גורם הסיכון העיקרי לתחלואה במלנומה הוא חשיפה לקרינת השמש ובעיקר כוויות בגיל הילדות. אימוץ כללים להתנהגות נכונה בשמש יכול להפחית משמעותית את הסיכון לתחלואה, ובמקביל, אבחון מוקדם של מלנומה יכול להעלות באופן משמעותי את סיכויי הריפוי.
מסוף שנות השבעים של המאה הקודמת, האגודה למלחמה בסרטן פועלת להעלות את מודעות הציבור לכללי התנהגות נכונה בשמש. המסרים בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים התמקדו בהסברה לשיזוף נכון ובהפחתת 'אמבטיות שמש' שהיו נהוגות ומומלצות באותה עת ב'טיפת חלב'. האגודה הפיצה חומרי הסברה לבתי ספר, קופות חולים, עיריות ומועצות ברחבי הארץ. שלטי חוצות הזהירו מחשיפה מוגזמת לשמש, וכך גם היה המסר של תשדירי השירות ברדיו ובטלוויזיה. המסר המוביל היה 'שיזוף מוגזם – סכנה!' משנת 1984 הושם דגש גם על תכשירי ההגנה מהשמש והשימוש הנכון בהם. בסוף שנות השמונים החלה האגודה בפרסום בתוך אוטובוסים, שילוט בחופי הים ופרסום מאמרים בנושא בעיתונות היומית, בירחונים ובעיתוני הנוער. משנות התשעים החלה האגודה במאמצים מוגברים להרחבת פעולות ההסברה למניעת נזקי שמש, להתנהגות 'חכמה בשמש' ולגילוי מוקדם.
להלן סקירת חלק מפעולות ההסברה של האגודה למלחמה בסרטן מתחילת שנות התשעים ועד לימינו, שנועדו לחנך את האוכלוסייה בישראל למניעה ולגילוי מוקדם של מלנומה של העור. כל המידע נלקח מתוך הדוחות השנתיים אשר האגודה מפיקה מידי שנה. נסקרו דוחות האגודה משנת 1976 ועד שנת 2019.
בשנת 1992, נערך לראשונה מבצע ארצי, שבוע המודעות להגברת מודעות הציבור לחשיבות הגילוי המוקדם של סרטן העור. המבצע נערך ביוזמת מירי זיו בתפקידה באותה עת כמנהלת מחלקת ההסברה וההדרכה של האגודה למלחמה בסרטן, אליו רתמה את כל קופות החולים, את האיגוד הדרמטולוגי והאיגוד לכירורגיה פלסטית. שתי מטרות עיקריות הוגדרו למבצע: הגברת המודעות לאפשרויות מניעת המחלה והפחתת הנזקים הכרוכים בחשיפה יתרה לשמש. ובמקביל, הגברת המודעות והערנות לסימני המחלה המוקדמים (מודעות לשינויים על פי חמש הגימ"לים: גיאומטריה, גבול, גוון, גודל וגובה) ולעידוד פנייה לרופא כאשר חל שינוי באחד מהם.
על מנת להשיג מטרות אלו, התארחו מומחים מטעם האגודה בתוכניות טלוויזיה והסבירו על אודות חשיבות הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן עור ועל דרכי ההתגוננות מפני חשיפה לא מבוקרת לשמש. הציבור הוזמן לבצע בדיקות חינם לגילוי מוקדם של סרטן העור בתחנות בדיקה בקופות החולים ברחבי הארץ אשר אוישו על ידי צוותים ממחלקות ויחידות העור וכירורגיה פלסטית וצוותים מהקהילה. גם חיל האוויר נרתם למבצע, ורופאי החיל בדקו את החיילים שהיו מעוניינים להיבדק. לקראת המבצע הוכנו חומרי הסברה ביחס לסימני המחלה, הגדרת האוכלוסייה בסיכון גבוה והנחיות לבדיקה עצמית של העור. שבוע המודעות לאבחון סרטן העור הראשון שנערך ב-1992 הוגדר כהצלחה והיווה נקודת התחלה למסורת ארוכת שנים. בשנת 2019, התקיים שבוע מודעות לנזקי העור בפעם ה-27, בשיתוף פעולה הדוק עם קופות החולים, רשת המתנ"סים, מקומות עבודה, רשויות מקומיות, צה"ל ועוד.
