הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

זכויות חולי סרטן
מיניות ופוריות האשה
פורום גינקו-אונקולוגיה באתר האגודה

תודתנו נתונה ל:

ד"ר לימור הלפמן, מנהלת  יחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי מאיר, על כתיבת התכנים הרפואיים;

ד"ר שלומית פרי, עו"ס, מנהלת השירות הפסיכואונקולוגי במרכז הרפואי רבין - קמפוס בלינסון, על כתיבת פרק התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן


אוקטובר 2016


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן צוואר הרחם. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד. 


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  
Big-Bullet-SQR.gif מבוא

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif צוואר הרחם
Big-Bullet-SQR.gif סרטן צוואר הרחם

Big-Bullet-SQR.gif גורמי סיכון

Big-Bullet-SQR.gif מניעה וגילוי מוקדם
Big-Bullet-SQR.gif תסמינים
Big-Bullet-SQR.gif כיצד מתבצעת האבחנה?
Big-Bullet-SQR.gif קביעת שלב המחלה
Big-Bullet-SQR.gif טיפול
Big-Bullet-SQR.gif ניתוח
Big-Bullet-SQR.gif טיפול בקרינה

Big-Bullet-SQR.gif טיפול כימי

Big-Bullet-SQR.gif טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)
Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים
Big-Bullet-SQR.gif מעקב

Big-Bullet-SQR.gif מיניות ופוריות

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן 

Big-Bullet-SQR.gif מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן

 

 


 

 

מבוא

חוברת זו נכתבה על מנת לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן צוואר הרחם. אנו מקווים שהמידע המוצג כאן יענה על חלק משאלותייך בנוגע למחלה, לתהליך האבחנה ולטיפול. עם זאת, המידע המובא כאן אינו יכול להחליף התייעצות עם הרופא המטפל שלך, אשר מכיר את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך.

חזרה למעלה >>


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


צוואר הרחם

צוואר הרחם הוא הקצה התחתון של הרחם, הבולט אל תוך הנרתיק. הרחם הוא איבר שרירי וגמיש דמוי אגס, המחובר לקצה העליון של הנרתיק, והוא בעל כושר השתנות מרשים, כפי שמודגם בעת היריון למשל. צוואר הרחם מהווה למעשה חלק מהרחם, וגם הוא עובר שינויים בזמן ההיריון והלידה.

 

הרקמה המצפה את חלקו הפנימי של הרחם נקראת רירית הרחם או אנדומטריום (endometrium). רירית הרחם מופרשת כל חודש בצורת דימום הווסת. אם הביצית מופרית ונוצר היריון, הוא משתרש ברירית הרחם ומתפתח שם עד היווצרות השליה. רירית הרחם המשכית לרירית צוואר הרחם, המצפה את תעלת הצוואר עד ה'פה' החיצוני הפונה לנרתיק.

 

התאים המרכיבים את הרירית הם תאים בלוטיים. חלקו החיצוני של צוואר הרחם מצופה ברקמה שונה באופייה, הדומה יותר לזו המצפה את הנרתיק. התאים המרכיבים אותה נקראים תאים קשקשיים. שני סוגי התאים נפגשים באזור ייחודי הנקרא אזור מעבר (The squamocolumnar junction או The transitional zone).

 

למרות שצוואר הרחם המשכי לרחם מבחינה מבנית, הם אינם איבר אחד, והגידולים המתפתחים בהם שונים באופיים ובטיפול הניתן להם.

 

הרופא שלך מסוגל לראות את צוואר הרחם שלך על ידי הסתכלות לתוך הנרתיק, ואף לחוש אותו בבדיקה פנימית (נרתיקית). הצוואר גם נגיש לדגימת תאים, הנעשית באופן שגרתי כבדיקה תקופתית וקרויה משטח צוואר הרחם או בדיקת פאפ (pap smear).

  חזרה למעלה >>


 

סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם הוא מחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם, והשנייה בשכיחותה בקרב נשים במדינות מתפתחות. מדי שנה בשנה מתות 270,000 נשים מסרטן צוואר הרחם - 85% מהן במדינות מתפתחות (באפריקה, בדרום אמריקה ובחלקים מאסיה), שם הנגישות לבדיקות גילוי מוקדם נמוכה.

 

סרטן צוואר הרחם היה אחד מסוגי הסרטן הקטלניים בקרב נשים גם במדינות מפותחות, אך שכיחותו ירדה באופן משמעותי עם כניסתן של בדיקות לגילוי מוקדם של צוואר הרחם - בדיקות הפאפ.

 

מחלה זו מופיעה בנשים באמצע החיים - מרבית המקרים מתגלים בנשים צעירות מגיל 50 - אך הסיכון קיים גם בגיל מבוגר יותר, ולכן ההמלצה לנשים היא להמשיך ולהיבדק בבדיקות שגרתיות עד גיל 70. בישראל מאובחנים בכל שנה 200 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם. השכיחות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכה בהשוואה למדינות רבות אחרות, ועומדת על חמישה מקרים ל-100,000 נשים.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה' שניתן לקבל ללא תשלום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או באתר.

חזרה למעלה >>


גורמי הסיכון

נגיף הפפילומה האנושי

נגיף (וירוס) הוא חלקיק זעיר הקטן יותר מתא בודד או מחיידק המחולל זיהום. הנגיף חודר לתאי הגוף ומשתמש במנגנוני התא כדי להתרבות ולהתפשט מתא לתא.

 

נגיף הפפילומה האנושי או בשמו הלועזי Human Papilloma Virus) HPV) פוגע בתאי עור וריריות. קיימים למעלה מ-100 תתי־זנים של הנגיף, מתוכם כ-40 אופייניים לאיברי המין ועוברים במגע ישיר, כאשר דרך ההידבקות העיקרית היא בקיום יחסי מין. בין הזנים הנפוצים באיברי המין, קיימים זנים הנחשבים לבעלי סיכון נמוך, אשר גורמים ליבלות - קונדילומות - ולשינויים תאיים בדרגה נמוכה, ואלה לרוב אינם קשורים בהתפתחות סרטן. זנים אחרים נחשבים בעלי סיכון גבוה, משום שהם קשורים בהתפתחות שינויים טרום ממאירים וסרטן בצוואר הרחם.

 

נגיפי ה-HPV גורמים לשינויים סרטניים בתאים באמצעות מנגנון דרכו החומר הגנטי הנגיפי משתלב בחומר הגנטי של התא, ועל ידי כך נפגעים מנגנוני הבקרה המובנים של התא. גם גידולים אחרים יכולים להיות קשורים בנגיף הפפילומה, בהם גידולי הפות והלדן (הנרתיק), גידולי פי הטבעת וגידולי פה ולוע מסוימים. גברים נמצאים אף הם בסיכון לחלות בחלק מהגידולים הללו.

 

זיהום בנגיף הפפילומה אמנם נחשב תנאי להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אולם מרבית הנשים שייחשפו לנגיף לא יחלו בסרטן. למעשה, בין 80%-50% מכלל האוכלוסייה הפעילה מינית ״חשפו במהלך חייהם לנגיף הפפילומה, אך במרביתם המוחלטת של המקרים לא תתרחש הידבקות בנגיף או שזו תחלוף בלי שיתגלה כל סימן. במקרים מעטים בלבד תגרום ההידבקות בנגיף לשינויים תאיים, אשר יתקדמו לשינויים טרום ממאירים או אף לסרטן.

 

גורמים הקשורים לחשיפה

נגיף הפפילומה עובר במגע, ולכן אחת מדרכי ההידבקות השכיחות היא בקיום יחסי מין. קיום יחסים לא מוגנים (ללא קונדום), קיום יחסים מגיל צעיר וקיום יחסים עם בני זוג רבים - מעלים את הסיכון לחשיפה ולהידבקות.

 

גורמים הקשורים למערכת החיסון

מכיוון שמדובר במחלה זיהומית, למערכת החיסון יש חלק במלחמה בנגיף. מרבית מקרי החשיפה וההדבקה יחלפו בלי שבכלל נבחין בכך, וזאת בזכות יעילותה של מערכת החיסון שלנו. אנשים שמערכת החיסון שלהם יעילה פחות, נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות ממושכת, שעלולה לגרום לשינוי טרום־סרטני ובהמשך להתפתחות גידול ממאיר. מצבים הפוגעים במערכת החיסון כוללים:

  • סוכרת
  • תרופות מדכאות חיסון (ניתנות למשל אחרי השתלה, לטיפול במחלות אוטואימוניות ובמחלות פרקים מסוימות ועוד) וטיפול קבוע בסטרואידים
  • זיהום בנגיף ה-HIV
  • עישון

עישון

עישון הוא גורם הסיכון השני להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אחרי החשיפה לנגיף הפפילומה. הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם בקרב נשים מעשנות הוא פי שניים ומעלה לעומת נשים לא מעשנות.

העישון תורם להתפתחות המחלה בכך שהוא מפחית את כושר ההתנגדות של מערכת החיסון מחד, ותורם באופן ישיר לשינויים הגנטיים ולנזק התאי הנגרם על ידי הנגיף, מאידך.

 

הריונות

ריבוי הריונות והיריון ראשון בגיל צעיר מעלים את הסיכון לסרטן צוואר הרחם, מסיבות שעדיין אינן ידועות.

