לתרומה

ילדים ומתבגרים חולי סרטן
דרכי טיפול

תופעות לוואי של הטיפולים בילדים וצעירים חולי סרטן

עוד בנושא

התמודדות עם תופעות לוואי של הטיפול הכימי

בעקבות השפעתו של הטיפול הכימי על התאים הבריאים צפויות בדרך כלל תופעות לוואי אצל המטופל. ישנן תופעות המשותפות לכל התרופות הכימיות וישנן תופעות לוואי הייחודיות לתרופות מסוימות. הילד לא בהכרח יחווה את כל תופעות הלוואי המובאות בפרק זה. הצוות המטפל ידריך אתכם למה לצפות, ויסביר לכם כיצד ניתן למנוע חלק מתופעות אלו.

 

חשוב לזכור, כי לרוב, תופעות הלוואי של הטיפול הכימי הן זמניות, ניתן להתגבר ולהתמודד עימן ביעילות רבה, ואת חלקן אף אפשר למנוע.

 

בהמשך מובאות תופעות הלוואי הצפויות בהתאם למערכות הגוף השונות עליהן משפיע הטיפול הכימי.

 

דיכוי מח העצם גורם להפחתת מספרם של תאי הדם השונים, פוגע בספירת הדם ובתהליך ייצור תאי הדם. הפגיעה ביכולתו של מח העצם לייצר את הכמות התקינה של תאי הדם היא תופעה שכיחה של הטיפול הכימי, החושפת את הילד לסיבוכים שונים כגון חוסר דם, דימומים, אנמיה או זיהום, ולכן בתקופת הטיפול הכימי יבוצעו ספירות דם בקביעות.

 

שלושה מושגים משמעותיים בספירת הדם:

  • המוגלובין (Hb) - חלבון הנמצא בתאי הדם האדומים שתפקידו לשאת את החמצן. כמות נמוכה של המוגלובין בדם - מצביעה על אנמיה, ובמקרה זה ישקול הרופא מתן עירוי דם בכדי לשפר את המצב. כאשר ההמוגלובין נמוך - הילד עלול להרגיש עייפות רבה, חולשה כללית, נטייה לישנוניות ולחוסר ריכוז. רמת ההמוגלובין התקינה נעה בין 11 ל-14, אך בתקופת הטיפולים הכימיים ניתן להסתפק גם בערכים נמוכים יותר, בהתאם למצבו של הילד.
  • כדוריות לבנות (לויקוציטים - WBC) - אלו תאי הדם הלבנים הנלחמים בזיהומים. מספרם של תאים אלה נמדד במילימטר מעוקב. אצל צעירים המקבלים טיפול כימי עלולה להיות ספירה לבנה נמוכה מהתקין. תאי הדם הלבנים מחולקים לתתי-קבוצות בהתאם לתפקידם. רמה תקינה של כלל הכדוריות הלבנות נעה בין 4,000 ל-7,000 במילימטר מעוקב של דם. רמה נמוכה של כדוריות דם לבנות עלולה לפגוע בעמידותו של הילד לזיהומים, ולכן יש להימנע ממגע עם קהל רחב, בוודאי עם אנשים או עם ילדים חולים, ולברר מראש עם הצוות הרפואי המטפל אם הילד יכול ללכת לגן או לבית הספר בתקופה זו. כאשר מופיעים סימנים העלולים להעיד על התפתחותו של זיהום, כגון חום גבוה, חולשה, צמרמורת, שיעול וכד' - יש לדווח מיד לצוות הרפואי המטפל ולפנות לקבלת טיפול רפואי.
  • טסיות הדם (טרומבוציטים - PLT) - מרכיב בדם המסייע בקרישת הדם ובעצירת דימום במקרה של פציעה. רמת הטסיות התקינה היא בין 120,000 ל-300,000 במילימטר מעוקב של דם. מיעוט טסיות עלול לגרום לדימומים ולשטפי דם, לכן במצב זה מומלץ להגביל את הילד מפעילויות העלולות לגרום לו להיפצע. לעתים, הצוות הרפואי ישקול מתן טסיות דם בעירוי. בתקופת הטיפולים הכימיים ניתן להסתפק גם בערכים נמוכים יותר, בהתאם למצבו של הילד.