האגודה פעלה במספר אופנים במקביל, על מנת להגביר מודעות בקרב קהלים גדולים בישראל: נעשו מאמצים להגברת המודעות בקרב אנשי מקצוע בתחום הרפואה; נערכו הדרכות ייעודיות רבות במסגרות שונות וימי עיון לרופאי משפחה, אחיות בתי ספר, אחיות בקהילה, מקדמות ומחנכות לבריאות, מתאמי בריאות עירונית מ'רשת ערים בריאות' ועוד. הושם דגש על העלאת מודעות לצוותי הפדגוגים דרך הדרכות למורות, גננות, עוזרות גננות ומדריכי ומפעילי קייטנות ברחבי הארץ.
כמו כן, התקיימו הדרכות ייעודיות בנושא גילוי מוקדם של מלנומה לאנשי מקצוע, אשר מתוקף עיסוקם באים במגע קרוב ונחשפים לאזורים בעור שלאדם עצמו קשה לבחון אותם ולכן יכולים לסייע באיתור נגעים ובהפניה לרופא עור. כך למשל, התקיימו הדרכות לקוסמטיקאיות בשיתוף פעולה עם ארגון הקוסמטיקאיות, הדרכות למעצבי שיער בשיתוף התאחדות הספרים בישראל והדרכות ייעודיות למקעקעים, על החשיבות הגדולה של אי קעקוע באזורים של שומות (גם אם מדובר באזור בו הוסרה שומה).
פנייה ישירה לציבור נעשתה באמצעות הרצאות ייעודיות בנושא. בעשור האחרון התקיימו ברחבי הארץ, באומדן זהיר, אלפי הרצאות בנושא סרטן העור מניעה ואבחון מוקדם. האגודה הכינה והפיצה מאות אלפי עלוני מידע, כרזות ומדבקות על אודות התנהגות חכמה בשמש, אבחון מוקדם ושימוש נכון במסנני קרינה.
פנייה ישירה לציבור נעשתה גם באמצעות מסעות הסברה בכלי התקשורת השונים. בכל שנה לקראת שבוע מודעות העור הנערך לקראת הקיץ עולה האגודה במסע הסברה בכלי התקשורת אשר מטרתו להעביר מסרים לקהל הרחב באמצעות תשדירים בטלוויזיה. בסוף שנות ה-80', הופק על ידי האגודה אחד התשדירים הזכורים ביותר, סרטון הצ'יפס, המשווה בין שיזוף לטיגון במטרה להבהיר כי שיזוף גורם לנזק בלתי הפיך, כמו הצ'יפס שנחרך ולא יכול לחזור לגוון זהוב. מאז הופקו עוד תשדירים שונים, הושם דגש גם על נזקי השמש לעור הפנים לא רק חשש מסרטן אלא גם היווצרות של כתמים וקמטים, והופק תשדיר בהשתתפות ספיר קופמן ז"ל מלכת היופי לשעבר, ואכן, נשים אימצו מהר יותר התנהגות חכמה בשמש. כמה מהתשדירים אף יועדו לגברים בשל העלייה המדאיגה של סרטן העור בקרב גברים, כמו למשל תשדיר בו נראה חקלאי במהלך עבודתו בשדה. תשדיר נוסף התמקד בנושא חשיפה לשמש בעת פעילות ספורטיבית המתקיימת בחוץ. בסרטון נראה שחקן הכדורסל רועי ברקוביץ משחק כדורסל בשמש. במהלך המשחק התמקדה התמונה כל פעם על משהו אחר – שעון, כתובת קעקע וכדומה, ובכל פעם עלתה כיתובית "סימן ש..". לבסוף נעצרה התמונה והתמקדה בנגע בעור על גבו של השחקן ועלתה הכתובית "ומה הסימן הזה?"
התשדירים, הסרטונים והמודעות פורסמו באמצעי התקשורת המסורתיים (עיתונות, רדיו וטלוויזיה) ובהמשך במדיה הדיגיטלית וברשתות החברתיות. מומחים מטעם האגודה למלחמה בסרטן הפעילו קווי מידע חמים בגלי צה"ל, באתר YNET, ובשנה האחרונה השתתפו באירוע פייסבוק לייב שערכה האגודה, במהלכו ענו לשאלות הציבור.
האגודה יצרה שיתופי פעולה עם גופים שונים במטרה להגביר את מודעות הציבור. להלן כמה דוגמאות לשיתופי הפעולה שנעשו לאורך השנים:
בשנת 1994 הוטסה כרזה על חשיפה מבוקרת לשמש מעל חופי הרחצה השונים בארץ, בשעות המסוכנות, על ידי האגודה למלחמה בסרטן.
