מבוא
מהו סרטן?
הקיבה
סוגים של סרטן הקיבה
הגורמים לסרטן הקיבה
תסמיני המחלה
דרכי האבחון
קביעת שלב המחלה
דירוג המחלה
תכנון הטיפול
ניתוח
טיפול כימי (כימותרפיה)
טיפולים נוספים
מעקב
מחקרים וניסויים קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן הקיבה. אנו מקווים שהחוברת תוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.
חזרה למעלה >>
איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה הפוגעת בתאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה זה מזה, אבל רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקה זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.
הקיבה היא איבר שרירי דמוי שק, הממוקם בין החלק התחתון של הוושט לתחילת המעי. לאחר הבליעה, המזון יורד דרך הוושט לתוך הקיבה.
1. מוקוזה - השכבה הפנימית ביותר, מכילה בלוטות המייצרות חומצות ואנזימים המסייעים לעיכול ומגנים על דופן הקיבה מפני החומציות המאפיינת אותה.
2. סאבמוקוזה - השכבה השנייה.
3. שכבת שריר.
4. סרוזה - השכבה החיצונית ביותר, בנויה כקרום קשיח למדי.
הקיבה מחוברת גם למערכת הלימפה, המסייעת להגן על הגוף מפני זיהומים. סרטן הקיבה עשוי להתפשט אל בלוטות הלימפה הסמוכות לקיבה. כאשר מבוצע ניתוח להסרת גידול סרטני מהקיבה, יסיר המנתח לרוב גם חלק מבלוטות הלימפה.
רוב סוגי סרטן הקיבה מתחילים בתאים הבלוטיים של שכבת המוקוזה של הקיבה, ומכונים אדנוקרצינומה, ובהם נתמקד בחוברת זו.
סוגים נפוצים פחות של סרטן הקיבה:
סרקומות של הרקמות הרכות, לרבות Gastro-Intestinal Stromal Tumors) GIST) - סרקומה שמקורה ברקמת החיבור בקיבה.
לימפומה - לימפומות הן סוגי סרטן של המערכת הלימפטית בגוף (המערכת החיסונית הלוחמת בזיהומים). הסוג העיקרי המשפיע על הקיבה נקרא MALT (המוכר גם כמלטומה).
קרצינואיד - גידול של תאים המפרישים הורמונים (תאים נוירואנדוקריניים).
הבדיקות והטיפולים לסוגי סרטן אלה שונים מהבדיקות והטיפולים המקובלים לאדנוקרצינומה.
הגורמים לסרטן הקיבה אינם ידועים. משערים כי מרבית המקרים של סרטן קיבה מסוג דנוקרצינומה מתפתחים בשל שילוב של גורמי סיכון שונים. סרטן הקיבה אינו מחלה מידבקת. עם גורמי הסיכון למחלה נמנים:
שכיחותו של סרטן הקיבה בגברים גבוהה לעומת שכיחות המחלה בקרב נשים.
הסיכון לפתח סרטן קיבה עולה עם הגיל: רוב מקרי סרטן הקיבה מתפתחים בקרב אנשים בני 50 ומעלה.
זיהום נפוץ בקיבה הגורם לדלקת בדופן הקיבה. דלקת כזו לאורך זמן עשויה להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן בקיבה. ניתן לטפל בדלקת עם הופעת התסמינים.
תזונה דלה בפירות ובירקות או עשירה במלחים, במאכלים מעושנים וכבושים ובבשרים מעובדים, עלולה להגביר את הסיכון לפתח סרטן קיבה.
ככל שמשך העישון ארוך יותר וכמות הסיגריות רבה יותר, כך גדל הסיכון של המעשן לחלות בסרטן הקיבה. עם הפסקת העישון, פוחת הסיכון לחלות בסרטן הקיבה.
מחקרים מראים כי אנשים בעלי עודף משקל נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן קיבה.
בעיות כמו ריפלוקס ממושך (זרימה חוזרת של תכולה חומצית של תוכן הקיבה לוושט) או מחלות הגורמות לשינויים בדופן הקיבה, עלולות להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן קיבה. מצבים הגורמים לרמות חומציות נמוכות מהרגיל בקיבה, כגון דלקת קיבה ניוונית (Atrophic gastritis) ואנמיה ממאירה, הקשורה לשינויים ברירית הקיבה, עלולים להעלות במידת מה את הסיכון לחלות בסרטן קיבה.
אדם שאחד מבני משפחתו מקרבה ראשונה - אח, אחות או הורה - חלה בסרטן קיבה, נמצא בסיכון מוגבר לחלות גם הוא. ייתכן שהסיבה לכך היא שבני משפחה מקרבה ראשונה חולקים את אותם גורמי סיכון לסרטן קיבה, כגון תזונה לקויה או דלקת בקיבה הנגרמת מהחיידק הליקובקטר פילורי. הסיבה יכולה גם להיות פגם גנטי שבני המשפחה חולקים.
ישנן משפחות שבהן קיים גן פגום, המגביר את הסיכון לחלות בסרטן הקיבה. הסבירות לכך גבוהה יותר בקרב משפחות שבהן שני אנשים או יותר מצד אחד של המשפחה חולים, במיוחד אם הסרטן מתפתח לפני גיל 50.
התסמינים המוקדמים של סרטן הקיבה דומים לתסמינים של כמה תופעות אחרות, וכוללים:
תסמינים אפשריים נוספים: כאב בבטן העליונה; ירידה במשקל; קשיי בליעה; דם בצואה או צואה שחורה; תחושת עייפות ולעתים תחושת קוצר נשימה עקב אנמיה (חוסר בכדוריות דם אדומות בדם).
ייתכן שהגורם לתסמינים אלה אינו סרטן הקיבה, אך עם הופעתם חשוב לפנות לרופא לשם בדיקה. אם הנך בן 55 או יותר וסובל מקלקול קיבה או כאבים בבטן העליונה שאינם חולפים, בקש מהרופא הפניה לאנדוסקופיה (בדיקה לגילוי מוקדם של גידולים סרטניים, כיבים ופוליפים במערכת העיכול).
האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה שלך. לאחר בדיקה יחליט הרופא אם להפנות אותך לצילומי רנטגן או לבדיקת רופא מומחה - גסטרואנטרולוג.