ב. מערכת העיכול

רירית מערכת העיכול בנויה מתאים המתרבים במהירות, ולכן היא מושפעת ביותר מהטיפול הכימי. כתוצאה מהטיפול הכימי ״תכנו פגיעה בפה ובלוע, שלשולים, עצירות, בחילות, הקאות וחוסר תיאבון.

ג. העור והשיער

ייתכנו תופעות לוואי נוספות, השכיחות פחות. אם הילד חווה תופעה כלשהי שאינה מובאת כאן - פנו לצוות המטפל. לאגודה למלחמה בסרטן חוברות הדרכה המסייעות בהתמודדות עם תופעות הלוואי השונות ומכילות מידע ועצות מועילות. לקבלת חוברת מידע ללא תשלום פנו ל'טלמידע'® בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

התמודדות עם תופעות לוואי של טיפולים בקרינה

תופעות לוואי כתוצאה מהטיפולים בקרינה מופיעות כשבוע עד 10 ימים מתחילת הטיפול, ונובעות מהנזק שהקרינה גורמת לתאי הגוף הבריאים. לא כל הילדים יסבלו מתופעות הלוואי המתוארות בחלק זה, את חלקן אפשר למנוע. כמו כן, באמצעות טיפול מתאים - ניתן להקל על הילד. חשוב לזכור כי השפעת הטיפול הקרינתי היא בעיקר על האזור המטופל. ילד העובר טיפול בקרינה - אינו פולט קרינה, וניתן לשהות לידו בתקופה זו.

תופעות לוואי לטווח ארוך

הטיפולים במחלת הסרטן עלולים לגרום גם לתופעות לוואי בטווח הארוך (בעיקר הטיפולים הכימיים והקרינתיים), במהלך השנים שלאחר סיום הטיפולים, לכן המעקב במרפאה האונקולוגית יימשך תקופה ארוכה מאוד, בכדי לאתר פגיעה או תופעת לוואי כלשהי - מוקדם ככל האפשר, ולטפל בה.

 

Big-Bullet-SQR.gif פגיעה בגדילה: השפעה על הגדילה והאטה בצמיחה באזור שנפגע כתוצאה מהטיפולים הכירורגיים, התרופתיים או הקרינתיים.

  • טיפולים בקרינה לאזור הראש פוגעים בבלוטות הגדילה (היפופיזה, היפותלמוס).
  • טיפולים בקרינה לאזור עמוד השדרה (כחלק מהטיפול בגידולי מוח, כגון מדולובלסטומה) עוצרים את צמיחת חוליות עמוד השדרה.
  • חלק מהתרופות בהן נעשה שימוש בטיפול במחלת הסרטן עלולות לפגוע בשרירים ובעצמות.

אם העיכוב בגדילה מאובחן בשלב מוקדם - טיפול מתאים יסייע בתיקון הפגיעה (למשל, מתן הורמון גדילה לאחר טיפול בקרינה כנגד גידולי מוח).

 

Big-Bullet-SQR.gif בעיות התנהגותיות וקשיי למידה: בעיות השכיחות במיוחד אצל ילדים שאובחן אצלם גידול מוחי. ניתוח וטיפולים בקרינה באזור המוח עלולים לפגוע ביכולות הריכוז והזיכרון, להקשות על הילד בלימודיו, ומשפיעים גם על דימוי הגוף.

עם תחילת הטיפול בילד - הצוות המטפל יוצר קשר עם הנהלת בית הספר ומיידע אותם על מצבו. האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך סיוע ותמיכה נרחב לילדים חולי סרטן, כולל ייעוץ להורים לילדים המתמודדים עם גידול מוחי ולצוות החינוכי, פרויקט 'השלמת חומר נלמד' לילדים המרותקים לבתיהם בעקבות הטיפולים ועוד.