בשיתוף המחלקה לחינוך במשרד הבריאות, הוצבו לאורך חופי הארץ שלטים המזהירים את הציבור מסכנת קרינת השמש בחופי הרחצה.
בשנת 1996, יצאה האגודה בשיתוף פעולה עם ארגון ההורים הארצי, בחוזר לוועדי ההורים בבתי הספר בארץ, ובו קווים מנחים לפעילות בית ספרית ודרכי התגוננות מפני נזקי השמש.
בשנת 2000, בשיתוף פעולה עם איגוד המצילים, גויסו המצילים בחופים למאבק בנזקי השמש. המצילים השתמשו במכשיר הכריזה להעברת מסרים שהוכנו עבורם למתרחצים. הפעילות התקיימה בחופי אילת, אשדוד, ראשל"צ, בת ים, הרצליה וחיפה. היה גם מצנח שריחף ברחבי הארץ בשעות החמות ועליו המסר 'שיזוף ללא הגנה – נזק ללא תקנה' – סלוגן שיצר אורן זיו ז"ל, בנה של מירי זיו, שכיהנה כמנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן במשך שנים רבות.
בשנת 2002, האגודה למלחמה סרטן, משרד הבריאות, הנהלת פארק המים שפיים ובי"ס חוף השרון שיתפו פעולה בפעילויות הסברה ותחרויות נושאות פרסים בחודשי הקיץ בפארק המים שפיים. הוצב שילוט ייעודי בפארק, נערכו חידונים ומשחקים בשיתוף צוותי הבידור של פארק המים ובכל יום נבחרו הילדים שהיו 'חכמים בשמש'.
בשנת 2015, נערך שיתוף פעולה עם אפליקציית וואלה!, בקמפיין: 'אל תיחשפו לצד האפל של השמש'. לקראת הקיץ ותחילת עונת הרחצה בים, יצאה האגודה למלחמה בסרטן במהלך הסברה ייחודי מבוסס מקום וזמן. התוכן ההסברתי הופיע על מסכי הטלפונים החכמים של משתמשי אפליקציית וואלה! בסלולר שבילו בחופי הים ברחבי הארץ בשעות 16:00-10:00, השעות שבהן הקרינה חזקה ומומלץ שלא לשהות בשמש - וכך פנה הקמפיין ישירות אל קהל היעד.
במהלך השנים, הורחבו התכנים והאגודה הרחיבה את המלצותיה.
מידי שנה מתקיימת במשרדי האגודה למלחמה בסרטן ישיבה של ועדת מוצרי שמש, בה יושבים מומחי האגודה למלחמה בסרטן עם נציגי אגף הרוקחות במשרד הבריאות ובמהלכה נקבעות ההנחיות לשימוש במקדמי הגנה ומעודכנת חוברת הסברה ייעודית בנושא.
בשנת 1994, העלייה בתחלואה במלנומה גם בקרב נשים ממוצא מזרחי, הובילה להבנה כי כל האוכלוסייה נמצאת בסכנה לתחלואה. האגודה החלה בפרסומים כי אין שיזוף נכון או בטוח וכי כל חשיפה לשמש בשעות המסוכנות וללא הגנה, מזיקה.
בשנת 1996, הושם דגש מיוחד על מניעת כוויות שמש במיוחד בתינוקות וילדים, ועל בדיקת עור הקרקפת ומקומות נסתרים בגוף בעת הבדיקות לגילוי מוקדם.
בשנת 1999, הושם דגש על הימנעות משהייה בשמש בין השעות 16:00-10:00 ועל חשיבות הבדיקה הפתולוגית של שומות שהוסרו. בתשדירים שהופקו לילדים הושם דגש על שמירת כללי חשיפה נכונים לשמש בפעילות יומיומית או ספורטיבית, ולא רק בעת יציאה לחוף הים או הבריכה.
בשנת 2001, הושם דגש על כך כי התנהגות חכמה בשמש מחייבת שימוש בכל אמצעי ההגנה ולא רק בתכשיר מסנן קרינה.
בשנת 2004, פרסמה האגודה המלצות בנוגע להתנהגות חכמה ונכונה בחורף והזהירה את הציבור מסכנות הקרינה המוחזרת באתרי הסקי.
