הדפס
| שתף

 מידע נוסף

פורום סרטן הכליה
יום עיון סרטן הכליה
גמילה מעישון

תודתנו נתונה ל:

פרופ' אבישי סלע, מנהל המכון האונקולוגי, מרכז רפואי אסף הרופא,

פרופ' אברהם קוטן, מנהל המערך האונקולוגי, מרכז רפואי רמב"ם,

חברי  ועדת העדכון בנושא אורולוגיה באגודה למלחמה בסרטן, על הארותיהם והערותיהם.


מידע זה מבוסס על החוברת: Understanding Cancer of the Kidney של  והותאם לקוראים ישראלים.

דצמבר 2008.


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן הכליה. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif הכליות
Big-Bullet-SQR.gif מה גורם לסרטן של הכליה?
Big-Bullet-SQR.gif מהם התסמינים?
Big-Bullet-SQR.gif כיצד מתבצעת האבחנה?
Big-Bullet-SQR.gif בדיקות נוספות
Big-Bullet-SQR.gif קביעת שלב ודרגת סרטן הכליה
Big-Bullet-SQR.gif הטיפול בסרטן הכליה
Big-Bullet-SQR.gif ניתוח סרטן הכליה
Big-Bullet-SQR.gif טיפול בקרינה
Big-Bullet-SQR.gif טיפולים ביולוגיים בסרטן הכליה
Big-Bullet-SQR.gif טיפולים מכווני מטרה כנגד סרטן הכליה
Big-Bullet-SQR.gif כימותרפיה
Big-Bullet-SQR.gif טיפול הורמונאלי בסרטן הכליה
Big-Bullet-SQR.gif טיפולים חדשים יותר לסרטן הכליה שאינם כלולים בסל הבריאות
Big-Bullet-SQR.gif מעקב

Big-Bullet-SQR.gif אם המחלה שבה ומופיעה

Big-Bullet-SQR.gif סרטן השופכן ואגן הכליה

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן 

 

 


 

 

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 

תאי סרטן

 

בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. יחד עם זאת, אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

 

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול ממאיר, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הנקראים גידול משני, שניוני או גרורה.

 

חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם אחד או סוג אחד של טיפול. קיימים יותר מ- 200 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

חזרה למעלה >>


הכליות

שלפוחית השתן

לרוב בני האדם שתי כליות, הממוקמות בחלק האחורי של הגוף, אחת בכל צד, מתחת לקשת הצלעות. הן האחראיות לסינון הדם במטרה לסלק ממנו את תוצרי הפסולת.

 

תוצרי פסולת אלה הופכים בכליות לשתן, שנישא מהכליה אל שלפוחית השתן באמצעות צינוריות (שופכנים, מובילי השתן). כאשר שלפוחית השתן מלאה, השתן יוצא מהגוף דרך צינור הנקרא שופכה.

 

הקצה הקדמי של השופכה הוא בנרתיק (נשים) או בקצה הפין (גברים).

חזרה למעלה >>


סוגי סרטן הכליה

מחלה זו פוגעת בגברים יותר מאשר בנשים, ונעשית שכיחה יותר ככל שאנשים מתבגרים. נדיר שאנשים מתחת לגיל 40 יחלו בסרטן הכליות, אבל ישנו סוג נדיר אחד, גידול על-שם וילם , הידוע גם כנפרובלסטומה הפוגע בילדים צעירים מאוד. סרטן הכליות אינו מדבק, ולא ניתן להעברה לאנשים אחרים. בד"כ כליה אחת בלבד נפגעת. נדיר שהסרטן מתפשט גם לכליה השנייה.

 

כ- 90% מסוגי סרטן הכליה הם מסוג סרטן תאי הכליה

(Renal Cell Cancers, RCC). לעיתים הם מכונים אדנוקרצינומה של הכליה. ישנם תת-סוגים שונים של סרטן הכליה, שניתנים לזיהוי על-ידי צפייה בתאים מתחת למיקרוסקופ. התת-סוג הנפוץ ביותר הוא סרטן תאים בהירים. סוגים אחרים, פחות נפוצים, כוללים סרטן מסוג פפילרי (או כרומופילי), כרומופובי, אונקוציטי, סרטן של הצינור המאסף או סרקומטואיד.

 

ישנו סוג נדיר של סרטן הכליות, הידוע כסרטן של תאי מעבר

(Transitional Cell Cancer, TCC), שמתחיל בתאים המצפים את האזור המרכזי של הכליה (אגן הכליה). הבדיקות לסרטן של תאי מעבר והטיפולים בו הם שונים מאוד.

 

בהמשך מתוארות הבדיקות לסרטן של תאי הכליה והטיפולים בו. בסוף המידע מובא חלק העוסק בסרטן השופכן ואגן הכליה הכולל את הטיפול בסרטן של תאי מעבר.

חזרה למעלה >>


מה גורם לסרטן של הכליה?

הגורם המדויק לסרטן הכליה עדיין אינו ידוע. אצל אנשים רבים הגורם לעולם אינו מתגלה, אבל מספר גורמים ידועים כמגבירים את הסיכון לפתח סרטן מסוג זה:

 

עישון סיגריות

עישון סיגריות עלול להגביר את הסיכון לחלות בסרטן כליה עד פי 2 עבור חלק מהאנשים. ככל שאדם מעשן זמן ארוך יותר, וככל שהוא מעשן יותר סיגריות, כך הסיכון גדול יותר.

 

עודף משקל

לאנשים בעלי משקל גבוה יותר ברבע (25%) לפחות מהמשקל המומלץ לגובה שלהם, יש סיכון גבוה יותר מהממוצע לחלות בסרטן הכליה.

 

מצבים רפואיים

מצבים רפואיים שונים, כגון לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם), עלולים להעלות את הסיכון. אנשים החולים במחלת כליות במצב מתקדם, במיוחד אלה הזקוקים לדיאליזה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן כליות.

 

חשיפה לחומרים שונים

חשיפה לחומרים שונים בעבודה עלולה להשפיע על הסיכון לחלות בסרטן כליה. לעובדים עם כבשן אש או כבשן לפחמי אבן בתעשיות הפלדה והפחם נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן כליה. גם חשיפה לקדמיום, לעופרת או לאסבסט בעבודה עלולה להגדיל את הסיכון.