 

גלולות למניעת היריון

נטילת גלולות למניעת היריון מעלה את הסיכון להתפתחות שינויים טרום־ממאירים וממאירים בצוואר הרחם. העלייה בסיכון מושפעת ממשך התקופה שבה ניטלו הגלולות, ויכולה להיות כפולה באישה הנוטלת אותן יותר מחמש שנים ברציפות. עם זאת, הסיכון שב ופוחת עם הפסקת הגלולות. עם זאת, לגלולות למניעת היריון יש גם יתרונות רבים, לרבות הפחתת הסיכון לגידולים אחרים, שכיחים יותר, כמו סרטן הרחם, סרטן המעי הגס וסרטן השחלות. ההחלטה על נטילת גלולות צריכה להתקבל על ידי כל אישה לאחר דיון מושכל ביתרונות ובחסרונות הטיפול עם הרופא המטפל שלה.

חזרה למעלה >>


מניעה וגילוי מוקדם

מניעה ראשונית: החיסון נגד נגיף הפפילומה

גידולי צוואר הרחם הקשקשיים והבלוטיים מתפתחים על פי רוב משינויים טרום-ממאירים אשר מתקדמים לאט, ומאפשרים גילוי מוקדם וטיפול בהם כדי למנוע התפתחות סרטן. בניגוד למרבית מחלות הסרטן, שמנגנון ההתפתחות שלהן מורכב, לא מובן עד תום ומשלב גורמים תורשתיים, מבניים, סביבתיים ועוד - הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם הוא ידוע ועקבי: זהו גידול שנגרם על ידי נגיף.

 

זיהוי הקשר בין זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) והתפתחות גידולי צוואר הרחם הוביל לפיתוח חיסונים נגד הנגיף, המסייעים בהפחתת הסיכון להתפתחות גידולים טרום-ממאירים (CIN) וממאירים.

כיום קיימים שלושה חיסונים הפועלים נגד וירוס הפפילומה האנושי:

 

HPV quadrivalent (גרדאסיל® - ®Gardasil)*

מאושר לשימוש בנשים ובגברים בגילים 26-29 ומגן מפני ארבעה זני HPV:

  • זנים 16 ו-18, המוגדרים כבעלי סיכון גבוה לפתח סרטן צוואר הרחם בנשים.
  • זנים 6 ו-11, המוגדרים כבעלי סיכון נמוך לפתח סרטן צוואר הרחם, אך גורמים ליבלות באיברי המין בנשים ובגברים.

HPV Bivalent (סרבריקס® - ®Cervarix)* 

מאושר לשימוש בנשים בגילים 45-10 ומגן מפני זנים 16 ו-18.

 

HPV 9-valent (גרדאסילן 9® - ®9 Gardasil)* 

מאושר לשימוש בנשים בגילים 26-9 ובגברים בגילים 15-9, ומגן מפני תשעה זנים של HPV:

זנים בעלי סיכון גבוה: 16, 18, 31, 33, 45, 52, 58; וזנים 6, 11.

 

* או חיסון בעל שם מסחרי אחר, המכיל חומר פעיל דומה.

 

שני החיסונים הראשונים רשומים ומשווקים בישראל וניתנים על פי מרשם רופא. חשוב לזכור כי קיימים זנים נוספים של וירוס הפפילומה האנושי, שמפניהם החיסונים אינם מגנים, אך גם הם עלולים להגביר את הסיכון לסרטן בצוואר הרחם. לפיכך, החיסונים אינם מהווים ערובה מלאה למניעת סרטן צוואר הרחם, אולם על פי תוצאות המחקרים הרבים שפורסמו עד היום, ניתן לצפות כי הם ימנעו את מרבית השינויים הטרום-סרטניים בדרגה גבוהה (HGSIL או CIN2 ו-CIN3) ואת מרבית מקרי הסרטן.

 

אופן מתן החיסונים

החיסונים ניתנים באמצעות זריקה לשריר הזרוע העליונה בשלוש מנות: המנה השנייה ניתנת חודש-חודשיים (לפי סוג החיסון) לאחר המנה הראשונה, והשלישית - שישה חודשים לאחר המנה הראשונה.

 

כדי לקבל את ההגנה המיטבית, עדיף להתחסן לפני תחילת קיום יחסי מין, כלומר לפני שהייתה הזדמנות להיחשף לנגיף. החיסונים אינם מועילים לאחר שכבר התרחשה הידבקות, או לאחר שחלו שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם.

 

בישראל מונהגת היום תוכנית חיסון לאומית נגד נגיף ה-HPV, ובמסגרתה מחוסנים נערות ונערים בני 13 בשנת הלימודים של כיתה ח', על חשבון משרד הבריאות.

 

תופעות לוואי אפשריות

לחיסונים המאושרים קיימות מעט תופעות לוואי ידועות, והעיקריות שבהן הן:

  • אדמומיות מקומית באזור ההזרקה;
  • כאב ונפיחות באזור ההזרקה;
  • עלייה בחום הגוף.

כמו במקרה של כל חיסון אחר, קיים סיכון קטן לתופעות לוואי נדירות ומסוכנות יותר.

 

זכרי: החיסונים נגד נגיף הפפילומה האנושי אינם תחליף לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, משום שהם פועלים רק נגד חלק מזני הנגיף הגורמים לסרטן. לכן עלייך להתמיד בשגרת בדיקות הסקר של צוואר הרחם, גם אם קיבלת את אחד החיסונים.

בדיקות לגילוי מוקדם

היות שמרבית גידולי צוואר הרחם מתפתחים מתוך שינויים טרום-סרטניים, ניתן לזהות את השינויים המוקדמים ולמנוע התפתחות סרטן.

 

בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם, כוללות את בדיקות הפאפ ובדיקה לאיתור נגיף ה-HPV. שינויים טרום סרטניים המאותרים מוקדים ניתנים לטיפול בקלות ולמנוע התפתחות סרטן.

 

Big-Bullet-SQR.gif משטח צוואר הרחם (pap smear)

משטח הפאפ הוא בדיקה לגילוי מוקדם של שינויים טרום־סרטניים בצוואר הרחם המתבצעת בקרב נשים בריאות במהלך הבדיקה השגרתית אצל רופא הנשים. לא בכל בדיקה אצל רופא נשים ייערך משטח פאפ. הנחיות האיגודים המקצועיים ממליצות לנשים לעבור בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, מגיל 21 (בארץ ההמלצה היא להתחיל בגיל 25) ועד גיל 70-65.

 

במהלך הבדיקה מוברש צוואר הרחם במברשת מיוחדת אשר מלקטת ממנו כמה תאים. תאים אלה נשלחים לבדיקה במעבדה. שם הם נסקרים לאיתור שינויים טרום־ממאירים בצוואר הרחם. בדיקת פאפ אינה אבחנתית ורגישותה מוגבלת. כמו בבדיקות אחרות, גם בבדיקה זו ייתכנו תוצאות חיוביות כוזבות - כלומר, מקרים שבהם התוצאה של משטח הפאפ אינה תקינה, אך בפועל אין כל שינוי בצוואר הרחם. תוצאות לא תקינות דורשות המשך בירור באמצעות בדיקת קולפוסקופיה, המאפשרת לזהות אם ישנם שינויים בתאים ומה מידת חומרתם. אם מאותרים במהלך הבדיקה תאים חשודים, ניתן לקחת דגימות מהאזור (ביופסיה) ולשלוח לבדיקה פתולוגית.

 

Big-Bullet-SQR.gif בדיקה לאיתור נגיף ה-HPV

בדיקות מעבדה המזהות נוכחות של דנ"א נגיפי במשטח צוואר הרחם מאפשרות לזהות נוכחות של זני נגיפים בעלי סיכון משמעותי לגרימת שינויים טרום־סרטניים, ונלקחות לעתים על ידי מומחי צוואר רחם, לאפיון דרגת הסיכון של מטופלת מסוימת או לצרכי מעקב אחרי טיפול. בארצות הברית ובמדינות נוספות בדיקת HPV נלקחת יחד עם משטח הפאפ כבדיקת סקר לאיתור מוקדם של שינויים בצוואר הרחם בנשים מגיל 30 ומעלה. עם זאת, משום שזיהומים רבים של HPV יחלפו מאליהם, בלי לגרום כל שינוי בצוואר הרחם, הרי שעצם נוכחות הנגיף אצל מטופלת מסוימת אינו מצדיק בירור או טיפול מיוחד. בארץ אין המלצה על בדיקת ה-HPV כבדיקת סקר.

חזרה למעלה >>


תסמינים

שינויים טרום־סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים, ולעתים הם מתגלים באמצעות הבדיקות השגרתיות, שהוזכרו לעיל. התלונה השכיחה ביותר של נשים עם סרטן צוואר הרחם היא דימומים לא סדירים, כגון דימום בין מחזורי וסת או דימום לאחר קיום יחסי מין. לעתים מופיעות גם הפרשות חריגות מהנרתיק או אי־נוחות במהלך קיום יחסי מין. ייתכנו גם דימומים בקרב נשים שמחזור הווסת שלהן נפסק.

 

כמובן, קיימים מצבים רבים אחרים העשויים לגרום לתסמינים אלה, אך חשוב שלא תתעלמי מהם אם יופיעו, ושלא תרגישי מבוכה לדווח עליהם לרופא שלך. ככל שתקדימי להיפגש עם הרופא, כך תתבצע האבחנה מוקדם יותר, והסיכוי להצלחת הטיפול ישתפר.

חזרה למעלה >>


כיצד מתבצעת האבחנה?