Big-Bullet-SQR.gif פגיעה בתפקוד הלב: תרופות מסוימות וטיפולים בקרינה עלולים לפגוע בתפקוד הלב, כאשר מידת הפגיעה תלויה במינון הטיפול שניתן לילד. לכן, בתקופת הטיפול במחלת הסרטן ולאחריה - הילד יעבור בדיקות מעקב אחר תפקודו של הלב. מחקרים רבים מנסים למצוא דרכי טיפול חלופיות במטרה למנוע פגיעה לבבית (כגון חיפוש אחר תרופות יעילות יותר או הפחתת מינון מצטבר של תרופות מסוימות).

 

Big-Bullet-SQR.gif פגיעה בתפקוד הריאות: פגיעה בתפקוד הריאות נדירה יותר, אך נגרמת בעקבות טיפול קרינתי ותרופות. בדיקה תקופתית אחר תפקוד ריאות תאפשר לרופאים לעקוב במדויק אחר הטיפול, להימנע מפגיעה בריאות, ובמידת הצורך לעבור לטיפול חלופי.

 

Big-Bullet-SQR.gif פגיעה בכליות ובשלפוחית השתן: תרופות מסוימות עלולות לפגוע בתפקוד הכליות ושלפוחית השתן, ולכן בתקופת הטיפולים יינתנו נוזלים רבים לילד באמצעות עירוי לווריד, ויתבצע מעקב רפואי קפדני אחר תפקודי הכליות ושלפוחית השתן.

 

Big-Bullet-SQR.gif פגיעה במערכת העצבים: ישנן תרופות העלולות לפגוע במערכת העצבים של הילד. בדרך כלל, מדובר בפגיעה זמנית. חלק מהתרופות עלולות לגרום גם לירידה בשמיעה, ולכן בתקופת הטיפולים ולאחריה יתבצעו בדיקות שמיעה - כדי לאבחן פגיעה מוקדם ככל האפשר, ולהמליץ על תרופה אחרת במידת הצורך.

 

Big-Bullet-SQR.gif הישנות מחלה אצל הילד המחלים והסיכון של בני משפחתו לחלות בסרטן: הסיכון של ילד המחלים מסרטן לחלות שוב במחלת סרטן גדול לפחות פי 10 יותר מאשר באוכלוסייה הרגילה, ורמת הסיכון עולה בהתאם לטיפולים אותם הוא קיבל. טיפול בקרינה לאזור מסוים מעלה את הסיכון להתפתחות גידול סרטני נוסף באותו אזור (מחלות הסרטן המופיעות שוב לאחר טיפול קרינתי, לרוב, הן לוקמיה וסרקומה). בנוסף לסיכון להישנות המחלה אצל הילד, ישנם מקרים נדירים בהם בעקבות מחלת הילד מאובחנת נטייה משפחתית לחלות בסרטן על רקע גנטי (תורשתי). לכן, אם בנוסף לילד חלו בסרטן קרובי משפחה נוספים - מומלץ לדון עם הרופא המטפל על הצורך בייעוץ גנטי.

 

Big-Bullet-SQR.gif פגיעה בתפקוד הלב: תרופות מסוימות וטיפולים בקרינה עלולים לפגוע בתפקוד הלב, כאשר מידת הפגיעה תלויה במינון הטיפול שניתן לילד. לכן, בתקופת הטיפול במחלת הסרטן ולאחריה - הילד יעבור בדיקות מעקב אחר תפקודו של הלב. מחקרים רבים מנסים למצוא דרכי טיפול חלופיות במטרה למנוע פגיעה לבבית (כגון חיפוש אחר תרופות יעילות יותר או הפחתת מינון מצטבר של תרופות מסוימות).

 

Big-Bullet-SQR.gif פגיעה בתפקוד הריאות: פגיעה בתפקוד הריאות נדירה יותר, אך נגרמת בעקבות טיפול קרינתי ותרופות. בדיקה תקופתית אחר תפקוד ריאות תאפשר לרופאים לעקוב במדויק אחר הטיפול, להימנע מפגיעה בריאות, ובמידת הצורך לעבור לטיפול חלופי.