 

תורשה

רוב מחלות סרטן הכליה אינן עוברות בתורשה, אך לעיתים, שני בני משפחה או יותר, מפתחים סרטן בכליה. אם זה המצב אצלך, בני המשפחה האחרים נמצאים בסיכון גבוה מהממוצע לחלות בסרטן הכליה.

 

מצבים נדירים, כגון מחלת Von Hippel-Lindau

מחלה בה גן פגום העובר בתורשה - מעלים את הסיכון לחלות בסרטן כליה. מחלות סרטן הכליה, שמתפתחות בגלל גנים פגומים העוברים בתורשה, שונות ממחלות סרטן אחרות. יש סיכוי גדול יותר שהן ייגרמו לכמה גידולים, ושישפיעו על שתי הכליות. יש גם סיכוי גדול יותר שהן תופענה בגיל צעיר יותר מאשר מחלות סרטן אחרות.

 

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא גנטיקה וסרטן המכילה מידע נוסף בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

 

חזרה למעלה >>


מהם התסמינים?

מחלות סרטן הכליה לא תמיד גורמות להופעת תסמינים. רבים המקרים בהם מאובחנת מחלת סרטן הכליה באורח מקרי, כאשר אנשים עוברים בדיקות שונות. גידולים סרטניים שמתגלים בדרך זו הם בדרך כלל קטנים, ולכן אינם גורמים לתסמינים.

 

במידה ומופיעים תסמינים, הם יכולים לכלול:

  • דם בשתן: התסמין השכיח ביותר של סרטן הכליה. הוא עלול להופיע ולהיעלם לסירוגין. אם מופיע דם בשתן, יש ללכת להיבדק.
  • כאב בשופכנים או בשלפוחית השתן הנגרם בגלל קרישי דם.
  • גוש באזור הכליה.
  • כאב עמום בצד.
  • חום גבוה מתמשך, הזעות לילה, עייפות וירידה במשקל.

לרוב, האנשים המבחינים בתסמינים אלו אינם חולים בסרטן כליה. מצבים אחרים, שכיחים יותר כגון זיהום או אבנים בשלפוחית השתן או בכליות, הם לעיתים קרובות הסיבה לכך. אם הבחנת באחד או יותר מתסמינים אלה, יש לגשת מיד לבדיקת רופא.

חזרה למעלה >>


כיצד מתבצעת האבחנה?

האבחון מתחיל בדרך כלל אצל רופא המשפחה. הרופא יבקש דגימת שתן וגם עשוי לקחת דגימת דם לבדיקה. על פי תוצאות בדיקות אלו הוא יפנה אותך לבית החולים, לרופא מומחה לקבלת ייעוץ וטיפול.

חזרה למעלה >>


בדיקות נוספות

בבית-החולים הרופא ישאל אותך על התסמינים ועל הבריאות הכללית שלך. הוא גם ישאל אותך אם יש לך בעיות רפואיות נוספות. הרופא יבדוק אותך בדיקה גופנית וישלח אותך לבצע כמה מהבדיקות הבאות:

 

אורוגרפיה תוך ורידית (IVP או IVU)

בדיקה זו מגלה הפרעות בפעילות הכליות או בדרכי השתן. הבדיקה מתבצעת במחלקת ההדמייה של בית החולים ונמשכת כשעה. במהלך הבדיקה יוזרק לוריד, בדרך כלל בזרוע, חומר צבע המכיל יוד. חומר זה נישא אל הכליות באמצעות מחזור הדם. כך יכול הרופא לצפות במעבר הצבע במסך רנטגן ולזהות הפרעות. היוד עשוי לגרום לך לתחושת חום וסומק למשך מספר דקות, תחושה שנעלמת בהדרגה. אם ידועה לך רגישות ליוד או לחומרים אחרים, הודע על כך לרופא טרם הבדיקה. קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך בתום הבדיקה.

 

סריקת אולטרסאונד

אולטרסאונד

זוהי בדיקה יעילה ביותר לאבחון סרטן של הכליה. סריקת אולטרסאונד, המתבצעת במחלקת ההדמיה של בית החולים, עושה שימוש בגלי קול על מנת לבחון איברים פנימיים, כולל הכליות. הבדיקה אינה כואבת ואורכת מספר דקות בלבד.

לאחר שתשכב בנוחות על גבך, ימרחו ג'ל על בטנך. מכשיר קטן דמוי מיקרופון המפיק גלי קול יועבר על פני האזור. גלי הקול המוחזרים למכשיר יהפכו לתמונה באמצעות מחשב.

סריקת אולטרסאונד בודקת האם חל שינוי במבנה הכליות, דבר שעשוי להצביע על ציסטה או גידול. הסריקה מאפשרת גם למדוד את היקף הגידול הסרטני ומיקומו.

 

סריקת CT

סריקת סי טי

זהו סוג מתוחכם של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת-מימדית של פנים הגוף. הסריקה אינה מכאיבה, אך ארוכה מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות) ומצריכה שכיבה ללא תזוזה. הסריקה תשמש כדי לחפש שינויים בכליות, לזהות את האתר המדויק של הגידול, או לבדוק אפשרות של התפשטות המחלה. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כמה שעות לפני הבדיקה.

 

בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר מבדיקה בודדת היא נמוכה ביותר.

 

יתכן שתקבל משקה או זריקה של חומר בעל צבע המכיל יוד שיאפשר לראות אזורים מסוימים באופן ברור יותר בצילום. הדבר עשוי לגרום לך לחוש גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד, או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, לכן חשוב שתדווח על כך לרופא מראש. קרוב לוודאי שתוכל ללכת הביתה מיד עם תום הסריקה. עלייך להקפיד על שתייה מרובה לאחר הבדיקה.

ציטוסקופיה

בדיקה זו תתבצע אם יש לך דם בשתן. בבדיקה זו לא מסתכלים על הכליה, אלא משתמשים בה על מנת לחפש עקבות דם בציפוי של שלפוחית השתן. היא נעשית בדרך כלל תחת הרדמה מקומית ונמשכת כ- 20 דקות. צינור קטן וגמיש של סיב אופטי, עם פנס בקצהו (ציסטוסקופ) מוכנס לתוך הצינור המוביל אל שלפוחית השתן (השופכה). דבר זה מאפשר לרופא להסתכל על כל הציפוי של שלפוחית השתן והשופכה. יכול להיות שתחוש רגישות או כאב מתון כאשר תיתן שתן בפעם הראשונה לאחר הבדיקה. אף על פי כן, בדרך כלל אין השפעות נוספות.
 