בהמשך כללו הפרסומים מידע על אודות מוצרים המכילים מקדם הגנה רחב טווח, והציבור הוזהר מהסכנות בשימוש במיטות שיזוף, במיוחד לאחר שבשנת 2014 קבע משרד הבריאות כי השימוש במיטות אלה גורם לסרטן באופן ודאי. על מנת להעלות את המודעות לנושא, יצאה האגודה בקמפיין דיגיטלי שכוון בעיקר לצעירים ושהמסר שלו הוא: "מיטת שיזוף עלולה להפוך למיתת שיזוף".
האגודה השקיעה מאמץ נרחב בתכנים המיועדים לילדים צעירים ובני נוער, מתוך הבנה כי רוב נזקי השמש נגרמים בגיל הצעיר וכי מניעה ראשונית תתקיים כאשר הדור הצעיר יבין את הסכנות בחשיפה לא מוגנת לשמש.
בתחילת שנות התשעים, הופעל פרויקט ניסיוני לאיתור מוקדם למניעת מלנומה של העור בקרב ילדים. הפרויקט הופעל במימון האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף המרכז הרפואי ת"א, האגף לרפואה ציבורית של עיריית תל אביב והאגף לחינוך בעיריית תל אביב. פרופ' רפאל שפיר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבי"ח רוקח בתל אביב ויועץ האגודה בנושא, עמד בראש הפרויקט. נפתחה מרפאה לאיתור ילדים בסיכון גבוה לנזקי השמש וניתנו הרצאות הדרכה לצוותים רפואיים.
בשנת 1995, הגתה מנכ"לית האגודה, הגב' מירי זיו, ראשי תיבות של כללי התנהגות נכונה בשמש אשר יוצרים את צירוף המילים 'חכם בשמש®': חיפוש צל, כובע, משקפי שמש, ביגוד ארוך ומגן, שעות בטוחות, מסנן קרינה, שתייה, ויצרה שיתוף פעולה עם ערוץ הילדים, שהיה באותן שנים פלטפורמת התוכן המובילה לילדים וצעירים. נעשה קמפיין הסברתי אשר שודר בכל חודשי הקיץ. במסגרת הקמפיין שודרו תשדירים שעסקו במרכיבי הלוגו ונכתב שיר נושא מיוחד על ידי רוני ערן, הולחן על ידי דני רייכנטל, ובוצע על ידי אסף אמדורסקי. צולמו גם תשדירים שונים בהשתתפות מנחי הערוץ, נשלחו צוותי צילום למשימות בשטח, הופעל קו מידע על ידי ערוץ הילדים, ונערכה תחרות צילומים של קייטנים בקייטנות המדגימים שמירה על כללי הגנה מפני השמש.
שיתוף הפעולה עם ערוץ הילדים המשיך, ולאורך השנים הוכנו ושודרו מאות סרטונים ותשדירים של 'חכם בשמש®' המותאמים לילדי גן, ילדי בית הספר ותלמידי תיכון. הופקו וחולקו חוברות ייעודיות שונות, אחת מהן היא חוברת קומיקס מאת המאייר אורי פינק שהפיקה האגודה.
האגודה כוננה שיתופי פעולה עם פלטפורמות תוכן מובילות נוספות לילדים, כגון ערוץ פוקס קידס, ערוץ הופ, ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, ערוץ ג'טיקס, ערוץ דיסני וערוץ ניקלודיאון.
בשנת 2002, עלה קמפיין לילדים ונוער באמצעות משרד הפרסום גיתם/BBDO ושודר בערוצים MTV,1,2,10 ובערוצים המיועדים לקהל דוברי רוסית או ערבית.
נעשו שיתופי פעולה עם מובילי דעה ויוטיוברים במטרה לקדם את התכנים של 'חכם בשמש®', והופקו ושודרו סרטונים אשר זכו לאלפי צפיות.
האגודה קיימה עשרות אלפי הרצאות ייעודיות בבתי ספר, חטיבות הביניים ותיכונים בנושא 'חכם בשמש®'. ההרצאות נעשו על ידי מדריכי האגודה אשר הוכשרו במיוחד לצורך כך. במסגרת ההרצאות חולקו אלפי עלונים, מדבקות וכרזות.
עבור ילדים בגני הילדים, האגודה מכינה מידי שנה ערכות בנושא 'חכם בשמש®', המכילות חוברות צביעה, מדבקות, כרזות ועלונים להורים. בשנת 2019, חולקו כ-8,000 ערכות ברחבי הארץ.
