מבוא
גורמי סיכון
תסמינים של סרטן הריאה
סוגי סרטן הריאה
אבחון המחלה
קביעת שלב המחלה
טיפול בסרטן הריאה
ניתוח
טיפול כימי (כימותרפיה)
טיפול בקרינה (רדיותרפיה)
טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)
אימונותרפיה
טיפולים אחרים בסרטן הריאה
רפואה משלימה ומשולבת
מעקב
מחקרים (ניסויים) קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
מערך המידע, התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן
המידע המובא בהמשך עוסק בסרטן הריאה, ומטרתו לשפוך אור על אבחון המחלה, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.
איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. באופן תקין, תאים אלו מתחדשים באמצעות חלוקה מבוקרת. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.
גידול שפיר הוא גידול שהתאים שלו אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.
גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. למחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים מעל 100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.
הריאות הן האיבר בגוף שמאפשר לנו לנשום, והן מספקות חמצן לאיברים ולרקמות הגוף. הריאות מחולקות לחלקים הנקראים 'אונות' (lobes). בריאה הימנית שלוש אונות, ובריאה השמאלית שתי אונות. כאשר שואפים אוויר, הוא עובר מהאף או הפה אל קנה הנשימה שבגרון. קנה הנשימה מתפצל בבית החזה לשני צינורות הקרויים 'סמפונות' - ימני ושמאלי, אחד לכל ריאה. הסמפונות מתפצלים לסמפונונים - צינורות קטנים יותר, המזרימים את האוויר דרך הריאות. בקצה כל סמפונון נמצאים מיליוני שקי אוויר זעירים, 'נאדיות'. בנאדיות החמצן נספג, ועובר לתוך הדם הנושא אותו לכל חלקי הגוף. במקביל, בכיוון ההפוך עובר מהדם לנאדיות חמצן דו-פחמני - גז פסולת שיש להרחיקו מהגוף. גז זה נפלט החוצה בעת נשיפת האוויר. סוגי סרטן רבים מתחילים בתאים המצפים את הסמפונות.
הריאות מכוסות בקרום או בשכבת ריפוד המכונה 'פלאורה', שהיא בעלת שכבה פנימית וחיצונית. השכבה הפנימית מכסה את הריאות. השכבה החיצונית מכסה את כלוב הצלעות ואת הסרעפת (יריעת שרירים המפרידה בין בית החזה ובין הבטן). הפלאורה מייצרת נוזל הפועל כחומר סיכה, אשר מסייע לנו לנשום בקלות ומאפשר לריאות להתרחב ולהתכווץ.
מערכת הלימפה היא חלק מהמערכת החיסונית של הגוף, המגנה עליו מפני זיהומים ומחלות, ומנקזת נוזלים מהרקמות ומאיברי הגוף השונים. מערכת הלימפה מורכבת מנימי לימפה, בלוטות (קשריות) לימפה, לימפוציטים ורקמות לימפה. נימי הלימפה הם רשת צינוריות עדינות המקושרות לבלוטות הלימפה בכל אזורי הגוף. את רקמות הלימפה ניתן למצוא, בנוסף לבלוטות, גם באיברים כגון הטחול, התימוס, מח העצם והשקדים.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה'. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה
קיימים מספר גורמים העלולים להגביר את הסיכון לחלות בסרטן הריאה. נוכחותו של גורם סיכון מסוים אינה בהכרח מעידה על כך כי בוודאות תתפתח מחלה, ומנגד, לעיתים אנשים ללא גורמי סיכון ידועים עלולים לחלות בסרטן.
עישון סיגריות הינו גורם הסיכון המוביל והקריטי ביותר להתפתחות סרטן הריאות. עישון סיגריות אקטיבי או פסיבי הוא הגורם לכ-80% ממקרי המוות מסרטן הריאה. ככל שמעשנים יותר או נמצאים יותר בסביבה של מעשנים, כך הסיכון לחלות בסרטן הריאה עולה. 90-80% מהאנשים החולים בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים הם מעשנים בהווה או שעישנו בעבר.
סרטן ריאה היה תמיד נפוץ יותר בקרב גברים, בעיקר מעל גיל 40, בין השאר בשל העובדה שגברים מעשנים יותר מנשים. אך עם העלייה במספר הנשים המעשנות, נצפית גם עלייה במספר הנשים החולות בסרטן הריאה. כמו כן, הסבירות להתפתחות סרטן ריאה גבוהה יותר בקרב אנשים המתחילים לעשן בגיל צעיר.
כ-15-10% מהאנשים שחלו בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים, לא עישנו מעולם. שיעור הנשים שלא עישנו מעולם וחלו בסרטן ריאה גבוה משיעור הגברים שלא עישנו מעולם, ונמצא בעלייה בשנים האחרונות. אדם המפסיק לעשן מפחית באופן משמעותי את הסיכון שלו לחלות. הסיכון הולך ופוחת ככל שחולף הזמן, וכעבור 15 שנה לאחר הפסקת העישון, רמת הסיכון משתווה לשאר האוכלוסייה.
עישון כפוי (פסיבי)
שאיפת עשן שמקורו בסיגריות שמעשנים אחרים, מוגדרת כיום כגורם המגביר את הסיכון לחלות במחלות ריאה וסרטן. עישון כפוי גורם לכ-800 מקרי מוות מסרטן ריאה בישראל מדי שנה. עם זאת, חשוב לזכור שסיכון זה נמוך בהרבה לעומת עישון בפועל.
עישון מריחואנה (קנאביס, גראס)
הקשר בין עישון קנאביס ובין סרטן הריאה וסוגי סרטן אחרים עדיין אינו ברור במלואו, אך מחקרים מראים כי עישון מריחואנה עלול להעלות את הסיכון לסרטן ריאה, מאחר וסיגריות מריחואנה, בדומה לסיגריות רגילות, מכילות חומרים הידועים כמסרטנים (כמו זפת).
עישון מקטרת וסיגרים
הסיכון לחלות בסרטן הריאה בקרב מעשני מקטרת וסיגרים נמוך יותר מאשר בקרב מעשני סיגריות, אולם מעשנים אלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הריאה ביחס לאנשים שאינם מעשנים כלל.
עישון סיגריות אלקטרוניות
סיגריות אלקטרוניות הן מתקן המכיל נוזל שעובר תהליך חימום היוצר אדים הנשאפים ע"י המשתמש כדי לדמות את פעולת העישון. הן משמשות תחליף עישון רגיל. נוזל הסיגריות האלקטרוניות אינו מכיל טבק, אך מכיל ניקוטין. כיוון שאין רגולציה או פיקוח על המוצר, הרכב הנוזל לרוב אינו ידוע לצרכן, אך לרוב הוא מכיל גליקול או גליצרין, חומרים אורגניים נדיפים, כימיקלים להוספת טעם, ואף פורמלדהיד, שהוא חומר מסרטן, ועוד. סיגריות אלקטרוניות הן מוצר חדש יחסית בשוק, וטרם ידוע מהם הסיכונים הטמונים בשימוש בהן לטווח ארוך, לרבות הסיכון לחלות בסרטן ריאה, אך כבר עכשיו מצטברות עדויות על נזקים בריאותיים כתוצאה מהשימוש. מחקרים נוספים בעתיד צפויים לשפוך עור על הנזקים ארוכי הטווח, לרבות הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים.
באזורים מסוימים בארץ קיימים בקרקע מצבורי ראדון. זהו גז טבעי חסר ריח, וכאשר הוא נפלט מן הקרקע הוא מתנקז לתוך יסודות בניינים ומרתפים. כיום סבורים שחשיפה ממושכת לראדון מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הריאה, בעיקר במעשנים. ניתן לערוך בדיקה לגילוי נוכחות ראדון, ולנקוט צעדים כדי להפחית את הצטברותו.
אזבסט הוא מינרל טבעי אשר שימש בתעשיות בניין שונות. אנשים שנחשפו לחומר או שהו זמן רב בקרבתו, מצויים ברמת סיכון גבוהה לחלות בסרטן הריאה, בייחוד אם הם מעשנים. חשיפה לאזבסט ברמה נמוכה מגבירה את הסיכון לסרטן הריאה במעט, בהשוואה לסיכון הנגרם כתוצאה מעישון. חשיפה גבוהה לאזבסט מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הריאה ובמזותליומה - סרטן המתפתח בתאים המצפים את הריאות.
רצוי לבצע צילום ריאות אחת לשנה באוכלוסייה החשופה תעסוקתית לאזבסט.
אנשים שטופלו בעבר באמצעות טיפולי הקרנות לחזה, נמצאים בסיכון גבוה מעט יותר מיתר האוכלוסייה לחלות בסרטן ריאות. לרוב מדובר בחולים לשעבר בלימפומה או בסרטן אשכים שהתפשט. הסיכון גדל בקרב מעשנים שחלו בעבר במחלות אלה. יש לזכור כי היתרונות של טיפולי הקרנות בטיפול במחלות סרטן אלו רבים מהסיכון להתפתחות סרטן ריאה בעתיד, בעיקר מאחר ולימפומה וסרטן אשכים ניתנים לריפוי פעמים רבות.
סרטן הריאה שכיח יותר בגיל 60 ומעלה: כ-80% מהחולים המאובחנים כחולים בסרטן מסוג זה, הם אנשים מבוגרים. התפתחות סרטן ריאה בצעירים, מתחת לגיל 40, היא נדירה יחסית.
מי שחלה בעבר בסרטן ריאה נמצא בסיכון גבוה יותר לחלות שוב לעומת כלל האוכלוסייה. כמו כן, אנשים להם הורה או אח/אחות שחלו בסרטן ריאה נמצאים בסיכון גבוה מעט יותר לחלות גם הם, בעיקר אם החולה במשפחה אובחן בגיל צעיר. טרם ידוע אם הסיבה לכך היא גן האחראי על תחלואה בסרטן ריאה שעובר בתורשה במשפחה או בגורמי סיכון משותפים בקרב המשפחה, כגון חשיפה לעישון או ראדון.
מגע עם חומרים מסוימים, כגון סיליקה, אורניום, כרומיום וניקל, עלול לגרום לסרטן ריאה, אך מדובר בגורמים נדירים ביותר. הועלתה השערה כי זיהום אוויר עלול לגרום לסרטן ריאה, אולם קשה להוכיח זאת. חשוב לציין כי סרטן הוא אינו מחלה מידבקת העוברת מאדם לאדם.
התסמינים הנפוצים של סרטן ריאה הם:
אם אחד מהתסמינים המפורטים לעיל נמשכים למעלה משלושה שבועות, חשוב להיבדק על ידי רופא משפחה. כל התסמינים עלולים להיגרם גם מעישון או ממחלות אחרות שאינן סרטן. לעיתים סרטן ריאה מאובחן באופן אקראי באנשים שאינם סובלים מתסמינים כלל, אך נבדקים בצילום או בסריקת ריאות לבירור בעיה אחרת.
קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה - סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC) וסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC), אשר מתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה. כמו כן, קיימים סוגים נוספים, נדירים יותר.
סרטן ריאה מסוג תאים קטנים נקרא כך משום שתאי הסרטן נראים קטנים מאוד במיקרוסקופ. לעיתים הוא מכונה 'סרטן תאי שיבולת שועל'. סרטן זה נגרם בדרך כלל כתוצאה מעישון, והוא מתאפיין בקצב צמיחה מהיר, ועלול להתפשט במהירות. במקרים נדירים מתפתחת המחלה באנשים שמעולם לא עישנו. כ-10% ממקרי סרטן הריאה הם מסוג תאים קטנים.
כ-85-80% ממקרי סרטן הריאה הם מסוג זה. קיימים שלושה סוגים עיקריים של סרטן ריאה מסוג זה. לעיתים קשה לאבחן את הסוג המסוים, משום שהתאים הנראים במיקרוסקופ אינם מפותחים מספיק, או משום שהביופסיה אינה מכילה תאים בכמות מספקת. אלה שלושת הסוגים:
אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma) - הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאה שמתפתח מתאי הבלוטות המייצרים ריר. תאים אלה נמצאים גם ברירית הסמפונות.
קרצינומת תאים קשקשיים (Squamous Cell Carcinoma) - גידול שמקורו בתאים המצפים את הסמפונות; במקרים רבים סרטן זה מתפתח כתוצאה מעישון.
קרצינומת תאים גדולים (Large Cell Carcinoma) - מכונה על שם התאים העגולים הגדולים הנראים כך בבדיקה במיקרוסקופ. לעיתים הוא מכונה בשם קרצינומה בלתי ממוינת.
סוג שכיח פחות, המשפיע על מערכת הנשימה. זהו סרטן של תאי הצדר, שמקורו בתאי הקרום המצפה את הריאות (הפלאורה), והוא קשור לעיתים קרובות לחשיפה לאזבסט.
קרצינואיד של הריאה - גידול נדיר שעלול להתפתח בריאות, מופיע בפחות מ-5% ממקרי 0רטן הריאות. זהו סרטן מסוג נוירואנדוקריני והוא מתפתח לאט. המערכת הנוירואנדוקרינית מורכבת מתאי עצב מיוחדים המפוזרים באיברים שונים בגוף ומייצרים הורמונים, אשר מסייעים בתפקודם של איברי הגוף השונים.
סוגים אחרים של סרטן ריאה כמו קרצינומה ציסטית אדנואידית, לימפומה וסרקומה של הרקמות הרכות, כמו גם גידולים שפירים בריאות כמו המרטומות - הם נדירים מאוד.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברות נוספות על סוגי סרטן שונים, כגון 'לדעת יותר על גידולים נוירואינדוקריניים' ו'לדעת יותר על סרקומה של הרקמות הרכות'. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.
אם רופא המשפחה סבור כי אתה סובל מתסמינים העלולים להיגרם על ידי סרטן ריאה, הוא יערוך בדיקה גופנית ויפנה אותך לבדיקות נוספות או לצילומי רנטגן כנדרש. אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, או שעולה מהן ממצא חשוד כלשהו, רופא המשפחה יפנה אותך להתייעצות עם מומחה בבית חולים, ולקבלת טיפול לפי הצורך.בני 40 ומעלה שמעשנים או שעישנו בעבר ופולטים ליחה דמית, יופנו בדחיפות למומחה ריאות. במקרים אלו יתבקש המטופל לתת דגימת ליחה לבדיקה מיקרוסקופית לגילוי תאים סרטניים (ציטולוגיה של הליחה).
צילום רנטגן
פעמים רבות צילום רנטגן הוא הבדיקה הראשונה לאיתור אזורים א-נורמליים בריאות. אם יעלה ממצא מחשיד, תופנה לבדיקות נוספות.
סריקת CT
בדיקת הדמיה היוצרת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הסריקה אינה כרוכה בכאב, והיא נמשכת בין 10 ל-30 דקות. לפני הבדיקה יש להימנע מאכילה ומשתייה במשך ארבע שעות לפחות. ייתכן שיינתנו לך משקה לשתייה או זריקה של חומר ניגוד (יוד) הצובע אזורים מסוימים בגופך וגורם להם להיראות באופן ברור יותר בסריקה. חומר הניגוד יכול לגרום תחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד, סובל מאסטמה או מאי-ספיקת כליות, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, ועל כן חשוב שתדווח על כך לרופא מראש. מצב זה אינו מונע בהכרח את השימוש בחומר הניגוד. קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד עם תום הסריקה.
ברונכוסקופיה (Bronchoscopy)
בבדיקה זו בודק הרופא את פנים הסמפונות ונוטל דגימות תאים (ביופסיות). ההליך נעשה בדרך כלל בעזרת הברונכוסקופ, צינורית אופטית דקה וגמישה. הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית או בטשטוש. לעיתים נעשה שימוש בברונכוסקופ המצויד במכשיר אולטרסאונד. סריקת CT או PET-CT (מידע בהמשך) הנערכות קודם לכן, יסייעו לרופאים בהחלטה על ביצוע הברונכוסקופיה. לפני בדיקת הברונכוסקופיה תתבקש לא לאכול או לשתות דבר במשך מספר שעות. ייתכן שתקבל תרופת הרגעה זמן קצר לפני הבדיקה, כדי להקל את אי-הנוחות. כאשר תרגיש בנוח, תינתן לך הרדמה מקומית בתרסיס לחלק האחורי של הגרון. בשלב זה הרופא יעביר את הברונכוסקופ בעדינות דרך אפך או פיך לתוך הסמפונות, ויוכל להביט דרך הברונכוסקופ ולאתר ממצאים לא תקינים. בעזרת המכשיר ניתן גם לבצע צילומים וליטול דגימות תאים. הבדיקה עלולה להיות לא נעימה, אך היא נמשכת זמן קצר בלבד - כ-15 דקות. יש להימנע מאכילה ושתייה לפחות שעה לאחר הבדיקה, מאחר שהגרון רדום, וקיים סיכון שהמזון יחדור לקנה הנשימה בעת הבליעה. תוכל להשתחרר לביתך לאחר שהשפעת הטשטוש תחלוף, אך עליך להימנע מנהיגה במשך 24 שעות לאחר הבדיקה. ייתכן כי תסבול מכאב גרון במשך מספר ימים לאחר הבדיקה, אך התופעה תחלוף מעצמה.
ביופסיה של הריאות
בדיקה זו מבוצעת בדרך כלל ביחידת הרנטגן, לרוב במהלך סריקת CT, בהרדמה מקומית, כדי לאלחש את האזור. תתבקש לעצור את הנשימה בזמן שמחט דקה תוחדר דרך העור לתוך הריאה. תמונת הרנטגן המתקבלת ממכשיר ה-CT, מסייעת למבצע הבדיקה לוודא שהמחט מגיעה לאזור החשוד. נטילת דגימת התאים לבדיקה במיקרוסקופ כרוכה לעתים באי-נוחות קלה, אך התהליך נמשך מספר דקות בלבד. בחלק מהנבדקים תילקח גם דגימת תאים מבלוטות הלימפה בצוואר, תוך שימוש במחט דקה. הליך זה מכונה שאיבה במחט דקה (Fine Needle Aspiration).
לאחר ביופסיית הריאה או שאיבה במחט דקה מתוך בלוטות לימפה בצוואר, חלק מהנבדקים עלולים לפתח הצטברות אוויר בין קרומי הריאה. תופעה זו עלולה לגרום לעיתים נדירות לקריסת ריאה, והיא נקראת 'חזה אוויר' (Pneumothorax). התסמינים כוללים כאב חד בחזה, קוצר נשימה ונוקשות בחזה. תתבקש להמתין מספר שעות לאחר ביצוע הבדיקה, כדי לוודא שתופעה זו לא מתרחשת. אם מופיעים תסמינים אלו יש לדווח על כך ישירות לרופא או לאחות.
אם בבדיקות אובחן סרטן בריאה, ייתכן שהרופא ירצה לבצע חלק מהבדיקות הנוספות, המתוארות להלן, כדי לבדוק אם המחלה התפשטה למוקדים נוספים.
סריקת אולטרסאונד אנדוברונכיאלית - Endobronchial Ultrasound Scan) EBUS)
צינורית סיב אופטי דקה וגמישה, הנקראת ברונכוסקופ, מועברת דרך הפה אל קנה הנשימה. גלאי אולטרסאונד קטן נמצא בקצה הברונכוסקופ ויוצר גלי קול המומרים לתמונה על ידי מחשב. הגלאי קטן דיו על מנת להגיע לדרכי הנשימה הקטנות יותר, ועשוי לסייע לרופא בקביעת ממדי הגידול, וכן להעריך אם קיימות בלוטות לימפה מוגדלות בסמוך לסמפונות. הבדיקה נערכת בזמן טשטוש. בנוסף, הרופא יכול להעביר מחט דקה לאורך הברונכוסקופ על מנת ליטול דגימות ביופסיה מן הריאה או מבלוטות הלימפה הסמוכות. הליך זה מכונה 'שאיבת מחט טרנס-ברונכיאלית' (TBNA - Transbronchial Needle Aspiration). הליך נטילת הביופסיה עלול להיות כרוך באי-נוחות, אך אינו אמור להכאיב. אם תסבול מכאב במהלך הבדיקה או אחריה, דווח על כך לרופא או לאחות המטפלים בך, והם יוכלו לתת לך משככי כאבים. הבדיקה נמשכת פחות משעה, ובסיומה תוכל להשתחרר הביתה.
אולטרסאונד אנדוסקופי (EUS)
הליך זה דומה מאוד ל-EBUS. בזמן הרדמה כללית או טשטוש קל הרופא מעביר צינורית קטנה וגמישה (אנדוסקופ) דרך הפה אל תוך הוושט. גלאי אולטרסאונד שבקצה האנדוסקופ יוצר תמונות של האזור הנמצא סביב הלב והריאות, וכך ניתן לראות אם ישנן בלוטות לימפה מוגדלות במרכז בית החזה. במהלך הבדיקה ניתן ליטול ביופסיה מבלוטות הלימפה. בדומה ל-EBUS, הבדיקה עלולה לגרום לכאב קל או לאי-נוחות, שניתן להקל באמצעות משככי כאבים. הבדיקה נמשכת פחות משעה, ולאחריה, ברוב המקרים, תשתחרר מבית החולים.
מדיאסטינוסקופיה (Mediastinoscopy)
בבדיקה זו הרופא בודק את האזור שבמרכז החזה (מדיאסטינום) ואת בלוטות הלימפה הקרובות לריאות. מקומות אלו נחשבים כמקום הראשון אליו מתפשט סרטן ריאה ולכן הם נבדקים. הבדיקה מבוצעת בהרדמה כללית ומצריכה שהייה קצרה בבית החולים. במהלך הבדיקה נעשה חתך קטן בעור בבסיס הצוואר, וצינורית הדומה לטלסקופ קטן מוחדרת אל החזה. לצינורית אור ומצלמה בקצה, ויכולת להרחיב את האזורים אליהם היא מגיעה. באופן זה יכול הרופא להתבונן היטב בבלוטות הלימפה וליטול מהן בדיקות להסתכלות מיקרוסקופית.
תורקוסקופיה (Thoracoscopy)
בדיקה המאפשרת לרופא לבחון את אזור הפלאורה ישירות וכן מבנים אחרים סביב הריאות. בנוסף הרופא יכול לקחת ביופסיות נוספות במידת הצורך. הבדיקה נערכת בהרדמה כללית או מקומית בהתאם לנסיבות. במהלך הבדיקה מתבצע חתך קטן בדופן בית החזה, והרופא מחדיר דרכו מצלמה עם מקור אור. לאחר מכן יוכל הרופא לקחת ביופסיה מהפלאורה. לעיתים הרופאים משתמשים במצלמת וידאו על מנת לבצע הליכים, כגון פלאורודזיס (Pleurodesis - איטום שתי השכבות של הפלאורה יחד, תוך שימוש בתרופות, או בטלק). הליך זה מכונה גם בשם 'טורקוסקופיה בעזרת וידאו' (Video-Assisted Thoracoscopy - VATS). יש לידע את הצוות המטפל לפני ביצוע הבדיקה על כל תרופה או תוסף שאתה נוטל. אם אתה נוטל תרופות לדילול הדם, ייתכן כי תתבקש להפסיקן מספר ימים לפני ביצוע הבדיקה.
סריקת PET-CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית)
סריקה זו נעשית כדי לגלות אם המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף או כדי לבדוק תגובה לטיפול. הסריקה משלבת סריקת CT ומיפוי, והיא נותנת מידע מפורט יותר על חלקי הגוף הנסרקים. סריקה מסוג זה עשויה להתבצע במקום סריקת CT, או לפני ברונכוסקופיה וביופסיה. יתרונה שהיא מכוונת את הרופא לאזורים מדויקים בריאה. בנוסף, סריקת PET-CT עשויה לספק מידע אשר יסייע לרופאים בתכנון הטיפול. לפני הבדיקה יש להימנע מאכילה במשך שש שעות (שתייה מותרת). כמות קטנה ביותר של חומר רדיואקטיבי מוזרקת לתוך הווריד, בדרך כלל בזרוע. הסריקה מתבצעת לאחר המתנה במשך שעה אחת לפחות, ונמשכת בין 30 ל-90 דקות.
סריקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית)
בדיקה זו דומה לסריקת CT, אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן. בדיקת MRI מסייעת לאתר התפשטות של סרטן הריאות למוח ולעמוד השדרה.
חלק מהמטופלים מקבלים זריקת צבע מיוחד לתוך וריד בזרוע על מנת לשפר את איכות ההדמיה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם אתה חושש מחללים סגורים, עליך לומר זאת לטכנאי לפני הבדיקה. תהליך סריקת MRI מרעיש ביותר, אולם תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בדרך כלל אדם נוסף יוכל לשהות איתך בחדר הבדיקה. הגליל הוא מגנט חזק ביותר, ועל כן לפני הכניסה לחדר עליך להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.
בדיקת תפקודי ריאות
כחלק מההכנות הכרוכות בהסרת הגידול הסרטני מהריאה, באמצעות ניתוח או על ידי הקרנות, מתבקש החולה לבצע מבחני נשימה או פעילות גופנית כלשהי בהנחיית הרופא המטפל. פעולות אלו נועדו לבחון את תפקודי הריאות.
ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.
שלב המחלה (stage) מתאר את גודל הגידול ומיקומו, ואם הגידול הוא מקומי או התפשט לאיברים אחרים. קביעת שלב המחלה מסייעת לרופאים להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך.
בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים, קביעת שלב המחלה מתבססת על שיטת TNM:
T - גידול (Tumor), מתאר את גודל הגידול הסרטני.
N - בלוטה (Node), מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לבלוטות הלימפה.
M - גרורות (Metastases), מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לאיבר אחר בגוף, כמו הכבד או הריאות (סרטן משני או גרורתי).
T
T1 - הגידול בגודל של עד 3 ס"מ ונמצא בתוך הריאה עצמה.
T2 - הגידול בגודל 5-3 ס"מ או שהגידול התפשט לדרך האוויר הראשית או לרירית הפנימית של דופן החזה או שהריאה קרסה או נחסמה בגלל דלקת.
T3 - הגידול בגודל של 7-5 ס"מ או שהגידול פולש לדופן בית החזה או לקרום הלב או לעצב הסרעפת. או יש יותר מגידול אחד בריאה.
T4 - הגידול מעל 7 ס"מ או שהגידול התפשט לשתי אונות הריאה או שהגידול התפשט לאזור קרוב לריאה, כמו הלב, קנה הנשימה, הוושט או כלי דם עיקרי.
N
N0 - אין מעורבות של בלוטות לימפה.
N1 - מעורבות בלוטות הלימפה או שער הריאה.
N2 - מעורבות של בלוטות הלימפה במיצר, בצד בו ממוקם הגידול הראשוני, או מעורבות בלוטות מתחת לפיצול הקנה.
N3 - מעורבות בלוטות הלימפה בצד הנגדי של החזה או של בלוטות הלימפה מעל עצם הבריח או בחלק העליון של הריאה.
M
M0 - ללא גרורות
M1 - גרורות מרוחקות
שילוב של כל שלושת הגורמים קובע את שלב המחלה:
בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים יש רק שני שלבים:
הטיפול יכול לכלול ניתוח, כימותרפיה, רדיותרפיה וטיפולים מכווננים (ביולוגיים, ממוקדים). הרופא יתכנן את הטיפול בך בהתחשב במספר גורמים: מצב בריאותך הכללי, סוג הגידול (תאים קטנים או תאים לא קטנים) ומידת התפשטות המחלה.
במרבית בתי החולים ידון צוות מומחים רב-תחומי במצבך הרפואי. צוות זה עשוי לכלול: כירורג חזה; אונקולוג (מומחה לכימותרפיה); אונקולוג קרינה; רנטגנולוג המסייע בפענוח צילומי רנטגן וסריקות; פתולוג; רופא ריאות ואחות אונקולוגית. כמו כן, הצוות עשוי לכלול מומחים אחרים בתחום הטיפול התומך (פליאטיבי).
אם אתה מעשן, הרופא ימליץ לך לנסות להפסיק. להפסקת העישון חשיבות רבה, שכן היא עשויה להיות בעלת השפעה חיובית על הטיפול. בכל מקרה, בין שתפסיק לעשן ובין שלא, אופן מתן הטיפול ותוכנית הטיפול לא ישתנו.
אם קיימים שני טיפולים העשויים להיות יעילים באותה מידה עבורך, הרופאים יוכלו להציע לך לבחור בטיפול המועדף עליך. במקרה כזה ודא שיש ברשותך את מלוא המידע על אודות דרכי הטיפול השונות ועל תופעות הלוואי האפשריות. אל תחשוש לשאול שאלות על כל היבט שאינו ברור לך או שמטריד אותך. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הדברים.
אנשים רבים חוששים מהטיפולים במחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט על תופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות, והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.
אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים והקלה בכאב. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.
לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא ״נתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד את החלטתך בתיק הרפואי.
למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו - 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.
ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע®' של האגודה למלחמה בסרטן, על מנת לקבל פרטי מומחים נוספים להתייעצות, בטל': 1-800-599-995.
ניתן להפנות שאלות לפורום בנושא סרטן הריאות באתר האגודה למלחמה בסרטן, אשר מנוהל על ידי רופאים מומחים.
ניתוח לטיפול בסרטן הריאה כולל הסרה של הגידול הסרטני ובלוטות הלימפה באזור החזה. מידת ההתאמה לניתוח תלויה בסוג הגידול, גודלו ומצב בריאותך הכללי. ניתוח ריאות הוא ניתוח מורכב, ועליך להיות במצב בריאותי טוב על מנת להתמודד עמו. במקרה של סרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים, ניתן להציע ניתוח בשלבים המוקדמים של המחלה (שלב 1 או 2). לעיתים גם בשלב 3.
במקרה של סרטן ריאה מסוג תאים קטנים, רק במקרים נדירים יומלץ על ניתוח, וזאת מכיוון שברוב המקרים סוג גידול זה כבר התפשט לאיברים אחרים בזמן גילוי המחלה. במקרים מסוימים הרופא ימליץ על ניתוח אם הגידול קטן ומקומי. לאחר הניתוח תקבל טיפול כימי משלים.
הסרה של אונה אחת מהריאה וניקוי בלוטות (Lobectomy)
בניתוח זה מסירים אונה אחת של הריאה.
הסרה מלאה של אחת הריאות (Pneumonectomy)
בניתוח זה מתבצעת הסרה מלאה של אחת הריאות. למרות הכריתה ניתן לנשום באופן רגיל גם עם ריאה אחת.
כריתת טריז (Wedge Resection) או כריתת קטע (Segmentectomy)
לעיתים, במקרים של סרטן ריאה בשלב מוקדם מאוד, מתבצעת הסרה של חלק קטן מאוד מהריאה. הליך זה מכונה כריתת טריז. ניתוח כריתת קטע כרוך בהסרת חלק גדול מעט יותר של הריאה. ניתוחים אלה מתאימים רק במיעוט המקרים. לפני ההחלטה על הניתוח מומלץ לשוחח עם הרופא המטפל בך, על מנת להבין מהו סוג הניתוח המתוכנן.
את הניתוח הדרוש ניתן לבצע בשני אופנים:
ניתוח פתוח - ניתוח לסרטן הריאה כולל פתיחה מלאה של החזה, בין הצלעות, ולעיתים גם חתך באחת הצלעות. הליך זה קרוי תורקוטומיה. ההחלטה על הליך זה תלויה בסוג הניתוח שתעבור. לאחר הניתוח תישאר צלקת באורך 20-10 ס"מ באזור החזה.
ניתוח תורקוסקופי בתמיכת וידאו (Video-Assisted Thoracoscopy - VATS) - ניתוח בשיטה זעיר פולשנית הכרוכה בהחדרת צינור לבית החזה דרכו ניתן לבצע את הניתוח. המנתח מבצע חתכים קטנים של 2 ס"מ ומחדיר צינור עם מצלמה (תורקוסקופ) לאזור החזה. באמצעות המצלמה המנתח יכול לראות את אזור החזה מבפנים. כמו כן, המנתח מחדיר דרך החתכים מכשירים באמצעותם ניתן להסיר את הגידול הסרטני. הליך זה משאיר צלקת קטנה יותר באופן משמעותי, מפחית את הכאב לאחר הניתוח, ומאפשר תהליך החלמה מהיר יותר.
במהלך הניתוח להסרת הגידול הסרטני, המנתח יסיר גם בלוטות לימפה באזור החזה. קביעת מידת ההתפשטות של הגידול אל בלוטות הלימפה עשויה לסייע לרופאים להבין אם תזדקק לטיפולי כימותרפיה או רדיותרפיה (קרינה) נוספים.
לפני הניתוח תתבקש לבצע בדיקות לתפקודי ריאות ובדיקות נוספות, כגון אקו לב. ישנם מקרים בהם מבצעים בדיקות נוספות, כגון סריקת מוח, על מנת לוודא שהסרטן לא התפשט. בדרך כלל תתבקש להגיע לבית החולים ביום הניתוח או יום לפני הניתוח. ייתכן שהאחות תבקש ממך לגרוב גרביים מיוחדות (TED) כדי להפחית את הסיכון לקריש דם במהלך הניתוח ולאחריו. חשוב כי תשוחח עם הצוות המטפל בך אם יש לך שאלות או דאגות לגבי ההליך הכירורגי הצפוי לך.
לאחר הניתוח תעבור בדיקות רנטגן כדי לוודא שהריאות מתפקדות באופן תקין. הצוות הרפואי יעודד אותך לקום מהמיטה בהקדם האפשרי, ויסביר לך כיצד לבצע תרגילי נשימה כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים לאחר הניתוח. אם יש צורך בהסרת תפרים, הם יוסרו קרוב לוודאי 10-7 ימים לאחר הניתוח. הצוות הרפואי יבדוק אותך לעיתים קרובות בזמן שהותך בבית החולים, כדי למנוע התפתחות זיהומים.
עירויים ונקזים
לאחר הניתוח תחובר לעירוי תוך-ורידי, אשר ישמש למתן נוזלים במשך מספר ימים, עד אשר תוכל שוב לאכול ולשתות כרגיל. צינוריות הניקוז מאזור הניתוח יוסרו יומיים עד שבעה ימים לאחר הניתוח, בהתאם לקצב החלמתך.
כאב
אי-נוחות וכאבים הם תופעות רגילות לאחר ניתוח. ייתכן כי תזדקק למשככי כאבים במשך מספר ימים. תרופות אלו יכולות להינתן לתוך הווריד (עירוי תוך-ורידי), לתוך החלל שסביב חוט השדרה (עירוי אפידורלי), לתוך השריר (עירוי תוך-שרירי) או בטבליות. ישנם מקרים בהם לאחר הניתוח מחברים לחולה צינורית קטנה הבולטת מתוך דופן בית החזה. היא עשויה לשמש למתן תרופות אזוריות לשיכוך כאבים; הליך זה ידוע כישיכוך כאבים חוץ-פלאורלי'. הצינורית תישאר במקומה למשך יומיים עד שלושה ימים. ישנם מצבים בהם תקבל תרופות לשיכוך כאבים באופן תוך-ורידי, דרך מזרק המחובר למשאבה אלקטרונית. ניתן לכוון את המשאבה למתן מנה רציפה של משכך כאבים. כמו כן, ייתכן כי יינתן לך מכשיר ידני שתוכל לשלוט בו בלחיצת מתג. הליך זה מכונה 'שיכוך כאבים בשליטת המטופל' (PCA - Patient Controlled Analgesia). הוא מתוכנן כך שלא תוכל להזריק מינון יתר של משכך כאבים, אלא רק מינון שיקל את הכאב. חשוב שתרגיש בנוח ככל האפשר, על מנת שתוכל לנשום כראוי. הדבר עשוי להפחית את הסיכון לפתח זיהומים בדרכי הנשימה. אי-נוחות קלה בחזה עלולה להימשך מספר שבועות או חודשים, לכן תקבל משככי כאבים אותם תיטול גם בבית.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'כאב והטיפול בו'. לקבלתה ללא תשלום פנה בשיחת חינם, ל'טלמידע®' בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.
קרוב לוודאי שתוכל להשתחרר מבית החולים 7-3 ימים לאחר הניתוח. אם אתה גר לבד או שעליך לעלות כמה קומות במדרגות, דווח לאחת האחיות או לעובדת הסוציאלית של בית החולים בעת אשפוזך במחלקה, כך שניתן יהיה לדאוג לעזרה. כאשר תשוב הביתה, חשוב שתבצע פעילות גופנית סדירה. תרגילי ספורט יומיים, בניית כוח ושיפור הכושר הגופני הם חלק מתהליך ההחלמה. עליך לבדוק עם הרופא או הפיזיותרפיסט איזה סוג פעילות עשוי להתאים לך. פעילויות כמו הליכה ושחייה מתאימות לרוב החולים לאחר טיפול בסרטן הריאה.
טיפול המבוסס על שימוש בתרופות נוגדות סרטן (ציטוטוקסיות), שמטרתן להשמיד את התאים הסרטניים. לאחר הניתוח חלק מהחולים יזדקקו לטיפול כימי משלים (אדג'ובנטי) בשלבים מוקדמים של המחלה (שלב 2-1). חלק מהחולים עשויים לקבל טיפול כימי גם לפני הניתוח על מנת להקטין את הגידול (טיפול כימי ניאו-אדג'ובנטי), או כדי להקל את תסמיני המחלה, במקרים בהם אי אפשר לנתח. התרופות הכימיות ניתנות באמצעות עירוי לווריד (באופן תוך-ורידי) או כטבליות (דרך הפה). טיפול כימי ניתן לרוב במחזורי טיפול - כמה ימי טיפול ולאחריהם תקופת מנוחה של מספר שבועות. מספר מחזורי הטיפול שתקבל תלוי בסוג הגידול הסרטני ובתגובתו לטיפול. ייתכן שתקבל את הטיפול במרפאת חוץ או בטבליות שתוכל ליטול בבית. לעיתים יש לשהות מספר ימים בבית החולים.
טיפול המשלב כימותרפיה וטיפול בקרינה (רדיותרפיה). ברוב המקרים טיפול זה ניתן במצב של סרטן ריאות מקומי מתקדם. ייתכן כי תסבול מתופעות לוואי של הטיפול, אולם חשוב לזכור כי ישנם טיפולים יעילים מאוד להתמודדות עם תופעות הלוואי.
כימותרפיה היא הטיפול העיקרי בסרטן ריאות מסוג תאים קטנים, וזאת מכיוון שגידול מסוג זה מתפשט מהר ברוב המקרים; גידולים אשר גדלים במהרה מגיבים לכימותרפיה טוב יותר מאשר לטיפולים אחרים. כימותרפיה יכולה להינתן יחד עם טיפולי קרינה או לאחר ניתוח, כדי להפחית את הסיכון לחזרת המחלה, או כדי לשלוט במחלה, להפחית תסמינים ולשפר את איכות החיים.
כימותרפיה לגידול מסוג זה יכולה להינתן לפני ניתוח, על מנת לצמצם את הגידול, או לאחר ניתוח או עם טיפולי קרינה על מנת להפחית את הסיכון לחזרת המחלה, או על מנת לשלוט במחלה, להפחית תסמינים ולשפר את איכות החיים.
התרופות המקובלות ביותר לטיפול בסרטן הריאה כוללות בדרך כלל שילוב של ציספלטין - Cisplatin (ציספלאטין אבווה® - ®"Cisplatin "EBEWE)* וקרבופלטין - Carboplatin (פאראפלאטין® - ®Paraplatin)*, בנוסף לאחת מהתרופות הבאות:
אטופוסיד - Etoposide (אטופוסיד® - ®Etoposide)*
גמציטבין - Gemcitabine (גמזר® - ®Gemzar)*
וינורלבין - Vinorelbine (נבלבין® - ®Navelbine)*
פקליטקסל - Pacafilitaxel (טקסול® - ®Taxol)*
דוסיטקסל - Docetaxel (טקסוטר® - ®Taxotere)*
פמטרקסד - Pemetrexed (אלימטה® - ®Alimta)*
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות. עם זאת, אנשים רבים סובלים מתופעות לוואי מעטות בלבד, וניתן לשלוט בהן באמצעות תרופות מתאימות. מידע על כך תוכל לקבל מהרופא המטפל.
עמידות נמוכה לזיהומים
טיפול כימי עלול להפחית את מספרם של תאי דם לבנים, המיוצרים על ידי מח העצם ומסייעים במלחמה בזיהומים. ספירה נמוכה (נויטרופניה) עלולה לגרום לרגישות גבוהה לזיהומים. תופעה זו יכולה להתחיל שבעה ימים לאחר הטיפול, והיא נעלמת בהדרגה כעבור 14-10 יום מסיום הטיפול: מספר תאי הדם יעלה באופן מתון וישוב לרמתו הרגילה לפני מחזור הטיפול הבא. יש לדווח מידית לרופא או לבית החולים אם חום גופך עולה על 38 מעלות צלזיוס, או אם אינך מרגיש בטוב (גם אם חום גופך תקין) או אם אתה חש בתסמינים של שפעת, כגון כאבי גרון, שיעול, שלשול, תכיפות במתן שתן ועוד. לפני כל מחזור טיפול תעבור בדיקות דם כדי לוודא שתאי הדם בגופך התאוששו. במקרים בהם ספירת הדם נמוכה, הטיפול ״דחה.
חבלות ודימומים
טיפול כימי עלול להפחית גם את ייצור טסיות הדם המסייעות לקרישת הדם. יש לדווח לרופא על כל מקרה של דימום בלתי מוסבר, כגון דימום מהאף, החניכיים, כתמי דם או פריחה בעור.
אנמיה (מספר נמוך של תאי דם אדומים)
כימותרפיה עלולה להפחית את מספרם של תאי הדם האדומים, הנושאים חמצן לאיברי הגוף. ספירה נמוכה של תאי דם אדומים מכונה 'אנמיה'. תופעה זו עלולה לגרום לתחושת עייפות וקוצר נשימה. מקרים כאלה מטופלים לרוב במתן עירוי דם.
תשישות ועייפות
הטיפול הכימי משפיע על אנשים שונים בדרכים שונות. ישנם אנשים המסוגלים לנהל אורח חיים רגיל, ואילו אחרים חשים עייפות רבה ועליהם להאט את הקצב. מומלץ לאזן את המנוחה עם פעילות גופנית מתונה, כגון הליכות קצרות, היכולות להועיל ולהעלות את רמת האנרגיה שלך.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן', המכילה עצות נוספות ודרכי התמודדות. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האגודה.
בחילה והקאות
תופעות היכולות להופיע בימים הראשונים לאחר הטיפול הכימי, אך ישנן כיום תרופות יעילות מאוד למניעה או להפחתה משמעותית שלהן. אם אין הטבה, יש ליידע את הרופא כדי שיוכל לרשום לך תרופות אחרות, יעילות יותר.
מידע נוסף ודרכי התמודדות ניתן למצוא בחוברת 'התמודדות עם בחילות והקאות' של האגודה למלחמה בסרטן. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה
כאבים בפה
חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לרגישות ולכיבים קטנים בפה. שתייה מרובה וצחצוח שיניים באופן סדיר ובעדינות, תוך שימוש במברשת שיניים רכה, עשויים לסייע בהפחתת הסיכון להתפתחות תופעה זו. אפשר גם להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים או במזון רך. חלק מהחולים מדווחים על הקלה באמצעות מציצת קוביות קרח.
נשירת שיער
חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לשיערך לנשור. יכול להיות שגם הריסים והגבות ינשרו או ״דלדלו בעקבות הטיפול. לפני תחילת הטיפול, שאל את הרופא אם קיימת סבירות שהתרופות יגרמו לנשירת שיערך או לתופעות לוואי אחרות. תוכל לבקש גם מידע על טיפולים בקירור הקרקפת או שימוש בכובע קרח, המסייעים בהפחתת הנשירה בעת טיפולים כימיים. ניתן גם להתמודד באמצעות חבישת כובעים, צעיפים או פאות. יש לציין כי השיער צפוי לשוב ולצמוח עם סיום הטיפול.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער'. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה. האגודה למלחמה בסרטן מפעילה פרויקט הנקרא 'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר'® במרכזים הרפואיים השונים ברחבי הארץ ובחלק מסניפי האגודה (מידע נוסף בפרק 'פעילויות האגודה'). למידע והצטרפות ניתן לפנות בטל. 03-5721618 או בדוא"ל: lookgood@cancer.org.il
נימול או עקצוץ בכפות הידיים או הרגליים
תופעות כגון נימול או עקצוץ עלולות להיגרם בעקבות שימוש בתרופות מסוימות המשפיעות על העצבים. תופעה זו ידועה בשם 'נוירופתיה היקפית'. ייתכן גם קושי בביצוע של פעולות שונות כמו פתיחה או סגירה של כפתורים, ובביצוען של פעולות מורכבות דומות. תופעת לוואי זו משתפרת לרוב בקצב איטי, מספר חודשים לאחר סיום הטיפול. לעיתים התסמינים עלולים להימשך זמן רב.
שינויים בשמיעה
אם אתה מטופל בתרופה ציספלאטין, ייתכן כי תסבול מצלצול באוזניים (טנטון), או שתאבד את היכולת לשמוע צלילים גבוהים מסוימים. איבוד השמיעה עלול להיות חמור יותר במקרים של מינונים גבוהים ומחזורי טיפול ארוכים. כל איבוד שמיעה ושינויים בשיווי משקל, אם יתרחשו, עלולים להישאר לצמיתות. עם זאת, טנטון משתפר לרוב לאחר סיום הטיפול.
החוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מפורטים על אודות כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלה. לקבלת החוברות ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע®' בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.
יחסי מין ואמצעי מניעה
מומלץ לא להרות בזמן הטיפולים. כמו כן, היות ותרופות כימיות עלולות לעבור בנוזלי זרע ונרתיק, מומלץ להשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין במהלך שלושת הימים הראשונים לאחר קבלת הטיפול.
פגיעה בפוריות
טיפולים כימיים יכולים להשפיע על הפוריות. חשוב שתשוחח על כך עם הרופא המטפל בך לפני תחילת הטיפולים.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברות בנושא מיניות הגבר ומיניות האישה, וכן חוברות המיועדות למגזר הדתי. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לאתר האגודה.
האגודה מציעה שירות ייעוץ מיני ודימוי גוף ללא תשלום על ידי מטפלת במיניות, ללא צורך בהפניה רפואית וללא תשלום. טל. 03-5721643, דוא"ל: miniut@cancer.org.il ניתן להפנות שאלות לפורום 'ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן' באתר האינטרנט של האגודה.
בטיפול זה נעשה שימוש בקרינה רדיואקטיבית באנרגיה גבוהה, המשמידה את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מזערי, ככל האפשר, לתאים הבריאים. הטיפול ניתן במסגרת יחידת הקרינה במכונים האונקולוגיים הגדולים בבתי החולים. מספר הטיפולים שיינתן לך ומשך הטיפול ייקבעו בהתאם לסוג הגידול, לשלב המחלה ולמטרת הטיפול. במקרה של קרינה חיצונית, הטיפול ניתן באמצעות מאיץ קווי, המפיק אלומות קרינה. לעיתים נעשה שימוש בקרינה פנימית, הנקראת 'ברכיתרפיה', שבה חומר רדיואקטיבי מוחדר ישירות לגידול או בסמוך לו. הטיפול בקרינה אינו גורם לך לפלוט קרינה רדיואקטיבית, ולכן אין מניעה שתשהה במהלך הטיפול בחברת אנשים אחרים, לרבות ילדים.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'טיפול בקרינה לאזור הריאה ובית החזה'. ניתן לקבלה ללא תשלום, בשיחת חינם ל'טלמידע®' בטל. 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האגודה
טיפול בקרינה הוא אחד הטיפולים העיקריים לסרטן הריאה מסוג תאים לא קטנים – סרטן קשקשי וסרטן בלוטני. הטיפול ניתן במקרים הבאים:
טיפול קרינתי לסרטן ריאה מסוג תאים קטנים ניתן במקרים הבאים:
טיפולי קרינה ניתנים בבית החולים. מספר הטיפולים שתקבל תלוי בסוג הגידול ובשלב המחלה. כאשר הטיפול ניתן במטרה ריפוית, או כטיפול משלים, לאחר ניתוח (אדג'ובנטי), הוא יינתן במרבית המקרים במשך 7-4 שבועות. כל טיפול נמשך כ-15-10 דקות. אם הטיפול ניתן כטיפול פליאטיבי, להקלת התסמינים ולשיפור איכות החיים, הוא ניתן בפרק זמן קצר יותר, של יום אחד עד כשבועיים, בהתאם לאתר המוקרן ולמצב הרפואי הכללי. יש צורך לתכנן את הטיפול בקפידה על מנת להבטיח יעילות מרבית. לפני תחילת הטיפול תעבור סריקת CT ומדידות על ידי טכנאי קרינה, ומידע זה ישמש לתכנון הטיפול. לעיתים נדרשים מספר ביקורים כדי להשלים את תכנון הטיפול בקרינה. הרופא המתכנן את הטיפול והמפקח עליו הוא אונקולוג קרינה. ייתכן כי יבוצעו סימונים על עורך על מנת לסייע לטכנאי למקם ולכוון במדויק את אלומת הקרינה למטרה. חשוב לא לשטוף ולא לשפשף סימנים אלו, עד לסיום הטיפול. ייתכן כי על עורך יסומנו סימנים קבועים (קעקועים) זעירים.
בתחילת טיפול הקרינה תקבל הוראות לטיפול בעור באזור המיועד לטיפול קרינה. לפני כל מפגש טיפולי, טכנאי הרנטגן ימקם אותך על המיטה, בשכיבה או בישיבה, ויוודא שנוח לך. במהלך הטיפול, שנמשך דקות אחדות, תישאר לבד בחדר, והטכנאי ישגיח עליך דרך צג טלוויזיה מהחדר הסמוך. תוכל לשוחח איתו באמצעות האינטרקום. הטיפול בקרינה אינו מלווה בכאב, אך מצריך שכיבה ללא תזוזה במשך מספר דקות.
טיפול בקרינה סטריאוטקטית Stereotactic Body Radiation Therapy (SBRT)/Stereotactic Ablative-Radiotherapy (SABR) הוא טיפול חדשני המבוסס על שימוש בסריקות ובתכנון מתוחכם לצורך מיקוד מדויק של הקרינה לטיפול בגידולים קטנים. ניתן להשתמש ב-SBRT בגידולי ריאה מסוג NSCLC כאשר הגידול קטן, כתחליף לניתוח, במקרים נבחרים. משך הטיפול לרוב קצר - 6-5 מקטעי טיפול.
טיפול הניתן כאשר הגידול חוסם את אחד מנתיבי האוויר וגורם לקריסת הריאה. זוהי דרך פשוטה לפתיחת נתיב האוויר. לרוב הטיפול הוא חד-פעמי. במהלך הטיפול תוחדר צינורית דקה (צנתר) באופן זמני לקנה הנשימה, בסיוע ברונכוסקופ. מקור קרינה רדיואקטיבי יחובר לצינורית ויגיע עד לגידול. בצורה זו ניתנת הקרינה ישירות לגידול, תוך השפעה מזערית על הרקמה הבריאה. המקור נותר במקומו במשך מספר דקות. לאחר מכן מקור הקרינה והצנתר מורחקים החוצה. אם יש צורך, אפשר לחזור על הטיפול פעמיים או שלוש פעמים, כל מקרה לגופו.
טיפול פליאטיבי ניתן על מנת להקטין את הגידול, להפחית את התסמינים ולשפר את איכות החיים. טיפול זה ניתן לרוב בשלב מתקדם של המחלה או כאשר הסרטן התפשט לאיברים אחרים בגוף. לעיתים טיפול קרינתי ניתן לגידול הריאתי על מנת לשפר קוצר נשימה, שיעול, או להפחית כאבים בחזה. טיפול פליאטיבי ניתן גם לגרורות בעצמות, במוח, ברקמות הרכות ובעוד אזורים, במקרה של ממאירות גרורתית. הטיפול ניתן בפרק זמן קצר של יום אחד או מספר ימים, עד 3-2 שבועות, בהתאם לאתר המוקרן ולמצבו הכללי של החולה.
תופעות הלוואי האפשריות עלולות להיות קלות או חמורות יותר, בהתאם לאתר המוקרן, לעוצמת הקרינה ולמשך הזמן שבו ניתן הטיפול. תוכל לקבל הסבר מפורט על תופעות הלוואי מהרופא ומאחות הקרינה.
בעיות בבליעה
טיפול בקרינה עלול לגרום לדלקת בוושט, וכתוצאה מכך לצרבת, לקשיים ולאי-נוחות בבליעה. אם תסבול מבעיות בליעה, דווח על כך לרופא או לאחות הקרינה, והם יוכלו לתת לך תרופות להקלה. ניתן לפתור קושי בבליעה באמצעות העדפת מזון נוזלי, שאינו חם, ושתיית משקאות מזינים עשירים בקלוריות אותם ניתן לרכוש ברוב בתי המרקחת.
בחוברת 'המלצות תזונתיות למתמודדים עם מחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עצות שימושיות להתמודדות עם בעיות תזונה המתעוררות עקב המחלה והטיפול בה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל': 1-800-599-995 או לאתר האגודה.
ניתן להיכנס לפורום 'תזונה למתמודדים ומחלימים מסרטן', לייעוץ מקצועי הניתן על ידי דיאטנית קלינית באתר האגודה.
עייפות
תופעת לוואי שכיחה למדי, העלולה להימשך חודשים לאחר סיום הטיפול. במהלך הטיפול תצטרך לנוח יותר, במיוחד אם עליך לנסוע מרחק רב לצורך קבלת הטיפול מדי יום. עם זאת, פעילות קלה, כגון הליכה, בהתאם ליכולתך, עשויה להועיל לך ולהעלות את רמת האנרגיה.
החוברת 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' של האגודה למלחמה בסרטן כוללת עצות מועילות להתמודדות עם תופעות אלה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל': 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האגודה.
רגישות בעור
העור באזור המטופל יכול להפוך ליבש ורגיש. יש להימנע משימוש בסבונים מוצקים או נוזליים בזמן הטיפול. הרופא המטפל ידריך אותך כיצד יש לטפל בעור לאחר הקרינה. במידת הצורך, הרופא ימליץ לך על תכשירים מתאימים.
תופעה זו מתרחשת באזור המטופל בלבד, לפיכך היא תכלול את שיער החזה בגברים או את שיער הראש, אם הטיפול מכוון לאזור הגולגולת. בדרך הכלל השיער צומח שוב, אם כי לעתים הוא נושר לצמיתות.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער' המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות יעילות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.
כל תופעות הלוואי אמורות להיעלם בהדרגה לאחר סיום הטיפול, אך אם הן מתמשכות, חשוב לדווח על כך לרופא שלך.
לעיתים נדירות טיפול קרינה בסרטן ריאה עלול לגרום לתופעות לוואי ארוכות טווח, כגון התקשות והתעבות (פיברוזיס) של רקמת הריאה. תופעה זו עלולה לגרום לתסמינים כמו קוצר נשימה ושיעול. ייתכן כי תתרחש פגיעה בוושט, העלולה לגרום להיצרות הוושט, ובעקבות כך לקשיי בליעה. העצמות באזור בית החזה עלולות להפוך לדקות ולשבירות יותר. קיים סיכון קטן לנזק ללב, אם הוא היה כלול בנפח המוקרן. התפתחותם של נזקי הקרינה המאוחרים עלולה להימשך חודשים ואף שנים. היארעותן של תופעות לוואי ארוכות טווח היא כאמור בחזקת תרחיש נדיר, אך חשוב כי תהיה מודע לכך, על מנת שתוכל לפנות לעזרה רפואית אם תבחין בתסמינים כלשהם.
המחקר הרפואי המתקדם הביא לאפיון מנגנונים מולקולריים רבים האחראיים להתפתחות הגידול הסרטני. למנגנונים אלה פותחו תרופות חדישות וממוקדות המנטרלות את פעילותם. קיימים סוגים שונים של טיפולים מכווננים (המכונים לעיתים טיפולים ביולוגיים), וכל אחד מהם פועל באופן שונה. לרוב, טיפולים מכווננים מיועדים לטיפול בסרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC. משום שטיפול מכוון פועל נגד מוטציות ספציפיות, דוגמת EGFR, ALK, ROS1, BRAF יש צורך בבדיקות מקדימות לאיתורן, על מנת להתאים את הטיפול. שיעור חולי סרטן הריאות שהם בעלי מוטציה המהווה מטרה לטיפול מכוון גבוה בהרבה באנשים שמעולם לא עישנו לעומת מעשנים בהווה או בעבר - כ-75% לעומת כ-15% בהתאמה.
על פני השטח של תאים סרטניים רבים נמצאים קולטנים הנקראים 'גורמי גדילה' (EGFR). הקולטנים מאפשרים לגורם הגדילה (EGF - חלבון מסוים המצוי בגוף) להיקשר אליהם. כאשר גורם הגדילה מתחבר לקולטן, הוא מפעיל תהליך כימי המתרחש בתוך התא ומעודד אותו לגדול ולהתפתח במהירות. בשנים האחרונות פותחו תכשירים שנקשרים לקולטני EGF על פני התאים ומונעים את פעולתם. הדבר עשוי לסייע בהאטת קצב הצמיחה של התאים הסרטניים. לפני מתן תרופה מסוג זה יישלחו תאי הסרטן שנלקחו מביופסיית הריאה שלך לבדיקה גנטית למוטציות EGFR, על מנת לבחון אם אתה טיפול זה יכול להועיל לך. מוטציה זו נמצאת בכ-50% מהלא מעשנים לעומת כ-10% בלבד מהמעשנים. ישנן כמה תרופות ממשפחה זו:
אוסימרטיניב - Osimertinib (טגריסו® - ®Tagrisso)*
ארלוטיניב - Erlotinib (טרסבה® - ®Tarceva)*
גפיטיניב - Gefitinib (אירסה® - ®Iressa)*
אפטיניב - Afatinib ( גי'וטריף® - ®Giotrif)*
תרופות אלו ניתנות בטבליות. תופעות הלוואי הן לרוב קלות, ויכולות לכלול שלשול, פריחה, בחילה ועייפות.
תרופות אלו מיועדות לטיפול בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים (NSCLC) בחולים בעלי ALK חיובי. חלבון Anaplastic Lymphoma Kinase) ALK) הוא חלק מקבוצה של חלבונים המכונים 'קולטני טירוזין קינאז', המעורבים בצמיחה ובהתפשטות של מספר סוגי סרטן ובהתפתחות של כלי דם חדשים של אותו גידול. התרופות חוסמות את קולטני ALK ובכך מפחיתות את הצמיחה והשגשוג של התאים הסרטניים. תרופות ממשפחה זו הן:
אלקטיניב - Alectinib (אלסנסה® - ®Alecensa)*
קריזוטיניב - Crizotinib (קסלקורי® - ®Xalkori)*
בריגטיניב - Brigatinib (אלונבריג® - ®Alunbrig)*
סריטיניב - Ceritinib (זיקדיה® - ®Zykadia)*
לורלטיניב - Lorlatinib (לורוויקה® - ®Lorviqua)*
לפני מתן תרופה מסוג זה יישלחו תאי הסרטן שנלקחו מביופסיית הריאה שלך לבדיקה גנטית למוטציות BRAF, על מנת לבחון אם אתה עשוי להפיק תועלת מהטיפול זה. דבראפיניב -Dabrafenib (טפנילר® - ®Tafinlar)*
דבראפיניב הוא תרופה מסוג "מעכבי גדילה". התרופה חוסמת ייצור חלבון בתאים וכתוצאה מכך פוגעת ביכולתם להתחלק ויכולה להאט או לעצור את התפתחות הגידול הסרטני. היא פועלת רק במקרים שיש שינוי מוטציה בגן ה-BRAF. המוטציה בגן ה-BRAF מובילה לייצור של חלבון מסוים המסייע לצמיחת הגידול. ניתן לזהות מוטציה בגן על ידי בדיקה של דגימה שנלקחה בזמן האבחון או הניתוח.
לפני מתן תרופה מסוג זה יישלחו תאי הסרטן שנלקחו מביופסיית הריאה שלך לבדיקה גנטית למוטציות 1ROS, על מנת לבחון אם אתה עשוי להפיק תועלת מטיפול זה.
אנטרקטיניב - Entrectinib (רוזליטרק® - ®Rozlytrek)*
בווציזומאב - Bevacizumab (אווסטין® - ®Avastin)* - תרופה לטיפול בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים (NSCLC), המעכבת את תהליך האנגיוגנזה בגידול הסרטני (היווצרות כלי דם חדשים העוזרים לגידול הסרטני להתפתח). בווציזומאב הינו נוגדן חד-שבטי הנקשר ספציפית לחלבון VEGF, שהוא גורם הצמיחה של כלי הדם, ומונע ממנו להיקשר לקולטנים על פני התא ולשפעלם, וכך מעכב את תהליך האנגיוגנזה. בנוסף, בווציזומאב משפר את הגעת הכימותרפיה לגידול על ידי הפחתת החדירות הגבוהה המאפיינת את דופן כלי הדם שנוצרו בתהליך האנגיוגנזה. הפגיעה באספקת הדם לגידול ושיפור הגעת הכימותרפיה אליו גורמים לנסיגתו ולהגבלת התפשטותו בגוף.*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
אימונותרפיה היא שיטת טיפול נגד מחלת הסרטן, אשר מסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים.
לפני מתן תרופה מסוג זה יישלחו תאי הסרטן שנלקחו מביופסיית הריאה לבדיקת רמת הביטוי של PD-L1, על מנת לבחון אם אתה עשוי להפיק תועלת מהטיפול זה. לרוב ביטוי גבוה של PD-1/PD-L1 נמצא יותר בחולים מעשנים מאשר בחולים שלא עישנו ובחולים עם סרטן ריאה מסוג קרצינומת תאים קשקשיים. הבדיקה כלולה בסל הבריאות הממלכתי עבור חולי סרטן ריאה מסוג NSCLC.
ניבולומאב - Nivolumab (אופדיבו® - ®Opdivo)* - תרופה זו יעילה רק לאחר טיפול כימי. ניבולומאב היא תרופה אימונותרפית, הרותמת את מערכת החיסון של הגוף להילחם בגידול הסרטני. התרופה פועלת על ידי חסימת חלבון 1-PD המצוי על פני תאים מסוג T של מערכת החיסון, ובכך משיבה לתאי ה-T את היכולת לזהות את התאים הסרטניים ולהשמידם. ניבולומאב היא תמיסה נוזלית צלולה הניתנת בעירוי לווריד במשך 60 דקות. תופעות לוואי שכיחות אפשריות כוללות תשישות ועייפות, שלשול, בחילה, הקאות ושינויים בעור.
פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)* - התרופה פועלת על ידי חסימת חלבון 1-PD המצוי על פני תאים מסוג T של מערכת החיסון, ובכך משיבה לתאי ה-T את היכולת לזהות את התאים הסרטניים ולהשמידם. התרופה יעילה במיוחד כאשר קולטן 1-PD מצוי בשיעור גבוה (מעל 50%). פמברוליזומאב ניתנת בעירוי לווריד. תופעות לוואי נפוצות אפשריות כוללות תשישות ועייפות, שלשולים, בחילות והקאות, תגובות עוריות. ייתכן כי פמברוליזומאב תינתן כטיפול בקו ראשון בשילוב עם טיפול כימי.
אטזוליזומאב – Atezolizumab (טיסנטריק® - ®Tecentriq)* - תרופה אימונותרפית שהחומר הפעיל שלה הוא נוגדן חד-שבטי מהונדס מסוג מעכב PD-L1. התרופה נקשרת לחלבון PD-L1 המצוי על פני התא הסרטני וחוסמת אותו, ובכך מתאפשר למערכת החיסון לזהות את התאים הסרטניים, לפעול כנגדם ולהשמידם.
דורבלומאב - Durvalumab (אימפינזי® - ®Imfinzi)* - תרופה אימונותרפית מוכוונת מטרה מסוג נוגדן חד-שבטי מהונדס. התרופה פועלת למניעת החיבור בין קולטן 1-PD המצוי על מעטפת תאי T של מערכת החיסון ובין חלבון PD-L1 המדכא את פעילות מערכת החיסון והמצוי על גבי הגידול הסרטני. בזכות פעילות התרופה, מערכת החיסון יכולה לזהות את התאים הסרטניים ולהשמידם.
לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מפורטים על התרופות השונות. לקבלת המידע ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם: 1-800-599-995, או לאתר האגודה.
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
טיפול מבוסס על שימוש בחום על מנת להרוס תאים סרטניים. שיטה זו מתאימה בעיקר לחולים שמחלתם התגלתה בשלב מוקדם מאוד, ולחולים שטיפולים אחרים אינם מתאימים להם, והוא ניתן רק לעיתים רחוקות.
לפני הטיפול מקבל החולה זריקת טשטוש על מנת להרדים את המקום המטופל. במקרים מסוימים, ייתכן כי ייעשה שימוש בהרדמה כללית. הרופא מחדיר מחט לתוך הגידול שבריאה, כשהוא נעזר בהדמיית CT על מנת לוודא שהמחט מוחדרת למיקום המדויק. גלי רדיו מועברים דרך המחט לתוך הגידול כדי לחמם ולהרוס את התאים הסרטניים. לטיפול זה יש מעט מאוד תופעות לוואי, השכיחות ביותר הן כאב, תחושת אי-נוחות ועייפות. בדרך כלל תתבקש לשהות לילה אחד בבית החולים לצורך השגחה.
טיפול העושה שימוש בלייזר או במקורות אור אחרים, בשילוב תרופה הרגישה לאור כדי להרוס תאים סרטניים. טיפול זה אינו שכיח. התרופה מוחדרת כנוזל לווריד, ואחרי שהיא נקלטת בתאים הסרטניים מכוון אור הלייזר אל הגידול הסרטני באמצעות ברונכוסקופ. טיפול פוטודינמי יגרום לגופך להיות רגיש לאור לזמן מה, ויהיה עליך להימנע מחשיפה לאור במשך מספר ימים עד מספר חודשים, בהתאם לסוג התרופה שתקבל. תופעות לוואי אחרות הן נפיחות, דלקת, קוצר נשימה ושיעול.
טיפולים אשר ניתנים נגד חסימה של נתיבי אוויר כוללים טיפול קרינתי (פירוט בפרק על הטיפול בקרינה) או הכנסת תומכנים (סטנטים) למעבר האוויר (פירוט בהמשך).
לעיתים מופיעים תסמינים חדשים במהלך המחלה, כמו קוצר נשימה או שיעול. תסמינים אלה עשויים להיות תוצאה של התפשטות הגידול הסרטני בריאה לאיברים ואזורים אחרים בגוף, אך ייתכן שתהיה לכך סיבה אחרת, כמו הפרת האיזון הכימי בגוף, כאשר תאי סרטן מסוגים מסוימים מייצרים הורמונים הפוגעים באיזון ההורמונלי. אם אתה סובל מתסמינים אלה, דווח לרופא המטפל בך על מנת לקבל טיפול מתאים.
קוצר נשימה עלול להיות תסמין מטריד עבור רבים מחולי סרטן הריאה. קיימים טיפולים ותרגילים העשויים לעזור בהקלה ובשליטה בתופעה זו כגון תרופות שונות, טיפולים משלימים ושיטות נשימה והרפיה.
בחלק מהמקרים, עלול קנה הנשימה (מעבר האוויר לריאות) להיחסם עקב לחץ המופעל עליו מבחוץ והופך אותו לצר יותר. לעיתים ניתן להתגבר על מצב זה באמצעות התקנת תומכן (Stent), הממוקם בתוך הקנה ומאפשר לשמור אותו פתוח. התומכן הנפוץ ביותר הוא מסגרת תיל קטנה, הדומה למטריה זעירה. הוא מוחדר מקופל דרך הברונכוסקופ ונפתח כאשר הוא יוצא מקצהו השני של הברונכוסקופ. באופן זה הוא מפשק את דפנות הקנה ופותח אותו. תומכנים מוחדרים בדרך כלל בהרדמה כללית. כאשר תתעורר, קרוב לוודאי שלא תחוש בקיום התומכן, אך תוכל לנשום ביתר קלות. התומכן יכול להישאר בריאה באופן קבוע ואינו גורם בדרך כלל לבעיות כלשהן.
ניתן להשתמש בתומכנים גם אם כלי דם גדול, הנקרא 'וריד נבוב עליון', נחסם על ידי הגידול הסרטני ומפעיל לחץ על החלק העליון בגוף. ניתן להקל את הלחץ באמצעות טיפול בקרינה או על ידי הכנסת תומכן לכלי הדם כדי לשמור אותו פתוח. במקרה זה, התומכן הוא צינורית דקה המוחדרת דרך חתך קטן במפשעה ומועברת כלפי מעלה דרך כלי הדם אל בית החזה, תוך שימוש ברנטגן לצורך הנחיה למקום המדויק. ניתן להחדיר את התומכן בהרדמה מקומית.
חלק מהחולים בסרטן הריאה חשים בכאב הניתן להקלה באמצעות משככי כאבים ושיטות שונות לטיפול בכאב. אם הסרטן התפשט לעצמות, הכאב מתעצם. קיימות תרופות שונות, כגון ביפוספונאטים, העשויות לסייע בשיכוך הכאב. לחלופין, הרופא עשוי להמליץ על סדרה קצרה של טיפולים בקרינה.
כ-80% מחולי סרטן הריאה (8 מתוך 10) סובלים משיעול. תופעה זו מטופלת באמצעות קרינה חיצונית, כימותרפיה תומכת, או תרופות לשיכוך כאבים.
לעיתים גידול סרטני בריאה יכול לגרום להצטברות נוזל בין שכבות הציפוי של הריאה. הרופא יוכל לשאוב את הנוזל החוצה באמצעות החדרת צינורית לאזור, המנקזת את הנוזל לשקית או לבקבוק. לעיתים ניתן לאטום את שתי השכבות יחד תוך שימוש בתרופות, או בטלק. הליך זה ידוע כ'פלאורודזיס'.
המונח 'רפואה משלימה' (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.
לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן בכתובת.
באתר האגודה ניתן להיכנס ל'פורום רפואה משלימה ומשולבת' ולהתייעץ עם מומחה בתחום
לאחר סיום הטיפול תעבור בדיקות מעקב שגרתיות, כולל צילומי רנטגן. זוהי הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על כל בעיה שתתעורר. אם אתה מבחין בתסמינים חדשים או סובל מבעיה כלשהי בין מועדי בדיקות, עליך ליידע את הרופא שלך בהקדם האפשרי. סרטן ריאה עלול להשפיע על היכולת שלך לנהוג. התייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל.
עישון - אם אתה מעשן, רצוי להפסיק. התייעץ בנושא עם הרופא המטפל בך. להפסקת עישון יכולה להיות השפעה חיובית על הטיפולים השונים ועל הרגשתך הכללית.
תזונה מאוזנת - אכילה בריאה ומאוזנת תשפר את הרגשתך הכללית ותעזור לך להרגיש נמרץ יותר. נסה להרבות באכילת פירות וירקות, עוף ודגים, והפחת צריכה של בשר מעובד. אם אתה חש ירידה בתיאבון, תוכל להסתייע במשקאות מזינים שונים. מומלץ כי תיעזר בדיאטנית קלינית בנושא זה.
לאגודה למלחמה בסרטן פורום מקצועי לייעוץ בנושא תזונה למתמודדים עם מחלת הסרטן באתר האגודה
פעילות גופנית - ביצוע פעילות גופנית מתונה, כגון הליכות קצרות, תוכל לעזור לך להרגיש נמרץ יותר ולהפחית את המתח. תוכל לשוב לפעילות זו בהדרגה לשיפור תפקודי לב-ריאה.
לאגודה למלחמה בסרטן תוכנית 'צעדים לאיכות חיים', המופעלת במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. למידע נוסף ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721618, דוא"ל: shikum@cancer.org.il
אלכוהול - מומלץ להגביל שתיית אלכוהול ולדבוק בהנחיות הבינלאומיות: לא יותר ממנת אלכוהול אחת ביום לנשים (כוס בירה או כוסית יין או כוסית ליקר), ולא יותר משתי מנות אלכוהול ביום לגברים.
לקבלת החוברת "עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים", ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.
גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.
חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.להמשך
למידע על מערך המידע של האגודה למלחמה בסרטן
התכנים המופיעים כאן זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.