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

סריקת MRI

בדיקה זו דומה לסריקת CT , אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום קרני רנטגן על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. השימוש בה נעשה לאור קושי באבחנה בבדיקות קודמות. חלק מהאנשים מקבלים זריקת צבע לתוך וריד בזרוע על מנת לשפר את ההדמיה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ- 30 דקות.

 

אם אתה חושש מחללים סגורים, עלולה להתעורר אצלך תחושה לא נעימה, ועל כן כדאי לומר זאת לטכנאי. תהליך סריקת ה- MRI מרעיש ביותר, אולם תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בדרך כלל אדם נוסף יוכל לארח לך לחברה בתוך חדר הבדיקה.

 

הגליל הוא מגנט חזק ביותר ועל כן, לפני הכניסה לחדר, עליך להסיר את כל חפצי המתכת שעליך. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים. חלק מהאנשים מקבלים זריקת חומר ניגוד לתוך וריד בזרוע על מנת שהכליה תיראה טוב יותר בבדיקה.

ביופסיה המונחית על-ידי הדמיה

בדיקה זו תיערך אם יש צורך בלקיחת דגימת רקמה (ביופסיה) מהכליה. הרופא משתמש במכשירי אולטרסאונד או CT על מנת שינחו אותו לאזור המדויק בכליה בו תילקח הביופסיה. בדיקה זו ידועה כביופסיה מונחית אולטרא סאונד או CT

 

לפני הסריקה, תינתן הרדמה מקומית באמצעות זריקה על מנת להרדים את האזור מעל הכליה. לאחר מכן הכליה נסרקת על מנת לקבל תמונה שלמה של האיבר על גבי המסך. דבר זה עוזר לרופא להנחות מחט באופן מדויק דרך העור ולתוך הכליה. הרופא מוציא דגימה קטנה של רקמה לתוך המחט, לפני שהוא מסיר אותה. דגימה זו תשלח למעבדה ותיבדק מתחת למיקרוסקופ. ייתכן שתצטרך לשהות בבית-החולים למשך כמה שעות (או לילה) לאחר הליך זה.

 

בדיקות דם

בדרך כלל ייקחו ממך דם לבדיקה על מנת להעריך את מצב בריאותך הכללי.

 

צילום רנטגן של החזה

בדרך כלל נעשה צילום רנטגן על מנת לבדוק את בריאות הלב והריאות.

 

המתנה לתוצאות הבדיקות

תוצאות הבדיקה יהיו מוכנות תוך מספר ימים. לפני שתשוב לביתך תיקבע לך פגישת מעקב. תקופת ההמתנה עלולה להיות קשה עבורך. שיחה עם חבר קרוב או בן משפחה, עשויה להקל עליך להתמודד עם החששות שיעלו בך.

חזרה למעלה >>


קביעת שלב ודרגת סרטן הכליה

קביעת השלב

השלב (stage) שבו נמצא הגידול מתאר את הגודל ואת מידת ההתפשטות שלו. ברגע שהרופאים ידעו באיזה שלב נמצא נמצאת המחלה, הם יכולים להחליט על הטיפול המתאים ביותר עבורך. שיטת קביעת השלב הנפוצה ביותר שבה משתמשים עבור סרטן הכליה מכונה שיטת ה- TNM:

 

ה- T מתייחס לגודל הגידול.

ה- N מתייחס למצב קשרי הלימפה - האם הם נפגעו.

ה- M מתייחס למצב התפשטות המחלה - האם היא התפשטה לחלקים אחרים בגוף  (גרורות).

 

היקף הגידול (T)

T1a - הגידול קטן מ- 4 ס"מ ומוגבל לכליה.

T1b - גודל הגידול נע בין 4 ס"מ ל- 7 ס"מ, והוא מוגבל לכליה.

T2 - הגידול גדול מ- 7 ס"מ אבל הוא עדיין מוגבל לכליה.

T3 - הגידול גדל לתוך בלוטת יותרת הכליה או לתוך השומן שנמצא מסביב לכליה אבל לא מעבר לרקמת הסיבית (Gerota's fascia)  או לתוך אחד או שני כלי הדם הגדולים הקרובים לכליה (עורק הכליה ווריד הכליה).

T4 - הגידול התפשט אל מחוץ למעטפת הסיבית של הרקמה ( Gerota's fascia ) המקיפה את הכליה.

 

קשריות (בלוטות) הלימפה (N)

ה- N מתייחס למצב קשריות הלימפה מבחינת התפשטותם של התאים הסרטניים. ישנם שלושה שלבים להתפשטות הגידול לקשריות הלימפה:

N0 - לא נמצאו תאים סרטניים באף אחד מקשרי הלימפה.

N1 - נמצאו תאים סרטניים בקשר לימפה אחד.

N2 - נמצאו תאים סרטניים ב-2 או יותר קשרי לימפה.

כאשר תאים סרטניים התפשטו לקשרי הלימפה, מגדירים את המצב כ"קשריות חיוביות".

 

גרורות (M)

אם התאים הסרטניים לא התפשטו ולא נמצאו גרורות, עובדה זו תתואר כ- M0 . אם תאים סרטניים התפשטו לחלקים אחרים של הגוף, מצב זה הוא M1 . כאשר סרטן הכליה מתפשט לאזורים נוספים, רוב הסיכויים שיגיע ל עצמות , ל ריאות , ל כבד או ל מוח . כאשר הגידול התפשט הוא מכונה סרטן כליה שניוני או גרורתי.

 

שלבי ה- T , N ו- M מצטרפים לתיאור שלב המחלה הכללי מ- 4-1.

 

שלב 1 - הגידול קטן מ- 4 ס"מ ומוגבל לכליה. אין התפשטות לקשרי הלימפה או לאיברים אחרים.

 

שלב 2 - הגידול גדול מ- 7 ס"מ אבל הוא עדיין מוגבל לכליה. אין התפשטות לקשרי הלימפה או לאיברים מרוחקים.

 

שלב 3 - הגידול החל להתפשט אל מחוץ לכליה. ייתכן שהוא התפשט לתוך בלוטת יותרת הכליה, הממוקמת מעל לכליה, או לאחד מכלי הדם הגדולים הקרובים לכליה (וריד הכליה או הווריד החלול) או לקשר לימפה אחד או לתוך השומן שמקיף את הכליה.