לאורך השנים, נעשו פעילויות שונות המחזקות את הפן האופנתי של הנחיות 'חכם בשמש'. להלן מספר דוגמאות לפעילויות מסוג זה.
בשנת 1995, במסגרת שבוע מודעות לסרטן העור נוצר שיתוף פעולה ראשון עם מכללת שנקר. במסגרת הקורס לכובעים במגמת עיצוב האופנה, בראשות הגב' לאה פרץ, הוצע לסטודנטים להשתתף בתחרות כובעים לעונת הקיץ בחסות האגודה למלחמה בסרטן, אשר העניקה שלושה פרסים לזוכים במקומות הראשונים. הכובעים עוצבו לנשים, לגברים ולילדים, במטרה לספק הגנה לפנים, לאוזניים ולעורף. החומרים שהומלצו לעיצוב הכובעים – בדי כותנה אטומים, בדים עמידים בפני קרינה וגם חומרי פלסטיק. הכובעים הוצגו במסיבת עיתונאים שנערכה לקראת שבוע המודעות.
שיתוף פעולה דומה בין האגודה למלחמה בסרטן ושנקר, בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב, התקיים גם בשנת 2005.
בשנת 2006, לפני מסיבת עיתונאים של האגודה לקראת פתיחת 'שבוע המודעות לסרטן העור ולגילויו המוקדם', נערכה תצוגת אופנה של בגדי ים מיוחדים לילדים וכובעים חוסמי קרינה.
בשנת 2013, התקיימה בשיתוף מגזין הנוער 'ראש 1' פעילות קיץ ייחודית. במסגרת הפעילות שפורסמה בדף הפייסבוק של המגזין כמו גם בגרסתו המודפסת, הוזמנו הקוראים להעלות תמונות בהן הם 'חכמים בשמש'. מתוך התמונות שנשלחו נבחרו ארבעה בני נוער שזכו לככב בהפקת אופנה מיוחדת באדיבות האגודה למלחמה בסרטן, כשהמסר המוביל הוא שניתן להיות יפים ואופנתיים גם כשממלאים את כללי 'חכם בשמש. הפקת האופנה פורסמה בגיליון קיץ מיוחד של 'ראש 1' שיצא לאור באמצע יוני 2013 כאשר הוא נושא את לוגו האגודה למלחמה בסרטן, ונכללו בו, נוסף להפקת האופנה, גם מגוון כתבות בנושא: נזקי השמש, ידוענים חכמים בשמש, בוחן פתע 'האם אתם חכמים בשמש' ועוד. הפעילות קודמה גם בדף הפייסבוק ובאתר האגודה למלחמה בסרטן.
בשנת 2018, לרגל שבוע המודעות למניעת סרטן העור ולגילויו המוקדם, הופק סרטון בו המאפרת וגורו היופי אשלי וקסמן בקשי, איפרה את עצמה למראה המדגים את נזקי השמש בעקבות שיזוף וחשיפה לא בטוחה, במטרה להדגיש את חשיבות ההגנה מפני השמש. במסגרת הסרטון, הסבירה אשלי לצופים ובמיוחד לצופות כי חשוב להיות 'חכמים בשמש'. הסרטון צולם על ידי אשלי וקסמן בקשי בהתנדבות עבור האגודה למלחמה בסרטן, בסיוע איש יחסי הציבור נתנאל מויאל, המייצג את אשלי וקסמן בקשי ובייעוץ קריאטיבי של משרד הפרסום גיתם BBDO המלווה את האגודה בהתנדבות.
באסטרטגיית ההסברה, לאורך השנים, הושמו במוקד קבוצות אוכלוסיות יעד אשר נמצאו פגיעות יותר, והושם דגש הסברתי לקידום המודעות בקרבן. בתחילת שנות התשעים, בעקבות העלייה המסיבית מחבר המדינות (ברית המועצות לשעבר), הושם דגש על הגברת מודעות בקרב העולים החדשים שאינם מורגלים למזג האוויר החם ואינם מודעים לסכנות שבהיחשפות לשמש ולחשיבות דרכי ההתגוננות במניעת סרטן עור. הופקו חוברות, מדבקות ופרסומים בשפה הרוסית. חומרי ההסברה הופצו במרכזי הקליטה, אולפני העברית, ארגוני עולים ועוד. בהמשך, עם גל העלייה מצרפת, הוכנו חומרי הסברה בנושא התנהגות חכמה בשמש בשפה הצרפתית. החוברות שולבו בפעילות כל קופות החולים ובפעילות סניפי האגודה למלחמה בסרטן ברחבי הארץ, ובמיוחד בריכוזי אוכלוסייה עולה מצרפת: ירושלים, נתניה, אשדוד, תל אביב ורעננה. בנוסף, שודר קמפיין ייעודי ברדיו.