הרופא בבית החולים יבחן את ההיסטוריה הרפואית שלך ויערוך בדיקה גופנית. קרוב לוודאי שתילקח ממך דגימת דם, על מנת לבדוק את בריאותך הכללית ולברר אם אתה סובל מאנמיה. ייתכן שתתבקש להביא עמך דגימת צואה לשם בדיקת דם סמוי בצואה.
על מנת לבדוק את הקיבה באופן מקיף, סביר שהרופא שלך ישלח אותך לאנדוסקופיה.
אנדוסקופיה (מכונה גם גסטרוסקופיה) היא הבדיקה הנפוצה ביותר לאבחון סרטן בקיבה. לפני ביצוע אנדוסקופיה יש לרוקן את הקיבה, ועל כן יהיה עליך להימנע מאכילה ומשתייה במשך שש שעות לפחות לפני ביצוע הבדיקה. בזמן הבדיקה תתבקש לשכב על הצד על ספת הבדיקה, והרופא או האחות יזריקו לך חומר הרגעה (בדרך כלל לווריד בזרוע) שיגרום לך תחושת נמנום ויקטין את אי הנעימות הכרוכה בבדיקה. לעתים יותז גם תרסיס הרדמה מקומי לחלק האחורי של הגרון.
הרופא יחדיר דרך הגרון אל תוך המעי צינורית גמישה, דקה וארוכה, אשר בקצה שלה מצלמה זעירה שתשלח תמונות חזרה למסך שבו מתבונן הרופא.
אנדוסקופיה אורכת כ־10 דקות. בדיקה זו אינה מכאיבה, אולם עלולה להיות כרוכה בחוסר נוחות. ההשפעה של זריקת ההרגעה חולפת בתוך כמה שעות, ואז תוכל לשוב לביתך. אם הותז תרסיס הרדמה לגרונך, יהיה עליך להמתין עד להתפוגגות תחושת הנמנום לפני שתוכל לאכול או לשתות. דאג לאדם נוסף שילווה אותך לבדיקה ויוכל להסיע אותך הביתה. לעתים ישנם כאבים בגרון לאחר האנדוסקופיה. זוהי תופעה נורמלית, ולרוב הכאב נעלם בתוך ימים אחדים.
יכול להיות שבמהלך האנדוסקופיה ייקח הרופא דגימות רקמה קטנות מאזורים שונים במעי ובקיבה. הרקמות יישלחו לבדיקת ביופסיה, שמטרתה לאתר תאים סרטניים.
אם הביופסיה תאשר כי אתה סובל מסרטן הקיבה, יבקש הרופא לערוך בדיקות נוספות על מנת לבדוק אם הסרטן התפשט אל מחוץ לקיבה.
בדיקה זו דומה לאנדוסקופיה, כשבקצה הצינורית מוצמד מכשיר אולטרסאונד המאפשר לקבל תמונת מסך של הקיבה ושל האזורים המקיפים אותה, באמצעות גלי קול. באמצעות בדיקה זו ניתן לראות אם הסרטן התפשט לקיר הקיבה, לבלוטות הלימפה או לרקמות סמוכות. כמו כן, האולטרסאונד מסייע לרופא להגיע לאזור בקיבה שממנו הוא מעוניין לקחת דגימות לביופסיה.
סריקת CT היא למעשה סדרה של צילומי רנטגן, המרכיבים תמונה תלת־ממדית של איברי הגוף הפנימיים. מטרת הבדיקה היא לאתר את מיקומו המדויק של הגידול ולראות אם הוא התפשט לחלקים נוספים בגוף, כלומר הערכת השלב בו נמצא הגידול. הסריקה נמשכת בין 10 דקות ל-30 דקות ואינה מכאיבה. בסריקות CT נעשה שימוש בקרינה, אך הסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כארבע שעות לפני הבדיקה. לעתים יש צורך להשתמש בחומר ניגוד כדי לשפר את איכות ההדמיה. הדבר ייעשה באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד בזרועך או באמצעות משקה המכיל חומר ניגוד שתתבקש לשתות. חומר זה עלול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך דקות אחדות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, אתה עשוי לסבול מתגובה חמורה יותר, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה.
בדיקה מתקדמת המשלבת סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף. יתרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת להדגים גם אזורים קטנים אשר אינם נצפים ב-CT או תהליכים בשלבי התהוות ראשונים.
כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים נוטים לספוג כמות רבה יותר של סוכר, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך. אחרי הזריקה תתבקש להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. ההמתנה נעשית בחדר מיוחד באווירה שקטה ורגועה, תוך מנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווים או טלפון סלולרי). לאחר מכן תילקח לחדר הסריקה ותתבקש לשכב על מיטה המוקפת טבעת סריקה. בדיקה זו רגישה מאוד ויעילה באיתור רקמה גידולית במחלות ממאירות רבות, והיא מלמדת על מידת התפשטות המחלה ומכוונת את הצוות הרפואי בתכנון הטיפול. הבדיקה אינה מתאימה לכל הגידולים.
ניתוח קטן שמתבצע בהרדמה כללית, ולעתים מצריך אשפוז ללילה אחד בבית החולים. לצורך הליך זה יעשה המנתח חתך באורך שני סנטימטרים בעור ובשריר הבטן, ויחדיר דרכו צינורית דקה (לפרוסקופ) שבקצה שלה מצלמת וידאו זעירה. המנתח נעזר בלפרוסקופ על מנת להתבונן בחלל הבטן ובאיברים הסמוכים. לעתים יעשה המנתח חתכים נוספים, על מנת לבחון זוויות שונות בבטן, וייתכן כי ייקח ביופסיות לבדיקת נוכחות תאים סרטניים. במהלך הבדיקה יוחדר לחלל הבטן גז, על מנת לשפר את מהלך הבדיקה. הדבר עלול לגרום לך בהמשך לתחושת מלאות או לכאב בכתף, שיחלפו בתוך יום-יומיים. ניתן להקל תחושות אלה באמצעות הליכה ושתיית מים עם נענע. בתום ההליך יסגור המנתח את אזור החתך בתפר אחד או שניים. ברגע שהשפעת ההרדמה תפוג תוכל לקום ממיטתך.