 

שלב 4 הגידול התפתח דרך הרקמה הסיבית אל מחוץ לכליה, ו/או התפשט אל שניים או יותר קשרי לימפה ו/או התפשט לאיברים אחרים.

 

דירוג

הדירוג (grading) מתייחס למראה התאים הסרטניים מתחת למיקרוסקופ. הדירוג נותן מושג על התנהגותו של הגידול. מערכת פורמן (Fuhrman) היא המערכת השכיחה ביותר לדירוג סרטן הכליה. הדירוג הוא מ- 1 עד 4: ככל שהמספר גבוה יותר, כך התאים הסרטניים נראים פחות תקינים. גידול סרטני בדירוג 1, בדרך כלל גדל באיטיות ויש סיכוי קטן יותר שיתפשט מאשר גידול סרטני בדירוג גבוה יותר, כגון גידול סרטני בדרגה 4.

חזרה למעלה >>


הטיפול בסרטן הכליה

ניתוח הוא הטיפול העיקרי כנגד סרטן הכליה. אם לא ניתן להסיר את כל הגידול על-ידי ניתוח, ניתן להשתמש בטיפולים אחרים. טיפולים אלה כוללים טיפולים ביולוגיים או טיפולים ממוקדים אחרים, כגון כימותרפיה , טיפול בקרינה (רדיותרפיה) או טיפול הורמונאלי. הצוות הרפואי יתכנן את הטיפול תוך כדי שקלול כמה גורמים, כגון גילך, מצב בריאותך הכללי, סוג והיקף הגידול הסרטני ומצב התפשטותו.

 

תכנון הטיפול

ברוב בתי-החולים, צוות רב תחומי ידון בתוכנית הטיפול שהם מעריכים שהיא הטובה ביותר למצבך. צוות זה יכלול בדרך כלל: אורולוג (מנתח המתמחה בטיפול בגידולים סרטניים), אונקולוג (מומחה בטיפולי סרטן כגון כימותרפיה, הקרנות וטיפול ביולוגי), אחות, רדיולוג, שעוזר לנתח סריקות וצילומי רנטגן, ופתולוג, המייעץ בנושא סוג הגידול ומידת התפתחותו. בבית החולים ישנו צוות זמין נוסף, שיכול לעזור לך לפי הצורך, כגון: דיאטנ/ית, פיזיותרפיסט/ית, עובד/ת סוציאלי/ת ופסיכולוג/ית.

 

הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר במצבך או שיציע לך לבחור בטיפול. אם אתה צריך להחליט בין טיפולים שונים, וודא שיש לך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול, כך שתוכל להחליט מה מתאים ביותר עבורך. ייתכן שתרצה לשאול שאלות הנוגעות לתוכן כל טיפול, ולתופעות הלוואי שהוא עלול לגרום. אל תפחד לשאול את הרופא או את האחות שמטפלת בך כל שאלה שתתעורר. לעיתים קרובות הכנה של רשימת שאלות שאתה מעוניין לשאול, והבאת חבר קרוב או בן משפחה שיעזור לך לזכור את תוכן הדיון, יכולים לסייע לך.

 

מתן הסכמה

לפני כל טיפול, הרופא יסביר לך את מטרותיו. הוא בדרך כלל יבקש ממך לחתום על טופס בו הנך מעניק את הסכמתך לצוות בית-החולים לטפל בך. טיפול רפואי לא יכול להינתן לך ללא הסכמתך. לפני שאתה מתבקש לחתום על הטופס אתה צריך לקבל את מלוא המידע על סוג וטווח הטיפול המומלץ לך, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים וכל הסיכונים המשמעותיים או תופעות הלוואי של הטיפול. אם אינך מבין את מה שנאמר לך, יידע את הצוות באופן מיידי כדי שיוכלו להסביר לך שוב. חלק מהטיפולים הינם מורכבים, כך שזה טבעי לחלוטין לקבל הסברים נוספים. כדאי שחבר או בן משפחה יהיו איתך בזמן ההסבר על הטיפול, על מנת לעזור לך לזכור את הדיון במלואו. הכנת רשימה של שאלות לפני שהולכים לפגישה יכולה גם היא לסייע. תמיד תוכל לבקש זמן נוסף על מנת להחליט בנוגע לטיפול אם אתה מרגיש שאינך יכול להחליט בזמן שמסבירים לך בפעם הראשונה.

 

אתה גם חופשי לבחור שלא לקבל את הטיפול. הצוות יסביר לך מה יקרה אם תחליט שלא לקבל את הטיפול. החלטה זו יש לדווח לרופא או לאחות, כדי שיוכלו לתעד אותה בתיקך הרפואי. אינך צריך לתת סיבה להחלטתך, אולם כדאי ליידע את הצוות על חששותיך בכדי שיוכלו לתת לך את המידע והתמיכה המלאים.

 

יתרונות וחסרונות של הטיפול

ייתכן ותחשוש מהמחשבה שאתה צריך לקבל טיפול כנגד מחלתך, בשל תופעות הלוואי האפשריות העשויות להופיע. במצב זה, בדרך כלל עוזר לקבל יותר מידע על מה שניתן לעשות על מנת למנוע את תופעות הלוואי או לשלוט בהן. הרופא שייתן לך את הטיפול, יוכל לענות על כל שאלותיך. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.

 

אצל חולי סרטן כליה בשלב מוקדם, נעשה ניתוח במטרה לרפא את החולה ממחלתו. לפעמים, ניתנים טיפולים נוספים בכדי להפחית את הסיכונים לחזרתה של המחלה (הישנות מחלה). אם המחלה נמצאת בשלב מתקדם יותר, הטיפול יוכל לעצור או להאט את התקדמותה, ולהבטיח את הישרדות החולה למשך זמן ארוך יותר או להפחית את התסמינים ולשפר את איכות חייו. למרות זאת, ייתכן שחלק מהחולים יחוו השפעה מועטת על הגידול והם יסבלו מתופעות לוואי ללא כל תועלת. אם אתה מקבל טיפול, ייערך אחריך מעקב צמוד בכדי לוודא שהטיפול יעיל. הדבר נעשה בכדי שניתן יהיה לעצור את הטיפול במקרה שהוא אינו עוזר לך וגורם לתופעות לוואי בלבד.

 

החלטות הקשורות בטיפול

אם הציעו לך לעבור טיפול במטרה לרפא אותך ממחלתך, ההחלטה לקבל אותו לא תהיה קשה במיוחד. אולם, אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן בכדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול עבור מחלתך, ניתן עדיין לתת לך טיפול אשר ישלוט על תסמיני המחלה. הטיפול שניתן במצב זה נקרא טיפול תומך או פליאטיבי.