דוגמה למסע הסברה ייעודי הוא מסע הסברה משנת 2009 להעלאת המודעות לאבחון סרטן העור בטיילת אשדוד, במסגרתו רוצפה הטיילת במדבקות מיוחדות של האגודה למלחמה בסרטן. המדבקות הופקו בשלוש שפות: עברית, רוסית וצרפתית, להעברת המסר החשוב לכל התושבים באשדוד ובמיוחד לעולים החדשים, המהווים חלק נכבד באוכלוסיית העיר. המדבקות מוקמו סביב כתמים כחלק ממסע הסברה ארצי להעלאת המודעות לאבחון מוקדם של סרטן העור, על ידי אבחון נגעים. מסע ההסברה הופק על ידי גיתם BBDO SOHO, שמלווה במשך שנים, בהתנדבות, את מהלכי ההסברה של האגודה.
אוכלוסיות נוספות אשר בהן התמקד המאמץ ההסברתי הן עובדים החשופים לשמש, מתרחצים בחופי הים ואוכלוסיות בסיכון גבוה, כגון בהירי עור שעורם אינו משתזף אלא נשרף בקלות, ו/או בעלי שומות מרובות. הושם גם דגש על חינוך הורים ואחיות טיפת חלב לחשיבות מניעת כוויות שמש בתינוקות וילדים.
לאורך השנים פעלה האגודה למלחמה בסרטן גם בהיבט רגולטורי. להלן חלק מהתקנות אשר עברו בתמיכת האגודה:
בשנת 1983 – משרד הבריאות הוציא הנחיה הכוללת לראשונה את תכשירי השיזוף בתקנות הפיקוח של המשרד.
בשנת 1992 – המכון לחקר בריאות הסביבה במשרד הבריאות החל לפקח על מכונות U.V לשיזוף במכוני הבריאות. האגודה סייעה בגיבוש המערך האדמיניסטרטיבי והמקצועי בעזרת פרופ' אסתר עזיזי, ממחלקת העור בבי"ח שיבא, ששימשה באותה עת יועצת לאגודה בנושא נזקי העור.
בשנת 1992 – בעקבות פניית האגודה למשרד החינוך, פרסם המשרד הנחיות לתלמידי בתי ספר על חשיפה מבוקרת לשמש בחוזר מנכ"ל שנשלח לכל מוסדות החינוך בארץ. בחוזר ממליץ משרד החינוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות שהאגודה ממליצה עליהם בחומר ההסברה שהכינה.
בשנת 1996 – אושרה ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן תוספת לתקנות משרד הפנים בחתימת שר הבריאות, באותה עת, ד"ר אפרים סנה – לפיה מתרחץ רשאי להיכנס לבריכה בחולצת טריקו נקייה בצבע בהיר, כדי למנוע כמה שפחות חשיפה של הגוף לקרני שמש.
בשנת 1998 – מרכז השלטון המקומי נענה לפניית האגודה לקדם את נושא ההצללה במקומות ציבוריים. בעדיפות ראשונה הושמו גני ילדים, בתי ספר, מגרשי משחקים, קייטנות ואזורים אחרים בהם שוהים צעירים כשהם חשופים לשמש. תוכנן מפרט בנוגע לאופן ההצללה בשיתוף משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה ואיגוד מהנדסי הערים. לאור חשיבות הנושא פנה מרכז השלטון המקומי לראשי הרשויות ולמהנדסי הערים, שיפעלו להגברת ההצללה ביישוביהם, תוך התייחסות מיוחדת לתכנון הגינון, הנטיעות, הצמחייה ועוד.
בשנת 1999 – מרכז השלטון המקומי בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן, איגוד מהנדסי הערים והחברה למשק וכלכלה, הוציא חוברת עבור הרשויות המקומיות ובה המלצות להצללה במבנים ציבוריים. החוברת כוללת גם את תקנות הבטיחות של משרד העבודה והרווחה לגבי עובד החשוף לשמש, בשעת עבודתו.