בבדיקה זו נעשה שימוש בגלי קול, על מנת לקבל תמונה תלת־ממדית של איברי הבטן הפנימיים. הבדיקה אורכת דקות אחדות. לאחר שתשכב בנוחות על גבך יימרח ג׳ל על בטנך והטכנאי או הרופא יסרקו יעברו על גבי הבטן עם מכשיר קטן המייצר גלי קול. גלי הקול יתורגמו לתמונה שתוצג על צג המחשב, וכך ניתן יהיה לראות אם התאים הסרטניים התפשטו לקיר הקיבה, לבלוטות הלימפה או לרקמות סמוכות.
'שלב המחלה' הוא מונח שבו משתמשים לתיאור היקף הגידול הסרטני ומידת התפשטותו. קביעת היקף המחלה ודרגתה מסייעת לרופאים להחליט על הטיפול המתאים ביותר. ניתן לקבוע את השלב המדויק שבו נמצא הסרטן, רק לאחר ניתוח להסרת הגידול. ישנן שתי דרכים עיקריות לקביעת שלב הסרטן: מערכת TNM והשיטה המספרית.
מערכת קביעת השלבים הנפוצה ביותר לסרטן קיבה נקראת מערכת TNM:
Tumor) - T) - מציין את גודל הגידול ונע בין 4-0, בהתאם לגודל הגידול ולמידת התפשטותו.Nodes) - N) - מציין את בלוטות הלימפה הסמוכות ואם יש בהן תאים סרטניים או לא, ונע בין 3-0, בהתאם לכמות בלוטות הלימפה הנגועות.
Metastatic cancer) - M) - מציין הימצאות גרורות. מורה אם הסרטן התפשט לאיברים אחרים בגוף (=1M) או לא (=0M).
שיטה זו מתארת את השלב של סרטן הקיבה בטווח המספרים 4-1:
שלב 1 - הסרטן מופיע רק בדופן הקיבה (בשכבת רירית הקיבה, המוקוזה) וייתכן כי התפשט לבלוטת לימפה או שתיים, או שהסרטן התפשט לשכבת השריר של הקיבה אך אין סרטן בבלוטות הלימפה.
שלב 2 - הסרטן מופיע בדופן הקיבה (בשכבת רירית הקיבה) והתפשט לשלוש בלוטות לימפה לפחות, או שהסרטן חדר לשכבת השריר והתפשט ל־1-6 בלוטות לימפה, או שהסרטן הגיע לשכבה החיצונית של הקיבה (סרוזה) ובלוטת לימפה אחת או שתיים נגועות, או שהסרטן התפשט דרך קיר הקיבה אך לא חדר לרקמות סמוכות ולא התפשט לבלוטות הלימפה.
שלב 3 - סרטן קיבה מקומי מתקדם. הסרטן חדר לשכבת השריר והתפשט לשבע בלוטות לימפה או יותר, או שהסרטן חדר לשכבה החיצונית של הקיבה (סרוזה) והתפשט לשלוש בלוטות לימפה או יותר, או שהסרטן חדר דרך קיר הקיבה והתפשט לבלוטות לימפה או לרקמות סמוכות כגון הכבד, הוושט או קיר הקיבה.
שלב 4 - סרטן קיבה גרורתי. הסרטן התפשט אל מחוץ לקיבה לאיברים אחרים בגוף, כגון הריאות או העצמות.
הדירוג מתייחס לאופן שבו תאי הסרטן נראים מבעד למיקרוסקופ בהשוואה לתאים נורמליים. קביעת הדירוג מסייעת לרופא להחליט אם תזדקק לטיפול נוסף לאחר הניתוח:
דרגה 1 (דרגה נמוכה) - תאי הגידול הסרטני דומים למדי לתאים רגילים (עברו התמיינות גבוהה), נוטים לגדול באטיות ובעלי נטייה נמוכה להתפשט.
דרגה 2 (דרגה מתונה) - תאי הגידול שונים מעט מתאים רגילים ומתחלקים במהירות גדולה במקצת.
דרגה 3 (דרגה גבוהה) - תאי הגידול הסרטני שונים מאוד מתאים רגילים ונוטים להתחלק במהירות.
הטיפול בסרטן הקיבה כולל ניתוח וטיפול כימי (כימותרפיה), ולעתים טיפול בקרינה (רדיותרפיה) או טיפול מכוונן (ממוקד מטרה). הבחירה בטיפול המתאים לך תלויה במיקום הגידול ובגודלו, בשאלה אם התפשט לאיברים סמוכים, וכן בגילך ובמצב בריאותך הכללי. בחלק מהמקרים ניתן טיפול מסוג אחד ובחלק מהם ניתן שילוב של כמה סוגי טיפול. הטיפול שיינתן לך יותאם לשלב מחלתך, למצב בריאותך הכללי ולהעדפותיך האישיות.
אם יוחלט כי שני סוגי טיפול יעילים באותה מידה לסוג המחלה שלך ולשלב שבו היא נמצאת, רופאיך עשויים להציע לך לבחור אחד משניהם. לעתים אנשים מתקשים לקבל החלטה מורכבת שכזו. ודא שיש בידיך את כל המידע על אפשרויות הטיפול המוצעות לך, במה הן כרוכות ומה הן תופעות הלוואי העלולות להופיע, וכך תוכל להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך.
ברוב המרכזים הרפואיים תתכנס קבוצה של רופאים מומחים ואנשי צוות לדון במצבך, על מנת להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך. קבוצה זו כוללת: מנתח המתמחה בקיבה ובסרטן של מערכת העיכול, אונקולוג רפואי ואונקולוג מומחה לקרינה, אחות מומחית, תזונאי, רדיולוג ומומחה לפתולוגיה. לאחר המפגש עם המומחים ידון עמך הרופא שלך באפשרויות הטיפול ותוכלו להחליט יחד מהו הטיפול המיטבי עבורך.
חולים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי האפשריות, אך לרוב ניתן לשלוט בהן באמצעות תרופות. סוג הטיפול יכול להיבחר מסיבות שונות, והיתרונות האפשריים תלויים במצבך האישי.
טיפול בניתוח נועד לנסות לרפא את סרטן הקיבה. רוב החולים יזדקקו גם לכימותרפיה, שעשויה להיות אינטנסיבית. המנתח יסביר לך את היתרונות והחסרונות של הניתוח ומהי מידת ההצלחה הצפויה עבורך.
אם הסרטן מתקדם מאוד והתפשט לאזורים אחרים בגוף, כמו הריאות או העצמות, הטיפול ינסה לשלוט בו. כמו כן, הטיפול יכול לסייע בהפחתת התסמינים ולהאריך את תוחלת החיים או לשפר את איכותם.
אם הוצע לך טיפול שמטרתו לרפא את הסרטן, ההחלטה אם לקבלו אמורה להיות קלה יחסית. לעומת זאת, אם מטרת הטיפול היא לשלוט במחלה לתקופה מסוימת, ייתכן שתתקשה לקבל החלטה. במקרה כזה מומלץ להתייעץ בנושא עם הרופא והאחות המטפלים בך. אם תחליט שלא לקבל טיפול, עדיין תהיה זכאי לקבלת טיפול תומך (פליאטיבי), בתרופות שישלטו בתסמיני המחלה.
הצוות המטפל בך נעזר בקווים מנחים לאומיים על מנת להחליט על הטיפול המיטבי עבורך. עם זאת, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. תוכל לפנות לשם כך למומחה נוסף, אם תרגיש שהדבר יועיל לך. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם אכן תפנה לקבלת חוות דעת נוספת, מומלץ שתצטייד ברשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, על מנת להבטיח שתזכור להעלות בשיחה את כל הנושאים שמטרידים אותך.
לאחר שייבחר טיפול כלשהו, יסביר לך הרופא מהי מטרתו. בדרך כלל תתבקש לחתום על טופס שבו אתה מאשר לצוות בית החולים להעניק לך את הטיפול. לא יינתן לך כל טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני שתחתום על הטופס עליך לקבל את מלוא המידע, כולל סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו; יתרונותיו וחסרונותיו; הסיכונים הטמונים בו ותופעות הלוואי הצפויות, וכן מידע לגבי טיפולים זמינים אחרים.
אם אינך מבין את הנאמר לך, עדכן את הצוות כדי שתוכל לקבל הסבר חוזר. זכור לשאול את כל השאלות בכל נושא שאינו ברור לך דיו. ייתכן שתמצא לנכון לדון ביתרונות ובחסרונות שבכל אפשרות עם הרופא המטפל בך. אם יש לך שאלות כלשהן - אל תהסס להציג אותן. תוכל להכין רשימת שאלות ותוכל גם לבוא לשיחה עם הרופא בלוויית חבר קרוב או בן משפחה.
ניתוח הוא טיפול יעיל נגד סרטן הקיבה, בעיקר כשהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם. גם במקרים שבהם הגידול התפשט לאזורים הסמוכים לקיבה, ייתכן שיהיה אפשרי להסירו בניתוח - אך במקרים אלה מדובר בניתוח גדול, ולא כל חולה נמצא במצב פיזי טוב מספיק בשביל לעבור אותו. רוב האנשים נזקקים לטיפול כימי בנוסף לניתוח, אך ייתכן שתעבור ניתוח בלבד - בעיקר אם המחלה אובחנה בשלב המוקדם ביותר, או במקרים שבהם ניתוח בשילוב עם כימותרפיה נחשב לטיפול אגרסיבי מדי עבור החולה.
כיום נהוג שחולים אשר בבדיקות המקדימות לא נראה פיזור המחלה לבלוטות הלימפה יופנו ישירות לניתוח, ולהיפך, חולים אשר קיים לגביהם חשד לפיזור לבלוטות יקבלו טיפול כימי מקדים לניתוח.
סוג הניתוח תלוי במיקום הגידול בקיבה ובגודלו: ייתכן שיהיה צורך בהסרת הקיבה כולה או חלק ממנה, לרבות רקמה בריאה סביב הגידול, על מנת לוודא כי לא נותרו תאים סרטניים. כמו כן, בניתוח יוסרו בלוטות הלימפה הסמוכות לקיבה, ולעתים גם החלק התחתון של הוושט, החלק העליון של התריסריון, הטחול או חלק מהלבלב.
ניתוח להסרת חלק מהקיבה
לעתים ניתן לבצע כריתה חלקית בלבד ולשמר חלק מהקיבה. הדבר תלוי בגודל הגידול ובמיקומו. אם הסרטן ממוקם בחלק התחתון של הקיבה, ליד המעי הקטן, יסיר המנתח את החלק התחתון של הקיבה ויתפור את התריסריון, כך שתתקבל קיבה קטנה יותר. זהו ניתוח פחות מומלץ כיום, ובמרבית המקרים תבוצע כריתה שלמה של הקיבה.
ניתוח להסרת הקיבה כולה
כאשר הסרטן ממוקם בחלק העליון של הקיבה או במרכזה, יידרש בדרך כלל ניתוח לכריתה מלאה של הקיבה. במקרה כזה יחבר המנתח את החלק התחתון של הוושט למעי הדק, לשם יצירת שק קטן שיכול לתפקד על תקן קיבה.
ניתוח לפרוסקופיה
במקרים מסוימים ניתן לבצע ניתוח לפרוסקופיה כדי לכרות את הקיבה כולה או חלק ממנה. בניתוח מסוג זה מבצעים כמה חתכים קטנים בבטן (במקום חתך אחד גדול), ודרכם מחדירים לפרוסקופ המסייע למנתח להתבונן בחלל הבטן ולנתח.
בדרך כלל ניתוח לפרוסקופיה כולל שלושה חתכים קטנים עבור המכשור, ואחד גדול יותר - המשמש להוצאת הקיבה. זמן ההחלמה בניתוח מסוג זה עשוי להיות מהיר יותר, אבל הדבר טרם הוכח בניסויים קליניים. ניתוח לפרוסקופיה חייב להתבצע בידי מנתחים שעברו הכשרה מיוחדת וצברו ניסיון בשיטה זו.