 

דעה נוספת

למרות שצוות רב תחומי מומחה יתייעץ יחד בכדי להחליט על הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לשמוע חוות דעת רפואית נוספת. הרופא המטפל בך יוכל להפנות אותך לרופא נוסף. חשוב שתדע כי הזמן שיידרש לארגן מפגש כזה עלול לעכב את תחילת הטיפול, לכן יש להיות בטוחים שחוות דעת נוספת אכן יכולה להעניק מידע שימושי. אם אתה הולך לקבל דעה נוספת, כדאי לקחת אדם נוסף, ולהכין רשימת שאלות מראש שברצונך שהרופא יענה עליהן. רצוי שיהיה בידך מסמך המתאר את הטיפול המומלץ לך.

חזרה למעלה >>


ניתוח סרטן הכליה

ניתוח הוא לעיתים קרובות הטיפול היחיד שנדרש. סוג הניתוח שייקבע כמתאים ביותר למצבך יהיה תלוי בהיקף הגידול הסרטני, האם הוא התפשט לאזורים נוספים, גילך ומצב בריאותך הכללי. חשוב לדון על כל ניתוח באופן מלא עם המנתח.

 

כריתת כליה (הסרה של הכליה)

סוג הניתוח הנפוץ ביותר עבור סרטן הכליה הוא כריתת כליה (Nephrectomy) . בניתוח זה המנתח מסיר את כל הכליה הנגועה בנוסף למעט רקמה הסובבת אותה. ניתוח זה בדרך כלל כולל חתך שנעשה בין הצלעות התחתונות שנמצאות בצד הגידול. המנתח עשוי להסיר גם חלק או את כל קשרי הלימפה הקרובים לכליה על מנת לבדוק אם הם מכילים תאים סרטניים.

 

ניתן לחיות חיים רגילים לחלוטין עם כליה אחת בלבד. כליה אחת מסוגלת לתפקד כמעט בדיוק כמו שתי כליות. עם זאת, הסרת כליה היא ניתוח מורכב ועל החולה להיות מתאים לכך. סוג זה של ניתוח אינו מתאים לכל אחד. חולים שאינם מתאימים לניתוח זה, יכולים לעבור ניתוח אחר בו נעשה שימוש בטכניקות ניתוח חדישות יותר שפותחו, כגון ניתוח "חור המנעול".

 

כריתה חלקית של הכליה

במקום להסיר את כל הכליה, בניתוח זה המנתח מסיר את הגידול בלבד ואת חלק הכליה הסובב אותו. ניתוח זה נקרא כריתה חלקית של הכליה (partial nephrectomy ) או ניתוח משמר-נפרון (nephron-sparing surgery) . הליך זה אפשרי בדרך כלל רק אם הגידול קטן מ- 4 ס"מ.

 

ניתן לעשות כריתה חלקית של הכליה, אם יש חשיבות לנסות לשמור על הכליה הפגועה, לדוגמה, אם יש לך כליה אחת בלבד או שיש לך מחלת כליות. ניתן להשתמש בניתוח זה גם אם יש לך סרטן כליה מהסוג שעובר בתורשה המגדיל את הסיכון שלך לפתח סרטן גם בכליה השנייה.

 

ניתוח "חור-המנעול"

בחלק מהמקרים, ניתן יהיה לבצע ניתוח חור-המנעול (keyhole) או ניתוח זעיר-פולשני (לפרוסקופי) על מנת להסיר חלק מהכליה או את כל הכליה. בניתוח מסוג זה, נעשים חתכים קטנים בלבד, במקום חתך אחד גדול. המנתח משתמש במכשיר מיוחד המכונה לפרוסקופ, על מנת לראות דרכו בתוך חלל הבטן. הלפרוסקופ הוא צינור דק עם עינית בקצה אחד ואור ועדשות מגדילות בקצה האחר המוחדר לבטן דרך חתך קטן בעור. באופן כללי, דרושים לניתוח כשלושה חתכים קטנים ואחד גדול יותר. החתך הגדול יותר נעשה בדרך כלל קרוב לטבור ובו משתמשים בכדי להסיר את הכליה.

 

היתרון העיקרי בסוג זה של ניתוח הוא שהוא משאיר פצע קטן הרבה יותר מהניתוחים האחרים, ולכן זמן ההחלמה שלו קצר יותר. ניתן להשתמש בניתוח "חור-המנעול" אצל חלק מהחולים שלא התאימו לעבור ניתוח באופן אחר. סיכויי ההחלמה מסרטן הכליה טובים במידה שווה אחרי ניתוח "חור-המנעול" ואחרי ניתוחים גדולים. את ניתוח "חור-המנעול" מבצעים מנתחים שעברו הכשרה מיוחדת בעלי ניסיון בשימוש בטכניקות לפרוסקופיות.

 

ניתוח גידול שהתפשט

גידולים שניוניים (או גרורות) יכולים להתפתח אם התאים הסרטניים מתנתקים מהגידול המקורי (הראשוני) ונעים בזרם הדם או דרך מערכת הלימפה לאזורים אחרים בגוף. התאים מתיישבים באזור מסוים שאליו הגיעו ומתפתחים תוך יצירת גידול סרטני חדש. אם המחלה התפשטה לאתרים אחרים בגוף (סרטן גרורתי או שניוני) יהיה כדאי עדיין להסיר את הכליה עם הגידול הראשוני. אם הגידול בכליה גורם לתסמינים כגון כאב או דימום, או אם משפיע על איזון החומרים הכימיים בדמך, הוצאתו עשויה להקל על תופעות אלו. למרות שייתכן שניתוח זה לא יוכל לרפא את החולה, הוא עשוי לסייע לטיפולים אחרים לפעול טוב יותר ולאפשר לחולה לחיות לזמן ארוך יותר. יתרונות אלו צריכים להישקל כנגד ההשפעות שיש לניתוח רציני. ההחלטה אם לבחור בניתוח בנסיבות אלו יכולה להיות קשה ומורכבת ולכן חשוב לדון על כך עם הרופא המטפל.