בתחילת שנות התשעים התקיים מחקר בנושא חשיפה לשמש בקרב תלמידי חטיבות הביניים בת"א-יפו. המחקר נערך במרכז למחקר כלכלי וחברתי בעיריית ת"א-יפו, ע"י ד"ר מיכאל פדידה, חוקר בכיר, ומנשה חדד, מנהל המרכז למחקר, בשיתוף עם פרופ' רפאל שפיר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי ויועץ לאגודה למלחמה בסרטן למאבק בסרטן העור. המחקר נעשה עפ"י הזמנה מהאגף לרפואה ציבורית בעירייה. המימון למחקר הגיע מהאגודה למלחמה בסרטן, האגף לרפואה ציבורית והמרכז למחקר כלכלי וחברתי בעירייה. למחקר היו שתי מטרות עיקריות: לבדוק את הידע, העמדות וההתנהגות של תלמידים בגיל 14-13 בתל אביב יפו בכל הנוגע לחשיפה לשמש (לפי מצב סוציואקונומי, מגדר והשתייכות לקבוצת סיכון לתחלואה) ולהעריך מסע הסברה מיוחד שנערך בבתי הספר לגילים אלה. מסע ההסברה עסק בנזקי החשיפה לשמש ובהתנהגות נכונה בשמש במטרה למנוע נזקים אלה.
המחקר נערך בשני שלבים: בשנת תשנ"א מילאו תלמידי כיתות ז' בארבע חטיבות ביניים ממלכתיות בתל אביב שאלון שעסק בנושאים הקשורים לשתי מטרות המחקר. בשנת תשנ"ב מילאו אותם תלמידים שאלון שחזרו בו שאלות רבות מהשאלון הקודם וכן שאלות חדשות. בין שני השלבים ניתנו לתלמידים הרצאות בנושא ונערכו בדיקות עור על ידי רופאים מהמחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי.
הממצאים העיקריים שעלו מתוך המחקר הם:
מתוך המחקר עולה שפעולות ההסברה (הרצאה על ידי רופאים בשילוב בדיקות לגילוי סרטן העור) שיפרו את הידע הרלוונטי של התלמידים, אך לא חוללו לדעת החוקרים בתום שנה להתערבות שינויים משמעותיים בהתנהגותם בשמש. עם זאת, כאשר נשאלו התלמידים על השפעת ההתערבות ציינו מחצית מהתלמידים שהמודעות והידע שלהם בנושא התגוננות מפני נזקי השמש עלתה, ולדבריהם גם חלו שינויים בהתנהגותם בשמש.
בשנת 1995, סקר שהוזמן מטעם האגודה למלחמה בסרטן ובוצע על ידי מכון אדמתי בקרב בני נוער בגילים 18-12 על הרגלי החשיפה שלהם לשמש, העלה ממצאים המעידים כי פעולות ההסברה וההדרכה בנושא התגוננות מפני נזקי השמש מתחילות להשפיע על התנהגות בני הנוער. 71% מבני הנוער מקפידים להגן על עצמם באופן זה או אחר. 82% מבהירי העור נוהגים להגן על עצמם. נערות מגינות על עצמן (80.5%) יותר מנערים (58%).
בשנת 2002, ערכה האגודה סקר עמדות והתנהגות בחשיפה לשמש באמצעות חברת 'מותגים'. מהסקר עולה כי 46% מהילדים בגיל 13-12 ו-45% מהמבוגרים חושבים שזה כבר לא אופנתי להשתזף. למעלה מ-90% מהילדים והמבוגרים בטוחים ש'לא שווה' להשתזף מכיוון שהדבר פוגע בבריאות. כ-71% מהישראלים המבוגרים מקפידים ללכת לים לפני השעה 10 בבוקר ואחרי השעה 4 אחר הצהריים. כ-80% מההורים לילדים נמנעים לבלות בים או בבריכה בשעות שאינן 'בטוחות'.
לקראת שבוע המודעות לסרטן העור המתקיים מדי שנה בחודש יוני, רישום הסרטן בישראל במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מעביר לאגודה דוח על אודות שיעורי התחלואה והתמותה ממלנומה. להלן דוגמאות לנתונים מתוך דוחות אלה:
בתחילת שנות התשעים, שיעורי התחלואה במלנומה בישראל נמצאו בעלייה. שיעורי היארעות המלנומה בישראל היו גבוהים ובהשוואה עולמית ישראל דורגה במקום גבוה, מקום שלישי לאחר אוסטרליה וניו זילנד. עד שנת 1995, שיעורי התחלואה בנשים היו גבוהים יותר בכ-20% מאשר בגברים. משנת 1998, חל שינוי ביחס שיעורי התחלואה. בשנת 2005, נצפו שיעורי תחלואה בגברים גבוהים ב-20% משיעורי התחלואה בנשים.