טיפולים להסרת חסימה בקיבה
לעתים הסרטן עלול לגרום לחסימה המונעת ממזון לעבור למעיים. במקרה כזה האפשרויות הטיפוליות לפתיחת החסימה כוללות טיפול כימי, טיפול בקרינה או פעולה חודרנית אחרת, שיכולה לכלול אחת מהפעולות שלהלן:
ניתוח להסרת חסימה בקיבה עשוי לעתים קרובות להקל את התסמינים, אך אינו מרפא את הסרטן.
ניתוח להסרת הקיבה או חלק ממנה נחשב לניתוח גדול. ימים אחדים עד שבועיים לפני הניתוח תתבקש לבצע בדיקות, על מנת לוודא כי אתה כשיר לעמוד בו מבחינה גופנית וכי הוא אינו מסוכן לך. בין היתר, תתבקש לעבור בדיקות לב וריאות. אם אתה סובל מבעיות אכילה וירדת במשקל, ייתכן שתזדקק לתמיכה תזונתית כדי שתהיה מוכן יותר לניתוח. אם אתה מעשן, רצוי שתפחית את כמות הסיגריות או תחדל לגמרי מעישון לפני הניתוח, על מנת להקטין את הסיכונים לסיבוכים לאחר הניתוח.
תתבקש להיות בצום מהלילה שלפני הניתוח ועד לאחר הניתוח. לפני הניתוח תתבקש להתקלח וייתכן שיורו לך לגרוב גרביים אלסטיים מיוחדים. הגרביים נועדו למניעת היווצרות קרישי דם ברגליך בזמן הניתוח או לאחריו.
במקרים רבים תועבר לאחר הניתוח ליחידה לטיפול נמרץ או ליחידת התאוששות אחרת. זו השגרה בחלק גדול מבתי החולים, ואין פירוש הדבר שהניתוח שלך השתבש או שהיו סיבוכים. קרוב לוודאי שבתחילה תצטרך להיעזר במסכת חמצן כדי שתוכל לנשום בקלות רבה יותר. זמן קצר לאחר הניתוח יעודדו אותך האחיות לקום ולהתהלך. זהו חלק חיוני ביותר מתהליך ההחלמה שלך, כי כך תוכל להפחית את הסיכון לבעיות כמו דלקת ריאות או היווצרות קרישי דם. אם תצטרך להישאר מרותק למיטה, יורו לך האחיות להזיז את הרגליים לעתים קרובות ולתרגל נשימות עמוקות. אחות או פיזיותרפיסט יכולים לעזור לך לבצע זאת. בזמן האשפוז ייתכן מאוד שתקבל זריקות שמטרתן למנוע היווצרות קרישי דם.
לאחר הניתוח ייתכן שתהיה מחובר לזמן קצר לחלק מההתקנים הבאים:
נקז - צינור שיוצא מאזור הפצע, מסייע במניעה של הצטברות נוזלים ומאפשר לפצע להחלים כהלכה.
בדרך כלל ב-48-24 השעות שלאחר הניתוח לא תוכל לשתות. לאחר שתשוב לשתות, תקבל תחילה מזונות קלים ולאחר מכן תקבל מזון רגיל במנות קטנות. הדבר נועד לאפשר זמן החלמה לחיבורים החדשים שנוצרו במעיים שלך במהלך הניתוח. ייתכן שיחברו לך צינור הזנה שדרכו תקבל מזון נוזלי למשך כמה ימים עד שתוכל לאכול כראוי. חלק מהאנשים ישובו לביתם כשהם עדיין מחוברים לצינור ההזנה, על מנת לוודא שיעלו במשקל לאחר הטיפול.
קיימות דרכים יעילות לשליטה בכאב לאחר ניתוח, ולהקלתו. בימים הראשונים תזדקק לתרופות משככות כאבים, אשר יינתנו לך באמצעות עירוי לווריד או דרך הפה.
משככי כאבים בעירוי לווריד ניתנים באמצעות מזרק המחובר למשאבה חשמלית, וכך מתאפשר מתן רציף שלהם. ניתן לווסת את המכונה כך שתזרים באופן רציף מינון קבוע של משכך כאבים. ייתכן שתקבל גם שלט ידני עם כפתור שעליו תוכל ללחוץ בכל פעם שיהיו לך כאבים. השלט הזה נקרא Patient Controlled Analgesia) PCA). הוא מתוכנן כך שלא תוכל להזרים יותר מדי חומר משכך כאבים (מנת יתר), לכן אפשר ורצוי ללחוץ עליו בכל פעם שתרגיש כאב. אם תסבול כאבים, יידע את האחיות והרופאים. הם ייתנו לך את התרכובת והמינון של משככי הכאבים המתאימים.
בימים הראשונים שלאחר הניתוח ישמרו האחיות על אזור הניתוח חבוש בדרך כלל. הן יבדקו את החתך באופן קבוע, על מנת לוודא כי הוא מחלים כראוי, ולאחר כעשרה ימים יסירו את התפרים.
תוכל להשתחרר לביתך בהתאם להחלטת הצוות הרפואי. ברוב המקרים תוכל להשתחרר לאחר כמה ימים עד שבועיים ממועד הניתוח. בימים הראשונים בביתך תזדקק לזמן נוסף להתאוששות ויהיה עליך להפחית בעומס למשך שבועות אחדים. הימנע ממאמץ, כגון נשיאת משקל כבד, עבודות בית מאומצות וגינון למשך שמונה שבועות לפחות. אם אתה חושש שתיתקל בבעיות עם שובך הביתה - למשל, אם אתה גר לבד או שהכניסה לביתך כרוכה בעלייה של כמה גרמי מדרגות - ידע את האחיות או את העובדת הסוציאלית בזמן האשפוז בבית החולים.
מומלץ מאוד לשוב לרמת הפעילות הרגילה שלך בהדרגה. קרוב לוודאי שיחלפו שלושה עד שישה חודשים לפני שתהיה מסוגל לחזור לעבודתך. בדרך כלל אפשר לחזור לנהוג כעבור ארבעה עד שישה שבועות לאחר הניתוח, אם תרגיש שאתה מסוגל לכך. חלק מפוליסות הביטוח של הרכב מגדירות גבולות ברורים, וכדאי לבדוק בפוליסת הביטוח שלך אם קיימת מגבלה כזו לפני שתשוב לנהוג. לרוב אפשר לחזור לקיים יחסי מין כארבע שבועות אחרי הניתוח, אבל הדבר תלוי בתחושותיך.
לפני שתעזוב את בית החולים ייקבע לך תור לבדיקה שלאחר הניתוח. בבדיקה יבחן הרופא את הליך ההחלמה וישוחח עמך על ממצאי הניתוח. זהו זמן מתאים להעלות בעיות שהתעוררו לאחר הניתוח, אם לא ציינת אותן קודם לכן.
אם אתה זקוק לעצה או לתמיכה לאחר הניתוח שלך, תוכל ליצור קשר עם עובדת סוציאלית במחלקה בה אתה מטופל או בקהילה. לעתים כדאי לשוחח עם גורם שאינו מעורב ישירות בהליך הרפואי שלך.
לאחר כריתה חלקית של הקיבה, החלק הנותר של הקיבה לא יוכל להכיל כמויות מזון גדולות כבעבר, ותחוש בשובע כבר לאחר אכילת כמות קטנה של מזון. בהתחלה מומלץ לאכול מנות קטנות לעתים תכופות. בדרך כלל הקיבה תתרחב מחדש בתוך כמה חודשים, ותוכל לשוב לאכול כבעבר.
לאחר כריתה מלאה של הקיבה, יעבור המזון ישירות מהוושט למעי הדק. במקרה כזה תתבקש להקפיד לאכול מנות קטנות לעתים קרובות. כעבור תקופה מסוימת יסתגל הגוף לשינוי ותוכל לאכול מנות גדולות יותר.
בתקופה שלאחר הניתוח תתרגל לחוש תחושות שובע ורוויה מהר מהרגיל. ייתכן שתאבד את תאבונך לתקופה מסוימת, וגם ירידה במשקל נפוצה בתקופה זו. מזונות מסוימים עלולים לגרום לך בחילה, בעיות עיכול או שלשול. המצב ישתפר לאחר שתלמד אילו מזונות גורמים לך לחוש ברע. כדאי לנהל יומן תזונה ולציין אילו מזונות גורמים לך לתופעות לא נעימות, על מנת שתוכל להימנע מהם או להגביל את צריכתם. יומן התזונה יסייע גם לרופא או לתזונאי שלך לאתר בעיה ספציפית, במקרה ויש כזו.
ייתכן שיעברו חודשים אחדים לפני שתוכל לחזור ולצרוך תזונה מאוזנת. נסה לאכול בצורה המיטבית ככל הניתן על מנת לסייע להחלמתך. להלן כמה עצות:
הוסף לתפריט שלך מאכלים חדשים בהדרגה, כדי לבחון את התמודדות הגוף עמם. הקפד על תזונה עתירת חלבון.
ייתכן שלאחר הניתוח לא יוכל גופך לספוג ויטמינים ומינרלים מסוימים כבעבר. במקרה כזה תצטרך ליטול אותם בטבליות או לקבל זריקות של ויטמינים.
ויטמין B12, חומצה פולית, ברזל וסידן
לוויטמין B12 תפקיד חשוב ביצירת תאי דם אדומים תקינים המסייעים להעברת חמצן בגוף. החומר הכימי שנקרא הפקטור הפנימי (Intrinsic factor) מאפשר לנו לספוג ויטמין B12 מהמזון שאנו אוכלים. הפקטור הפנימי מיוצר אך ורק בקיבה, לכן אם מסירים את כל הקיבה ייתכן שתצטרך לקבל זריקת B12 כל כמה חודשים. אם רק חלק מהקיבה הוסר, יפנה אותך הרופא לבדיקות דם מעת לעת, על מנת לעקוב אחר רמת ה-B12 בדמך ולבדוק אם אתה זקוק לזריקות.
לקיבה יש גם תפקיד חשוב בספיגת חלק מאבות המזון האחרים, במיוחד חומצה פולית וברזל. אלה חשובים ליצירת כדוריות דם אדומות וסידן, הנחוצים לשמירה על שיניים ועצמות חזקות. לכן הרופא יפנה אותך לבדיקות דם תקופתיות, כדי לוודא שאין מחסור באחד מאבות המזון הללו.
לאחר ניתוח קיבה, המזון עלול לעבור מהר מדי מהקיבה למעי הדק. הדבר עלול לגרום להופעת מספר תסמינים המכונים 'תסמונת הצפה'. קיימים שני סוגים של תסמונת הצפה - מוקדמת ומאוחרת.
תסמונת ההצפה המוקדמת מתבטאת בתסמינים שמתרחשים כ-30 דקות לאחר הארוחה. במקרה של הופעת התסמונת, אתה עלול לחוש סחרחורת והלב שלך יפעם במהירות רבה יותר. יש חולים הסובלים גם מהתכווצויות בבטן ומשלשולים. תסמינים אלה נגרמים מכניסה מהירה של מזון למעיים ועשויים להימשך 15-10 דקות. תסמונת ההצפה המוקדמת פוחתת לרוב מעצמה כעבור חודשים אחדים. תוכל לסגל לעצמך כמה הרגלים על מנת להקל את התסמינים:
תסמונת ההצפה המאוחרת מתרחשת בדרך כלל כשעתיים לאחר הארוחה או לאחר דילוג על ארוחה, והגורם לה הוא ירידה ברמות הסוכר בדם. במקרה של הופעת התסמונת, אתה עלול לחוש חולשה, בחילה ורעד פתאומיים. תוכל למנוע את התסמונת או להקל את התסמינים, אם תאמץ את ההרגלים שהוזכרו לעיל כמסייעים להפחתת התסמינים של תסמונת ההצפה המוקדמת. כמו כן, נטילת כדורי סוכר או אכילת ארוחה קטנה יכולות לסייע בהקלת התסמינים. אם התסמינים נמשכים או מחמירים, ירשום לך הרופא תרופה ממשפחת האנלוגים לסומטוסטטין כדי להקל עליך.
טיפול זה מבוסס על שימוש בתרופות נוגדות סרטן (ציטוטוקסיות), שמטרתן להרוס את התאים הסרטניים. ניתן לטפל בכימותרפיה בלבד או בשילוב עם טיפול מסוג נוסף כמו ניתוח או טיפול קרינתי או תרופה מכווננת מטרה.
טיפול כימי יוצע לך במקרים הבאים:
אם ניתוח להסרת הגידול אינו אפשרי - ניתן טיפול כימי כדי לסייע בשליטה על המחלה ולהקל את התסמינים.
במקרים רבים הטיפול הכימי ניתן בשילוב עם ניתוח. הכימותרפיה מכווצת את הגידול כדי שהניתוח יהיה יעיל יותר וכדי להפחית את הסיכון להישנות המחלה. טיפול כזה ניתן בדרך כלל בצורת שניים עד שלושה מחזורי כימותרפיה במשך תשעה שבועות לפני הניתוח, ושוב לאחר הניתוח.
במקרים שבהם הסרטן התפשט לחלקים אחרים בגוף (סרטן מתקדם), כימותרפיה היא הטיפול העיקרי. היא יכולה להאריך את תוחלת החיים ולטפל בתסמינים. הטיפול הכימי ניתן במשך תקופה של שישה חודשים לכל היותר. חלק מהאנשים מקבלים תרופה מכווננת מטרה בשם טרסטוזומאב - trastuzumab (הרספטין® - ®Herceptin)*, לצד הכימותרפיה.
טיפול כימי (כימותרפיה) ניתן בדרך כלל במסגרת אשפוז יום, כסדרה של מחזורי טיפולים הנפרשים על פני חודשים אחדים. מחזור אחד אורך לרוב כשניים עד שלושה שבועות. אם נקבע שתקבל טיפול כימי באשפוז לילה, יהיה זה על פי רוב אשפוז קצר מועד. התרופות הכימיות יינתנו לך כטבליות או בעירוי לווריד, ובסרטן הקיבה נעשה לרוב שילוב של שתי צורות הטיפול.
מתן תרופות כימיות לווריד (טיפול כימי תוך־ורידי) - כדי להחדיר את התרופות הכימיות לדם תחובר צינורית לווריד באחת מהדרכים הבאות:
אם הטיפול הכימי ניתן דרך קנולה, הקנולה מוחדרת לגוף לפני כל טיפול כימי ומוסרת מהגוף לפני שחרור המטופל לביתו. לפני כל טיפול צריך להכניס קנולה חדשה. בשונה מהקנולות - צנתרים מרכזיים יכולים להישאר בגוף עד סיום הטיפול. צנתר מרכזי מותקן בהליך כירורגי, בהרדמה מקומית בדרך כלל.
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
לרוב משתמשים בשילוב של תרופות כימיות. התרופות השכיחות בשימוש הם ממשפחת הפלטינום, הכוללות אוקסליפלטין - Oxaliplatin (אוקסליפלאטין מדאק® - ®Oxalipaltin Medac) , או ציספלטין - Cisplatin (ציספלאטין אבווה® - ®Cisplatin EBEWE)* ופלאורופירימידינים הניתנים דרך הווריד או בכדורים.
לרוב יינתן לך משלב של שתי תרופות. במקרים מסוימים, על פי החלטת הרופא תשולב גם תרופה שלישית של אפירוביצין - Epirubicin (אפירוביצין אבווה® - ®Epirubicin EBEWE)* או דוסיטקסל (דוסיטקסל טבע® - ®Docetexal Teva)*.
לעתים משתמשים בתרופות אחרות כמו אירינוטקן - Irinotcan (קמפטו® - ®Campto)* יתכן שתקבל טבליות כימיות המכונות קפציטבין - Capecitabine (קסלודה® - ®Xeloda)*, שאותן תוכל ליטול ללא צורך באשפוז, או תרופה כימית בשם פלואורואורציל - Fluorouracil (פלואורואורציל אבווה® - ®Fluorouracil EBEWE)* הניתנת באמצעות משאבה קטנה שתחובר לצנתר המרכזי או לפיק ליין שלך, וכך תוכל לחזור לביתך. המשאבה תחדיר לגופך מנה קטנה של התרופה באופן רציף בעודך נמצא בביתך. את המשאבה תוכל לשאת על החגורה שלך או בתיק קטן (פאוץ'). האחות תדריך אותך כיצד לטפל במשאבה.
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, אך בדרך כלל הן ניתנות לשליטה באמצעות תרופות. להלן התופעות הנפוצות ביותר ודרכי ההתמודדות עמן:
עמידות נמוכה לזיהומים
התרופות אמנם פועלות נגד תאי הסרטן בגופך, אולם במקביל הן יכולות להפחית באופן זמני את מספר התאים הלבנים (ניוטרופניה), ובכך להגביר את הסיכון להיווצרות זיהומים. אם חום גופך עולה על 380C או שאינך חש בטוב, אם הנך חש ברעידות או שיש לך תסמיני זיהום, כגון: התקררות, כאב גרון, שיעול, שלשול או מתן תכוף של שתן, יש ליידע מיידית את הרופא המטפל או להגיע לבית החולים. לפני כל מחזור של טיפול כימי תעבור בדיקת דם, על מנת לוודא כי ספירת תאי הדם הלבנים שלך תקינה. במידת הצורך תקבל תרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהומים. אם ספירת הכדוריות הלבנות עדיין נמוכה, ייתכן שיהיה צורך לעצור באופן זמני את הטיפול הכימי.
בחילות והקאות
חלק מהתרופות הכימיות לטיפול בסרטן הקיבה עלולות לגרום לתחושת בחילה או להקאות. כיום ישנן תרופות יעילות רבות השולטות בתופעה זו, מונעות אותה או מפחיתות את דרגת חומרתה.
שלשולים
חלק מהתרופות הכימיות עשויות לגרום לשלשולים. הרופא יוכל לרשום לך תרופות לשליטה בתופעה. הקפד לשתות כמות נוזלים רבה. אם אתה נוטל טבליות קפציטבין בבית, הקפד ליידע את הרופא המטפל אם מופיעים שלשולים. ייתכן שיהיה צורך להפסיק לך את הטיפול.
רגישות בכפות הידיים והרגליים
רגישות המכונה לעתים ׳תסמונת כפות ידיים ורגליים׳, עשויה להיגרם בגלל הטיפול בקפציטבין או בפלואורואורציל וחולפת כשהטיפול מסתיים. להקלת כאבים, אדמומיות וסדקים בעור השתמש בקרם לחות ללא בישום.
כאבים ורגישות בפה
חלק מהתרופות הכימיות עשויות לגרום לכאבים בפה ולהופעתם של כיבי פה קטנים או זיהומים. להפחתת הסיכון לכך, הקפד לצחצח שיניים במברשת רכה באופן סדיר ולשתות הרבה נוזלים. האחות תסביר לך כיצד לשמור על היגיינת פה נכונה.
אנמיה
אנמיה היא חוסר בתאי דם אדומים בדם (המוגלובין נמוך) והיא עשויה לגרום לתחושת עייפות ונמנום ולקוצר נשימה. ניתן לטפל באנמיה ביעילות באמצעות עירו״ דם, אשר יסייעו לך לחוש אנרגטי יותר ויקלו עליך את הנשימה.
חבורות ודימומים
טיפולים כימיים עשויים להפחית את מספר טסיות הדם - תאים המאפשרים את הליך קרישת הדם. אם אתה מבחין בהופעת חבלות או דימומים לא מוסברים, כמו דימומים מהאף, מהחניכיים, נקודות אדומות או פריחה על העור, צור קשר עם הרופא או גש לבית החולים באופן מיידי.
נשירת שיער
השפעה על העצבוב
חלק מהתרופות הכימיות עשויות להשפיע על העצבוב בכפות הידיים והרגליים. תופעה זו מכונה נוירופתיה היקפית ויכולה לגרום לתחושת נימול או הירדמות של כפות הידיים והרגליים, או לחולשת שרירים. אם תופעה זו מתרחשת, חשוב ליידע את הרופא. אם התופעה מחמירה, ייתכן שיחליפו לך את התרופה הכימית. בדרך כלל נוירופתיה היקפית משתפרת עם סיום הטיפול הכימי, אך לעתים היא אינה חולפת.
תשישות ועייפות
חשוב לזכור כי טיפול כימי משפיע על אנשים שונים בדרכים שונות. ישנם אנשים המסוגלים לנהל אורח חיים נורמלי בתקופת הטיפולים, בעוד שאחרים חשים עייפות רבה ועליהם להאט את הקצב. מומלץ לאזן את המנוחה עם פעילות גופנית מתונה - אפילו הליכות קצרות יכולות להועיל להעלות את רמות האנרגיה שלך.
פגיעה בפוריות
היכולת להרות או לעבר אישה עלולה להיפגע בעת השימוש בחלק מהתרופות הכימיות לטיפול בסרטן הקיבה. חשוב להתייעץ עם הרופא או האחות בנושא זה לפני תחילת הטיפול הכימי (ראה בהמשך: מניעת היריון).
לאגודה למלחמה בסרטן חוברות בנושא מיניות הגבר ומיניות האישה, וכן חוברת 'חיי אישות וזוגיות' המיועדת למגזר הדתי. ניתן לקבלן באמצעות ה'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה.
כמו כן, האגודה מפעילה שירות ייעוץ מיני ארצי ללא תשלום על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום זה, ללא צורך בהפניה רפואית. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות ללנה קורץ-אלמוג, אחות ויועצת המינית באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721643.
ניתן להפנות שאלות לפורום 'ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן' באתר האינטרנט של האגודה.
נשים צעירות המקבלות טיפול כימי עלולות לחוות הופעה מוקדמת של תסמיני גיל המעבר, כגון גלי חום והזעה. תוכלי להתייעץ עם הרופא שלך בנוגע לטיפול הורמונלי חלופי (HRT), המעודד ייצור של ההורמונים שייצורם הופסק עקב הטיפול. חשוב לשוחח על כך עם הרופא המטפל.
בתקופת הטיפולים הכימיים לא מומלץ להרות או לעבר אישה, מחשש לפגיעה בעובר. חשוב להקפיד על שימוש באמצעי מניעה יעילים בזמן הטיפולים וכמה חודשים לאחר מכן. בעת קיום יחסי מין במהלך הטיפול הכימי, יש להשתמש בקונדום כדי להגן על בן הזוג או בת הזוג משאריות התרופה הכימית העלולים להימצא בנוזלי הנרתיק או הזרע.
טיפול בקרינה אינו טיפול נפוץ בסרטן הקיבה. זאת מכיוון שהקיבה ממוקמת בקרבת איברים חשובים ביותר, ולא ניתן להעניק טיפול יעיל בקרינה בלי לפגוע באיברים אלה. מנות הקרינה הנדרשות על מנת לרפא את החולה ממחלתו עלולות לגרום לתופעות לוואי רבות. לרוב משתמשים בטיפול בקרינה על מנת להקל את התסמינים של סרטן קיבה מתקדם, כמו דימום מהקיבה. טיפול כזה מכונה טיפול קרינתי פליאטיבי (תומך).
במקרים מסוימים ייתכן טיפול משולב של כימותרפיה ורדיותרפיה. טיפול זה נקרא כימו- רדיותרפיה, והוא ניתן לעתים לאחר הניתוח, על מנת לנסות להפחית את הסיכון לחזרה של המחלה.
חולים בסרטן קיבה מתקדם מטופלים לעתים במקביל לכימותרפיה, בתרופה ממוקדת בשם טרסטוזומאב. טרסטוזומאב יעיל רק עבור אנשים שיש להם סרטן קיבה עם רמות גבוהות של חלבון בשם HER2. מבחינה סטטיסטית, טיפול זה יתאים לכ-20% מחולי סרטן הקיבה. טרסטוזומאב נקשר לחלבוני HER2 שעל התאים הסרטניים וכך עוצר את חלוקת התאים. אם התרופה תהיה אפקטיבית, הרופא שלך יכול להחליט להמשיך את הטיפול גם לאחר סיום הכימותרפיה. תופעות הלוואי של טרסטוזומאב הן לרוב קלות למדי.
ייתכנו טיפולים נוספים במסגרת מחקרים קליניים. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל (ראה בהמשך העמוד, פרק "מחקרים וניסויים קליניים").
לאחר שהטיפול בך יושלם, תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות המתעוררים ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא שלך או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.
להמשך>>
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.
להמשך