 

לעיתים נדירות, ניתן להשתמש בניתוח להסרת גידולים שניוניים קטנים בחלקים אחרים של הגוף, אולם ניתוח זה דורש מומחיות מיוחדת. דבר זה אפשרי באופן כללי רק אם המחלה התפשטה לאזור מוגבל אחד בגוף. חשוב גם שהחולה יהיה במצב גופני טוב מספיק על מנת להתמודד עם הניתוח. הסרת גידול שניוני עשויה להאט ולשלוט על התקדמות המחלה למשך זמן ארוך יותר. לעיתים ניתן להשתמש בזה על מנת לנסות ולרפא את החולה ממחלתו.

 

תסחוף

אם ניתוח להסרת הכליה אינו אפשרי בגלל מצב בריאותך הכללי או מאחר והגידול גדול מדי, ניתן לחסום את אספקת הדם לגידול. הליך זה מכונה תסחוף (Embolisation) . צינור פלסטי דק (צנתר) מוכנס לתוך כלי דם במפשעה. לאחר מכן, בעזרת הדמיית רנטגן להנחיה, המבצע (בדרך כלל רדיולוג פולשני) משחיל את הצנתר כלפי מעלה עד שהוא מגיע לעורק המוביל דם לכליה. בשלב זה חומר מוזרק דרך הצנתר לתוך הכליה. חומר זה חוסם את אספקת הדם לכליה וכך מפסיק את אספקת החמצן והחומרים המזינים לגידול הסרטני. פעולה זו נעשית בדרך כלל בכדי לנסות ולצמצם את היקף הגידול ובכדי לעזור לשלוט על תסמיני המחלה, כגון דימום.

 

אחרי הניתוח

אחרי הניתוח שלך יעודדו אותך להתחיל לנוע מהר ככל האפשר. זהו חלק הכרחי בהחלמתך. אם אתה צריך להישאר במיטה, האחיות יעודדו אותך לעשות תרגול של תנועות רגליים רגילות ושל נשימה עמוקה.

 

כשתחזור למחלקה, תחובר לך אינפוזיה (שקית עירוי) של נוזל ומלחים לווריד עד שתהיה מסוגל לאכול ולשתות כרגיל. כנראה שיחוברו גם צינורות ניקוז מהפצע החוצה בכדי לאפשר יציאת נוזלים החוצה, ובכך לעזור לפצע להירפא. הצורך בצינורות יהיה לזמן קצר בלבד, והם יוצאו לפני שתלך הביתה. בדרך כלל תחובר צינורית קטנה (צנתר) שתנקז את השתן משלפוחית השתן לתוך שקית איסוף. דבר זה יחסוך ממך את הצורך לקום כדי לתת שתן. הצנתר בדרך כלל מוסר לאחר יומיים.

 

יתנו לך תרופות הרגעה באופן קבוע, בכדי לשלוט על תחושת הכאב. אם עדיין תחוש כאב, חשוב ליידע את אחות המחלקה על כך. הם יוכלו לשנות את סוג או את מנת משכך הכאבים לתכשיר שיהיה יעיל יותר עבורך.

 

משך הזמן שאתה צריך לשהות בבית-החולים לאחר הניתוח תלוי בסוג הניתוח שעברת. טווח הזמן יכול לנוע בין 4 ל- 10 ימים ומושפע גם ממצב הכושר הגופני והבריאות הכללית שלך. רוב החולים רוצים לדעת כמה זמן יחלוף עד שיוכלו לעשות את הדברים הרגילים שהיו רגילים לעשות קודם לכן, כגון קניות, גינון, לשחק משחקי ספורט או ללכת לעבודה. התשובה לכך משתנה מחולה לחולה בהתאם לסוג הניתוח שעבר. מומלץ לשוחח על כך עם הרופא המטפל.

 

לפני שאתה עוזב את בית-החולים, ייקבע לך תור לביקור במרפאת חוץ לבדיקה כ- 6 שבועות לאחר הניתוח. בביקור זה ניתן יהיה לדון על כל בעיה שעלולה להיות לך לאחר הניתוח.

חזרה למעלה >>


טיפול בקרינה

טיפול בקרינה כנגד הסרטן עושה שימוש בקרני אנרגיה בעלות עוצמה גבוהה המשמידות תאים סרטניים, תוך שהן גורמות נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים. לעיתים קרובות משתמשים בטיפול בקרינה בכדי לנסות ולצמצם את היקף הגידול הסרטני אם הוא גורם לכאב או בכדי לטפל בגידול סרטני שהתפשט ל מוח או ל עצמות.

טיפול_בקרינה

 

הטיפול ניתן בבית-החולים ביחידת הקרינה ללא צורך באשפוז. ההקרנות ניתנות לעיתים קרובות במנות מדויקות. כאשר משתמשים בהן בכדי להקל על התסמינים, ההקרנות בדרך כלל ניתנות למשך כמה דקות בכל יום למשך כמה ימים. הרופא שלך ישוחח איתך על סוג ואופן הטיפול שלך.

 

לאחר שימקמו אותך בחדר הקרינה יעזבו אותך לבד למשך כמה דקות כאשר הטיפול ניתן, אבל תוכל לשוחח עם טכנאי הקרינה דרך אינטרקום.

 

 

 

תופעות לוואי

טיפול בקרינה לגרום לתופעות לוואי כלליות, כגון: הרגשת בחילה , הקאה ועייפות . השפעות אלה מתונות בדרך כלל כאשר הקרינה ניתנת על מנת להקל על תסמינים. הרופא שמתכנן את הטיפול בקרינה שלך (אונקולוג קליני) יוכל לומר לך לאילו תופעות יש לצפות. בדרך כלל תופעות הלוואי נעלמות בהדרגה ברגע שמהלך הטיפול מסתיים, אבל חשוב ליידע את הרופא המטפל אם הן נמשכות.

חזרה למעלה >>


טיפולים ביולוגיים בסרטן הכליה

טיפולים ביולוגיים פועלים על ידי עידוד מערכת ההגנה הטבעית של הגוף, המערכת החיסונית, כדי שזו תוכל להתקיף את הגידול ביעילות. ניתן להשתמש בהם על מנת לנסות ולשלוט באופן מקומי על גידול סרטני מתקדם בכליה וגידול סרטני שהתפשט לחלקים אחרים של הגוף. אצל חלק מהחולים טיפול ביולוגי יכול לצמצם את היקף הגידול או להאט את התפתחותו.