בשנת 1997, נצפתה עלייה גדולה בשיעור האבחון המוקדם של מלנומה בשלבים מוקדמים. בשנת 2000, נרשמה עלייה משמעותית באבחון המוקדם - שיעור הגילוי המוקדם בקרב כלל האוכלוסייה עלה בקרב נשים פי 3 ובקרב גברים פי 2. בשנת 2005, דווח לראשונה כי שיעורי ההיארעות של מלנומה החלו לרדת גם בגברים וגם בנשים. עם זאת, שיעורי התחלואה בישראל היו באותה עת מהגבוהים בעולם, אחרי אוסטרליה וניו זילנד. נצפתה ירידה בולטת בתחלואה במלנומה של העור בקרב האוכלוסייה הצעירה. ככל הנראה הודות למניעה ראשונית, דהיינו צמצום החשיפה לשמש ותוצאות פעילות ההסברה של האגודה למלחמה בסרטן בגיל הגן ובית הספר. בשנת 2010, על פי נתוני שנת 2008, דווח כי 36% מחולי המלנומה מאובחנים בשלב מוקדם. עלייה של פי 3.5 בשיעור המאובחנים בשלב המוקדם.
91% מהחולים אובחנו עם גידול בשלב המוקדם (47% עם גידול בשלב ממוקד ו-44% עם גידול חודרני מקומי). הן עבור מלנומה חודרנית והן עבור מלנומה ממוקדת של העור, שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נצפים בגיל המבוגר, ביהודים ילידי אירופה-אמריקה וכן ילידי ישראל.
מאז תחילת המבצע ב-1992, שולש שיעור האבחון המוקדם של מלנומה, ועלה מ-20% בשנים 1993-1990 ל-40% בשנים 1996-1994 ועד ל-91% בשנת 2016.
בשנת 2012, דווח ביחס לנתוני שנת 2009, על ירידה של כ-30% בשיעורי ההיארעות של מלנומה חודרנית של העור בנשים יהודיות. יציבות בגברים. בהשוואות הבינלאומיות, ישראל ירדה מהמקום השלישי, למקום ה-16.
על פי דוח רישום הסרטן במרכז הלאומי לבקרת מחלות שפורסם ביוני 2019 ביחס לנתוני 2016, אובחנו בישראל 1,846 חולים חדשים עם מלנומה של העור. רוב החולים היו יהודים, ושיעורי התחלואה בערבים נמוכים ביותר.
בדוח המרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות, שפורסם ביוני 2019 ביחס לנתוני 2016, הוצגו הנתונים האחרונים של ארגון הבריאות העולמי (Globocan 2018), שחלקם מבוססים על אומדנים ולא על מדידה. שיעורי ההיארעות (מתוקננים לגיל, ל-100,000) הגבוהים ביותר דווחו באוסטרליה (33.6) ובניו זילנד (33.3). ישראל מדורגת במקום ה-27 (שיעור היארעות: 8.3) בהתייחס ל-30 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, אבל בפועל במקום ה-24 מתוך 25, בהתחשב בכך שלחלק מהמדינות אותו שיעור היארעות בדיוק, כלומר, מהמקום ה-3, לאחר עבודה מאומצת, שמחנו לרדת למקום ה-27.
דוח המרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות התייחס גם לשיעורי התמותה מהמחלה. על פי הנתונים האחרונים של Globocan 2018, שיעורי התמותה (מתוקננים לגיל, ל-100,000) הגבוהים ביותר דווחו מניו זילנד (4.8) ומנורווגיה (3.5). ישראל מדורגת במקום ה-20 (שיעור תמותה: 1.8) בהתייחס ל-30 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, אבל בפועל במקום ה-12 מתוך 14, בהתחשב בכך שלחלק מהמדינות אותו שיעור תמותה בדיוק.
לסיכום, בזכות יוזמת האגודה למלחמה בסרטן לקידום המודעות לחשיבות התנהגות חכמה בשמש, להפחתת הסיכון לחלות בסרטן העור וחשיבות האבחון המוקדם, חל שיפור של ממש במניעה ראשונית, במניעה שניונית ובשיעורי התמותה ממלנומה.