לתרומה
חפש
מחלות סרטן
מערכת המין הנשית

סרטן צוואר הרחם

עוד בנושא


מבוא

גורמי סיכון

מניעה וגילוי מוקדם

תסמינים

כיצד מתבצעת האבחנה?

קביעת סוג הסרטן ושלב המחלה

הטיפול

ניתוח

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

מיניות ופוריות

מחקרים (ניסויים) קליניים

מעקב

רפואה משלימה ומשולבת

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים למחלימים ובני משפחותיהם



מבוא

חוברת זו נכתבה על מנת לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן צוואר הרחם. אנו מקווים שהמידע המוצג כאן יענה על חלק משאלותייך בנוגע למחלה, לתהליך האבחנה ולטיפול. עם זאת, המידע המובא כאן אינו יכול להחליף התייעצות עם הרופא המטפל, אשר מכיר את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך.

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיות שונים במראה ובתפקוד, אולם רובם מתחדשים באותו אופן - באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקה זו נעשית באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא צורך, וכך נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.




גידול שפיר הוא גידול שהתאים שלו אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.


גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. למחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

צוואר הרחם

צוואר הרחם הוא הקצה התחתון של הרחם, הבולט אל תוך הנרתיק. הרחם הוא איבר שרירי וגמיש דמוי אגס, המחובר לקצה העליון של הנרתיק, והוא בעל כושר השתנות מרשים, למשל בעת היריון. צוואר הרחם מהווה למעשה חלק מהרחם, וגם הוא עובר שינויים בזמן ההיריון והלידה.




הרקמה המצפה את חלקו הפנימי של הרחם נקראת רירית הרחם או אנדומטריום (endometrium). רירית הרחם מופרשת כל חודש בצורת דימום הווסת. אם הביצית מופרית ונוצר היריון, הוא משתרש ברירית הרחם ומתפתח שם עד היווצרות השליה. רירית הרחם היא רקמה הממשיכה את רירית צוואר הרחם, המצפה את תעלת הצוואר עד ה'פה' החיצוני הפונה לנרתיק. התאים המרכיבים את הרירית הם תאים בלוטיים. חלקו החיצוני של צוואר הרחם מצופה ברקמה שונה באופייה, הדומה יותר לזו המצפה את הנרתיק. התאים המרכיבים אותה נקראים תאים קשקשיים. שני סוגי התאים נפגשים באזור ייחודי הנקרא אזור מעבר (The squamocolumnar junction או The transitional zone). למרות שצוואר הרחם המשכי לרחם מבחינה מבנית, הם אינם איבר אחד, והגידולים המתפתחים בהם שונים באופיים ובטיפול הניתן להם.


הרופא מסוגל לראות את צוואר הרחם על ידי הסתכלות לתוך הנרתיק, ואף לחוש אותו בבדיקה פנימית (נרתיקית). הצוואר גם נגיש לדגימת תאים, הנעשית באופן שגרתי כבדיקה תקופתית וקרויה משטח צוואר הרחם או בדיקת פאפ (pap smear).


סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם הוא מחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם, והשנייה בשכיחותה בקרב נשים במדינות מתפתחות. בישראל השכיחות נמוכה בהשוואה למדינות רבות אחרות, ועומדת על חמישה מקרים ל-100,000 נשים.


סרטן צוואר הרחם היה אחד מסוגי הסרטן הקטלניים בקרב נשים, אך שכיחותו ירדה באופן משמעותי עם כניסתן של בדיקות לגילוי מוקדם של צוואר הרחם - בדיקות הפאפ. מחלה זו מופיעה בנשים באמצע החיים - מרבית המקרים מתגלים בנשים צעירות מגיל 50 - אך הסיכון קיים גם בגיל מבוגר יותר, ולכן ההמלצה לנשים בסיכון רגיל היא להמשיך ולהיבדק בבדיקות שגרתיות עד גיל 65 לפחות או בהתאם להמלצת הרופא. הבדיקה נמצאת בסל הבריאות לנשים בגיל 54-25.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה' שניתן לקבל ללא תשלום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט. 





גורמי סיכון

נגיף הפפילומה האנושי

נגיף (וירוס) הוא חלקיק זעיר הקטן יותר מתא בודד או מחיידק המחולל זיהום. הנגיף חודר לתאי הגוף ומשתמש במנגנוני התא כדי להתרבות ולהתפשט מתא לתא.

נגיף הפפילומה האנושי או בשמו הלועזי Human Papilloma Virus) HPV) פוגע בתאי עור וריריות. קיימים למעלה מ-150 זנים של הנגיף, מתוכם כ-40 אופייניים לאיברי המין ועוברים במגע ישיר, כאשר דרך ההידבקות העיקרית היא בקיום יחסי מין. בין הזנים הנפוצים באיברי המין, קיימים זנים הנחשבים לבעלי סיכון נמוך, אשר גורמים ליבלות - קונדילומות - ולשינויים תאיים בדרגה נמוכה, ואלה לרוב אינם קשורים בהתפתחות סרטן. זנים אחרים נחשבים בעלי סיכון גבוה, משום שהם קשורים בהתפתחות שינויים טרום ממאירים ולסרטן בצוואר הרחם. נגיפי HPV גורמים לשינויים סרטניים בתאים על ידי השתלבות בחומר הגנטי של התא, ופגיעה במנגנוני הבקרה המובנים של התא. גם גידולים אחרים יכולים להיות קשורים בנגיף הפפילומה, בהם גידולי הפות והלדן (הנרתיק), גידולי פי הטבעת וגידולי פה ולוע מסוימים. גברים נמצאים אף הם בסיכון לחלות בחלק מהגידולים הללו.


זיהום בנגיף הפפילומה אמנם נחשב תנאי להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אולם מרבית הנשים שייחשפו לנגיף לא יחלו בסרטן. למעשה, כ-80% מהאוכלוסייה הפעילה מינית תיחשף במהלך חייה לנגיף, אך במרביתם המוחלטת של המקרים לא תתרחש הידבקות בנגיף או שהיא תחלוף בלי שיתגלה כל סימן. במקרים מעטים יגרום הנגיף לשינויים תאיים, אשר יתקדמו לשינויים טרום ממאירים או אף לסרטן.


גורמים הקשורים לחשיפה

נגיף הפפילומה עובר במגע מיני מכל סוג. קיום יחסים לא מוגנים (ללא קונדום), קיום יחסים מגיל צעיר וקיום יחסים עם בני זוג רבים - מעלים את הסיכון לחשיפה ולהידבקות. השימוש בקונדומים מפחית את הסיכון להידבקות אך לא מונע אותה, מאחר והידבקות יכולה להתרחש גם במגע צמוד של עור לעור.


גורמים הקשורים למערכת החיסון

מכיוון שמדובר במחלה זיהומית, למערכת החיסון יש תפקיד חשוב במלחמה בנגיף. מרבית מקרי החשיפה וההדבקה יחלפו בלי שבכלל נבחין בכך, וזאת בזכות יעילותה של מערכת החיסון שלנו. אנשים שמערכת החיסון שלהם יעילה פחות נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות ממושכת, שעלולה לגרום לשינוי טרום-סרטני ממאיר ובהמשך להתפתחות גידול ממאיר. מצבים הפוגעים במערכת החיסון כוללים:

  • סוכרת
  • תרופות מדכאות חיסון (ניתנות למשל אחרי השתלה, לטיפול במחלות אוטואימוניות ובמחלות מפרקים מסוימות ועוד)
  • טיפול קבוע בסטרואידים
  • זיהום בנגיף ה-HIV
  • עישון


עישון

עישון הוא גורם הסיכון החשוב השני להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אחרי החשיפה לנגיף הפפילומה. הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם בקרב נשים מעשנות הוא פי שניים ומעלה לעומת נשים שאינן מעשנות.

העישון תורם להתפתחות המחלה בכך שהוא מפחית את כושר ההתנגדות של מערכת החיסון מחד, ותורם באופן ישיר לשינויים הגנטיים ולנזק התאי הנגרם על ידי הנגיף, מאידך.


הריונות

ריבוי הריונות והיריון ראשון בגיל צעיר מעלים את הסיכון לסרטן צוואר הרחם, מסיבות שעדיין אינן ידועות.


גלולות למניעת היריון

נטילת גלולות למניעת היריון מעלה את הסיכון להתפתחות שינויים טרום-ממאירים וממאירים בצוואר הרחם. העלייה בסיכון מושפעת ממשך התקופה שבה ניטלו הגלולות, והיא הולכת ועולה עם משך החשיפה. עם זאת, הסיכון שב ופוחת עם הפסקת הגלולות. לגלולות למניעת היריון יש גם יתרונות רבים, לרבות הפחתת הסיכון לגידולים אחרים, שכיחים יותר, כמו סרטן הרחם, סרטן המעי הגס וסרטן השחלות. ההחלטה על נטילת גלולות צריכה להתקבל על ידי כל אישה לאחר דיון מושכל ביתרונות ובחסרונות הטיפול עם הרופא המטפל.




מניעה וגילוי מוקדם

מניעה ראשונית: החיסון נגד נגיף הפפילומה

גידולי צוואר הרחם מתפתחים על פי רוב משינויים טרום-ממאירים אשר מתקדמים לאט, ומאפשרים גילוי מוקדם וטיפול בהם כדי למנוע התפתחות סרטן. בניגוד למרבית מחלות הסרטן, שמנגנון ההתפתחות שלהן מורכב, לא מובן עד תום ומשלב גורמים תורשתיים, מבניים, סביבתיים ועוד - הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם הוא ידוע ועקבי: זהו גידול שנגרם על ידי נגיף. זיהוי הקשר בין זיהום בנגיף הפפילומה האנושי והתפתחות גידולי צוואר הרחם הוביל לפיתוח חיסונים נגד הנגיף, המסייעים בהפחתת הסיכון להתפתחות גידולים טרום-ממאירים וממאירים.