 

אינטרפרון אלפא (Interferon Alpha)

אינטרפרון הוא סוג של טיפול ביולוגי לסרטן הכליה. מדובר בחומר שנוצר בדרך כלל על ידי הגוף באופן טבעי במטרה להילחם בזיהומים כמו שפעת, אולם משפיע על מערכת החיסון במספר דרכים. כיום ניתן לייצר אינטרפרון בתנאי מעבדה.

 

סוג האינטרפרון המשמש לטיפול בסרטן הכליה נקרא אינטרפרון אלפא - 2a , רופרון ( Interferon alpha-2a, Roferon-A® ) או אינטרון. טיפול זה ניתן על פי רב שלוש פעמים בשבוע, בזריקה תת עורית, באמצעות מחט עדינה. הזריקות עלולות לגרום לך לאי נוחות קלה. הצוות הרפואי יכול ללמד אותך או את בני משפחתך להזריק את הזריקות בבית. כמו כן, קיים מתקן הזרקה בצורת עט או מזרק מוכן מראש המקל על תהליך הזריקה. ניתן לבקש סיוע בתמיכה במתן הזריקות הראשונות בבית מהאחיות והצוות הרפואי. האחיות גם יכולות לסייע בנוגע לטיפול בתופעות הלוואי שעלולות להופיע. בשבועות הראשונים של הטיפול, האינטרפרון גורם לתופעות לוואי הדומות לתסמיני שפעת: בעיקר צמרמורות, חום גבוה, כאבי ראש וכאבי גב, מפרקים ושרירים. אתה עלול גם להרגיש עייפות, חולי ואובדן תיאבון. למרות שתסמינים אלו אינם נעימים, הם נוטים להיעשות פחות חמורים ככל שהטיפול מתקדם.

 

אלדסלוקין

טיפול ביולוגי נוסף שמשתמשים בו לעיתים לטיפול בסרטן הכליה הוא אלדסלוקין, פרולוקין aldesleukin ,Proleukin חומר זה הינו גרסה מלאכותית של חלבון המכונה אינטרלוקין-2 ( Interleukin-2, IL-2 ) שנמצא באופן טבעי בגוף ומעורר סוג של תאי דם (לימפוציטים) להילחם בזיהום.

 

אלדסלוקין ניתן כזריקה מתחת לעור או על-ידי אינפוזיה לתוך הווריד. תופעות הלוואי השכיחות ביותר של אלדסלוקין הן: חום גבוה, כאבי ראש, בחילות והקאות, עלייה במשקל, לחץ דם נמוך, פריחות וגרד בעור, אובדן תיאבון ושלשול. תופעות לוואי אלה יכולות להדאיג אבל הן זמניות ויחלפו עם סיום הטיפול. חשוב לומר לרופא או לאחות אם אתה חווה תופעות לוואי חמורות. חלק מהן ניתנות לטיפול.

 

תרופה זאת יעילה רק למספר מועט של חולים, בד"כ כאלו שנמצאו בהם גרורות לריאות בלבד. אם טיפול זה עשוי להתאים לך, הרופא שלך בבית-החולים עשוי להפנות אותך לאחד מבתי החולים המבצעים את הטיפול.

חזרה למעלה >>


טיפולים מכווני מטרה כנגד סרטן הכליה

מספר טיפולים מכווני מטרה חדשים, סוניטיניב (sunitinib), תשלובת של אווסטין (Avastin) יחד עם אינטרפרון, סוראפניב (sorafenib), טוריסל (Torisel) ואוורולימוס (Everolimus , RAD001)

פותחו לאחרונה והפכו לטיפול הבחירה במחלה. טיפולים אלה עשויים לעזור לאנשים בעלי סרטן כליה מקומי מתקדם וסרטן כליה גרורתי (שלבים 3 ו- 4), גם לאחר כישלון טיפולים ביולוגיים. בטיפולים אלו נעשה שימוש בכדי לנסות ולשלוט על המחלה באמצעות צמצום היקף הגידול או על-ידי האטת הגדילה שלו. מכיוון שטיפולים אלה חדשים למדי, ייתכן והם לא יהיו זמינים בכל מקום. כיום רשומות לטיפול בארץ כקו טיפול ראשון התרופות סוניטיניב, סורפניב אוורולימוס. תרופות אלו גם נמצאות בסל הבריאות. תשלובת אווסטין ואינטרפרון רשומה, אך אינה כלולה בסל הבריאות הישראלי.

 

סוניטיניב (סוטנט, Sutent)

תרופה זו משמשת לטיפול בחולי סרטן כליה מתקדם מקומי (שלב 3) או סרטן כליה שהתפשט לאזורים אחרים של הגוף (שלב 4). תרופה זו היא מהסוג המכונה מעכב קינאז רב מטרות (multi-targeted kinase inhibitor).

 

התרופה ניטלת מדי יום כטבליה ומתערבת באותות הכימיים המעודדים את התאים הסרטניים לגדול. היא גם פועלת על-ידי האטת גידול כלי דם חדשים בתוך הגידול הסרטני. המידע המצוי כיום מראה שתרופה זאת מאריכה בצורה משמעותית את תוחלת חיי המטופלים. תופעות לוואי שכיחות של סוניטיניב כוללות שינויים בעור כגון פריחה, נשירת שיער , לחץ דם גבוה, ירידה בתפקוד הלב ועייפות.

 

סוראפניב (נקסבר Nexavar)

תרופה זו משמשת לטיפול בחולי סרטן כליה מתקדם מקומי (שלב 3) או סרטן כליה שהתפשט לאזורים אחרים של הגוף (שלב 4). תרופה זו מכונה 'מעכבת של קינאזות מרובות'  - multikinase inhibitor , והיא ניטלת כטבליה. התרופה מתוכננת לעצור את התפתחות התאים הסרטניים ולמנוע מהגידול לפתח כלי דם חדשים. תופעות לוואי שכיחות כוללות שלשול , תגובות של העור ועייפות.

 

טמסירולימוס (טוריסל) - (Temsirolimus (®Torisel

זו תרופה הניתנת באמצעות עירוי לווריד. התרופה חוסמת את פעילותו של חלבון מיוחד (mTOR) הנמצא בתוך התאים. לחלבון זה תפקיד חשוב בוויסות גדילת התאים ובהישרדותם. התרופה נמצאת בסל התרופות לטיפול בחולי סרטן כליה מתקדם או גרורתי.

 

לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע נפרדים העוסקים בתרופות אלו. לקבלתם ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.