 

Big-Bullet-SQR.gif פגיעה בכליות ובשלפוחית השתן: תרופות מסוימות עלולות לפגוע בתפקוד הכליות ושלפוחית השתן, ולכן בתקופת הטיפולים יינתנו נוזלים רבים לילד באמצעות עירוי לווריד, ויתבצע מעקב רפואי קפדני אחר תפקודי הכליות ושלפוחית השתן.

 

Big-Bullet-SQR.gif פגיעה במערכת העצבים: ישנן תרופות העלולות לפגוע במערכת העצבים של הילד. בדרך כלל, מדובר בפגיעה זמנית. חלק מהתרופות עלולות לגרום גם לירידה בשמיעה, ולכן בתקופת הטיפולים ולאחריה יתבצעו בדיקות שמיעה - כדי לאבחן פגיעה מוקדם ככל האפשר, ולהמליץ על תרופה אחרת במידת הצורך.

 

Big-Bullet-SQR.gif הישנות מחלה אצל הילד המחלים והסיכון של בני משפחתו לחלות בסרטן: הסיכון של ילד המחלים מסרטן לחלות שוב במחלת סרטן גדול לפחות פי 10 יותר מאשר באוכלוסייה הרגילה, ורמת הסיכון עולה בהתאם לטיפולים אותם הוא קיבל. טיפול בקרינה לאזור מסוים מעלה את הסיכון להתפתחות גידול סרטני נוסף באותו אזור (מחלות הסרטן המופיעות שוב לאחר טיפול קרינתי, לרוב, הן לוקמיה וסרקומה). בנוסף לסיכון להישנות המחלה אצל הילד, ישנם מקרים נדירים בהם בעקבות מחלת הילד מאובחנת נטייה משפחתית לחלות בסרטן על רקע גנטי (תורשתי). לכן, אם בנוסף לילד חלו בסרטן קרובי משפחה נוספים - מומלץ לדון עם הרופא המטפל על הצורך בייעוץ גנטי.

נושאי בריאות כלליים

קיימים מספר נושאי בריאות כלליים המשותפים לכל חולי הסרטן הצעירים.

 

שימור פוריות בילדים ובמתבגרים

כשמדובר בילדים ובמתבגרים חולי סרטן, חשוב לתת מקום לנושא שימור הפוריות לפני תחילת הטיפולים במחלה. הסיכון לפגיעה בפוריות תלוי בטיפולים השונים, כגון טיפולים לאזור האגן או האשכים, במינון התרופות הניתנות לילד ובגילו.

 

לרוב, בילדים צעירים הסיכון לפגיעה בפוריות הוא נמוך, אך עולה לאחר תקופת ההתבגרות. לבנים שעברו את תקופת ההתבגרות מומלץ לבצע שימור זרע לפני תחילת הטיפולים במחלת הסרטן. קיימת אפשרות ניסיונית במסגרתה ניתן בחלק מהמרכזים הרפואיים להקפיא מקטע קטן של האשך, אצל בנים צעירים (לפני תקופת ההתבגרות).

לילדות ולנערות צעירות קיימת אפשרות להקפאת רקמת שחלה או ביציות לפני הטיפול הכימי, למטרת שימוש עתידי. אם יתברר לאחר סיום הטיפולים כי התפקוד השחלתי אבד ומאגר הזקיקים נהרס כתוצאה מהטיפולים, ניתן יהיה להשתיל בחזרה לגוף את רקמת השחלה שהוקפאה, ולהשתמש במאגר הזקיקים הקיים בה לצורכי פריון. הוצאת רקמת שחלה להקפאה היא פעולה כירורגית לפרוסקופית קצרה (ניתוח זעיר), שאינה דורשת הכנה, וניתן יהיה להתחיל בטיפול הכימי זמן קצר לאחריה. שיטה זו שומרת על חיות הרקמה לשנים רבות, ונמצאת בשימוש במרכזים רבים בעולם ובמספר מרכזים בארץ.

 

חשוב לציין, כי מדובר בטיפול ניסיוני יחסית, בייחוד כשמדובר בילדות קטנות. טיפול ניסיוני אחר בילדות ונשים צעירות לשמירת פוריות הוא זריקה חודשית של הורמון המדכא את המערכת ההורמונלית בתקופת הטיפולים.

