במחקרים שנעשו עד היום לא נמצאה עדות לכך שקרינה ממושכת בכלי רכב היברידיים או חשמליים מזיקה לנוסעים בהם מבחינה בריאותית.
קרינה היא פליטה של אנרגיה, בצורת גל ו/או חלקיקים (פוטונים) מכל מקור שהוא. הקרינה כגל, מורכבת גם משדה חשמלי וגם משדה מגנטי. המונח "קרינה אלקטרומגנטית" נוגע לשילוב בפועל של שני השדות הללו.
הספקטרום של הקרינה האלקטרומגנטית נע בין הקרינה המייננת לקרינה הבלתי מייננת. הקרינה המייננת אנרגטית יותר ומסוגלת לחולל שינויים מסוימים במבנה האטום ועקב כך גם בדנ"א ולגרום נזקים בריאותיים, לרבות העלאת ההסתברות הסטטיסטית לחלות במחלה ממאירה. קרינה בלתי מייננת, לעומת זאת, איננה מסוגלת לשנות את מבנה האטום, אבל יכולה להיבלע במולקולות מסוימות ברקמות הגוף ואף ליצור בהן חום. נזקיה הבריאותיים – אם בכלל – הם מוגבלים ביותר.
נוהגים לחלק את תדריה האופייניים של הקרינה הבלתי מייננת לכמה תחומים: תחום התדרים הנמוכים מאוד (ELF, extremely low frequencies); תחום תדרי הרדיו והמיקרוגל (radio and microwave frequencies); תחום האינפרה-אדום (IR); תחום האור הנראה (visible light); התחום האולטרה-סגול (UV) ולבסוף – תחום הלייזר. כל המכשירים החשמליים שבשימוש יום-יומי (לדוגמה מסכים למיניהם, מיקרוגל, טלפונים סלולריים), לרבות כלי רכב היברידיים וחשמליים, נמצאים בתחום תדריה של הקרינה הבלתי מייננת.
כלי רכב היברידיים וחשמליים פולטים קרינה שאפשר לסווגה בתחום ה-ELF, כלומר קרינה בתדרים נמוכים מאוד, בטווח של פחות מ-300 הרץ. המרכיב הדומיננטי מבחינת בריאות בני אדם, אם בכלל, הוא מרכיב השדות המגנטיים של קרינת ה-ELF, ועל כן לא מדובר בקרינה של ממש, אלא ב"שדות מגנטיים" הנוצרים כאשר שזרם חשמלי זורם בתווך כלשהו (חוטי מתכת, מנועים, שנאים, לוחות בקרה, גופי חימום חשמליים וכיו"ב).
הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) מגדירה חשיפה לשדות מגנטיים בתחום התדרים הנמוכים מאוד (ELF) וגם שדות אלקטרומגנטיים בתחום גלי הרדיו (RF) כ"מסרטן אפשרי". מונח זה מתייחס לרמה הנמוכה ביותר (משלוש רמות) של סיכון לתחלואה ממאירה.
ארגון הבריאות העולמי בחן באורח יסודי את המחקרים בדבר השפעות אפשריות - בריאותיות בכלל ומסרטנות בפרט - של שדות מגנטיים מרשת החשמל בתדרים נמוכים מאוד וקבע כי העדויות המדעיות לסיכון מסוג זה חלשות מכדי לקבוע תקנים לחשיפות ארוכות טווח לשדות כאלה.
בארץ, כמו בכל מדינות העולם, כלי רכב אינם מחויבים על פי חוק בקבלת היתר כלשהו בתחום הקרינה, ואין פיקוח על רמות הקרינה בכלי רכב הנמכרים בישראל.
ב-2010 בדק המשרד לאיכות הסביבה את כמות הקרינה מכמה סוגים של כלי רכב היברידיים. בהסתמך על תוצאות הבדיקה, המשרד פרסם עמדה לפיה אי אפשר לקבוע כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. ככל הידוע למשרד להגנת הסביבה, אין בעולם מדינה המטילה מגבלות על שימוש בכלי רכב חשמליים או היברידיים, וזאת בדומה למגוון המכשירים החשמליים המצויים בשימוש האדם (כגון מכונות כביסה וייבוש, שואבי אבק, מזגנים, מכונות גילוח, מקדחות חשמליות וכדומה).
ב-2014 התפרסם מחקר שהאיחוד האירופי מימן ומכון בלתי תלוי ביצע, אשר בחן את הקרינה האלקטרומגנטית ב-11 מכוניות מסוגים שונים (בנזין, דיזל, היברידי, חשמלי). מתוצאות המחקר עולה כי החשיפות במכוניות חשמליות נותרו הרבה מתחת למגבלות שהוועדה הבין-לאומית להגנה מקרינה לא מייננת (ICNIRP) הגדירה. החוקרים דיווחו על חשיפות מרביות בהיקף של 20% בלבד ממגבלות ICNIRP בכלי רכב חשמליים.
יצוין כי החשיפה הגבוהה ביותר במכוניות חשמליות נמדדה ברצפת המכונית מתחת למושב של הנוסע הקדמי, סמוך לסוללה. במכוניות היברידיות העוצמה הגבוהה נמדדה על רצפת הנוסעים במושב האחורי. בסך הכול רמת הקרינה המרבית שנמדדה עמדה על 17.8% מסף החשיפה המומלצת.
הערכים שנמדדו גבוה יותר בחלל המכוניות, ורחוק יותר מהמנוע, היו נמוכים יותר. החוקרים דיווחו כי רמות החשיפה הקרובות לראש הנהג ולנוסעים אינן עולות על 2% ממגבלות ICNIRP. המחקר האירופי מסכם כי אנו יכולים להרגיש בטוחים בכל הנוגע לחשיפות לשדות מגנטיים במהלך שימוש במכוניות היברידיות וחשמליות.
קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת בכלל, ושדות מגנטיים מרשת החשמל בפרט, מצויים כמעט בכל המכשירים הסובבים אותנו. עד היום לא נמצאה במחקרים עדות לכך שקרינה בחשיפה ממושכת בכלי רכב היברידיים או חשמליים מזיקה לנוסעים בהם מבחינה בריאותית.