כיום קיימים שלושה חיסונים הפועלים נגד נגיף הפפילומה האנושי:

גרדסיל 4 (4 Gardasil)* - חיסון המגן מפני ארבעה זנים של נגיף הפפילומה: 16, 18 - המעלים את הסיכון לסרטן צוואר הרחם ובנוסף 6, 11 - הגורמים ליבלות באיברי המין בקרב גברים ונשים. רשום לבנות ולנשים מגיל 9 עד גיל 45, ולבנים ולגברים מגיל 9 ועד גיל 26.


גרדסיל 9 (9 Gardasil)* - חיסון המגן מפני תשעה זנים של נגיף הפפילומה: 6, 11, 16, 18 (בדומה לחיסון 4 Gardasil) ובנוסף 31, 33, 45, 52, 58, המעורבים בעיקר בסרטן צוואר הרחם. החיסון רשום לבנים ולבנות מגיל 9 ועד גיל 26.


צרבריקס (Cervarix) - חיסון המגן מפני שני זנים של נגיף הפפילומה: 16, 18 - המעלים את הסיכון לסרטן צוואר הרחם. רשום לבנות ולנשים מגיל 9 עד גיל 45.

*או חיסון בעל שם מסחרי אחר, המכיל חומר פעיל דומה


אף אחד מהחיסונים נגד הנגיף אינו מכיל נגיפים חיים, אלא רק תרכיב של חלבונים המצויים במעטפת הנגיף ואשר יכולים לעורר תגובה חיסונית. לכן לא ניתן להידבק בנגיף או לפתח יבלות או סרטן צוואר הרחם כתוצאה מקבלת החיסון.


משנת הלימודים תש"ף (2020-2019) ניתן החיסון 9-Gardasil לבנות ולבנים בכיתה ח' במסגרת בית הספר. מעל גיל 18 ניתן להשלים את החיסון במסגרת קופת חולים, בתשלום. משרד הבריאות ממליץ לכל הגברים והנשים עד גיל 26 שטרם התחסנו, להתחסן. כמו כן, משרד הבריאות מאפשר לנשים וגברים בגילים 45-27 ואשר נמצאים בסיכון לחשיפה מתמשכת לנגיף לקבל את החיסון בהשתתפות הקופה, בהתאם להסדרי הביטוחים המשלימים.

זכרי: החיסונים נגד נגיף הפפילומה האנושי אינם תחליף לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, משום שהם פועלים רק נגד חלק מזני הנגיף הגורמים לסרטן. לכן יש להתמיד בשגרת בדיקות הסקר של צוואר הרחם, גם לאחר קבלת החיסונים.


בדיקות לגילוי מוקדם

היות שמרבית גידולי צוואר הרחם מתפתחים לאחר שינויים טרום־סרטניים, ניתנת הזדמנות לזהות את השינויים המוקדמים ולמנוע התפתחות סרטן. בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים טרום־סרטניים בצוואר הרחם כוללות את בדיקות הפאפ ובדיקה לאיתור נגיף ה-HPV. שינויים טרום־סרטניים המאותרים מוקדם ניתנים לטיפול בקלות, וכך אפשר למנוע התפתחות סרטן.

בדיקת פאפ (Pap Smear)

משטח צוואר הרחם, או בדיקת פאפ, הוא בדיקה לגילוי מוקדם של שינויים טרום־סרטניים בצוואר הרחם המתבצעת בקרב נשים בריאות במהלך הבדיקה השגרתית אצל רופא הנשים. הנחיות האיגודים המקצועיים ממליצות לנשים לעבור בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, בין הגילים 65-30. במהלך הבדיקה מוברש צוואר הרחם במברשת מיוחדת אשר מלקטת ממנו תאים. תאים אלה נשלחים לבדיקה במעבדה, ושם הם נסקרים לאיתור שינויים טרום־ממאירים בצוואר הרחם.

בדיקת פאפ אינה בדיקה אבחנתית ורגישותה וכן מידת הדיוק שלה מוגבלות. כמו בבדיקות אחרות, גם בבדיקה זו ייתכנו תוצאות חיוביות כוזבות - כלומר, מקרים שבהם התוצאה אינה תקינה, אך בפועל אין כל שינוי בצוואר הרחם. תוצאות לא תקינות דורשות המשך בירור באמצעות בדיקת קולפוסקופיה, המאפשרת לזהות אם ישנם שינויים בתאים ומה מידת חומרתם. אם מאותרים במהלך הבדיקה תאים חשודים, ניתן לקחת דגימות מהאזור (ביופסיה) ולשלוח לבדיקה פתולוגית.


בדיקה לאיתור נגיף ה-HPV

בדיקות מעבדה המזהות נוכחות של דנ"א נגיפי במשטח צוואר הרחם מאפשרות לזהות נוכחות של זני נגיפים בעלי סיכון משמעותי לגרימת שינויים טרום־סרטניים. בדיקת איתור הנגיף יכולה להילקח בכמה מצבים:

  • על ידי מומחי צוואר רחם, לאפיון דרגת הסיכון של מטופלת מסוימת או לצרכי מעקב אחרי טיפול.
  • יחד עם משטח הפאפ, כבדיקת סקר לאיתור מוקדם של שינויים בצוואר הרחם בנשים מגיל 25 ומעלה. תוספת הבדיקה לאיתור הנגיף מעלה את רגישותה של בדיקת הסקר. עם זאת, היות שרוב הזיהומים ה-HPV יחלפו מאליהם, בלי לגרום כל שינוי בצוואר הרחם, הרי שעצם נוכחות הנגיף במטופלת מסוימת אינו מצדיק בירור או טיפול מיוחד, ולכן בארץ אין המלצה על בדיקת HPV כבדיקת סקר.






תסמינים

שינויים טרום־סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים, ולעיתים הם מתגלים בבדיקות השגרתיות שהוזכרו לעיל. התלונה השכיחה ביותר של נשים עם סרטן צוואר הרחם היא דימומים לא סדירים, כגון דימום בין מחזורי וסת או דימום לאחר קיום יחסי מין. לעיתים מופיעות גם הפרשות חריגות מהנרתיק או אי־נוחות במהלך קיום יחסי מין. ייתכנו גם דימומים בקרב נשים שמחזור הווסת שלהן נפסק.


כמובן, קיימים מצבים רבים אחרים העשויים לגרום לתסמינים אלה, אך חשוב שלא תתעלמי מהם אם יופיעו, ושלא תרגישי מבוכה לדווח עליהם לרופא שלך. ככל שתקדימי להיפגש עם הרופא, כך תתבצע האבחנה מוקדם יותר, והסיכוי להצלחת הטיפול ישתפר.





כיצד מתבצעת האבחנה?

בדיקה גינקולוגית

תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל אצל רופא הנשים שלך, שיערוך בדיקה מקיפה, במטרה לזהות את מקור הבעיה שעליה התלוננת. לשם כך יבדוק את הנרתיק, צוואר הרחם והרחם עצמו - בהסתכלות, מישוש ולעיתים בשילוב בדיקת אולטרה־סאונד.


אם בבדיקה השגרתית לא יימצאו שינויים בצוואר הרחם, אך ישנם תסמינים המעלים חשד לממצא באזור, או שבדיקת הפאפ השגרתית שנלקחה אינה תקינה (גם ללא תלונות מצדך), יפנה אותך רופא הנשים לבדיקת קולפוסקופיה במרפאת צוואר הרחם.


אם מזוהה נגע חשוד בצוואר הרחם, רופא הנשים יכול לקחת ממנו דגימה (ביופסיה). בעקבות ההתרשמות בבדיקה או תוצאות הביופסיה, ייתכן שתופני לבדיקות נוספות ולמומחה לצוואר הרחם או לגינקולוג אונקולוג, לקבלת ייעוץ וטיפול.


קולפוסקופיה

קולפוסקופיה היא בדיקה של צוואר הרחם באמצעות מכשיר אופטי מיוחד, אשר מגדיל את התמונה ומדגיש שינויים בצוואר הרחם - הדורשים בירור, מעקב או טיפול. הקולפוסקופ מאפשר לרופא הבודק לבצע הערכה יסודית יותר של צוואר הרחם ולהבחין בפרטים שאינם נראים בעין בלתי־מזוינת.


הבדיקה מתבצעת על מיטת בדיקה גינקולוגית. הרופא ישתמש במפשק (ספקולום) כדי להשאיר את דופנות הנרתיק פתוחות, כמו בבדיקת משטח צוואר הרחם. לאחר מכן תימרח על צוואר הרחם תמיסה מיוחדת, הגורמת לאזורים חריגים להיראות בבירור. אור יוקרן מהקולפוסקופ לתוך הנרתיק, והבודק יבחן את צוואר הרחם. אם יבחין הרופא בתאים חשודים, תילקח דגימה קטנה של תאים (ביופסיה) מפני השטח של צוואר הרחם והיא תישלח לבדיקה פתולוגית. בדיקת הקולפוסקופיה דומה לבדיקות גינקולוגיות קודמות שעברת, אם כי היא ממושכת יותר ואורכת כרבע שעה. הבדיקה אינה מכאיבה, אך היא עלולה לגרום לאי־נוחות. אם תילקח ביופסיה ״תכן דימום קל במשך ימים אחדים לאחר הבדיקה.


ביופסיה

אבחנה של סרטן נעשית כמעט תמיד בביופסיה - בדיקה במיקרוסקופ של דגימת רקמה שנעשית במכון הפתולוגי. ישנן כמה דרכים ללקיחת דגימת רקמה מצוואר הרחם:

ביופסיה מכוונת

הבדיקה נעשית באחד משני המצבים הללו:

  • נלקחת מגידול או מנגע שניתן לראות בעין, בידי הרופא המטפל או מומחה צוואר רחם;
  • נלקחת בהכוונה קולפוסקופית במרפאת צוואר הרחם, מאזור שהודגמו בו שינויים בבדיקת קולפוסקופיה.


גרידת תעלת הצוואר (ECC)

דגימת תאים מתעלת צוואר הרחם, הנלקחת כאשר אין נגע חיצוני הנראה לעין או לקולפוסקופ, ולכן לא ניתן ליטול דגימה מכוונת. בבדיקה זו מוחדר מכשיר צר, על מנת לגרד את דפנות התעלה ולקחת מתוכה דגימת תאים. הבדיקה עלולה להסב אי־נוחות, ולאחריה יכולים להופיע כאבים דמויי וסת והתכווצויות ואף ייתכן דימום קל.


ביופסיית חרוט של צוואר הרחם (קוניזציה, LEEP או LLETZ)

ביופסיית חרוט של צוואר הרחם או קוניזציה, היא פעולה אבחנתית או טיפולית, שבמהלכה מוסרים אזורים בלתי־תקינים מצוואר הרחם (בהם נמצאו שינויים טרום-סרטניים) - במטרה למנוע את התפתחותם לסרטן. לאחר ההליך נבדקת הרקמה המוסרת במלואה באמצעות מיקרוסקופ במכון הפתולוגי, בדומה לדגימות רקמה אחרות.

הפעולה מתבצעת בדרך כלל בעזרת מכשיר הנקרא 'לולאה חשמלית'. היא יכולה להיעשות בהרדמה מקומית, במרפאה או בהרדמה כללית בחדר ניתוח, על פי העדפתך ושיקול דעתו של הרופא המטפל. זוהי פעולה שאינה דורשת אשפוז, וההתאוששות היא בדרך כלל מהירה מאוד. אי נוחות והתכווצויות דמויות וסת לאחר הפעולה, וכן דימום או הפרשה במשך ימים אחדים לאחר הטיפול הם תופעה רגילה לאחר הליך זה, וייתכן שתתבקשי להימנע משימוש בטמפונים או מקיום יחסי מין למשך כחודש כדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים.




ביופסיית חרוט היא פעולה טיפולית מספקת לטיפול בשינויים טרום־ממאירים של צוואר הרחם, ובמקרים מסוימים מתאימה גם לטיפול בגידול פולשני מוקדם מאוד (סרטן מיקרו־פולשני). במקרים אחרים הפעולה משמשת כהליך אבחנתי, ויש צורך בטיפול מקיף יותר לאחריה.

לאחר נטילת ביופסיה מכל סוג שהוא, דגימת הרקמה נשלחת למכון הפתולוגי, ויש להמתין זמן מה עד שיתקבלו תוצאות הבדיקה. מומלץ שתסכמי מראש עם הגינקולוג המטפל בך, באיזה אופן ובתוך כמה זמן תקבלי מידע חדש בנוגע לצורך בטיפול או בבדיקות נוספות.

אבחנה של סרטן היא אירוע קשה לכל אדם. לקבלת תוצאות ביופסיה שנלקחה כדאי תמיד להגיע בליווי אדם קרוב, הן כדי לקבל תמיכה והן כדי שאדם נוסף ישמע את הסברי הרופא לגבי הממצאים והמשך הבירור והטיפול. בדרך כלל קשה להכיל את המידע המועבר בפגישה כזו בפעם הראשונה; אל תהססי לשאול שאלות, גם אם את חושבת שעניין מסוים כבר נידון. אם לאחר הפגישה את מרגישה כי עדיין יש לך צורך לקבל הבהרות נוספות, בקשי פגישה חוזרת.

בדיקת האגן

חלק גדול מהמידע הנדרש לקביעת היקף המחלה בסרטן צוואר הרחם, ומכאן שגם לקביעת אופן הטיפול, מתקבל בבדיקה הגופנית ובבדיקת האגן. הרופא יחדיר אצבע לנרתיק וידו השנייה תהיה מונחת על הבטן, על מנת להעריך את איברי האגן. במקרים רבים נדרשת גם בדיקה דרך פי הטבעת, כדי לאמוד בצורה מיטבית את ממדי צוואר הרחם ביחס לאיברים סמוכים. כאשר בדיקת האגן אינה מיטבית, בגלל מבנה הגוף של הנבדקת או בגלל שהבדיקה גורמת לה אי־נוחות רבה, יש צורך לעיתים בהערכה המתבצעת בהרדמה, כאשר המטופלת נינוחה, אינה כאובה ושריריה רפויים.

בדיקות דימות: CT, MRI, PET CT

בנוסף לבדיקה הגופנית, הצוות הרפואי נעזר במידע המתקבל בבדיקות דימות מתקדמות. מידע זה משמש כלי עזר לקביעת היקף המחלה ולבחירת הטיפול.


סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

סריקה באמצעות מכשיר רנטגן מיוחד, המצלם תמונות רבות ומאפשר להרכיב מהן צילום תלת־ממדי של האזור הנבדק - על מנת לזהות את המיקום המדויק של הגידול, ממדיו, קיומה של פגיעה באיברים סמוכים ומעורבות אזורים נוספים בגוף. מכשיר ה-CT נראה כמו טבעת גדולה המקיפה את מיטת הבדיקה. הבדיקה אורכת כמה דקות ואינה מכאיבה, ובמהלכה תתבקשי לשכב ללא תנועה, כשראשך מונח בפתח הסורק. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד.

לפני הבדיקה ייתכן ותתבקשי לשתות נוזל מיוחד הנראה בצילום הרנטגן (חומר ניגוד), וסמוך לתחילת הסריקה יוזלף לדמך גם חומר ניגוד דרך עירוי לווריד. חומר זה עלול לגרום לך לחוש גל חום בכל גופך למשך דקות אחדות. אם את אלרגית ליוד או סובלת מאסתמה, תיתכן תגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווחי על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה. קרוב לוודאי שתוכלי לשוב לביתך מיד עם תום הבדיקה.

סריקת PET-CT (פליטת פוזיטרונים ממוחשבת משולבת עם CT)

בדיקה מתקדמת המשלבת סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטבולית תאית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף. בעוד בדיקת ה-CT מזהה רק אזורים בעלי מראה לא תקין, ה-PET-CT מזהה אזורים שיש בהם פעילות לא תקינה גם אם גודלם ומראם תקין. יתרונה של הבדיקה אפוא שהיא מאפשרת להדגים אזורי מחלה בשלבים מוקדמים יותר.

כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי (FDG) במינון נמוך. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים נוטים לספוג כמות רבה יותר של סוכר, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך. אחרי הזריקה תתבקשי להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. לאחר מכן תילקחי לחדר הסריקה ותתבקשי לשכב על מיטה בתוך טבעת הסריקה.

בדיקה זו רגישה מאוד ויעילה באיתור רקמה גידולית במחלות ממאירות רבות, בהן סרטן צוואר הרחם, והיא מלמדת על מידת התפשטות המחלה ומכוונת את הצוות הרפואי בתכנון הטיפול.


בדיקת MRI (דימות תהודה מגנטית)

בדיקת MRI היא סריקה לא פולשנית הנעשית באמצעות שימוש בתהודה מגנטית במקום בגלי רנטגן. בדומה לבדיקת CT, בדיקה זו מאפשרת קבלת תמונות חתך רוחביות ובניית הדגמה תלת־ממדית של האיברים הפנימיים, והיא טובה במיוחד להערכת רקמות רכות, בהן רקמות איברי האגן ומערכת העצבים המרכזית. בדיקה זו אינה הכרחית בכל מקרה של סרטן צוואר הרחם, אך לעיתים היא מתבקשת, על פי שיקול דעתו של הצוות המטפל, על מנת להעריך את התייחסותו של הגידול לרקמות שסביבו. הבדיקה כוללת הזרקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע, על מנת לשפר את רגישות ההדמיה.


בזמן הבדיקה תתבקשי לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. תהליך הסריקה אינו כואב, אך מרעיש מאוד. על מנת לסייע לך להתמודד עם הרעש תקבלי אטמי אוזניים או אוזניות. אם את סובלת מחרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), חשוב שתיידעי את הרופא שלך. במקרה כזה תוכלי לקבל תרופה שתרגיע אותך ותגרום לך לנמנום קל. הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקשי להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך - כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה - לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים. 








קביעת סוג הסרטן ושלב המחלה

זיהוי סוג הסרטן והשלב שבו הוא מצוי מסייע לרופאים לבחור את הטיפול המתאים ביותר עבור כל מטופלת.


סוג סרטן צוואר הרחם

קיימים סוגים שונים של סרטן צוואר הרחם. סוג התאים שהפכו לממאירים קובע את שמות סוגי הסרטן. שני הסוגים העיקריים הם סרטן של תאי הקשקש וסרטן של תאים בלוטיים.

תאי הקשקש הם תאים שטוחים, המצויים בשכבה החיצונית של צוואר הרחם ודומים לתאים המצפים את הנרתיק. 80-70% מכלל הגידולים הסרטניים בצוואר הרחם הם מסוג תאי קשקש. סרטן של תאים בלוטיים (אדנוקרצינומה) הוא סרטן שמתחיל בתאים הבלוטיים המצויים לאורך חלקה הפנימי של תעלת צוואר הרחם.

הטיפול בשני סוגים אלה הוא זהה. גידולים אחרים בצוואר הרחם נדירים מאוד ומטופלים לעיתים באופן שונה.


שלב המחלה

שלב המחלה (staging) נקבע על פי גודל הגידול ומידת התפשטותו בעת האבחנה. הגדרת השלב אינה משתנה בהמשך, גם אם המחלה חוזרת או אם היקפה משתנה. גידול שהיה מוגבל בעת אבחנתו לאיבר שבו התפתח, יוגדר על פי רוב "שלב 1". ככל שגידול מתקדם יותר בעת האבחנה, יוגדר שלב המחלה כמתקדם יותר, מ-2 עד 4.

שלב I - המחלה מוגבלת לצוואר הרחם:

IA - מחלה מיקרוסקופית שאינה נראית לעין וממדיה עד 5 מ"מ עומק;

IB - מחלה שממדיה מעבר לנ"ל או שהיא נראית לעין;

      IB1 - גידול שקוטרו עד 2 ס״מ IB2 - גידול שקוטרו 4-2 ס"מ

      IB3 - גידול שקוטרו 4 ס"מ ומעלה.


שלב II - המחלה התפשטה מקומית:

IIA - גידול המערב את הנרתיק העליון;

       IIA1 - גידול שקוטרו עד 4 ס"מ המערב את הנרתיק העליון;

      IIA2 - גידול שקוטרו 4 ס"מ ומעלה המערב את הנרתיק העליון;

IIB - גידול החודר לרקמה שליד צוואר הרחם (הפרמטריה).


שלב III - התפשטות מקומית נרחבת יותר:

IIIA - מחלה המערבת את הנרתיק התחתון אך ללא דופן האגן;

IIIB - מחלה המגיעה לדופן האגן או גורמת לחסימה של השופכן (צינור המחבר את הכליה לשלפוחית השתן) או של שני השופכנים ולהרחבה של אגן הכליה;

IIIC - מחלה שהתפשטה לבלוטות לימפה אגניות (C1) או גבוהות יותר בבטן (C2).


שלב IV - מחלה מרוחקת יותר:

IVA - חדירה לתוך שלפוחית השתן או המעי התחתון;

IVB - התפשטות לחלל הבטן מעבר לאגן או גרורות לאיברים מרוחקים יותר.


המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444





הטיפול

הטיפול הראשוני בסרטן צוואר הרחם יכול להיות ניתוחי, או שילוב של טיפול כימי וקרינתי. שני סוגי הטיפול הם בעלי פוטנציאל זהה לריפוי. הבחירה בטיפול אחד על פני האחר תלויה בגורמים שונים כמו גודל הגידול, היקף המחלה שנקבע על פי בדיקת האגן ובדיקות ההדמיה, ומצבה הרפואי והתפקודי של המטופלת, המשפיע על יכולתה לעמוד בניתוח או בטיפול. בגידולים מתקדמים שבהם יהיה כנראה צורך בטיפול משלים לאחר ניתוח, ההעדפה היא להימנע מניתוח מלכתחילה - היות שהשילוב של ניתוח וטיפול קרינתי כרוך בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי.

תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי, שכולל מנתחים, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך. הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם את צריכה לבחור טיפול, ודאי שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכלי להחליט איזו מהן מתאימה לך. אל תחששי לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של אדם קרוב לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפול 'נתפר' באופן אישי לכל אדם שחלה, ומשתנה בהתאם למחלתו הראשונית ומצבו הכללי. אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה עלייך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם את בוחרת שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכלי לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.


חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי של מומחים יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצי לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחרי לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכיני מראש רשימת שאלות ותגיעי בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבלי טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס הסכמה. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס את אמורה לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי.



ניתוח

לבחירה בניתוח לטיפול בסרטן צוואר הרחם יש מטרה משולבת:

  1. כריתת הגידול.
  2. איסוף מידע על התפשטות מיקרוסקופית של המחלה שאינה נראית לעין, כגון מחלה מיקרוסקופית בבלוטות הלימפה. 


לרוב ניתוח הוא אפשרות טיפולית כאשר הגידול נמצא בשלבים מוקדמים מאוד - שלב I ולעיתים שלב IIA. היקף הניתוח משתנה בהתאם להיקף הגידול, שלב המחלה, גיל האישה ואם היא נמצאת בגיל המעבר ותכנון ילודה בעתיד.


סוגי ניתוחים אפשריים

ביופסיית חרוט של צוואר הרחם (קוניזציה, LEEP או LLETZ)

הליך יחסית פשוט, שבמהלכו מוסרת רקמה בצורת חרוט מצוואר הרחם. ניתוח זה יכול לשמש לטיפול בסרטן בשלב מוקדם ביותר (שלב IA1). פירוט על ההליך מופיע בפרק "כיצד מתבצעת האבחנה".


הסרת רחם (Hysterectomy)

קיימים שני סוגים של ניתוחים לכריתת הרחם, בהתאם לשלב בו אובחן הסרטן:


כריתת רחם פשוטה (Simple Hysterectomy, Total Hysterectomy)

הסרה של הרחם וצוואר הרחם. ניתוח זה יכול להתבצע בשלב מוקדם מאוד של הגידול הסרטני, שניתן לראות רק באמצעות מיקרוסקופ (שלב IA).


כריתת רחם רדיקלית (Radical Hysterectomy)

הניתוח המקובל להסרת גידולי צוואר הרחם הוא כריתת רחם נרחבת. בניתוח זה נכרתים הרחם, הצוואר והנרתיק העליון כמקשה אחת, יחד עם רקמה משני עברי צוואר הרחם, הנקראת 'פרמטריה'. ניתוח זה שונה מניתוח כריתת רחם פשוטה שאינו כולל את הפרמטריה. כריתת הפרמטריה מוסיפה מורכבות לניתוח, מאריכה את משכו, מעלה את הסיכון לאובדן דם ולפגיעה בדרכי השתן, וכרוכה לעיתים בפגיעה בעצבוב שלפוחית השתן, אשר יכולה להתבטא בקושי בהטלת שתן לאחר הניתוח. עם זאת, ברוב המקרים הניתוח עובר ללא סיבוכים מיוחדים. ניתוח כריתת רחם יכול להתבצע בגישה פתוחה (חתך רוחבי או אורכי בבטן התחתונה), בגישה לפרוסקופית (דרך ארבעה נקבים קטנים בדופן הבטן) או בסיוע מערכת רובוטית. הגישה הניתוחית תיקבע על פי נתוני הגידול, מצבך הבריאותי והעדפות הצוות המנתח. בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים חדשים, שעל פיהם כריתת רחם רדיקלית בגישה לפרוסקופית או רובוטית לטיפול בגידולי צוואר רחם מעבר לשלב IA היא ככל הנראה בטוחה פחות, ומעלה את הסיכון להישנות המחלה.

כריתה רדיקלית של צוואר הרחם (Radical Trachelectomy)

הליך חדשני יחסית המאפשר כריתה רחבה של צוואר הרחם תוך שימור הרחם, ובעקבות זאת שימור של הפוריות. הוא יכול להיות אפשרות טובה לנשים צעירות המעוניינות לשמר את יכולתן להרות וללדת כאשר מאובחן אצלן גידול קטן (עד 2 ס״מ) של צוואר הרחם עם מאפיינים מתאימים. בניתוח זה צוואר הרחם מוסר עם הנרתיק העליון והרקמה שסביב צוואר הרחם (פרמטריה), והרחם מחובר חזרה לנרתיק בתפרים. הניתוח יכול להתבצע בגישה בטנית (באמצעות חתך), נרתיקית או רובוטית. סיבוכי הניתוח דומים לסיכונים הקיימים בניתוח כריתת רחם נרחבת. שימור הרחם מאפשר לנשים העוברות ניתוח זה להרות וללדת לאחר הטיפול. עם זאת, חלק מהנשים העוברות ניתוח כזה עלולות להתקשות להרות, והניתוח גם מגביר את הסיכון להפלות מאוחרות וללידות מוקדמות.

כריתת שחלות

מרבית גידולי צוואר הרחם אינם מתפשטים לשחלות. כשמדובר בנשים שהמחזור החודשי שלהן חדל מלהופיע, ייתכן שהשחלות יוסרו גם הן במהלך הניתוח. אולם במטופלות צעירות משתדלים המנתחים להימנע מכך במידת האפשר, כיוון שהוצאת שחלות מובילה להקדמת גיל המעבר - דבר המלווה בהשפעות ידועות על איכות החיים ועלייה בסיכונים בריאותיים מסוימים, כגון תחלואת לב ואוסטיאופורוזיס. אם מחליטים להסיר את השחלות במהלך הניתוח, ניתן לעיתים קרובות למנוע את תסמיני גיל המעבר באמצעות מתן טיפול הורמונלי חלופי בטבליות, מדבקות או משחות. הרופא המטפל ידון איתך באפשרויות אלה ביתר פירוט.

כריתת בלוטות לימפה ושיטת בלוטת הזקיף

במהלך ניתוחים לטיפול בסרטן צוואר הרחם, יש על פי רוב צורך לדגום גם בלוטות לימפה על מנת לבדוק אם התפשטה אליהן המחלה. הדבר נעשה באופן מסורתי על ידי כריתה מלאה של בלוטות הלימפה האגניות, והסרתן מעל כלי הדם הגדולים באגן. בשנים האחרונות הצטברו עדויות לטובת שיטה חלופית לדגימת בלוטת הלימפה הקרויה 'בלוטת הזקיף' (sentinel node). בשיטה זו מוזרק חומר סימון לצוואר הרחם, ורק בלוטות הלימפה הראשונות הקולטות את החומר נדגמות. בלוטות אלה מייצגות למעשה את מצבן של כל בלוטות הלימפה המנקזות את צוואר הרחם. דגימה בשיטה זו משמעותה צמצום היקף כריתת הרקמה הלימפטית, ולפיכך - ירידה בסיכון לסיבוכים.


סיבוכים ניתוחיים

כל ניתוח כרוך בסיכון מסוים לסיבוכים. גם בניתוח כריתת רחם, בין שהוא מבוצע בגישה פתוחה ובין שבגישה זעיר־פולשנית (לפרוסקופית או רובוטית), טמונות סכנות לפגיעה באיברים אחרים בחלל הבטן, בעיקר בדרכי השתן והעיכול. כלי דם גדולים או קטנים יכולים להיפגע, והמנותחת עלולה לאבד דם במהלך הניתוח. הצוות בחדר הניתוח נערך לאפשרויות אלו, מכין מוצרי דם למקרה הצורך ונעזר בצוותים נוספים לתיקון נזקים - אם יקרו.

לאחר הניתוח יכולים להופיע סיבוכים זיהומיים: זיהומי שתן וריאה, זיהומים באתר הניתוח, באגן או בצלקות הניתוחיות. כמו כן, עולה הסיכון להופעת קרישי דם בוורידי הרגליים והאגן, וקרישים אלה עלולים להגיע לריאות ולגרום לקשיי נשימה. כדי למנוע סיבוכים כאלה, תקבלי לפני הניתוח ולאחריו טיפול נוגד קרישה. הצוות המטפל גם יעודד אותך להתנייד זמן קצר לאחר הניתוח ולתרגל נשימות עמוקות, כדי לזרז את אוורור הריאות ולהקטין את הסיכון להתפתחות קרישי דם. בניתוחים רדיקליים (כריתת רחם או צוואר רדיקלית) עלולה לעיתים רחוקות להיגרם גם פגיעה בעצבוב שלפוחית השתן, אשר יכולה להתבטא בקושי בהטלת שתן לאחר הניתוח. בניתוחים בהם נדרשת כריתת בלוטות לימפה, עלולה להיגרם פגיעה בניקוז הנוזלים מהגפיים התחתונות, אשר יכולה להתבטא בבצקות ובנפיחות מוגברת ברגליים בהמשך. יש לזכור כי למרות כל הנאמר כאן, ברוב המקרים הניתוח עובר ללא סיבוכים מיוחדים. בדרך כלל הניתוח כרוך באשפוז בן כמה ימים לצורך השגחה והתאוששות. לאחר הניתוח יחובר לזרועך עירוי תוך־ורידי של נוזלים ומלחים, עד שתהיי מסוגלת לאכול ולשתות כרגיל. בתחילת הניתוח מוחדרת צינורית קטנה (צנתר) לתוך שלפוחית השתן, והשתן מנוקז לתוך שקית איסוף; צינורית זו מנותקת ביום או בימים שלאחר הניתוח.


בימי האשפוז שלאחר הניתוח תקבלי קרוב לוודאי משככי כאבים קבועים, המאפשרים שליטה יעילה בכאבים. אם למרות זאת תסבלי מכאבים, חשוב שתיידעי את האחות מוקדם ככל האפשר. כך ניתן יהיה להתאים את התרופות עד שיימצאו הסוג והמינון היעילים ביותר עבורך. אם את חוששת שאת עלולה להיתקל בקשיים עם חזרתך הביתה, לדוגמה אם את גרה לבד או אם עלייך לטפס מדרגות, ספרי זאת לצוות הרפואי לפני הניתוח או לאחות או לעובדת הסוציאלית במחלקה בעת האשפוז, כדי שניתן יהיה לסייע לך או לדאוג למסגרת מתאימה לאחר שחרורך מאשפוז.


השחרור מבית החולים

לפני שתעזבי את בית החולים תיקבע לך פגישה במרפאת חוץ לשם מעקב לאחר הניתוח. בפגישה זו רצוי להעלות כל בעיה שבה נתקלת בתקופה שלאחר הניתוח. אם יצוצו בעיות או דאגות דוחקות שתבקשי להעלות לפני פגישת המעקב, אל תתביישי ליצור קשר בכל עת עם אחיות המחלקה שבה אושפזת או עם רופאי בית החולים.


לפני השחרור תקבלי הנחיות בנוגע לטיפול בצלקות הניתוח ויסבירו לך כיצד להתנהל בימי ההחלמה הראשונים בבית. יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומנשיאת משאות כבדים במשך שישה שבועות לפחות. יש נשים שחשות אי־נוחות בעת נהיגה במשך שבועות אחדים לאחר הניתוח, לכן רצוי שתמתיני תקופה מסוימת בטרם תחזרי לנהוג. לאחר כריתת רחם לא יהיו לך עוד מחזורי וסת ולא תוכלי להרות, אך תוכלי לחזור לפעילות מינית רגילה כאשר תהיי מוכנה לכך. סביר להניח שהרופא ייעץ לך להימנע מקיום יחסי מין למשך שישה שבועות לפחות לאחר הניתוח, כדי לאפשר לנרתיק להחלים כראוי. נשים רבות זקוקות לזמן נוסף לפני שירגישו מוכנות לחזור ולקיים יחסי מין. זהו חלק חשוב ביותר בתהליך החלמתך, לכן אל תחששי לדון בו עם הרופא/אחות או עם אחות ייעוץ מיני מטעם בית החולים או האגודה למלחמה בסרטן.

בבית החולים יש צוות שיכול לספק תמיכה וייעוץ לך ולמשפחתך. אם תרצי לשוחח עם עובדת סוציאלית או פסיכולוגית רפואית, תוכלי לבקש מהצוות הרפואי המטפל בך לארגן זאת.

באגודה למלחמה בסרטן ניתן לקבל ייעוץ מיני, זוגי או פרטני, על ידי מטפלת במיניות. במהלך הייעוץ ניתן מידע, הכוונה והפניה למומחים על פי הבעיה. השירות אינו כרוך בתשלום ואין צורך בהפניה. טל. 03-5721643 או בדוא"ל: miniut@cancer.org.il





טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

קרינה מייננת בעוצמה גבוהה גורמת להרס התאים הסרטניים. סוגים מסוימים של טיפולים כימיים מעצימים את השפעתה של הקרינה, ולכן בסרטן צוואר הרחם - כמו גם בסוגי סרטן אחרים - נעשה שימוש בשילוב של כימותרפיה במינונים נמוכים עם קרינה, כדי לשפר את תגובת הגידול לטיפול הקרינתי.

חוברת 'טיפול בקרינה לאזור האגן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע מפורט בנושא. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.


מהלך הטיפול

לצורך תכנון הטיפול תעברי בדיקת CT או MRI מיוחדת באמצעות מכשיר הנקרא 'סימולטור CT' אשר יוצר תמונה של האזור המיועד לקרינה. טיפול יכול לכלול קרינה חיצונית וקרינה פנימית. בקרינה חיצונית הקרינה נעשית ממכשיר קרינה, בדומה לצילום רנטגן, כשהמטופלת שוכבת על מיטת טיפול. קרינה פנימית ניתנת דרך מקור קרינה המוחדר לגוף בסמוך לגידול. טיפול כזה נקרא 'ברכיתרפיה', ובמקרה של גידולי צוואר הרחם, מקור הקרינה בטיפול ברכיתרפיה מוחדר דרך הנרתיק.

לפני כל טיפול בקרינה, טכנאי הטיפול ימקם אותך באופן מדויק על שולחן הטיפול ויוודא שאת חשה בנוח. במהלך הטיפול, הנמשך דקות אחדות בלבד, תישארי לבדך בחדר אך תוכלי לשוחח עם הטכנאי שישגיח עלייך מהחדר הסמוך באמצעות טלוויזיה במעגל סגור.


הטיפול בקרינה לגידולי צוואר הרחם

טיפול ראשוני: ניתן כאשר מדובר במחלה מתקדמת שאינה מתאימה לניתוח או במטופלת שאינה מעוניינת בניתוח או שאינה יכולה לעמוד בו. במקרה זה מינון הקרינה לצוואר הרחם הוא גבוה יחסית, במטרה לרפא את הגידול. הטיפול ניתן בדרך כלל במשך כשישה שבועות: בחמשת השבועות הראשונים ניתנת קרינה חיצונית במשך חמישה ימים בשבוע, עם תוספת של כימותרפיה במינון נמוך אחת לשבוע. לקראת סוף הטיפול החיצוני מוסיפים שלושה-ארבעה מחזורים של טיפול פנימי באמצעות החדרת מקור קרינה לתעלת הצוואר דרך הנרתיק, הליך המתבצע בהרדמה אזורית.


טיפול משלים: ניתן לאחר ניתוח, כאשר מאפייני המחלה מצביעים על סיכון גבוה להישנות. הליך הטיפול דומה להליך בטיפול הראשוני, אך המינון המצטבר נמוך יותר. כאשר ניתן טיפול קרינתי פנימי (ברכיתרפיה) לאחר ניתוח לכריתת צוואר הרחם, מוחדר מקור קרינה אל הנרתיק בלבד, ללא צורך בהרדמה.


טיפול במחלה חוזרת: קרינה משמשת כלי טיפולי חשוב במקרה שהמחלה נשנית לאחר ניתוח או לאחר טיפול קרינתי קודם. במחלה חוזרת אין מתכונת קבועה לטיפול, והוא מתוכנן בהתאם למיקום הגידולים הקיימים ולגודלם.


הטיפול אינו הופך אותך ל'רדיואקטיבית' - אנשים אחרים, לרבות ילדים, יוכלו לשהות במחיצתך ללא חשש בתקופת הטיפולים.


תופעות לוואי וסיבוכים

הטיפול מתוכנן כך שהגידול סופג את מרב הקרינה, אך מנת קרינה מופחתת מגיעה גם לאיברים בריאים הנמצאים בקרבתו. כאשר הקרינה מכוונת לאגן, חלק ממנה נספג גם במערכת העיכול התחתונה, בשלפוחית השתן ובעצמות האגן. חשיפה זו אחראית לתופעות הלוואי האופייניות לטיפול בקרינה: בחילה, עייפות, שלשולים, תכיפות במתן שתן וצריבה בעת מתן שתן. חומרתן של תופעות הלוואי יכולה להשתנות בהתאם לאופי הטיפול בקרינה, לעוצמתו ולמשכו. תוכלי להתייעץ עם האונקולוג בנוגע לצפוי לך.

רוב תופעות הלוואי ניתנות לטיפול באמצעות תרופות. הרופא המטפל יוכל לסייע בכך. מרבית תופעות הלוואי אמורות להיעלם בהדרגה תוך שבועות אחדים מסיום הטיפול, אך יש תופעות שעלולות להתמיד, ולעיתים סיבוכים מאוחרים מופיעים חודשים או שנים לאחר הטיפול.


שלשול

צואה רכה, יציאות תכופות או שלשול הן תופעות שכיחות העלולות להתלוות לטיפול בקרינה לאזור האגן. אם את סובלת משלשול, חשוב לשתות כמויות גדולות של נוזלים כדי למנוע התייבשות. כמו כן, ניתן להשתמש בתרופות ללא מרשם המיועדות לעצירת היציאות. אם התופעה נמשכת למרות הטיפול התרופתי, אנא דווחי לרופא או לאחות המטפלים בך.


בחילה

בתקופת הטיפול את עשויה לחוש בחילה קלה, אך תופעה זו אינה נפוצה. אחת לשבוע, בסמוך לקבלת הכימותרפיה, תקבלי טיפול מונע בחילה. אם בכל זאת מופיעה בחילה קשה, תוכלי לקבל טיפול נוגד בחילה חזק יותר. אם תאבדי את התיאבון, תוכלי להחליף ארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות, שניתן להשיג במרבית בתי המרקחת, בהצגת מרשם מרופא המשפחה.

חוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה ב0רטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות לתזונה נכונה בתקופת המחלה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995, או לאתר האגודה באינטרנט.


שינויים במתן שתן

תופעות של תכיפות ותחושת דחיפות במתן שתן, צריבה בעת מתן השתן ואף דם בשתן - יכולות להופיע במהלך טיפול קרינתי לאגן. הצוות במכון הקרינה יוכל לתת לך תרופות להקלת חלק מהתסמינים. אם מופיע דימום בכמות גדולה מדרכי השתן, אנא הודיעי לרופא או לאחות.


עייפות וחולשה

קרינה פוגעת במח העצם, במיוחד כשהיא משולבת בכימותרפיה. דיכוי מח העצם מתבטא בירידה בספירות הדם, ובין השאר בירידה במספר תאי הדם האדומים הנושאים חמצן אל רקמות הגוף. תופעה זו מתבטאת בעייפות, שמועצמת גם על ידי תופעות לוואי נוספות, כגון שלשול, התייבשות ובחילה. חשוב מאוד להקפיד על מנוחה בהתאם לצורך, במיוחד אם עלייך לנסוע זמן ממושך כדי להגיע לטיפולים בבית החולים. עם זאת, כדי לאזן את העייפות, מומלץ לבצע פעילות גופנית קלה, כגון הליכות קצרות.

חוברת 'תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן' של האגודה למלחמה בסרטן, מכילה עצות ודרכי התמודדות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט 'צעדים לחיים בריאים'® החושף את חולי הסרטן ליתרונותיה הבריאותיים של פעילות גופנית, מעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת החיים בליווי והדרכה על ידי אנשי מקצוע. הפעילות מתבצעת במרכזים הרפואיים. לפרטים, טל': 03-5721618 או דוא"ל: Shikum@cancer.org.il


דיכוי חיסוני

הפגיעה במח העצם מתבטאת גם בירידה במספר תאי הדם הלבנים. תאי הדם הלבנים הם 'שחקני מפתח' במערכת החיסון, ומספרם הפוחת בא לביטוי ברגישות יתר לזיהומים. לפיכך, בתקופת הטיפול תתבקשי להימנע מחשיפה לאנשים חולים, וכן יהיה עלייך להגיע לבדיקה בבית החולים, בכל פעם שחום גופך יעלה.


רגישות בעור

העור החשוף לקרינה ייהפך אדום, רגיש וכואב. הוא עלול להתקלף, להפריש נוזלים או להיפצע. בתקופת הטיפול מומלץ להימנע מסבונים מבושמים, מקרמים ומדאודורנטים, העלולים לגרות את העור. חשוב לשמור על העור הנפגע נקי ויבש, כדי למנוע זיהומים משניים. אחות הקרינה או נציג אחר בצוות הרפואי ידריכו אותך כיצד לטפל בעור בזמן הטיפול בקרינה.

תופעות נרתיקיות

הקרינה לאזור צוואר הרחם יכולה לפגוע גם בריריות הנרתיק. שינויים אלה יכולים להתבטא בכאב, בצריבה או בהפרשה, ולעיתים אף יופיעו פצעים או כיבים כואבים. ניתן להשתמש בטיפוליים מקומיים להקלה. היוועצי בצוות המטפל בך לקבלת טיפול מתאים.


תופעות גיל המעבר

טיפולים בקרינה לצוואר הרחם פוגעים בתפקוד השחלות, אשר נמצאות בשדה הקרינה, ומובילים להפסקת המחזור החודשי. משמעות הדבר היא שתיאלצי להתמודד עם תופעות הלוואי של גיל המעבר (אם עדיין לא חווית אותן), בדרך כלל כשלושה חודשים לאחר תחילת הטיפול. תופעות אלו עשויות לכלול גלי חום, יובש בנרתיק, נדודי שינה, שינויים במצב הרוח ועוד. קשה להתמודד עם המחשבה של הקדמת תסמיני גיל המעבר, אולם תוכלי לקבל תמיכה והדרכה מהצוות המטפל במכון הקרינה או ביחידה לגינקולוגיה אונקולוגית. למשל, ניתן להפחית את חומרת תופעות גיל המעבר על ידי טיפול הורמונלי חלופי (HRT), באמצעות גלולות או מדבקות להדבקה על העור. הגינקואונקולוג המטפל בך יוכל לעזור לך לבחור את המינון ואת סוג הטיפול - מדבקות או טבליות - המתאימים לך ביותר.

באגודה למלחמה בסרטן ניתן לקבל ייעוץ מיני ראשוני, זוגי או פרטני, על ידי מטפלת במיניות. השירות אינו כרוך בתשלום ואין צורך בהפניה. ניתן לפנות בטל. 03-5721643 או בדוא״ל: miniut@cancer.org.il

ניתן להתייעץ בפורום ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן באתר האינטרנט של האגודה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'מיניות ופוריות האישה' וחוברת בנושא לאישה הדתית, המכילות מידע רב. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האגודה.


חלק מהנשים עוברות לפני הטיפול בקרינה ניתוח להסטת השחלות הרחק מאזור הקרינה. התהליך נקרא 'הטיית שחלות' (ovarian transposition), והוא מבוצע במהלך הניתוח הראשוני לטיפול בסרטן צוואר הרחם (אם ידוע כי החולה תזדקק לטיפול בקרינה לאחר מכן) או טרם תחילת טיפול קרינתי וכימי ראשוני, אם החולה אינה מועמדת לניתוח כלל. ההליך ניתן לביצוע בניתוח לפרוסקופי, המצריך חתכים קטנים בלבד בדופן הבטן ונעשה בעזרת מצלמה. פעולה זו עשויה למנוע את הקדמת גיל המעבר, אך סיכויי ההצלחה שלה משתנים בהתאם לגיל המטופלת ותנאים אחרים.


ההתמודדות עם ההשפעה של הניתוח והטיפולים על הפוריות יכולה להיות קשה, בעיקר אם עדיין לא סיימת להקים את משפחתך. תוכלי להיעזר בקבוצות תמיכה ובאנשי מקצוע, שיעניקו לך תמיכה וסיוע במהלך התמודדותך עם המחלה, עם הטיפולים ועם תופעות הלוואי.


סיבוכים ארוכי טווח

לעיתים רחוקות, טיפול בקרינה לאזור האגן עלול להיות כרוך בסיבוכים ארוכי טווח. מדובר בשינויים שאינם חולפים בתום הטיפול, או סיבוכים חדשים המופיעים חודשים או שנים לאחר הטיפול הקרינתי.

השפעה על המעיים

בקרב חלק קטן מהנשים תיתכן השפעה בלתי הפיכה של הטיפול בקרינה על המעי. שינויים משניים לקרינה יכולים להתבטא בכמה דרכים:

  • עלייה בתדירות פעולות המעיים והשלשול;
  • דימום ממערכת העיכול התחתונה (דם בצואה);
  • היצרות במעי הדק, שיכולה להוביל לחסימת מעי.


תופעות אלה יכולות להופיע כעבור חודשים או אפילו שנים. חשוב שתדווחי על כך לרופא, כדי שיוכל לבדוק אותך ולהציע לך טיפול מתאים. טיפול בתופעות לוואי אלה יכול לכלול חוקנים תרופתיים, צריבת כלי דם במהלך בדיקה אנדוסקופית (קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה), טיפול בתא חמצן ועוד.

השפעה על שלפוחית השתן

בחלק קטן מהנשים הנחשפות לקרינה אגנית נגרם נזק ארוך טווח לשלפוחית השתן, אשר עלול להתבטא בתחושת דחיפות ותכיפות במתן שתן או בהימצאות דם בשתן.


השפעות על הנרתיק

טיפול בקרינה עלול לפגוע בגמישות רקמת הנרתיק, ולגרום לו להפוך צר ומכווץ. הקרינה גם פוגעת באספקת הדם לריריות הנרתיק, אשר הופכות דקות ופריכות יותר, וגם נוטות לדמם. שינויים אלה עלולים לגרום לקשיים ולכאבים בעת קיום יחסי מין. קיום יחסים בתדירות קבועה של פעמיים בשבוע ומעלה מסייע למנוע היצרות של הנרתיק ומגביר את אספקת הדם. עם זאת, מטופלות רבות מתקשות לקיים יחסים בשבועות שלאחר השלמת הטיפול. מומלץ להשתמש במאמני (מרחיבי) נרתיק - גלילים העשויים חומר פלסטי חלק, בקוטר ובאורך משתנים - כמו גם במשחות הורמונליות ומסככות, אשר יכולים לסייע לך לשמור על גמישותו של הנרתיק ועל תקינות הריריות. הצוות ידריך אותך לגבי אופן השימוש.


נפיחות ברגליים (לימפדמה)

לאחר קרינה לאגן, בפרט במטופלות אשר עברו גם כריתה של בלוטות לימפה אגניות, עלול להיפגע ניקוז הנוזלים מהגפיים התחתונות ובעקבות כך עלולה להתפתח נפיחות ברגליים. גרבונים ייעודיים ופיזיותרפיה מתאימה (עיסויים לימפטיים) יכולים להקל את התופעה.

למידע נוסף מומלץ להיעזר בחוברת 'לימפדמה' של האגודה למלחמה בסרטן, המכילה מידע ועצות נוספות בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר לאתר האגודה באינטרנט.





טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול המבוסס על שימוש בתרופות אנטי־סרטניות (ציטוטוקסיות), שמטרתן להרוס את התאים הסרטניים. במסגרת הטיפול נגרמת פגיעה מסוימת גם לתאי הגוף הבריאים, ולכן יש לטיפול הכימי תופעות לוואי אופייניות. טיפול כימי בסרטן צוואר הרחם ניתן על פי רוב בשילוב עם טיפול קרינתי, על מנת להעצים את השפעת הקרינה ולהגביר את יעילותה בהשמדת תאי הגידול. בשילוב כזה משתמשים בדרך כלל בתרופה הנקראת ציספלטין - Cisplatin (ציספלטין אבווה® - ®Cisplatin Ebewe)* טיפול כימי יכול להינתן גם במתכונות אחרות, כטיפול בלעדי:


טיפול כימי מקדים לפני ניתוח

ניתן לטפל בתרופות כימיות כדי לנסות ולהקטין גידול סרטני על מנת לאפשר ניתוח שמרני. למשל, בנשים צעירות שהגידולים שלהן גדולים מכדי לאפשר ניתוח משמר פריון (טרכלקטומיה רדיקלית), אפשר לתת טיפול כימי מקדים, כדי להקטין את ממדי הגידול לממדים המאפשרים ניתוח. טיפול כימי מקדים בסרטן צוואר הרחם איננו מקובל בכל העולם. קיים מידע מוגבל על יעילותו בגרימה לנסיגת גידולי צוואר הרחם, אולם אין בידינו מידע הכולל תוצאות ארוכות טווח של גישה טיפולית כזו. לפיכך טיפול זה מוצע כטיפול ניסיוני בלבד, בנשים המעוניינות בו ומבינות כי הוא עלול להיות כרוך בסיכון מוגבר.

טיפול כימי במחלה חוזרת או מפושטת

במחלת סרטן אשר התפשטה לאיברים או רקמות נוספים ומופיעה בכמה מוקדים, אשר אינם יכולים להיות מכוסים בשדה קרינה - נעשה שימוש בטיפול כימי שיכול להגיע דרך זרם הדם לכל מוקדי המחלה. טיפול כזה יכול לשמש אותנו גם במחלה שנשנית אחרי טיפול קרינתי.


התרופות המשמשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם הן:

ציספלטין - Cisplatin
קרבופלטין - Carboplatin (קרבופלטין אבווה® - ®Carboplatin Ebewe)*
גמציטאבין - Gemcitabine (גמזר® - ®Gemzar)*
פקליטקסל - Paclitaxel (טקסול® - ®Taxol)*
טופוטקאן - Topotecan (היצאמטין® - ®Hycamtin)*
בליאומיצין - Bleomycin


השילוב הראשוני השכיח ביותר הוא קרבופלטין או ציספלטין עם פקליטקסל.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים


תופעות לוואי

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי, שעלולות להחמיר מעט אם היא ניתנת במשולב עם טיפול בקרינה. להלן תופעות לוואי שכיחות האופייניות לתרופות שאת עשויה לקבל לטיפול בסרטן צוואר הרחם.

לקבלת החוברת 'הטיפול הכימי' של האגודה למלחמה בסרטן, המכילה מידע מפורט על הטיפול ותופעות הלוואי שלו, וכן חוברות נוספות, כגון: 'תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן', 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי', 'הטיפול התזונתי התומך' ו'התמודדות עם נשירת שיער' ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. באתר האינטרנט של האגודה ניתן להתייעץ בפורומים השונים ולקרוא מידע מפורט על התרופות הכימיות.


הפחתה בייצור תאי דם

התרופות הכימיות עלולות להפחית זמנית את מספר תאי הדם. במהלך קבלת הכימותרפיה יילקחו ממך דגימות דם באופן שגרתי כדי לעקוב אחר ספירות הדם ולוודא שאת יכולה לקבל במועד את הטיפול הבא. תאי הדם כוללים שלוש קבוצות עיקריות של תאים:

תאי דם אדומים - נושאים את החמצן מהריאות לאיברי הגוף. כאשר ספירת התאים האדומים וההמוגלובין נמוכה, את עלולה להתעייף בקלות או להרגיש חולשה. לעיתים יש צורך לקבל מנות דם במהלך הטיפול כדי להעלות את הספירה האדומה.

תאי דם לבנים - בעלי תפקיד מרכזי במערכת החיסון. בעת ירידה בספירה הלבנה הגוף חשוף יותר לזיהומים. במהלך הטיפול עלייך להיזהר לא להיחשף לאנשים חולים. האיגודים המקצועיים ממליצים להתחסן מפני שפעת ודלקת ריאות, וניתן לשקול גם חיסון נגד שלבקת חוגרת. עדיף להתחסן טרם תחילת הטיפול הכימי על מנת להגביר את יעילות החיסונים. זכרי: בכל עליית חום בזמן הטיפול הכימי, עלייך לפנות למיון על פי הנחיות הצוות הרפואי המטפל בך, שם ״לקחו בדיקות דם ויבוצע בירור לזיהום.


טסיות - משתתפות במערכת הקרישה. בעת ירידה בספירת הטסיות יכולים להופיע דימומים קלים מריריות האף, מהחניכיים וכדומה. דימומים משמעותיים מחייבים כמובן בדיקה רפואית.


השפעות על מערכת העיכול

ירידה בתיאבון - מתרחשת לעיתים קרובות בעת הטיפול הכימי. למרות זאת, חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ובעלת תכולה קלורית וחלבונית מספקת. ניתן להתייעץ עם צוות תזונה ביחידה שבה את מטופלת בבית החולים או בקופת החולים.

בחילות והקאות - הטיפול הכימי ניתן תמיד עם תרופות המונעות בחילות והקאות. יעילותן של תרופות אלה גבוהה, ולרוב הנשים אין בחילות או הקאות משמעותיות. אם תופעות אלה יופיעו, דווחי לצוות הרפואי המטפל בך; ניתן יהיה לשנות ולהתאים את הטיפול התרופתי להפחתת התופעות.


שלשול או עצירות - המעי מושפע מהטיפול הכימי ומהטיפול התומך הניתן יחד איתו, בדרכים שונות. במקרה של שלשול מומלץ ליטול תרופה עוצרת. שלשול מרובה שאינו נשלט בתרופות מחייב פנייה למיון, בדיקה ולעיתים אשפוז. בעצירות ניתן לטפל בעזרת תזונה נכונה (עתירת סיבים, פירות וירקות טריים ושמן זית), או באמצעות תרופות מרככות צואה או משלשלות.


השפעה על הכליות

חלק מהתרופות הכימיות המשמשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם, בעיקר תרופות הפלטינום - ציספלטין וקרבופלטין - עלולות לפגוע בכליות. בדרך כלל ההשפעה אינה מורגשת אך יכולה להיות משמעותית; לכן התפקוד הכלייתי מנוטר באמצעות בדיקות הדם תקופתיות המתבצעות במהלך הטיפול. כדי לצמצם את הסיכון תתבקשי לשתות נוזלים רבים בתקופת הטיפול ותקבלי נוזלים דרך הווריד ביום הטיפול עצמו.


נשירת שיער

חלק מהתרופות הכימיות גורמות לנשירת שיער. אם תטופלי בפקליטקסל כחלק מהמשלב הכימי שתקבלי, קרוב לוודאי שתופיע נשירה מלאה כבר לאחר הטיפול הראשון. עם זאת, שיערך צפוי לצמוח שוב, בדרך כלל כשלושה עד שישה חודשים מסיום הטיפול.

קופות החולים משתתפות ברכישת פאה עבור חולים אונקולוגיים. מידע נוסף בנושא זה וכן עצות שיוכלו לסייע לך בהתמודדות עם התופעה ניתן למצוא בחוברת "התמודדות עם נשירת שיער" של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר.


השפעה על מערכת העצבים

פאקליטקסל ותרופות הפלטינום (ציספלטין וקרבופלטין) עלולות לפגוע במערכת העצבים, בעיקר בעצבים תחושתיים. פגיעה כזו מתבטאת בירידה בתחושה, נימול או עקצוץ באצבעות הידיים ובכפות הרגליים. פגיעה כזו חולפת פעמים רבות לאחר השלמת הטיפול, אך לעתים נותרת פגיעה שארית. לעתים נדירות מופיעה פגיעה בעצבים תנועתיים או בעצבים אחרים, למשל בעצבי השמיעה.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה פרויקט הנקרא 'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר'®, במרכזים הרפואיים השונים ברחבי הארץ. מידע נרחב בפרק 'מערך התמיכה המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן' בהמשך החוברת.

החוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מפורטים על אודות כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלה. לקבלת החוברות ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.





טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

לטיפול הכימי בסרטן צוואר הרחם במחלה מתקדמת ניתן להוסיף טיפול מכוונן (ממוקד מטרה) בשם בווציזומאב - Bevacizumab (אווסטין® - ®Avastin)*. גידולים סרטניים תלויים בגיוס כלי דם חדשים כדי להבטיח המשך אספקת חמצן וחומרי מזון לצורך גדילתם. התרופה בווציזומאב היא נוגדן שחוסם את ״צורם של כלי דם חדשים בסביבת הגידול. התרופה ניתנת במקביל לכימותרפיה במחלה חוזרת או גרורתית. תוספת בווציזומאב לטיפול בסרטן צוואר הרחם מאריכה את משך התגובה ואת תוחלת החיים.


תופעות הלוואי האופייניות של בווציזומאב שונות מאלה של כימותרפיה. היא עלולה להעלות את לחץ הדם ולפגוע בכושר הסינון של הכליה. אחת מתופעות הלוואי הנדירות היא התנקבות מעיים או היווצרות פתח בין מערכת העיכול ובין הנרתיק או שלפוחית השתן; פתח זה קרוי פיסטולה (fistula), והסיכון להיווצרותו גדול יותר במטופלים שנחשפו בעבר לקרינה.

תרופה ממוקדת נוספת היא פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)* אשר מאושרת לטיפול בסרטן צוואר הרחם חוזר או גרורתי בחולות שמחלתן התקדמה לאחר או במהלך טיפול כימי והן מבטאות PD-L1 בערך של 1 ומעלה. התרופה פועלת על ידי חסימת חלבון 1-PD המצוי על פני תאים מסוג T של מערכת החיסון, ובכך משיבה לתאי ה-T את היכולת לזהות את התאים הסרטניים ולהשמידם.


פמברוליזומאב עלולה לפעול לא רק על תאים סרטניים אלא גם על תאים בריאים ולגרום לתופעות הלוואי כגון דלקת ברקמת הריאה, מחלות מעי דלקתיות, דלקת בכבד, מחלת כליות, מחלות אנדוקריניות ותופעות מסוכנות בעור. יש לדווח לרופא המטפל על תסמינים שעלולים להעיד על תופעות לוואי אלה.


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים




מיניות ופוריות

לטיפול בסרטן צוואר הרחם עלולות להתלוות תופעות לוואי שיכולות להשפיע גם על חיי המין שלך, אך ניתן לטפל ברבות מהן ביעילות. אם עברת כריתת רחם שבמהלכה הוסרו גם השחלות, או אם קיבלת טיפול בקרינה לאגן, את עלולה לחוות תסמינים האופייניים לגיל המעבר (אם טרם הגעת לגיל זה). תסמינים אלה עשויים לכלול גלי חום, יובש בעור, יובש בנרתיק וייתכן שאף תחושת דכדוך, חרדה או עניין מופחת ביחסי מין למשך תקופה מסוימת. הרופא יכול לרשום לך טיפול הורמונלי במשחות, במדבקות לעור או בטבליות, להקלת תסמינים אלה, והם מהווים תחליף להורמונים שהשחלות מייצרות באופן רגיל. אין עדות לכך שהטיפול ההורמונלי מעלה את הסיכון להישנות המחלה.

במקרה של יובש בנרתיק, ניתן לקנות בבתי המרקחת ללא מרשם רופא גיל סיכה המבוסס על מים או על שמנים צמחיים, לשימוש בעת קיום יחסי מין. בנוסף תוכלי להיעזר בתכשירים המסייעים בחידוש והבראת ריריות הנרתיק. אלה כוללים תכשירים הורמונליים הדורשים מרשם רופא וגם תכשירים שאינם הורמונליים, שאינם מצריכים מרשם.


הטיפולים בקרינה לאגן עלולים לגרום להיצרות הנרתיק, וכתוצאה מכך לאי־נוחות בקיום יחסי מין. המפתח להתמודדות עם בעיה זו הוא לשמור על גמישות מרבית של דופנות הנרתיק. קיום יחסי מין באופן סדיר או שימוש במאמן (מרחיב) נרתיק - הם הפתרונות הקלים והיעילים ביותר. אחיות יחידת הקרינה או הרופא המטפל יוכלו להסביר לך כיצד להשתמש במרחיבי נרתיק. מרחיבים הם גלילים העשויים מפלסטיק, מסיליקון או לאחרונה מחומרים ביולוגיים, ויש להחדיר אותם לנרתיק בעדינות כדי למתוח אותו בהדרגה ולמנוע היצרות. גלילים אלה יעילים מאוד בשיפור גמישות הנרתיק לאחר טיפול בקרינה, ויכולים לסייע לנשים שאיבדו זמנית את העניין בקיום יחסי מין כחלק מתופעות גיל המעבר, לנשים החוששות מקיום יחסי מין מיד לאחר הטיפול ולנשים שאין להן בן זוג קבוע ליחסי מין.


נשים רבות חוששות לקיים יחסי מין לאחר טיפול במחלת הסרטן, אולם אין כל סיבה לחשוש: יחסי מין לא יחמירו את מצב המחלה. מרבית הנשים מגלות כי הן זקוקות לזמן רב יותר בעת קיום יחסי המין כדי לסייע לנרתיק להירפות. קיום יחסי המין עשוי להיות קל יותר אם בן זוגך ינהג בעדינות ובסבלנות, כדי לאפשר לנרתיק להימתח באטיות. יחסי מין עדינים וסדירים יסייעו לנרתיק לחזור לגמישותו, וישובו לשגרה בתוך שבועות אחדים מהטיפול בקרינה.

נשים שמרגישות שבעקבות האבחנה והטיפול נפגעה מיניותן, והיכולת שלהן ליהנות מיחסי מין עם בני זוגן אבדה או פחתה או שהן חוששות לחזור לקיים יחסי מין - יוכלו להפיק תועלת מייעוץ במסגרת מרפאת מיניות. מרפאות כאלה קיימות במרבית בתי החולים ומוצעות גם בחלק מקופות החולים ובמסגרות אחרות.


לאחר ניתוח כריתת רחם או טיפול בקרינה לסרטן צוואר הרחם לא תוכלי עוד להרות. נשים צעירות או נשים שקיוו להרחיב את משפחתן עלולות לחוש תחושות אובדן ועצב, לאחר כריתת רחם או לאחר טיפול בקרינה שהזיק לשחלות. גם נשים שעברו את גיל המעבר ולא קיוו להרות עלולות לחוש תחושת דומות לאחר כריתת רחם. חלק מהנשים מרגישות שכריתת הרחם פגעה בנשיותן. הקדישי לעצמך זמן מספיק כדי לחוות את תחושות האובדן ואל תחששי לבקש עזרה, תמיכה וייעוץ מסביבתך ומהצוות המטפל בך.


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים

באגודה למלחמה בסרטן ניתן שירות ייעוץ בנושאים דימוי הגוף, זוגיות ומיניות לחולי ולחולות סרטן ולבני/בנות זוגם. הייעוץ ניתן על ידי מטפלת במיניות, ללא תשלום וללא צורך בהפניה רפואית. טל': 03-5721618, דוא"ל: miniut@cancer.org.il

החוברת 'מיניות ופוריות האישה' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע ועצות בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום מומלץ לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.

ניתן להתייעץ עם מומחים ב'פורום ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן'





מחקרים (ניסויים) קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלות. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסויים קליניים נערכים גם כדי לבדוק תרופות או אמצעים להקלה בסימפטומים (תסמינים), או למניעה וטיפול בתופעות לוואי.

ניסוי (או מחקר) כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.


ניסויים קליניים חשובים לשיפור הטיפול לטובת כלל המטופלים בעתיד ומהווים סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף בניסוי. הם תורמים לידע ולקידום המאבק במחלת הסרטן. אם שיטת הטיפול הנבדקת בניסוי תוכח כיעילה, היא עשויה להפוך לשיטת הטיפול המקובלת, שתוכל לעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.


חולים המשתתפים בניסוי קליני בד"כ מחולקים לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שתקבל את הטיפול החדש הנבדק בניסוי (בדרך כלל כתוספת לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם לאותה מחלה).
  2. קבוצה שתקבל את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטוב ביותר לטיפול במחלה ממנה סובל החולה.


כמובן שאין מידע האם הטיפול החדש הנבדק בניסוי יביא לתוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק כאשר יש סיכוי סביר שתוצאותיו תהיינה טובות יותר מהטיפול המקובל.

על מנת להבטיח את בטיחות החולים וזכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, ועדת הלסינקי, של המוסד הרפואי בו ייערך הניסוי. כל משתתף מקבל לקריאה העתק של הפרוטוקול והמסמכים הנלווים אליו, ונדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת הניסוי. הסכמה מדעת פירושה שהחולה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכימי להשתתף בניסוי, תוכלי עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשני את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אלייך. אם תבחרי שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, ״נתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.


חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. השתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכוייהם להחלמה של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'מחקרים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט ובו מרוכזים ומעודכנים מגוון מחקרים קליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. למידע ניתן לפנות בטל': 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il





מעקב    

לאחר סיום הטיפול בגידול, בין שמדובר בטיפול ניתוחי, קרינתי או כימי או כל שילוב ביניהם, מתחיל שלב המעקב. בביקורי המעקב יתעניין הצוות המטפל בשלומך, תישאלי באשר לתסמינים כמו דימום וכאבים, תופעות לוואי של טיפול ועוד. המעקב יכלול גם בדיקה פנימית (בדיקה גינקולוגית) ולעיתים גם משטח פאפ. אם עברת כריתת רחם במסגרת הטיפול במחלה, יילקח משטח הפאפ מהנרתיק העליון שלך. כמו כן, ייתכן שתופני לבדיקות מעבדה ובדיקות דימות (צילומים, בדיקות CT או PET CT).


חשוב שתגיעי לבדיקות המעקב בצורה סדירה. נצלי אותן כדי לדווח על תופעות המטרידות אותך, גם אם הן נראות לך חשובות פחות, וכדי לקבל ״עוץ לגבי דרכי הטיפול וההתמודדות.

לקבלת החוברת 'עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים', ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.





רפואה משלימה ומשולבת

המונח 'רפואה משלימה' (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

באתר האגודה ניתן להיכנס ל'פורום רפואה משלימה ומשולבת' ולהתייעץ עם מומחה בתחום/





התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

להמשך>>




מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם          

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן



מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
ד"ר לימור הלפמן, מרכז הסרטן ע"ש ג'ורבינסקי, המרכז הרפואי למדעי הבריאות המילטון, אוניברסיטת מקמסטר

על הארותיה והערותיה
אוגוסט 2020
ינואר 2020 - סקר צוואר הרחם לגילוי נגעים טרום סרטניים באמצעות בדיקת PAP - הרחבת גיל הזכאות עבור נשים מגיל 25 עד גיל 54 אחת לשלוש שנים;

במסגרת סל הבריאות לשנת 2020 - מתן חיסון Gardasil 9 [Nonavalent HPV vaccine (types 6, 11,16,18, 31, 33, 45, 52, 58)] כחיסון כנגד HPV (מעבר מ-4 זנים ל-9 זנים) במסגרת חיסוני השגרה - כיתות ח'.


ינואר 2019 - התרופה פמברוליזומאב - Pembrollizumab (קיטרודה ® Keytruda) הוכללה בסל התרופות לטיפול בגידולים סולידיים מתקדמים לא נתיחים או גרורתיים בחולים שהם MSI-H / dMMR - לאחר מיצוי קווי טיפול קודמים ולטיפול בסרטן צוואר הרחם חוזר או גרורתי כקו טיפול מתקדם בחולות המבטאות PDL1;

ינואר 2017
- התרופה Bevacizumab-Avastin לטיפול בסרטן צוואר הרחם, הוכללה בסל הבריאות לשנת 2017.
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן צוואר הרחם. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.