חשוב לדון בנושא זה ועל כל אפשרויות שימור הפוריות העומדות בפני הילד/ה וההורים - לפני תחילת הטיפול במחלת הסרטן. לקבלת מידע ללא תשלום בנושא זה ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. כמו כן, ניתן להפנות שאלות למומחים בנושא זה בפורום פוריות של האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.

זיהומים

ישנם זיהומים נגיפיים, כגון אבעבועות רוח, המסוכנים במיוחד לילד העובר טיפול כימי. אם קיימת סכנה שהילד נחשף לזיהום נגיפי - יש לדווח מיד לרופא/ה המטפל/ת בו. במקרה זה ניתן יהיה לנקוט במספר אמצעים, כגון הפחתה במינון הטיפול הכימי או הפסקתו. בנוסף, על הילד לקבל חיסון מתאים בסמוך למועד ההידבקות (מקסימום 72 שעות ממועד חשיפתו לנגיף). אם הילד מבקר בבית הספר או בגן - על הצוות החינוכי ליידע מיד את ההורים אם אחד מילדי הכיתה חלה באבעבועות רוח.

 

מחלת החצבת עלולה אף היא לסכן ילד העובר טיפול כימי. אם קיימת אפשרות שהילד נחשף לנגיף זה - יש לדווח מיד לרופא בכדי שיחליט על המשך טיפול או מתן חיסון. בהתאם לחומרת הזיהום ולספירת תאי הדם הלבנים של הילד - הרופא יחליט על המשך הטיפול.

 

עייפות

תופעה שכיחה הנובעת מהמחלה, מהטיפולים השונים והתכופים, או מהשילוב ביניהם. חולים רבים חשים תשישות ועייפות וישנן דרכים רבות להתמודדות עם התופעה, המתבטאת בדרכים שונות, כגון מחסור באנרגיה, חולשה מתמדת, כאבים ברגליים, קשיים בביצוע פעילות גופנית או פעולות יומיומיות, קשיים בחשיבה, בדיבור, בקבלת החלטות, פגיעה בריכוז ואובדן תיאבון. דיכאון ומתח אף הם גורמים לתופעה זו או מחריפים אותה במידה והיא קיימת. ניתן להתמודד עם עייפות בדרכים שונות, בכללן באמצעות טיפול רפואי המיועד לכך.

לקבלת חוברת 'תשישות ועייפות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן' ללא תשלום פנו בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. 

מתן חיסונים לילד

אין לתת חיסונים בנגיפים חיים (חצבת, אדמת, חזרת, שיתוק ילדים) - העלולים לסכן ילד המקבל תרופות לדיכוי המערכת החיסונית. יש להתייעץ עם הרופא המטפל במקרים של מתן חיסונים אלו לאחיו של הילד החולה. חיסוני קרמת (דיפטריה), שעלת וצפדת (טטנוס) - אינם "חיסונים חיים", ויש הרואים אותם כבטוחים עבור מטופלים המקבלים טיפולים במחלת הסרטן. אין לתת חיסון כלשהו ללא אישור הרופא המטפל. כל שאלה בנושא זה - יש להפנות לרופא המטפל.

 

פעילות יומיומית ושמירה על השגרה

מחלת הסרטן והטיפולים בה גוזלים זמן רב מהילד מהוריו. עם זאת, חשוב לנסות להמשיך לילד שגרת חיים רגילה ופעילה ככל האפשר. אם הילד חש בטוב - אין שום סיבה להתעקש על מנוחה. ייתכן כי יהיו ימים, בייחוד לאחר טיפול כימי או קרינתי, שהילד ייראה עייף ויזדקק למנוחה רבה יותר כתוצאה מהטיפולים. בימים בהם הילד חש בטוב יש לעודד אותו להמשיך ולעסוק בפעילותו הרגילה, תוך הקפדה על מנוחה בהתאם לצורך. בהפוגה מוחלטת במחלה - אין בדרך כלל הגבלות כלשהן על פעילות הילד.

 

תזונה

תזונה נכונה ומותאמת - מהווה חלק חשוב בטיפול בילד חולה סרטן. באופן כללי, ניתן לומר שיש להמשיך בתזונה הרגילה של הילד בתקופת הטיפול במחלה, אלא אם כן נקבע אחרת.

לקבלת חוברת 'הטיפול התזונתי בילד חולה סרטן' ללא תשלום פנו בשיחת חינם ל'טלמידע'® באגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. כמו כן, ניתן להפנות שאלות למומחים בפורום 'תזונה למתמודדים ולמחלימים מסרטן' באתר האגודה למלחמה בסרטן.

עצות והמלצות להורים לפני תחילת הטיפולים:

  • רצוי להביא לבית החולים צעצוע או ספר החביבים על הילד כדי להעסיקו בזמן ההמתנה ולהסיח את דעתו בשעות הטיפול. בני נוער ירצו, אולי, להביא איתם משחקים אלקטרוניים, קלפים, ספרים או עיתונים בכדי להעביר את הזמן בעת ההמתנה הממושכת.
  • כדאי להכין את הילד לקראת הטיפול אותו הוא עומד לעבור. מובן שרמת ההסבר צריכה להתאים לגילו ולהבנתו. ניתן להשתמש בבובות או צעצועים אחרים לשם הדגמה. חשוב להסביר לפני הטיפול את סוג הכאב שהטיפול עלול לגרום (אם הוא צפוי), להקשיב לילד ולשאלותיו, ולעודדו להביע את רגשותיו ותחושותיו.
  • רצוי להיות מעורב במהלך הטיפול בילד אך לא להפריע לצוות המטפל. חשוב לברר מהי האבחנה של המחלה ומהו סוג הטיפול הניתן לה. הרופא והצוות המטפל של הילד יכולים לספק מידע עדכני כולל בנושא. חשוב להיות שותף להחלטות בקשר לטיפול בילד. ניתן לקבוע פגישה עם אנשי צוות הטיפול הכוללים אחיות, רופאים, עובדים סוציאליים, דיאטנים ופסיכולוגים שבפניהם ניתן להעלות את השאלות וההתלבטויות. רצוי להכין רשימת שאלות לפני הפגישה.
  • נוכחות ההורים תסייע רבות לביטחונו ולהרגעתו של הילד. גם הדיון בנושא הטיפולים בהתאם לגיל הילד חשוב ביותר. יש לעודד אותו למעורבות ולקבלת החלטות כאשר הדבר אפשרי. למשל, ייתכן שהילד ירצה לאחוז ביד דבר מה, לקבל סימן שהטיפול מתחיל וכו'. אמצעים מעין אלה עוזרים לילדים לחוש שיש להם שליטה כלשהי.
  • חשוב להיות דיסקרטי בשיחות עם הורים אחרים, או עם חולים אחרים בחדר ההמתנה. לא רצוי לדבר על פרטים הקשורים במחלת הילד מבלי לקבל את הסכמתו לכך.

 מידע נוסף בנושא

היבטים לימודיים וחברתיים בהתמודדות עם ילד חולה סרטן

תזונה לילד חולה סרטן

שירותי הרווחה של האגודה למען ילדים וצעירים חולי סרטן
לחצו כאן לפתיחת קובץ PDF

של החוברת בנושא:

ילדים ומתבגרים חולי סרטן

ילדים ומתבגרים חולי סרטן

על עדכון מהדורת 2016 תודתנו נתונה ל:
ד"ר שפרה אש, מנהלת יחידת אשפוז יום אונקולוגי, המערך להמטולוגיה-אונקולוגיה לילדים ע"ש פרופ' רנה זייצוב, מרכז שניידר לרפואת ילדים,

פרופ' מרים בן הרוש, מנהלת המחלקה להמטו-אונקולוגיה והשתלןת מח עצם בילדים, סגנית מנהלת בית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט, המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה,

פרופ' יצחק יניב, מנהל המערך להמטולוגיה-אונקולוגיה לילדים ע"ש פרופ' רנה זייצוב, מרכז שניידר לרפואת ילדים,

עו"ס מחלקת שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן.


אוקטובר 2016


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן בילדים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.