 

חזרה למעלה >>


כימותרפיה

כימותרפיה היא השימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) מיוחדות להשמדת תאים סרטניים. התרופות, הניתנות בדרך כלל בזריקה תוך ורידית (ולעתים בצורת טבליות לבליעה), מפריעות לגדילה ולחלוקה של התאים הסרטניים.

 

כימותרפיה אינה מתאימה לטיפול בסרטן הכליה באותה מידה שמתאימים כמה טיפולים אחרים כגון טיפולים ביולוגיים , אולם ייתכן ויציעו לך כימותרפיה כחלק מניסוי בתרופות חדשות, או בשילוב עם טיפול ביולוגי. פלואורואורציל (Fluorouracil , 5FU) היא אחת התרופות הנפוצות ביותר בשימוש בכימותרפיה לטיפול בסרטן של תאי הכליה. היא ניתנת בדרך כלל בשילוב עם אינטרפרון ו אלדסלוקין.

 

תופעות לוואי

תופעות לוואי שכיחות של תרופות כימיות הן הרגשת עייפות גדולה מהרגיל ועלייה זמנית בסיכון לזיהומים . תופעות לוואי נוספות עשויות להיות הרגשת בחילה , הקאות ונשירת שיער. הרופא המטפל יוכל לומר לך לאלו תופעות אתה צריך לצפות כתוצאה מהטיפול בך.

 

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בשם "תשישות ועייפות אצל חולי סרטן" המכילה עצות להתמודדות עם עייפות וכן חוברת בנושא הטיפול הכימי-כימותרפיה. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

 

חזרה למעלה >>


טיפול הורמונאלי בסרטן הכליה

במקרים מסוימים הרופא עשוי לרשום טבלייה המכילה הורמון פרוגסטרון לנטילה מדי יום. טיפול בפרוגסטרון בדרך כלל גורם לכמה תופעות לוואי. כל תופעות הלוואי הן בדרך כלל מתונות ועשויות לכלול: עלייה בתחושת התיאבון, עלייה במשקל, הפחתה בדחף המיני, אגירת נוזלים בגוף ונפיחות ברגליים ובקרסוליים. בהצטברות נוזלים ניתן לטפל בעזרת תרופות.

חזרה למעלה >>


טיפולים חדשים יותר לסרטן הכליה שאינם כלולים בסל הבריאות

הרבה טיפולים חדשים נבדקים כטיפול בסרטן הכליה. הם עשויים להינתן על מנת לנסות להפחית את הסיכון לחזרתה של המחלה לאחר ניתוח (במקרה כזה הם מכונים טיפול מסייע, adjuvant treatment),

או לנסות להשתלט על התקדמות סרטן כליה שהתפשט לאזורים אחרים. מאחר וטיפולים אלה עדיין ניסיוניים הם יהיו זמינים בדרך כלל רק במסגרת ניסויים קליניים. אם הרופא שלך חושב שיש ניסוי קליני שיעזור לך, הוא יכול להפנות אותך לבית-חולים המתאים, שם מתקיים הניסוי.

 

אימונותרפיה

טרובקס (TroVax) הוא חיסון שנבדק כטיפול לסרטן כליה מתקדם. הוא נבדק בשילוב עם שלושה טיפולים שכבר משמשים לטיפול בסרטן הכליה. אינטרפרון , אלדסלוקין ו סוניטיניב . כמה חיסונים נוספים נבדקים גם הם ב ניסויים קליניים על מנת לראות אם הם יכולים לעזור לעורר את המערכת החיסונית להשמיד את סרטן הכליה.

 

טיפולים מכווני מטרה

בווציזומאב (אווסטין)- ( Bevacizumab  Avastin)

הוא סוג של טיפול הידוע כנוגדן חד שבטי הניתן בעירוי לתוך הווריד. הוא נחקר כטיפול בחולי סרטן כליה בשלבים 3 או 4 בשילוב עם אינטרפרון. טיפול זה פועל על-ידי חסימת סוג מיוחד של חלבון המעודד את התאים הסרטניים להכין אספקת דם חדשה. דבר זה עשוי לסייע בהאטת צמיחת הגידול הסרטני. 

 

אוורולימוס - (RAD001, Everolimus)

היא תרופה הניתנת בכדורים ואף היא חוסמת את פעילות החלבון mTOR . תרופה זאת נמצאה לאחרונה יעילה כקו שני לאחר כישלון תרופות המעכבות כלי דם (סוניטיניב, נקסבר ואווסטין).

 

קיימים עוד כמה טיפולים מכווני מטרה שנמצאים בשלבי פיתוח ונכון לעת כתיבת מידע זה מתבצעים ניסויים קליניים בשילובים של מספר רב של תרופות חדישות.

הרופא המטפל יוכל לתת לך מידע נוסף הנוגע לטיפולים חדשים אלו.

חזרה למעלה >>


מעקב

לאחר השלמת הטיפול שלך, הרופא ירצה שתבוא לבדיקות תקופתיות. ביקורים אלה הם הזדמנות טובה לשוחח על דאגות או בעיות שהתעוררו אצלך. אם בין הביקורים השגרתיים אצל הרופא תבחין בתסמינים, שאינך יכול להסביר, הנמשכים למעלה משבוע ושאינם מראים שיפור, פנה מיידית לרופא.

חזרה למעלה >>


אם המחלה שבה ומופיעה

במקרים אחדים, סרטן הכליה יכול לחזור לאחר הטיפול. הוא עלול לחזור באותו אזור שבו הוא התחיל (הישנות מקומית) או שהוא עשוי להתפתח בחלק אחר של הגוף (גרורה או סרטן שניוני). אם תופעה כזו תתרחש, הרופא שלך יסביר לך על היקף מחלתך וכיצד היא תטופל.

הידיעה שמחלתך חזרה יכולה להיות קשה עבורך ועבור בני משפחתך. בהמשך, תוכל לקרוא את הפרק שעוסק בהתמודדות עם מחלת הסרטן.

חזרה למעלה >>


סרטן השופכן ואגן הכליה

המידע המובא כאן עוסק בסרטן ראשוני של השופכן או של אגן הכליה. פירוש הדבר שהגידול הסרטני הופיע בשופכן או באגן הכליה. השופכנים נמצאים מתחת לצינורות שריריים חלולים הנושאים את השתן מהכליות אל שלפוחית השתן. אגן הכליה הוא החלק התחתון של כל כליה שמתחבר לכל שופכן.

bullet_3 להמשך>>

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

bullet_3 להמשך>>

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל