרפיה)

בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות המשמידות את התאים הסרטניים. כימותרפיה היא אחת מדרכי הטיפול השכיחות ביותר בסרטן הלבלב.

טיפול כימי ניתן במקרים הבאים:

  • כימותרפיה ניאו-אדג׳ובנטית (טיפול מקדים, מסייע) ניתנת לפני ניתוח לצורך צמצום ממדי גידול שהוא גבולי לניתוח, במטרה לצמצם את הגודל שלו לצורך הסרתו. ייתכן שכימותרפיה תינתן גם במקרה של גידול הניתן לניתוח אך הוא בסיכון גבוה. מתן כימותרפיה לפני ניתוח מאפשר גם לאתר מחלה אגרסיבית וכך להימנע מניתוח חסר תוחלת.
  • כימותרפיה אדג'ובנטית (טיפול משלים) ניתנת לאחר ניתוח, כדי להפחית את הסיכון לחזרת המחלה.
  • כימותרפיה להקלת תסמיני המחלה.


טיפול כימי ניתן בטבליות לבליעה, בזריקות לווריד או בעירוי תוך-ורידי. מרבית התרופות נספגות במחזור הדם ומתפשטות בגוף. הטיפול הכימי משמיד את התאים הסרטניים בכל מקום בגוף, וניתן בדרך כלל במספר מחזורי טיפול. מספר המחזורים תלוי בתרופה שבה נעשה שימוש ובהשפעתה על המטופל. הרופא המטפל יעקוב אחר יעילות הטיפול, ובהתאם לתוצאות הבדיקות יקבע את מספר הטיפולים הדרוש.

הטיפולים ניתנים בדרך כלל בבית החולים במסגרת אשפוז או בביקור באשפוז יום. לעיתים מציעים הרופאים לחולי סרטן הלבלב להשתתף באחד המחקרים הקליניים המתנהלים כיום, כדי לשפר את תוצאות הטיפול (מידע נוסף בפרק 'מחקרים קליניים').

מידע מפורט בנושא הטיפול הכימי (כימותרפיה) ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן.
כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברת מודפסת ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995


תרופות לפני הניתוח

בדרך כלל הרופאים משתמשים בשילוב של כמה תרופות כימיות לפני ניתוח:

פולפירינוקס (FOLFIRINOX) - המורכב מחומצה פולינית - Folinic acid (לאוקובורין® - ®Leucovorin)*, ושלוש תרופות כימיות: פלואורואורציל; אירינוטקאן - Irinotecan (אירינוטקאן® - ®Irinotecan)*; אוקסליפלטין - Oxaliplatin (אלוקסטין® - ®Eloxatin)* או נאב-פקליטקסל - Nab-paclitaxel (אברקסאן® - ®Abraxane)* יחד עם גמציטאבין - Gemcitabine (גמזר® - ®Gemzar)*. 

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

תרופות לאחר הניתוח

לאחר ניתוח להסרת גידול סרטני מהלבלב יינתנו לרוב טיפולים כימיים במשך כשישה חודשים. התרופה השכיחה ביותר בה נעשה שימוש היא גמציטאבין - Gemcitabine (גמזר® - ®Gemzar)* הניתנת אחת לשבוע מדי שלושה שבועות באמצעות עירוי לווריד במשך כ-30 דקות.

תרופה נוספת בה נעשה שימוש לאחר הניתוח היא פלאורואורציל - Fluorouracil (5FU) (פלואורואורציל® - ®Fluorouracil)* אשר ניתנת בטבליות או בעירוי. בפרוטוקול המשלים הטיפול יינתן בדרך כלל בטבליות הנקראות קפציטאבין - Capecitabine (קסלודה® - ®Xeloda)*.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע על התרופות השונות. לקבלת המידע ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.


כימותרפיה לחולים בשלב מתקדם

כימותרפיה אינה יכולה לרפא סרטן לבלב גרורתי, אך היא יכולה להקל את התסמינים, להאט את התפשטות המחלה ולהאריך חיים.

בשלב זה הטיפול הכימי ניתן כתרופה בודדת או כמשלב של שתיים עד שלוש תרופות. ההחלטה על הרכב התרופות תידון בינך ובין הרופא המטפל. האפשרויות המקובלות הן:

  • גמציטאבין - התרופה יכולה להינתן גם בשילוב עם תרופה כימית אחרת, כגון קפציטאבין או נאב-פקליטקסל.
  • פולפירינוקס - לעיתים יינתן משלב תרופות זה, המורכב מחומצה פולינית ושלוש תרופות כימיות: פלואורואורציל, אירינוטקאן ואוקסליפלטין. מחקרים הראו לאחרונה כי משלב זה אכן מסייע בשליטה על התקדמות המחלה, אך מלווה בתופעות לוואי חמורות יותר, ולכן אינו מתאים לכל החולים. פולפירינוקס ניתן במחזור טיפול הנמשך שבועיים. משלב נוסף שנמצא יעיל עבור חולי סרטן לבלב בשלב מתקדם הוא משלב התרופות גמציטאבין ונאב- פקליטקסל.


בהתאם למצבו התפקודי של החולה, היקף המחלה, תפקודי הכבד ומטרות הטיפול, יחליט האונקולוג על הקו הטיפולי המתאים ביותר לחולה. ישנם משלבי תרופות נוספים שבהם ניתן לטפל במחלה, לעיתים במסגרת מחקרים קליניים (מידע מפורט יותר על מחקרים קליניים מופיע בהמשך החוברת).

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.
לסיוע ניתן לפנות למרכז המידע של האגודה: 03-5721608 דוא"ל: info@cancer.org.il


תופעות לוואי

טיפולים כימיים עלולים לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, אך רובן ניתנות לשליטה ולהתמודדות, וחשוב לזכור כי הן חולפות עם סיום הטיפולים. מומלץ לדווח על כל תופעה לצוות הרפואי והסיעודי כדי שיוכלו לסייע. להלן תופעות הלוואי העיקריות:


עמידות נמוכה לזיהומים

כימותרפיה יכולה להפחית את כמות תאי הדם הלבנים בדם ובכך לחשוף את המטופל לזיהומים. חשוב להימנע משהייה במקומות הומי אדם ולצד אנשים שחולים במחלות דלקתיות או זיהומיות, כגון שפעת או הצטננות. אם מתפתחת תחושת חולי, גם כאשר חום הגוף תקין, או אם חום הגוף עולה מעל 38 מעלות – יש לפנות בדחיפות לרופא המטפל.

בזמן קבלת הטיפול הכימי תיבדק בקביעות רמת התאים הלבנים בדמך, ויינתן לך טיפול תרופתי נגד זיהומים, אם יופיעו. בהתאם לצורך תינתן לאחר הטיפול זריקה שתפקידה לשמור על ספירת דם לבנה גבוהה.

פצעים בפה

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לפצעים ולכיבים קטנים בפה. חשוב להקפיד לבצע שטיפות פה סדירות (האחיות ידריכו אותך בבית החולים בנושא זה). מומלץ גם להשתמש במברשת שיניים בעלת סיבים רכים, המקלה את רגישות החניכיים ומונעת כאבים. רצוי להימנע ממזונות יבשים, מלוחים או חריפים מאוד. במקרה של אובדן תיאבון, ניתן להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים או להתבסס על תזונה רכה ועשירה בקלוריות.

שלשול

חלק מהתרופות עלולות להשפיע על מערכת העיכול ולגרום לשלשול במשך מספר ימים. קיים טיפול תרופתי להתמודדות עם התופעה, ורצוי לשמור על תזונה דלת סיבים, הכוללת הימנעות מצריכת לחם מלא, פסטה, פירות טריים, דגני בוקר וירקות.


בחילות והקאות

חלק מהתרופות עלולות לגרום לבחילות והקאות, שאיתן ניתן להתמודד באמצעות טיפול תרופתי מתאים. דווח לרופא או לאחות אם אינך מרגיש טוב כדי שיוכלו לסייע לך.

ניתן להתייעץ בפורום תזונה למתמודדים ומחלימים מסרטן, אשר מנוהל על ידי תזונאית קלינית מומחית, באתר האגודה למלחמה בסרטן.


נשירת שיער

ייתכן שבעקבות הטיפולים השיער יהפוך דק ודליל יותר, או שתתרחש נשירת שיער מלאה. ברוב המקרים, מדובר בתופעה זמנית, והשיער ישוב ויצמח עם סיום הטיפול.


תופעות עוריות

התרופות עלולות להשפיע על מצב העור והציפורניים, לגרום ליובש, להתקלפות ולרגישות יתר של העור בזמן חשיפה לשמש. חשוב להתכסות בבגדים מגנים וקלים, ולהשתמש במסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה. תופעות אלו צפויות להיעלם כמה שבועות לאחר סיום הטיפול.


עייפות

תחושת עייפות היא תופעת לוואי שכיחה של כימותרפיה, במיוחד לקראת סיום הטיפול ובמשך שבועות אחדים לאחר סיומו. חשוב להאט את הקצב ולנוח ככל שיידרש. עם זאת, חשוב לאזן את המנוחה עם פעילות גופנית קלה, כגון הליכות קצרות. הוכח כי פעילות גופנית מתונה תורמת לשיפור ההרגשה ולהעלאת רמת האנרגיה.

מידע מפורט על ההתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפול הכימי ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברות מודפסות העוסקות בתופעות הלוואי ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995


תחושת נימול ועקצוצים בכפות הידיים והרגליים

לעיתים כפות הידיים והרגליים עלולות להפוך אדומות, רגישות ויבשות. חלק מהתרופות גם עלולות לגרום לתחושת נימול (הירדמות) ועקצוץ. ייתכן שתתקשה לרכוס כפתורים או לבצע משימות מוטוריות עדינות דומות. תופעות אלו צפויות לחלוף בהדרגה עם סיום הטיפול.





טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני רנטגן בעלות עוצמה גבוהה המשמידות תאים סרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל הניתן לתאים הבריאים סביבם. טיפול בקרינה יכול להינתן במצבים הבאים:

  • בגידולים גבוליים לניתוח, קרינה עשויה להינתן יחד עם כימותרפיה (נקראת כימו-רדיו- תרפיה) לפני ניתוח כדי לנסות לכווץ את הגידול.
  • על מנת לנסות להפחית את הסיכון שהסרטן יחזור לאחר ניתוח. הקרינה ניתנת בדרך כלל יחד עם כימותרפיה.
  • בשילוב עם כימותרפיה כטיפול העיקרי בחולים בהם הסרטן התפשט מעבר ללבלב ואינו ניתן להסרה בניתוח.
  • כדי להקל תסמינים (כגון כאב) באנשים עם סרטן מתקדם או באנשים שמצב בריאותם הכללי אינו מאפשר טיפולים אחרים כמו ניתוח.

חשוב לציין, כי שיטת טיפול זו אינה שכיחה בקרב חולי סרטן הלבלב.


תכנון הטיפול

טיפול באמצעות קרינה הוא טיפול מורכב, שיש לתכננו היטב כדי להבטיח את יעילותו המרבית. הטיפול מתוכנן על ידי האונקולוג המטפל. לפני קבלת טיפול בקרינה תתבצע סריקת CT במהלכה יצולם האזור שאליו תכוון הקרינה. הרנטגנאי יסמן על גבי העור את אזור הטיפול בטוש סימון מיוחד או בדיו (קעקוע זעיר שאינו נמחק), כדי לוודא שהטיפול יינתן בכל פעם למיקום המדויק.

סוג הקרינה המשמש לרוב לטיפול בסרטן הלבלב נקרא קרינה חיצונית, כלומר מקור קרינה חיצוני מפנה את הקרניים לגוף. טיפול קרינתי ממקור חיצוני יכול להינתן במקרים מסוימים גם בשיטה הנקראת stereotactic body radiotherapy (SBRT). בשיטה זו ניתנת קרינה במינונים גבוהים הממוקדת לגידול בלבד.

תופעות לוואי אפשריות

הטיפול הקרינתי עלול לגרום לתופעות לוואי, כגון בחילות, הקאות, שלשולים, אובדן תיאבון, תופעות עוריות ועייפות. תופעות אלו משתנות בחומרתן מחולה לחולה, בהתאם להיקף הטיפול שניתן, ובדרך כלל חולפות בתום הטיפול. לפני הטיפול יינתן לך הסבר על תופעות הלוואי האפשריות, ובמידת הצורך טיפול תרופתי מתאים להקלה.

מידע מפורט על הטיפול בקרינה (רדיותרפיה) ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן.
כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברת מודפסת בנושא ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995






אימונותרפיה

אימונותרפיה היא שיטת טיפול נגד מחלת הסרטן, אשר מסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים, והיא מהווה סוג של טיפול ממוקד מטרה (פירוט בעמוד הבא). רוב התרופות האימונותרפיות לסרטן הלבלב עדיין נמצאות בשלב הניסויים הקליניים, אך תרופה אחת בקבוצה זו אושרה לשימוש לטיפול בסרטן לבלב:


פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)*

פמברוליזומאב היא תרופה הרותמת את מערכת החיסון של הגוף להילחם בגידול הסרטני. התרופה פועלת על ידי חסימת חלבון 1-PD המצוי על פני תאים מסוג T של מערכת החיסון, ובכך משיבה לתאי ה-T את היכולת לזהות את התאים הסרטניים ולהשמידם. טיפול זה מתאים רק לקבוצה קטנה של חולי סרטן לבלב, כאשר הגידול הוא מסוג dMMR או MSI-H. ההערכות הן שכ-2-1% מן החולים עונים להגדרה זו.

התרופה ניתנת מדי שלושה שבועות, בעירוי תוך-ורידי או באמצעות צנתר מרכזי במשך 30 דקות. תופעות לוואי אפשריות כוללות בין היתר תשישות ועייפות, בחילות והקאות, חבורות ודימומים, שלשולים, כאבי ראש וכאבי מפרקים.

לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מפורטים על אודות תרופות אימונותרפיות. לקבלת המידע ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.






טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)

טיפול ביולוגי הוא טיפול המכוון לגנים וחלבונים ספציפיים המסייעים לתאים סרטניים לצמוח. טיפול זה יכול להשפיע על סביבת הרקמה שבה גדלים תאים סרטניים או להיות מכוון לתאים הקשורים לצמיחת גידול סרטני, כמו תאי כלי דם.

לפי ההערכות, בכ-70-40% מהמקרים של סרטן הלבלב קיים ביטוי יתר לחלבון EGFR. בחולים אלה, כאשר מדובר בגידול מתקדם, ניתן לנסות טיפול בתרופה ממוקדת מטרה אחלחטיניב - Erlotinib (טרסבה® - ®Tarceva)* יחד עם כימותרפיה מסוג גמציטאבין. נכון לתאריך הוצאת חוברת זו, התרופה אינה נמצאת בסל הבריאות לסרטן לבלב.


בכ-7-4% מן החולים בסרטן לבלב נמצאה מוטציה בגנים BRCA1/2. בקבוצת חולים זו ניתן לתת את התרופה אולפאריב - Olaparib (לינפארזה® - Lynparza®)* בתנאי שהמחלה לא התקדמה לאחר לפחות ארבעה חודשים של כימותרפיה מבוססת פלטינום. תרופה זו הוכחה כמסייעת לכווץ או להאט את הצמיחה של כמה סוגי סרטן לבלב מתקדמים, אם כי עד כה לא ברור אם היא גם מאריכה חיים. נכון לתאריך הוצאת חוברת זו, התרופה אינה נמצאת בסל הבריאות לסרטן לבלב.


בפחות מ-1% של המקרים של סרטן הלבלב קיים איחוי בגנים מסוג NTRK. במקרים אלה ניתן לנסות טיפול בתרופות לרוטרקטיניב - Larotrectinib (ויטראקבי® - ®Vitrakvi)* או אנטרקטיניב Entrectinib - (רוזליטרק® - ®Rozlytrek)* שנמצאות בסל הבריאות בתנאים מסוימים.

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.






פירוט הטיפול על פי שלבי המחלה

שלב מוקדם (הגידול הסרטני בר-ניתוח)

הטיפול היעיל ביותר נגד גידול סרטני בשלב מוקדם הוא ניתוח להסרת הלבלב או חלק ממנו. זהו ניתוח מורכב, המתאים למטופלים במצב גופני טוב, ללא מחלות רקע קשות. את הניתוח ניתן לבצע כאשר הגידול אינו מתפתח במהירות ולא התפשט לאזורים אחרים בגוף. ייתכן שיינתן טיפול כימי טרום-ניתוחי על מנת להקטין את הגידול, או כדי להפחית את הסיכון להתפשטותו. לאחר הניתוח יינתן טיפול כימי במטרה להפחית את הסיכון לחזרת המחלה. במקרים מסוימים יינתן הטיפול במשולב עם טיפול קרינתי.

גידול גבולי לניתוח

במקרה של גידול שלא ברור אם הסרתו בניתוח תהיה מועילה, אפשר לטפל תחילה באמצעות כימותרפיה ניאו-אדג'ובנטית )לעיתים יחד עם טיפול בקרינה( כדי לנסות לכווץ אותו ולהקל את הסרתו בניתוח. אפשרות נוספת היא לעבור תחילה ניתוח. בשני המקרים, לאחר הניתוח יקבל המטופל טיפול כימותרפי משלים (ואולי הקרנות).

אם במהלך הניתוח יתברר שלא ניתן להסיר את כל הגידול, ייתכן שהניתוח יופסק או שיתבצע ניתוח בהיקף קטן יותר כדי להקל את התסמינים או למנוע סיבוכים, כגון חסימת דרכי המרה.


מחלה מקומית-מתקדמת (הגידול הסרטני אינו בר-ניתוח)

במצב זה יינתן טיפול כימי כדי להשתלט על התקדמות המחלה ולהקל את תסמיניה. לעיתים ניתן טיפול כימי בלבד או טיפול משולב של קרינה וכימותרפיה. אם הגידול חוסם את צינור המרה או את המעי, ניתן לבצע ניתוח מעקף או להכניס תומכן (סטנט) שיסייע בפתיחת החסימה.

גם בגידולים אלה יש מקרים בהם ניתן לבצע ניתוח לאחר מתן כימותרפיה או קרינה, או שילוב שלהם, אם בבדיקת דימות נראה שהגידול התכווץ וניתן להסירו לחלוטין בניתוח.

גידול סרטני גרורתי, מפושט או מחלה בשלב מתקדם

במצב זה המטרה העיקרית היא להקל את התסמינים ולאפשר לחולה איכות חיים טובה ככל הניתן, ולהאריך את חייו ככל הניתן. טיפול זה נקרא "טיפול תומך" או "פליאטיבי". במסגרת זו ייתכן מתן טיפול כימי כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני, החדרת תומכן )סטנט( כדי להפחית תסמיני צהבת, טיפולים בקרינה, משככי כאבים, חסימה עצבית כדי להקל על כאבים ועוד.

חזרת המחלה

הישנות מחלה לאחר כריתה של גידול בלבלב מתרחשת אצל עד 80% מהחולים בשנתיים הראשונות לאחר הכריתה. הטיפול בהישנות סרטן הלבלב תלוי במיקום הסרטן החוזר וכן בטיפול הקודם שניתן למטופל ובבריאותו הכללית. האפשרויות כוללות טיפולים שכבר הוזכרו לעיל, לרבות כימותרפיה, טיפול בקרינה, ניסויים קליניים, טיפול בכאב, ניתוח או מיקום תומכן כדי לעקוף חסימות בצינורות הלבלב או המעי הדק.






טיפול תומך (להקלת התסמינים)

במקרה שלא ניתן לנתח את הגידול הסרטני או לטפל בו באופן אחר, יוצע לך טיפול פליאטיבי (תומך/מקל) המסייע ככל הניתן בשמירה על איכות החיים. כימותרפיה, טיפול בקרינה וניתוח עשויים כולם להקל את תסמיני המחלה.

כימותרפיה פליאטיבית

התרופות הכימיות הניתנות לצורך טיפול בסרטן לבלב עשויות להינתן גם במטרה להקל את התסמינים, כדי להפחית כאב, לשפר את האנרגיה והתיאבון, ולעצור או להאט ירידה במשקל. גישה זו משמשת כאשר הסרטן התפשט ואינו ניתן לריפוי, אך ניתן לשפר את התסמינים בעזרת כימותרפיה. בקבלת החלטה על מתן כימותרפיה פליאטיבית חשוב להביא בחשבון גם את תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול ולשקול כיצד הטיפול עשוי להשפיע על איכות החיים של המטופל.

קרינה פליאטיבית

ניתן לתת טיפול בקרינה פליאטיבית לגידול הראשוני עצמו או לאתרים גרורתיים מסוימים, כדי להקל כאב ותסמינים אחרים. מדובר בדרך כלל במינונים נמוכים של קרינה ובמהלך טיפול קצר יותר מקרינה טיפולית, כך שגם תופעות הלוואי פחותות.

חסימת המעבר למעי הדק או לכיס המרה

תומכן (סטנט) - אם הגידול חוסם את המעבר למעי הדק או לכיס המרה, לעיתים ניתן להחדיר תומכן באמצעות הליך ניתוחי זעיר פולשני, על מנת לפתוח את החסימה.

ניקוז תוך-כבדי מלעורי (PTC) - אם לא ניתן להעביר תומכן לצינור המרה, קיימת אפשרות לבצע הליך ניקוז. לשם כך יהיה צורך לבצע צילום של דרכי המרה לאחר צום. לפני הצילום תינתן לך זריקה מטשטשת לאלחוש מקומי. ההליך יתבצע במחלקת הרנטגן בנוכחות רדיולוג. הרופא יחדיר מחט גמישה, דקה וארוכה לכבד, בהנחיית רנטגן, ודרכה יוזרק חומר ניגודי. לעיתים המטופלים חשים גל חום כאשר חומר זה מוחדר לגוף. החומר הניגודי יראה בבירור את האזור החסום. בתוך המחט יוחדר חוט מתכת עדין ותומכן שיפתחו את החסימה ויאפשרו לנוזלים לצאת. לפני הטיפול ולאחריו יינתן לך טיפול תרופתי למניעת זיהומים. ברוב המקרים נשארים המטופלים בבית החולים כמה ימים להשגחה.


התמודדות עם כאבים

כיום ישנם טיפולים יעילים רבים המסייעים בהקלת כאבים, כמו גם טיפול כימי וטיפול בקרינה. כדי להקל ככל הניתן, חשוב לשתף את הצוות המטפל במלוא המידע על הכאבים, עוצמתם, תדירותם, מה מקל עליהם, וכיצד הם משפיעים על תפקודך היומיומי.

מידע מפורט על התמודדות עם כאב ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברת מודפסת בנושא ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995


חסימה עצבית (באזור "מקלעת השמש")

חולי סרטן הלבלב עלולים לסבול מכאב כרוני בבטן ובגב כתוצאה מלחץ הגידול על אזור "מקלעת השמש" (רשת עצבים בצדה האחורי של הבטן). בכאבים אלו ניתן לטפל על ידי חסימה עצבית של האזור, שתמנע את הגעת אותות הכאב למוח, וכך יימנע הכאב. קיימות שתי דרכים לביצוע חסימה עצבית:

  • הזרקת חומר הרדמה (כגון אלכוהול) ישירות לעצב - ההליך ייעשה בהרדמה מקומית. חסימה זו תתבצע בהכוונה של CT המסייעת לרופא להחדיר במדויק את החומר לעצב דרך הגב.
  • חיתוך עצבי - מבוצע בהרדמה כללית, ומתבצע לרוב אם המטופל עובר ניתוח נוסף במקביל, כגון ניתוח מעקף מרתי.

לאחר הליכים אלו ייתכן שיופיעו חולשה וסחרחורות, במיוחד בשינוי מצבים של הגוף (משכיבה לישיבה ולהיפך).

אובדן תיאבון וירידה במשקל

גידול סרטני בלבלב עלול להשפיע על התיאבון ולפגוע בתהליך העיכול. אם הלבלב אינו מתפקד כראוי, ייתכן שלא יהיה ניתן לעכל כראוי את המזון. במצב זה יינתנו לך אנזימי עיכול שיסייעו לגופך להמשיך ולעכל את רכיבי המזון החיוניים. כדי להמשיך ולשמור על משקל גוף תקין, ניתן להוסיף אבקות מועשרות בחלבונים וקלוריות או להחליף ארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות. אם אין תיאבון או רצון לאכול, ישנו טיפול תרופתי (סטרואידים) המסייע בהגברת התיאבון.

מומלץ להיעזר בתזונאית של בית החולים או קופת החולים. ניתן להיעזר גם בפורום בנושא תזונה לחולי סרטן באתר האגודה באינטרנט.
מידע מפורט בנושא תזונה בעת התמודדות עם סרטן ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום את החוברת 'המלצות תזונתיות למתמודדים עם מחלת הסרטן' ומידע נוסף, בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995


תשישות ועייפות

לעיתים חולים חשים עייפות רבה וחוסר יכולת לתפקד כבעבר, כתוצאה מהמחלה, הטיפולים ותופעות הלוואי. חשוב להקשיב לגוף ולהתאים את סדר היום ליכולת הפיזית והנפשית. מחקרים מוכיחים כי ביצוע פעילות גופנית מתונה המותאמת למצבך יכול לסייע בשיפור ההרגשה הכללית ובתפקוד היומיומי.

מידע מפורט על התמודדות עם תשישות ועייפות ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברת מודפסת בנושא ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את תוכנית 'צעדים לאיכות חיים'® במרכזים רפואיים ובקהילה ברחבי הארץ. הפרויקט מעודד חולי סרטן לאמץ פעילות גופנית מתוכננת ומובנית בשגרת החיים, בליווי ובייעוץ מקצועי של פיזיותרפיסטים במימון האגודה למלחמה בסרטן. למידע נוסף ניתן לפנות בטל. 03-5721618, דוא"ל: shikum@cancer.org.il


קרישי דם

גידולים סרטניים מפריעים למאזן הכימי בגוף ולקרישיות הדם, ועלולים לגרום להופעת קרישי דם באיברים שונים בגוף. טיפולים כימיים וניתוחים עלולים אף הם להעלות את הסיכון להופעת קרישי דם. ברוב המקרים קרישי דם מופיעים בוורידי רגליים עמוקים (מצב הנקרא DVT או טרומבוזיס). הסימן הראשון הוא נפיחות ברגל, לעיתים מלווה בכאב, רגישות, נימול (הירדמות) או עקצוץ בכפות הרגליים. לעיתים הרגל מרגישה חמה למגע או משנה את צבעה (לסגול או אדום). לעיתים נדירות יותר מופיע קריש דם בריאות. במצב זה עלול להופיע כאב בחזה או בגב המחמיר בעת נשימה עמוקה, קוצר נשימה או שיעול ופליטת כיח דמי.

התפתחות קריש דם היא מצב חמור ומסכן חיים, ולכן יש חשש שהתסמינים מעידים על קריש דם - יש לדווח מיד לרופא המטפל. הטיפול שניתן במצב זה הוא טיפול תרופתי (מדלל דם). יש להקפיד על שתיית נוזלים מרובה, הליכות קצרות בהתאם ליכולות ושמירה על זרימת דם סדירה באמצעות נשימות עמוקות ותרגול שרירי הרגליים.





רפואה משלימה ומשולבת

המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים.

אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע מפורט על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, ומידע נוסף על רפואה משלימה באתר האגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברת מודפסת בנושא ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995
כמו כן ניתן להיכנס לפורום רפואה משלימה ומשולבת באתר האגודה ולהתייעץ עם מומחה בתחום.





החלטה על הפסקת הטיפול

במקרים רבים לא ניתן לרפא את סרטן הלבלב. ההחלטה מתי להפסיק את הטיפול במחלה עלולה להיות קשה, ויש לערב בכך את החולה, המשפחה והצוות המטפל.

סיום הטיפול בסרטן אין פירושו הפסקת הטיפול בחולה. טיפול פליאטיבי (תומך) יכול להינתן גם למטופלים המעדיפים להישאר בביתם וגם למטופלים הבוחרים להתאשפז בהוספיס, והוא מומלץ לאנשים בשלב מתקדם של המחלה. טיפול זה כולל את כל ההיבטים של צרכי המטופל והמשפחה, כגון ההיבטים הפיזיים (שיכוך כאבים וכו'), הפסיכולוגיים והרגשיים, והוא ניתן בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי.







מעקב

בתום הטיפולים ממשיך להתבצע מעקב אחר מצבך הרפואי בבית החולים. בתקופה זו כדאי לשוחח עם הרופא על חששות או על תופעות ותסמינים שחשת בהם במהלך פרק הזמן ששהית בביתך.






מחקרים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 2-1) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).

מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.

מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.

במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שמקבלת את הטיפול החדש הנבדק במחקר (כחלופה לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם באותה מחלה או כתוספת לטיפול הסטנדרטי).
  2. קבוצה שמקבלת את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטיפול המיטבי במחלה.

אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.


כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.

מידע מפורט על מחקרים קליניים ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברת מודפסת בנושא ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים. הוא מתעדכן באופן שוטף באתר האגודה. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. המחקרים האלה פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטלפון 03-5721608 או בדואר אלקטרוני info@cancer.org.il






התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.
להמשך





מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן





מרכז תמיכה חזקים ביחד
מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
ד"ר רוית גבע, מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול, סגנית מנהל המערך האונקולוגי למחקר, מנהלת יחידת מחקרים קליניים, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי

על הערותיה והארותיה
נובמבר 2022
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.