בדיקה גינקולוגית

תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל אצל רופא הנשים שלך, שיערוך בדיקה מקיפה, במטרה לזהות את מקור הבעיה שעליה התלוננת. לשם כך יבדוק את הנרתיק, צוואר הרחם והרחם עצמו - בהסתכלות, מישוש ולעתים בשילוב בדיקת אולטרה־סאונד.

אם מזוהה נגע חשוד בצוואר הרחם, רופא הנשים יכול לקחת ממנו דגימה (ביופסיה). בעקבות ההתרשמות בבדיקה או תוצאות הביופסיה, ייתכן שתופני לבדיקות נוספות ולמומחה לצוואר הרחם, לקבלת ייעוץ וטיפול.

 

אם בבדיקה השגרתית לא יימצאו שינויים בצוואר הרחם, אך ישנם תסמינים המעלים חשד לממצא באזור, או שבדיקת הפאפ השגרתית שנלקחה אינה תקינה (גם ללא תלונות מצדך), יפנה אותך רופא הנשים לבדיקת קולפוסקופיה במרפאת צוואר הרחם.

 

קולפוסקופיה

קולפוסקופיה היא בדיקה של צוואר הרחם באמצעות מכשיר אופטי מיוחד, אשר מגדיל את התמונה ומדגיש שינויים בצוואר הרחם - הדורשים בירור, מעקב או טיפול. הקולפוסקופ מאפשר לרופא הבודק לבצע הערכה יסודית יותר של צוואר הרחם ולהבחין בפרטים שאינם נראים בעין בלתי־מזוינת.

 

הבדיקה מתבצעת על מיטת בדיקה גינקולוגית. הרופא ישתמש במפשק (ספקולום) כדי להשאיר את דופנות הנרתיק פתוחות, כמו בבדיקת משטח צוואר הרחם. לאחר מכן תימרח על צוואר הרחם תמיסה מיוחדת, הגורמת לאזורים חריגים להיראות בבירור. אור יוקרן מהקולפוסקופ לתוך הנרתיק, והבודק יבחן את צוואר הרחם. אם יבחין הרופא בתאים חשודים, תילקח דגימה קטנה של תאים (ביופסיה) מפני השטח של צוואר הרחם והיא תישלח לבדיקה פתולוגית. בדיקת הקולפוסקופיה דומה לבדיקות גינקולוגיות קודמות שעברת, אם כי היא ממושכת יותר ואורכת כרבע שעה. הבדיקה אינה כואבת, אך היא עלולה לגרום לאי־נוחות. אם תילקח ביופסיה ייתכן דימום קל במשך ימים אחדים לאחר הבדיקה.

 

ביופסיה

אבחנה של סרטן נעשית כמעט תמיד לאחר התבוננות מיקרוסקופית על דגימת רקמה, שנעשית במכון הפתולוגי. ישנן כמה דרכים ללקיחת דגימת רקמה מצוואר הרחם:

 

Big-Bullet-SQR.gif ביופסיה מכוונת:

הבדיקה נעשית באחד משני המצבים הללו:

  • נלקחת מגידול או מנגע שניתן לראות בעין, בידי הרופא המטפל או מומחה צוואר רחם;
  • נלקחת בהכוונה קולפוסקופית במרפאת צוואר הרחם, מאזור שהודגמו בו שינויים בבדיקת קולפוסקופיה.

Big-Bullet-SQR.gif גרידת תעלת הצוואר (ECC):

זוהי דגימת תאים מתעלת צוואר הרחם, הנלקחת כאשר אין נגע חיצוני הנראה לעין או לקולפוסקופ ולא ניתן ליטול דגימה מכוונת. בבדיקה זו מוחדר מכשיר צר, על מנת לגרד את גבולות התעלה ולקחת מתוכה דגימת תאים. הבדיקה עלולה להסב אי־נוחות, ולאחריה יכולים להופיע כאבים דמויי וסת והתכווצויות ואף ייתכן דימום קל.

 

Big-Bullet-SQR.gif ביופסיית חרוט של צוואר הרחם (קוניזציה, LEEP או LLETZ)

ביופסיית חרוט של צוואר הרחם או קוניזציה, היא פעולה אבחנתית או טיפולית, שבמהלכה מוסרים התאים הבלתי־תקינים מצוואר הרחם (תאים שבהם נמצאו שינויים טרום־סרטניים) - במטרה למנוע את התפתחותם לסרטן. לאחר ההליך נבדקת הרקמה המוסרת במלואה, באמצעות מיקרוסקופ, בדומה לדגימות רקמה אחרות.

 

הפעולה מתבצעת בדרך כלל בעזרת מכשיר הנקרא 'לולאה חשמלית'. היא יכולה להיעשות בהרדמה מקומית, במרפאה או בהרדמה כללית בחדר ניתוח, על פי העדפתך ושיקול דעתו של הרופא המטפל. זוהי פעולה שאינה דורשת אשפוז, וההתאוששות היא בדרך כלל מהירה מאוד.

 

בזמן הבדיקה ייתכן שתחושי אי־נוחות, אולם הדבר משתנה מאישה לאישה. דימום או הפרשה במשך ימים אחדים לאחר הטיפול הם תופעה רגילה לאחר הליך זה, ויתכן שתתבקשי להימנע משימוש בטמפונים או מקיום יחסי מין למשך חודש.

 

ביופסיית חרוט היא פעולה טיפולית מספקת לטיפול בשינויים טרום־ממאירים של צוואר הרחם, ובמקרים מסוימים מתאימה גם לטיפול בגידול פולשני מוקדם מאוד (סרטן מיקרו־פולשני). במקרים אחרים הפעולה משמשת כהליך אבחנתי, ויש צורך בטיפול מקיף יותר לאחריה. לאחר נטילת ביופסיה מכל סוג שהוא דגימת הרקמה נשלחת למכון הפתולוגי, ויש להמתין זמן מה עד שיתקבלו תוצאות הבדיקה. מומלץ שתסכמי מראש עם הגינקולוג המטפל בך, באיזה אופן ותוך כמה זמן תקבלי מידע חדש בנוגע לצורך בטיפול או בבדיקות נוספות.

 

אבחנה חדשה של סרטן היא קשה תמיד, לכל אדם. לקבלת תוצאות ביופסיה שנלקחה כדאי תמיד להגיע בליווי בן משפחה או חבר/ה קרוב/ה, הן כדי לקבל מהם תמיכה והן כדי שיהיה זוג אוזניים קשובות נוסף, כאשר הרופא מסביר את הממצאים ואת המשך הבירור והטיפול. בדרך כלל קשה להכיל את המידע המועבר בפגישה כזו בפעם הראשונה; אל תהססי לשאול שאלות, גם אם את חושבת שעניין מסוים כבר נידון. אם לאחר הפגישה את מרגישה כי עדיין יש לך צורך לקבל הבהרות נוספות, בקשי פגישה חוזרת.

 

Big-Bullet-SQR.gif בדיקת האגן

חלק גדול מהמידע הנדרש לקביעת היקף המחלה בסרטן צוואר הרחם, ומכאן שגם לקביעת אופן הטיפול, מתקבל בבדיקה הגופנית ובבדיקת האגן. בדיקת האגן מתבצעת כאשר יד אחת בנרתיק והשנייה מונחת על הבטן, על מנת להעריך את איברי האגן ביניהן. במקרים רבים נדרשת גם בדיקה דרך פי הטבעת, כדי לאמוד בצורה מיטבית את ממדי הצוואר ביחס לאיברים סמוכים. כאשר בדיקת האגן אינה מיטבית, בגלל מבנה הגוף של הנבדקת או בגלל שהבדיקה גורמת לה אי־נוחות רבה, לעתים יש צורך בהערכה המתבצעת בהרדמה, כאשר המטופלת נינוחה, אינה כאובה ושריריה רפויים. במהלך בדיקה כזו ניתן להוסיף, במידת הצורך, גם הערכה של שלפוחית השתן באמצעות סיב אופטי הנקרא ציסטוסקופ, והערכה של המעי התחתון באמצעות צינור הנקרא רקטוסקופ.

 

Big-Bullet-SQR.gif בדיקות דימות: CT, MRI, PET CT

בנוסף לבדיקה הגופנית, הצוות הרפואי נעזר במידע המתקבל בבדיקות דימות מתקדמות. מידע זה לא קובע בהכרח את שלב המחלה הרשמי, אך הוא משמש ככלי עזר לקביעת היקף המחלה ולבחירת הטיפול.

 

סריקת טומוגרפיה ממוחשבת - CT

סריקה באמצעות מכשיר רנטגן מיוחד, המצלם תמונות רבות ומאפשר להרכיב מהן צילום תלת־ ממדי של האזור הנבדק - על מנת לזהות את המיקום המדויק של הגידול, ממדיו, קיומה של פגיעה באיברים סמוכים ומעורבות אזורים נוספים בגוף. מכשיר ה-CT נראה כמו טבעת גדולה המקיפה את מיטת הבדיקה. הבדיקה אורכת כמה דקות ואינה מכאיבה, ובמהלכה תתבקשי לשכב ללא תנועה, כשראשך מונח בפתח הסורק. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד.

 

לפני הבדיקה תתבקשי לשתות נוזל מיוחד הנראה בצילום הרנטגן, וסמוך לתחילת הסריקה יוזלף לדמך גם חומר ניגוד דרך עירוי לווריד. חומר זה עלול לגרום לך לחוש גל חום בכל גופך למשך דקות אחדות. אם את אלרגית ליוד או סובלת מאסתמה, תיתכן תגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווחי על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה. קרוב לוודאי שתוכלי לשוב לביתך מיד עם תום הבדיקה.

 

סריקת PET-CT (פליטת פוזיטרונים ממוחשבת משולבת עם CT)

בדיקה מתקדמת המשלבת סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף. יתרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת להדגים גם אזורים קטנים אשר אינם נצפים ב-CT או תהליכים בשלבי התהוות ראשונים.

 

כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים נוטים לספוג כמות רבה יותר של סוכר, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך. אחרי הזריקה תתבקשי להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. ההמתנה נעשית בחדר מיוחד, באווירה שקטה ורגועה, תוך מנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווים או טלפון סלולרי). לאחר מכן תילקחי לחדר הסריקה ותתבקשי לשכב על מיטה עם טבעת סריקה שנמצאת סביבך.

 

בדיקה זו רגישה מאוד ויעילה באיתור רקמה גידולית במחלות ממאירות רבות, בהן סרטן צוואר הרחם, והיא מלמדת אותנו על מידת התפשטות המחלה ומכוונת את הצוות הרפואי בתכנון הטיפול.

 

תהודה מגנטית - MRI

בדיקת MRI היא סריקה לא פולשנית הנעשית באמצעות שימוש בתהודה מגנטית במקום בגלי רנטגן. בדומה לבדיקת CT, בדיקה זו מאפשרת קבלת תמונות חתך רוחביות (ואפילו תלת־ממדיות) של האברים הפנימיים, והיא טובה במיוחד להערכת רקמות רכות, בהן רקמות אברי האגן ומערכת העצבים המרכזית.

 

בדיקה זו אינה הכרחית בכל מקרה של סרטן צוואר הרחם אך לעתים היא מתבקשת, על פי שיקול דעתו של הצוות המטפל. הבדיקה כוללת הזרקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע, על מנת לשפר את רגישות ההדמיה. בזמן הבדיקה תתבקשי לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם את סובלת מחרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), חשוב שתיידעי את הרופא שלך. במקרה כזה תוכלי לקבל תרופה שתרגיע אותך ותגרום לך לנמנום קל.

 

תהליך סריקת ה-MRI אינו כואב, אך מרעיש מאוד. על מנת לסייע לך להתמודד עם הרעש תקבלי אטמי אוזניים או אוזניות. הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקשי להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך - כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה - לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים.

חזרה למעלה >>


קביעת שלב המחלה

שלב המחלה נקבע על פי גודל הגידול הסרטני ועל פי מידת התפשטותו בעת אבחנת המחלה. זיהוי סוג הסרטן והשלב שבו הוא מצוי מסייע לרופאים לבחור את הטיפול המתאים ביותר עבור כל מטופל. הגדרת השלב אינה משתנה בהמשך, גם אם המחלה חוזרת או אם היקפה משתנה. גידול שהיה מוגבל בעת אבחנתו לאיבר שבו התפתח, יוגדר על פי רוב "שלב 1". ככל שגידול מתקדם יותר בעת האבחנה, יוגדר שלב המחלה כמתקדם יותר, מ־2 ועד 4.

קביעת שלב המחלה בסרטן צוואר הרחם נעשית על סמך הבדיקה הגופנית ועל פי נתונים מוגבלים מתוך בדיקות עזר, עוד לפני הניתוח או ללא ניתוח כלל

 

שלב I - המחלה מוגבלת לצוואר הרחם:

IA - מחלה מיקרוסקופית שאינה נראית לעין וממדיה עד 5 מ"מ עומק, ועד 7 מ"מ קוטר;

IB - מחלה שממדיה מעבר לנ"ל או שהיא נראית לעין;

IB2 - גידול שקוטרו מעל 4 ס"מ.

 

שלב II - המחלה התפשטה מקומית:

IIA - גידול המערב את הנרתיק העליון;

IIA2 - גידול שקוטרו מעל 4 ס"מ המערב את הנרתיק העליון;

IIB - גידול החודר לרקמה שליד צוואר הרחם (הפרמטריה).

 

שלב III - התפשטות מקומית נרחבת יותר:

IIIA - מחלה המערבת את הנרתיק התחתון;

IIIB - מחלה המגיעה לדופן האגן או גורמת לחסימה של השופכן (צינור המחבר את הכליה לשלפוחית השתן) ולהרחבה של אגן הכליה.

 

שלב IV - מחלה מרוחקת יותר:

IVA - חדירה לתוך שלפוחית השתן או המעי התחתון;

IVB - התפשטות לחלל הבטן מעבר לאגן או גרורות לאיברים מרוחקים יותר.

חזרה למעלה >>


טיפול

הטיפול הראשוני בסרטן צוואר הרחם יכול להיות ניתוחי או שילוב של טיפול כימי וקרינתי. שני סוגי הטיפול הם בעלי פוטנציאל זהה לרפא את הגידול. הבחירה בטיפול אחד על פני האחר תלויה בגורמים שונים כמו גודל הגידול, היקף המחלה שנקבע על פי בדיקת האגן ובדיקות ההדמיה, ומצבה הרפואי והתפקודי של המטופלת, המשפיע על יכולתה לעמוד בניתוח או בטיפול.

 

בגידולים מתקדמים שבהם שכיח הצורך בטיפול משלים לאחר ניתוח, ההעדפה היא להימנע מניתוח מלכתחילה - היות שהשילוב של ניתוח וטיפול קרינתי כרוך בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי קשות.

לאחר השלמת ההערכה הראשונית נערכת בדרך כלל פגישה עם נציג הצוות המטפל בבית החולים, אשר מציג את החלופות הטיפוליות האפשריות ואת המלצת הצוות. לעתים קיימת יותר מאפשרות אחת לטיפול והבחירה היא בידייך, המטופלת. חשוב שתקבלי מידע מספיק לגבי הטיפולים השונים, כדי שתוכלי לבסס את דעתך כראוי ולבחור באפשרות הנכונה ביותר עבורך. זכרי לשאול כל מה שאינו מובן לך או שגורם לך לחששות. מומלץ להכין רשימת שאלות ולהגיע לפגישה עם הצוות הרפואי בלוויית אדם הקרוב אלייך. אל תהססי גם לפנות לקבלת חוות דעת שנייה, אם את מרגישה שהדבר יגביר את ביטחונך בהחלטה.

חזרה למעלה >>


ניתוח

לבחירה בניתוח לטיפול בסרטן צוואר הרחם יש מטרה משולבת: כריתת הגידול ואיסוף מידע על התפשטות מיקרוסקופית של המחלה שאינה נראית לעין, כגון מחלה מיקרוסקופית בבלוטות הלימפה. היקף הניתוח משתנה בהתאם להיקף הגידול.

 

כריתת רחם נרחבת RADICAL HYSTERECTOMY

הניתוח המסורתי לכריתת גידולי צוואר הרחם הוא כריתת הרחם הנרחבת. בניתוח זה נכרתים הרחם, הצוואר והנרתיק העליון כמקשה אחת, יחד עם הרקמה משני עברי צוואר הרחם, הנקראת הפרמטריה. ניתוח זה שונה מניתוח כריתת רחם פשוטה שאינו כולל את הפרמטריה. כריתת הפרמטריה מוסיפה מורכבות לניתוח, מאריכה את משכו, מעלה את הסיכון לאובדן דם ולפגיעה בדרכי השתן וכן כרוכה לעתים בפגיעה בעצבוב שלפוחית השתן, אשר יכולה להתבטא בקושי בהטלת שתן לאחר הניתוח. עם זאת, ברוב המקרים הניתוח עובר ללא סיבוכים מיוחדים. ניתוח כריתת רחם נרחבת יכול להתבצע בגישה פתוחה (חתך רוחבי או אורכי בבטן התחתונה), בגישה לפרוסקופית (דרך ארבעה נקבים קטנים בדופן הבטן) או בסיוע מערכת רובוטית. הגישה הניתוחית המתאימה למקרה שלך תיקבע על פי נתוני הגידול, מצבך הבריאותי והעדפות הצוות המנתח.

 

כריתת צוואר נרחבת RADICAL TRACHELECTOMY

כשמדובר בנשים צעירות המעוניינות לשמר את יכולתן להרות וללדת ובנשים עם גידולים קטנים (עד 2 ס"מ) של צוואר הרחם עם מאפיינים מתאימים, ניתן לעתים להציע ניתוח כריתת צוואר נרחבת. בניתוח כזה צוואר הרחם מוסר עם הנרתיק העליון והפרמטריה, והרחם מחובר חזרה לנרתיק בתפרים. הניתוח יכול להתבצע בגישה בטנית (באמצעות חתך), נרתיקית או רובוטית. סיבוכי הניתוח דומים לסיכונים הקיימים בניתוח כריתת רחם נרחבת. שימור הרחם מאפשר לנשים העוברות ניתוח זה להרות וללדת לאחר הטיפול. עם זאת, חלק מהנשים העוברות ניתוח כזה עלולות להתקשות להרות, והניתוח גם מגביר את הסיכון להפלות מאוחרות וללידות מוקדמות.

 

כריתת רחם או צוואר פשוטה SIMPLE HYSTERECTOMY / TRACHELECTOMY

בגידולי צוואר הרחם המאד מוקדמים, הסיכון להתפשטות הגידול לפרמטריה - הרקמות סביב צוואר הרחם - נמוך. לפיכך ניתן להציע במקרים כאלה ניתוח של כריתת רחם או צוואר פשוטה, ללא כריתת הפרמטריה. ניתוחים אלה מתבצעים בגישה פתוחה, לפרוסקופית או רובוטית. בגידולים מוקדמים מאד (בשלב IA1) בנשים צעירות, ניתן אף לצמצם את היקף הניתוח לקוניזציה (ביופסיית חרוט) בלבד.

 

כריתת שחלות

מרבית גידולי צוואר הרחם אינם מתפשטים לשחלות. כשמדובר בנשים שהמחזור החודשי שלהן חדל מלהופיע, ייתכן שהשחלות יוסרו גם הן במהלך הניתוח. אולם במטופלות צעירות, משתדלים המנתחים להימנע מכך במידת האפשר, כיוון שהוצאת שחלות מובילה להקדמת גיל המעבר - דבר המלווה בהשפעות ידועות על איכות החיים ועלייה בסיכונים בריאותיים מסוימים, כגון תחלואת לב ואוסטיאופורוזיס. אם מחליטים להסיר את השחלות במהלך הניתוח, ניתן לעתים קרובות למנוע את תסמיני גיל המעבר באמצעות מתן טיפול הורמונלי חליפי בטבליות, מדבקות או משחות. הרופא המטפל ידון איתך באפשרויות אלה ביתר פירוט.

 

כריתת בלוטות לימפה ושיטת בלוטת הזקיף

במהלך ניתוחים לטיפול בסרטן צוואר הרחם, המנתחים צריכים לאסוף נתונים על קיומה של מחלה מיקרוסקופית בבלוטות לימפה. הדבר נעשה באופן מסורתי, על ידי כריתה מלאה של בלוטות הלימפה האגניות, תוך הסרתן מעל כלי הדם הגדולים באגן. מהלך זה מאריך את משך הניתוח, מגדיל את הסיכון לפגיעה בכלי דם ובעצבים ועלול לגרום לפגיעה בניקוז הנוזלים מהגפיים התחתונות, אשר יכולה להתבטא בבצקות ובנפיחות מוגברת ברגליים בהמשך החיים. בשנים האחרונות הצטברו עדויות לטובת שיטה חלופית לדגימת בלוטת הלימפה הקרויה 'בלוטת הזקיף' (sentinel node). בשיטה זו מוזרק חומר סימון לצוואר הרחם, ובלוטות הלימפה הראשונות הקולטות את החומר - נדגמות. בלוטות אלה מייצגות למעשה את מצבן של כל בלוטות הלימפה המנקזות את צוואר הרחם. דגימה בשיטה זו משמעותה צמצום היקף כריתת הרקמה הלימפטית, ולפיכך - ירידה בסיכון לסיבוכים.

 

תופעות לוואי ניתוחיות

כל ניתוח כרוך בסיכון מסוים לסיבוכים. גם בניתוח כריתת רחם, בין שהוא מבוצע בגישה פתוחה ובין שבגישה זעיר־פולשנית (לפרוסקופית או רובוטית), טמונות סכנות לפגיעה באיברים אחרים בחלל הבטן, בעיקר בדרכי השתן והעיכול. כלי דם גדולים או קטנים יכולים להיפגע, והמנותחת עלולה לאבד דם במהלך הניתוח. הצוות בחדר הניתוח נערך לאפשרויות אלו, מכין מוצרי דם למקרה הצורך ונעזר בצוותים נוספים לתיקון נזקים - אם יקרו.

 

לאחר הניתוח יכולים להופיע סיבוכים זיהומיים: זיהומי שתן וריאה, זיהומים באתר הניתוח, באגן או בצלקות הניתוחיות. כמו כן עולה הסיכון להופעת קרישי דם בוורידי הרגליים והאגן, וקרישים אלה עלולים להגיע לריאות ולגרום לקשיי נשימה. כדי למנוע סיבוכים כאלה, תקבלי לפני הניתוח ולאחריו טיפול נוגד קרישה. הצוות המטפל גם יעודד אותך להתנייד זמן קצר לאחר הניתוח ולתרגל נשימות עמוקות, כדי לזרז את אוורור הריאות ולהקטין את הסיכון להתפתחות קרישי דם.

 

יש לזכור כי למרות כל הנאמר כאן, ברוב המקרים הניתוח עובר ללא סיבוכים מיוחדים. בדרך כלל הניתוח כרוך באשפוז בן כמה ימים לצורך השגחה והתאוששות. לאחר הניתוח יחובר לזרועך עירוי תוך־ורידי של נוזלים ומלחים, עד שתהיי מסוגלת לאכול ולשתות כרגיל. לעתים משאירים צינוריות לניקוז הנוזלים דרך דופן הבטן, כדי למנוע הצטברות של נוזלים עודפים, והן מוסרות תוך כמה ימים. בתחילת הניתוח מוחדרת צינורית קטנה (צנתר) לתוך שלפוחית השתן, והשתן מנוקז לתוך שקית איסוף; צינורית זו מנותקת ביום או בימים שלאחר הניתוח. בימי האשפוז שלאחר הניתוח תקבלי קרוב לוודאי משככי כאבים קבועים, המאפשרים שליטה יעילה בכאבים. אם למרות זאת תסבלי מכאבים, חשוב שתיידעי את האחות מוקדם ככל האפשר. כך ניתן יהיה להתאים את התרופות עד שיימצאו הסוג והמינון היעילים ביותר עבורך.

 

אם את חוששת שאת עלולה להיתקל בקשיים עם חזרתך הביתה, לדוגמה, אם את גרה לבד או אם עלייך לטפס מדרגות, ספרי זאת לאחות או לעובדת הסוציאלית במחלקה בעת האשפוז, כדי שידאגו לך לעזרה.

 

השחרור מבית החולים

לפני שתעזבי את בית החולים תיקבע לך פגישה במרפאת חוץ לשם מעקב לאחר הניתוח. בפגישה זו רצוי להעלות כל בעיה שבה נתקלת בתקופה שלאחר הניתוח. אם יהיו לך בעיות או דאגות דוחקות שתבקשי להעלות לפני פגישת המעקב, אל תתביישי ליצור קשר בכל עת עם אחיות המחלקה שבה אושפזת או עם רופאי בית החולים.

 

לפני השחרור תקבלי הנחיות בנוגע לטיפול בצלקות הניתוח ויסבירו לך כיצד להתנהל בימי ההחלמה הראשונים בבית. יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומנשיאת משאות כבדים במשך שישה שבועות לפחות. יש נשים שחשות אי־נוחות בעת נהיגה במשך שבועות אחדים לאחר הניתוח, לכן רצוי שתמתיני תקופה מסוימת בטרם תחזרי לנהוג. לאחר כריתת רחם לא יהיו לך עוד מחזורי וסת ולא תוכלי להרות, אך תוכלי לחזור לפעילות מינית רגילה כאשר תה״ מוכנה לכך.

 

סביר להניח שהרופא שלך ייעץ לך להימנע מקיום יחסי־מין למשך שישה שבועות לפחות לאחר הניתוח, כדי לאפשר לנרתיק להחלים כראוי. נשים רבות זקוקות לזמן נוסף לפני שירגישו מוכנות לחזור ולקיים יחסי מין. זהו חלק חשוב ביותר בתהליך החלמתך, לכן אל תחששי לדון בו עם הרופא/אחיות או עם אחות ייעוץ מיני מטעם בית החולים או האגודה למלחמה בסרטן.

 

בבית החולים יש צוות שיכול לספק תמיכה וייעוץ לך ולמשפחתך. אם תרצי לשוחח עם עובדת סוציאלית או פסיכולוגית רפואית, תוכלי לבקש מהצוות הרפואי המטפל בך לארגן זאת עבורך.

באגודה למלחמה בסרטן ניתן לקבל ייעוץ מיני ראשוני, זוגי או פרטני, על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום. במהלך הייעוץ ניתנים מידע, הכוונה והפניה למומחים על פי הבעיה שהוצגה. השירות אינו כרוך בתשלום ואין צורך בהפניה כדי לקבל את הייעוץ. יש לתאם שיחת ייעוץ בטל. 03-5721643 או 03-5721618.

חזרה למעלה >>


טיפול בקרינה

קרינה מייננת בקרני X משמשת לטיפול בגידולים רבים. הקרינה גורמת להרס התאים הסרטניים. סוגים מסוימים של כימותרפיה מעצימים את השפעתה של הקרינה, ולכן בסרטן צוואר הרחם - כמו גם בסוגי סרטן אחרים - נעשה שימוש בשילוב של כימותרפיה במינונים נמוכים עם קרינה, כדי לשפר את תגובת הגידול לטיפול הקרינתי.

 

תכנון הטיפול (סימולציה)

זהו שלב חשוב ביותר המקדים את הטיפול ומשפר את יעילותו. לפני התחלת הטיפול תעברי בדיקת CT מיוחדת במכון הקרינה - באמצעות מכשיר סימולטור אשר בונה תמונה של האזור המיועד לקרינה. הטיפול יתוכנן בידי רופא אונקולוג, בסיוע פיסיקאי ממכון הקרינה. כחלק מתהליך התכנון, ייתכן שיסומנו על עורך סימונים שיסייעו בקביעת מיקום הקרינה המדויק וכיוונה.

 

מהלך הטיפול

טיפול יכול לכלול מתן קרינה חיצונית, באמצעות כיוון קרני X ממקור חיצוני אל איברי הגוף. במקרה זה הקרינה נעשית בדומה לצילום רנטגן, כשהמטופלת על מיטת טיפול. כל טיפול אורך כמה דקות בלבד. סוג אחר של טיפול אפשרי הוא מתן קרינה פנימית, דרך מקור קרינה המוחדר לגוף בסמוך לגידול. טיפול כזה נקרא ברכיתרפיה. במקרה של גידולי צוואר הרחם, מקור הקרינה מוחדר דרך הנרתיק.

 

לפני כל טיפול בקרינה, טכנאי הטיפול ימקם אותך באופן מדויק על שולחן הטיפול ויוודא שאת חשה בנוח. במהלך הטיפול, האורך דקות ספורות בלבד, תישארי לבדך בחדר אך תוכלי לשוחח עם הטכנאי שישגיח עלייך מהחדר הסמוך באמצעות טלוויזיה במעגל סגור.

 

טיפול לגידולי צוואר הרחם ניתן בכמה מתכונות

כטיפול ראשוני: כאשר מדובר במחלה מתקדמת שאינה מתאימה לניתוח או במטופלת שאינה מעוניינת בניתוח או שאינה יכולה לעמוד בו. במקרה זה מינון הקרינה לצוואר הרחם הוא גבוה יחסית, במטרה לרפא את הגידול. הטיפול ניתן בדרך כלל במשך כשישה שבועות: בחמשת השבועות הראשונים ניתנת קרינה חיצונית במשך חמישה ימים בשבוע, עם תוספת של כימותרפיה במינון נמוך אחת לשבוע. לקראת סוף הטיפול החיצוני מוסיפים שלושה-ארבעה מחזורים של טיפול פנימי באמצעות החדרת מקור קרינה לתעלת הצוואר דרך הנרתיק, הליך המתבצע בהרדמה אזורית.

 

כטיפול משלים: לאחר ניתוח, כאשר מאפייני המחלה מצביעים על סיכון גבוה להישנות. הליך הטיפול דומה להליך בטיפול הראשוני, אך המינון המצטבר נמוך יותר. כאשר הטיפול הקרינתי נעשה לאחר ניתוח לכריתת צוואר הרחם, מוחדר מקור קרינה אל הנרתיק בלבד, ללא צורך בהרדמה מקומית.

 

במחלה חוזרת: קרינה משמשת כלי טיפולי חשוב במקרה שהמחלה נשנית לאחר ניתוח או לאחר טיפול קרינתי קודם. במחלה חוזרת אין מתכונת קבועה לטיפול, והוא מתוכנן בהתאם למיקום הגידולים הקיימים ולגודלם.

 

הטיפול בקרינה אורך דקות אחדות ואינו כרוך בכאב, אולם בזמן הטיפול יהיה עלייך לשכב ללא תזוזה. הטיפול לא יהפוך אותך ל'רדיואקטיבית' - אנשים אחרים, לרבות ילדים, יוכלו לשהות במחיצתך ללא חשש בתקופת הטיפולים.

 

תופעות לוואי

הטיפול מתוכנן כך שהגידול סופג את מרב הקרינה, אך מנת קרינה מופחתת מגיעה גם לאיברים בריאים הנמצאים בקרבתו. כאשר הקרינה מכוונת לאגן, חלק ממנה נספג גם במערכת העיכול התחתונה, בשלפוחית השתן ובעצמות האגן. חשיפה זו אחראית לתופעות הלוואי האופייניות לטיפול בקרינה: בחילה, עייפות, שלשולים, תכיפות במתן שתן וצריבה בעת מתן שתן. חומרתן של תופעות הלוואי יכולה להשתנות בהתאם לאופי הטיפול בקרינה, לעוצמתו ולמשכו. תוכלי להתייעץ עם האונקולוג בנוגע לצפוי לך.

 

רוב תופעות הלוואי ניתנות לטיפול באמצעות תרופות. הרופא/ה המטפל/ה יוכלו לסייע לך בכך.

 

מרבית תופעות הלוואי אמורות להיעלם בהדרגה תוך שבועות אחדים מסיום הטיפול, אך יש תופעות שעלולות להתמיד, ותופעות מאוחרות המופיעות חודשים או שנים לאחר הטיפול.

 

שלשול: צואה רכה, יציאות תכופות או שלשול הן תופעות שכיחות העלולות להתלוות לטיפול בקרינה לאזור האגן. אם את סובלת משלשולים, חשוב שתקפידי לשתות כמויות גדולות של נוזלים כדי למנוע התייבשות. כמו כן, ניתן להשתמש בתרופות ללא מרשם המיועדות לעצירת שלשולים. אם התופעה נמשכת למרות הטיפול התרופתי, אנא דווחי לרופא או לאחות המטפלים בך.

 

בחילה: בתקופת הטיפול את עשויה לחוש בחילה קלה, אך תופעה זו אינה נפוצה. אחת לשבוע, בסמוך לקבלת הכימותרפיה, תקבלי טיפול מונע בחילה. אם בכל זאת מופיעה בחילה קשה, תוכלי לקבל טיפול נוגד בחילה חזק יותר. אם תאבדי את התיאבון, תוכלי להחליף ארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות, שאותם תוכלי להשיג במרבית בתי המרקחת, בהצגת מרשם מרופא המשפחה.

חוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות לתזונה נכונה בתקופת המחלה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה
שינויים במתן שתן: תופעות של תכיפות ותחושת דחיפות במתן שתן, צריבה בעת מתן השתן ואף דם בשתן - יכולות להופיע במהלך טיפול קרינתי לאגן. הצוות במכון הקרינה יוכל לתת לך תרופות להקלת חלק מהתסמינים. אם מופיע דימום בכמות גדולה מדרכי השתן, אנא הודיעי לרופא/ה או לאחות.

 

עייפות וחולשה: קרינה פוגעת במח העצם, במיוחד כשהיא משולבת בכימותרפיה. דיכוי מח העצם מתבטא בירידה בספירות הדם, ובין השאר בירידה במספר תאי הדם האדומים הנושאים חמצן אל רקמות הגוף. תופעה זו מתבטאת בעייפות, שמועצמת גם על ידי תופעות הלוואי הנוספות: שלשולים והתייבשות, בחילה ועוד. חשוב מאוד להקפיד על מנוחה מרובה ככל האפשר, במיוחד אם עלייך לנסוע זמן ממושך כדי להגיע לטיפולים בבית החולים. עם זאת, כדי לאזן את העייפות, מומלץ לבצע פעילות גופנית קלה, כגון הליכות קצרות.

מומלץ להיעזר בחוברת 'תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן' של האגודה למלחמה בסרטן, המכילה עצות ודרכי התמודדות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט "צעדים לחיים בריאים"® החושף את חולי הסרטן ליתרונותיה הבריאותיים של פעילות גופנית, מעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת החיים בליווי והדרכה על ידי אנשי מקצוע. להצטרפות: 03-5721618

דיכוי חיסוני: הפגיעה במח העצם מתבטאת גם בירידה במספר תאי הדם הלבנים. תאי הדם הלבנים הם 'שחקני מפתח' במערכת החיסון, ומספרם הפוחת בא לביטוי ברגישות יתר לזיהומים. לפיכך, בתקופת הטיפול תתבקשי להימנע מחשיפה לאנשים חולים, וכן יהיה עלייך להגיע לבדיקה בבית החולים, בכל פעם שחום גופך יעלה.

 

רגישות בעור: העור החשוף לקרינה ייהפך אדום, רגיש וכואב. הוא עלול להתקלף, להפריש נוזלים או להיפצע. בתקופת הטיפול מומלץ להימנע מסבונים מבושמים, מקרמים ומדאודורנטים, העלולים לגרות את העור. חשוב לשמור על העור הנפגע נקי ויבש, כדי למנוע זיהומים משניים. אחות הקרינה או נציג אחר בצוות הרפואי ידריכו אותך כיצד לטפל בעור בזמן הטיפול בקרינה.

 

תופעות נרתיקיות: הקרינה לאזור צוואר הרחם יכולה לפגוע גם בריריות הנרתיק. שינויים אלה יכולים להתבטא בכאב, בצריבה או בהפרשה, ולעתים אף יופיעו פצעים או כיבים כואבים. ניתן להשתמש בטיפוליים מקומיים להקלה על תופעות הלוואי הנרתיקיות; היוועצי בצוות המטפל בך לקבלת טיפול מתאים.

 

תופעות גיל המעבר: טיפולים בקרינה לצוואר הרחם פוגעים בתפקוד השחלות, אשר נמצאות בשדה הקרינה, ומובילים להפסקת המחזור החודשי. משמעות הדבר היא שתיאלצי להתמודד עם תופעות הלוואי של גיל המעבר (אם עדיין לא חווית אותן), בדרך כלל כשלושה חודשים לאחר תחילת הטיפול. תופעות אלו עשויות לכלול גלי חום, יובש בנרתיק, נדודי שינה, שינויים במצב הרוח ועוד.

 

קשה להתמודד עם המחשבה של הקדמת תסמיני גיל המעבר, אולם תוכלי לקבל תמיכה והדרכה מהצוות המטפל במכון הקרינה או ביחידה לגינקולוגיה אונקולוגית. למשל, ניתן להפחית את חומרת תופעות גיל המעבר על ידי טיפול הורמונלי חליפי (HRT), באמצעות גלולות או מדבקות להדבקה על העור. הגינקואונקולוג המטפל בך יוכל לעזור לך לבחור את המינון ואת סוג הטיפול - מדבקות או טבליות - המתאימים לך ביותר.

 

חלק מהנשים עוברות לפני הטיפול בקרינה ניתוח להסטת השחלות הרחק מאזור הקרינה. התהליך הנקרא 'הטיית שחלות' (ovarian transposition) מבוצע בניתוח הראשוני (אם ידוע כי החולה תזדקק לטיפול בקרינה לאחר מכן). הליך זה מונע את הקדמת גיל המעבר, משום שלאחריו השחלות לא יושפעו מהטיפול בקרינה. ההליך ניתן לביצוע גם באמצעות ניתוח לפרוסקופי, המצריך חתכים קטנים בלבד בדופן הבטן ונעשה בעזרת מצלמה.

 

ההתמודדות עם ההשפעה של הניתוח והטיפולים על הפוריות יכולה להיות קשה במיוחד, בעיקר אם עדיין לא סיימת להקים את משפחתך. תוכלי להיעזר בקבוצות תמיכה ובאנשי מקצוע, שיעניקו לך תמיכה וסיוע במהלך התמודדותך עם המחלה, עם הטיפולים ועם תופעות הלוואי שלהם.

מומלץ להיעזר בחוברת 'מיניות ופוריות האישה' של האגודה למלחמה בסרטן, המכילה מידע ועצות נוספות בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום מומלץ לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.
באגודה למלחמה בסרטן ניתן לקבל ייעוץ מיני ראשוני, זוגי או פרטני, על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום. במהלך הייעוץ ניתנים מידע, הכוונה והפניה למומחים על פי הבעיה שהוצגה. השירות אינו כרוך בתשלום ואין צורך בהפניה כדי לקבל את הייעוץ. יש לתאם שיחת ייעוץ בטל. 03-5721643 או 03-5721618. כמו כן, ניתן להתייעץ בפורום בנושא יעוץ מיני למתמודדים עם סרטן באתר האינטרנט של האגודה.

תופעות לוואי ארוכות טווח

לעתים רחוקות, טיפול בקרינה לאזור האגן עלול להיות כרוך בתופעות לוואי ארוכות טווח. תופעות אלה יכולות להישאר בתום הטיפול, או שהן יכולות להופיע חודשים או שנים לאחר הטיפול הקרינתי.

 

השפעה על המעיים: בקרב חלק קטן מהנשים תיתכן השפעה בלתי הפיכה של הטיפול בקרינה על המעי. שינויים משניים לקרינה יכולים להתבטא בכמה דרכים:

  • עלייה בתדירות פעולות המעיים ושלשולים;
  • דימום ממערכת העיכול התחתונה (דם בצואה);
  • היצרות במעי הדק, שיכולה להוביל לחסימת מעי.

תופעות אלה יכולות להופיע כעבור חודשים או אפילו שנים. חשוב שתדווחי על כך לרופא שלך, כדי שיוכל לבדוק אותך ולהציע לך טיפול מתאים. טיפול בתופעות לוואי אלה יכול לכלול חוקנים תרופתיים, צריבת כלי דם במהלך בדיקה אנדוסקופית (קולונוסקופיה - או סיגמואידוסקופיה), טיפול בתא חמצן ואחרים.

 

השפעה על שלפוחית השתן: אצל חלק קטן מהנשים הנחשפות לקרינה אגנית, נגרם נזק ארוך טווח לשלפוחית השתן, אשר עלול להתבטא בתחושת דחיפות ותכיפות במתן שתן או בהימצאות דם בשתן.

 

השפעות על הנרתיק: טיפול בקרינה עלול לפגוע בגמישות רקמת הנרתיק, ולגרום לו להפוך צר ומכווץ. הקרינה גם פוגעת באספקת הדם לריריות הנרתיק, אשר הופכות להיות דקות ופריכות יותר, וגם נוטות יותר לדמם. שינויים אלה עלולים לגרום לקשיים ולכאבים בעת קיום יחסי מין. קיום יחסים בתדירות קבועה של פעמיים בשבוע ומעלה מסייעת למנוע היצרות של הנרתיק ומגבירה את אספקת הדם. עם זאת, מטופלות רבות מתקשות לקיים יחסים בשבועות שלאחר השלמת הטיפול. לכן תודרכי לשימוש במאמני (מרחיבי) נרתיק (גלילים העשויים חומר פלסטי חלק, בעלי קוטר ואורך שונים), כמו גם במשחות הורמונליות ומסככות, אשר יכולים לסייע לך לשמור על גמישותו של הנרתיק ועל תקינות הריריות.

 

נפיחות ברגליים (לימפדמה): חלק מהחולות נזקקות לטיפול בקרינה בבלוטות הלימפה באזור האגן. במקרה זה עלול להיפגע ניקוז הנוזלים מהגפיים התחתונות ומופיעה נפיחות ברגליים. גרבונים ייעודיים ופיזיותרפיה מתאימה (עיסויים לימפטיים) יכולים להקל את התופעה.

למידע נוסף מומלץ להיעזר בחוברת 'לימפדמה' של האגודה למלחמה בסרטן, המכילה מידע ועצות נוספות בנושא זה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.

חזרה למעלה >>


טיפול כימי

טיפול זה מבוסס על שימוש בתרופות אנטי־סרטניות (ציטוטוקסיות), שמטרתן להרוס את התאים הסרטניים. במסגרת הטיפול נגרמת פגיעה מסוימת גם לתאי הגוף הבריאים, ולכן יש לטיפול הכימי תופעות לוואי אופייניות.

טיפול כימי בסרטן צוואר הרחם ניתן על פי רוב בשילוב עם טיפול קרינתי, על מנת להעצים את השפעת הקרינה ולהגביר את יעילותה בהשמדת תאי הגידול. בשילוב כזה משתמשים בדרך כלל בתרופה הנקראת ציספלטין - Cisplatinh (ציספלטין אבווה® - ®Cisplatin Ebewe)*. 

 

טיפול כימי יכול להינתן גם במתכונות אחרות, כטיפול בלעדי:

 

טיפול כימי מקדים לפני ניתוח

ניתן לטפל בתרופות כימיות כדי לנסות ולהקטין גידול סרטני על מנת לאפשר ניתוח. למשל, בנשים צעירות שהגידולים שלהן גדולים מכדי לאפשר ניתוח משמר פריון (טרכלקטומיה רדיקלית), אפשר לתת טיפול כימי מקדים, כדי להקטין את ממדי הגידול לממדים המאפשרים ניתוח. טיפול כימי מקדים בסרטן צוואר הרחם איננו מקובל בכל העולם. אף שקיים מידע על אודות יעילותו בגרימה לנסיגת גידולי צוואר הרחם, אין בידינו מידע אמין הכולל תוצאות ארוכות טווח של גישה טיפולית כזו. לפיכך טיפול זה מוצע כטיפול ניסיוני בלבד, בנשים המעוניינות בו ומבינות כי הוא עלול להיות כרוך בסיכון.

 

טיפול כימי במחלה חוזרת או מפושטת

במחלת סרטן אשר התפשטה לאיברים או רקמות נוספים ומופיעה בכמה מוקדים, אשר אינם יכולים להיות מכוסים בשדה קרינה - נעשה שימוש בטיפול כימי שיכול להגיע דרך זרם הדם לכל מוקדי המחלה. טיפול כזה יכול לשמש אותנו גם במחלה שנשנית אחרי טיפול קרינתי. התרופות המשמשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם הן: ציספלטין וקרבופלטין - Carboplatin (קרבופלטין אבווה® - ®Carboplatin Ebew)* , פקליטקסל - Paclitaxel (דוקסיל® - ®Doxil)*, טופוטקאן - Topotecan (פוטקטסול® - ®Potactasol)*, אייפוספמיד - Ifosfamide (איפוקסן® - ®Ifoxan)* וגמציטאבין - Gemcitabine (גמזר® - ®Gemzar)*. השילוב הראשוני השכיח ביותר הוא קרבופלטין ופקליטקסל.

 

* או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

תופעות לוואי

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי, שעלולות להחמיר מעט אם היא ניתנת במשולב עם טיפול בקרינה. להלן תופעות לוואי שכיחות האופייניות לתרופות שאת עשויה לקבל לטיפול בסרטן צוואר הרחם.

לקבלת החוברת "הטיפול הכימי" של האגודה למלחמה בסרטן, המכילה מידע מפורט על הטיפול ותופעות הלוואי שלו, וכן חוברות נוספות, כגון: 'תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן', 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי', 'הטיפול התזונתי התומך' ו'התמודדות עם נשירת שיער' ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. באתר האינטרנט של האגודה ניתן להתייעץ בפורומים השונים ולקרוא מידע מפורט על התרופות הכימיות.

הפחתה בייצור תאי דם

בעוד התרופות הכימיות פועלות נגד התאים הסרטניים בגופך, הן עלולות להפחית זמנית את מספר תאי הדם בדמך. במהלך קבלת הכימותרפיה ״לקחו ממך דגימות דם באופן שגרתי כדי לעקוב אחר ספירות הדם ולוודא שאת יכולה לקבל במועד את הטיפול הבא. תאי הדם כוללים שלוש קבוצות עיקריות של תאים:

 

תאי דם אדומים - נושאים את החמצן מהריאות לאיברי הגוף. כאשר ההמוגלובין נמוך, את עלולה להתעייף בקלות או להרגיש חולשה. לעתים יש צורך לקבל מנות דם במהלך הטיפול כדי להעלות את הספירה האדומה.

 

תאי דם לבנים - בעלי תפקיד מרכזי במערכת החיסון. בעת ירידה בספירה הלבנה את חשופה יותר לזיהומים. במהלך הטיפול עלייך להיזהר לא להיחשף לאנשים חולים. אם תכנון הטיפול הכימי יאפשר זאת, ייתכן שיוצע לך להתחסן מפני שפעת, דלקת ריאות ושלבקת חוגרת. זכרי: בכל עליית חום בזמן הטיפול הכימי, עלייך לפנות למיון על פי הנחיות הצוות הרפואי המטפל בך, שם יילקחו בדיקות דם ויבוצע בירור לזיהום.

 

טסיות - משתתפות במערכת הקרישה. בעת ירידה בספירת הטסיות יכולים להופיע דימומים קלים מריריות האף, מהחניכיים וכדומה. דימומים משמעותיים מחייבים כמובן בדיקה רפואית.

 

השפעות על מערכת העיכול

Big-Bullet-SQR.gif ירידה בתיאבון - מתרחשת לעתים קרובות בעת הטיפול הכימי. למרות זאת, חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ובעלת תכולה קלורית וחלבונית מספקת. ניתן להתייעץ עם צוות תזונה ביחידה שבה את מטופלת בבית החולים, או בקופת החולים.

 

Big-Bullet-SQR.gif בחילות והקאות - הטיפול הכימי ניתן תמיד עם תרופות המונעות בחילות והקאות. יעילותן של תרופות אלה גבוהה, ולרוב הנשים אין בחילות או הקאות משמעותיות. אם תופעות אלה יופיעו, דווחי לצוות הרפואי המטפל בך; ניתן יהיה לשנות ולהתאים את הטיפול התרופתי להפחתת התופעות.

 

Big-Bullet-SQR.gif שלשולים או עצירות - המעי מושפע מהטיפול הכימי ומהטיפול התומך הניתן יחד איתו בדרכים שונות. לעתים מופיעים שלשולים בעקבות הטיפול; במצב זה מומלץ ליטול תרופה עוצרת. שלשול מרובה שאינו נשלט בתרופות מחייב פנייה למיון, בדיקה ולעתים אשפוז. במטופלות אחרות מופיעה דווקא עצירות, שניתן לטפל בה בעזרת תזונה נכונה (עתירת סיבים, פירות וירקות טריים ושמן זית), או באמצעות תרופות מרככות צואה או משלשלות.

 

השפעה על הכליות

חלק מהתרופות הכימיות המשמשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם, בעיקר תרופות הפלטינום: ציספלטין וקרבופלטין, עלולות לפגוע בכליות. בדרך כלל ההשפעה אינה מורגשת אך יכולה להיות משמעותית; לכן התפקוד הכלייתי מנוטר באמצעות בדיקות הדם התקופתיות המתבצעות במהלך הטיפול. כדי לצמצם את הסיכון תתבקשי לשתות נוזלים רבים בתקופת הטיפול ותקבלי נוזלים דרך הווריד ביום הטיפול עצמו.

 

נשירת שיער

חלק מהתרופות הכימיות גורמות לנשירת שיער. אם תטופלי בפאקליטקסל כחלק מהמשלב הכימי שתקבלי, קרוב לוודאי שתופיע נשירה מלאה כבר לאחר הטיפול הראשון. עם זאת, שיערך צפוי לצמוח שוב, בדרך כלל כשלושה עד שישה חודשים מסיום הטיפול. חולות סרטן זכאיות לסיוע ברכישת פאה מטעם משרד הבריאות.

 

השפעה על מערכת העצבים

פאקליטקסל ותרופות הפלטינום (ציספלטין וקרבופלטין) עלולות לפגוע במערכת העצבים, בעיקר בעצבים תחושתיים. פגיעה כזו מתבטאת בירידה בתחושה, נימול או עקצוץ באצבעות הידיים ובכפות הרגליים. פגיעה כזו חולפת פעמים רבות לאחר השלמת הטיפול, אך לעתים נשארת פגיעה שארית. לעתים נדירות מופיעה פגיעה בעצבים תנועתיים או בעצבים אחרים, למשל בעצבי השמיעה.

חזרה למעלה >>


טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

לטיפול הכימי בסרטן צוואר הרחם במחלה מתקדמת ניתן להוסיף טיפול מכוונן (ממוקד מטרה) בשם בווציזומאב - Bevacizumab (אווסטין® - ®Avastin)*. גידולים סרטניים תלויים בגיוס כלי דם חדשים כדי להבטיח המשך אספקת חמצן וחומרי מזון במהלך גדילתם. בווציזומאב הוא נוגדן שחוסם את ייצורם של כלי דם חדשים בסביבת הגידול. בווציזומאב ניתן במקביל לכימותרפיה, ואפשר להמשיך ליטול אותו גם לאחר הפסקת הכימותרפיה, כדי להאריך את משך התגובה לטיפול. תוספת בווציזומאב לטיפול בסרטן צוואר הרחם מאריכה את משך התגובה ואת תוחלת החיים.

 

תופעות הלוואי האופייניות של בווציזומאב שונות מאלה של כימותרפיה. הוא עלול להעלות את לחץ הדם ולפגוע בכושר הסינון של הכליה. אחת מתופעות הלוואי הנדירות של בווציזומאב הוא היווצרות פתח בין מערכת העיכול לבין הנרתיק או שלפוחית השתן; פתח זה קרוי פיסטולה (fistula), והסיכון להיווצרותו גדול יותר במטופלים שנחשפו בעבר לקרינה.

 

* או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם נערכים כל העת, במטרה לשפר את הטיפול במחלה, ובתי חולים רבים משתתפים בהם. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזוהי הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. בניסויים אלה משתתפים בדרך כלל כמה בתי חולים בארץ, במקביל למרכזים רפואיים במדינות אחרות.

 

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא בידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עלול להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

 

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות. רופאים מעוניינים לעודד את מטופליהם להשתתף בניסויים קליניים - או במחקרים קליניים, כפי שהם נקראים לפעמים - משום שכל עוד לא נבחן טיפול חדש בדרך מדעית זו, אין הרופאים יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים.

 

לפני שניתן אישור לקיים בבית חולים ניסוי כלשהו, על הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי לאתיקה לאחר שבחנו את פרוטוקול המחקר וודאו שהמטופלים המגוייסים אליו אינם נפגעים מהשתתפות בניסוי. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת, לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו.

 

הסכמה מדעת פירושה שידוע לך במה עוסק הניסוי, שאת מבינה מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו, וכן שאת מבינה בדיוק באיזה אופן תהיי מעורבת בו. גם לאחר שתסכימי להשתתף בניסוי, תוכלי עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשני את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אלייך. אם תבחרי שלא להשתתף בניסוי או שתחליטי לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

 

אם תחליטי להשתתף בניסוי, חשוב שתזכרי שכל טיפול שתקבלי נבדק ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייעי לקדם את מדע הרפואה, ובכך תשפרי גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט - ובו מרוכזים ומעודכנים מגוון מחקרים קליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

חזרה למעלה >>


מעקב

לאחר סיום הטיפול בגידול, בין שמדובר בטיפול ניתוחי, קרינתי או כימי או כל שילוב ביניהם, מתחיל שלב המעקב. בביקורי המעקב יתעניין הצוות המטפל בשלומך, תשאלי באשר לתסמינים כמו דימום וכאבים, תופעות לוואי של טיפול ועוד. המעקב יכלול גם בדיקה פנימית (בדיקה גינקולוגית) ולעתים גם משטחי פאפ. אם עברת כריתת רחם במסגרת הטיפול במחלה, יילקח משטח הפאפ מהנרתיק העליון שלך. כמו כן, ייתכן שתופני לבדיקות מעבדה ובדיקות דימות (צילומים, בדיקות CT או PET CT).

 

חשוב שתגיעי לבדיקות המעקב בצורה סדירה. נצלי אותן כדי לדווח על תופעות המטרידות אותך, גם אם הן נראות לך פחות חשובות, וכדי לקבל ייעוץ לגבי דרכי הטיפול וההתמודדות.

חזרה למעלה >>


מיניות ופוריות

הטיפול בסרטן צוואר הרחם עלול להשפיע גם על חיי המין שלך, אך רבות מהשפעות אלה ניתנות לטיפול יעיל. אם עברת כריתת רחם שבמהלכה הוסרו גם השחלות, או אם קיבלת טיפול בקרינה לאגן, את עלולה לחוות תסמינים הקשורים לגיל המעבר (אם טרם הגעת לגיל זה). תסמינים אלה עשויים לכלול גלי חום, יובש בעור, יובש בנרתיק, ויתכן אף שתחושת דכדוך, חרדה או עניין מופחת ביחסי מין למשך תקופה מסוימת. הרופא שלך יכול לרשום לך טיפול הורמונלי - במשחות, במדבקות לעור או בטבליות, להקלה בתסמינים אלה. הורמונים אלה מהווים תחליף להורמונים שהשחלות מייצרות באופן רגיל. אין עדות לכך שהטיפול ההורמונלי מעלה את הסיכון להישנות המחלה.

 

אם תחושי ביובש בנרתיק, תוכלי גם לקנות בבית המרקחת - ללא מרשם רופא - גיל סיכה.

 

את ובן זוגך תוכלו למרוח תכשירים אלה לפני קיום יחסי מין או במהלכם. בנוסף תוכלי להיעזר בתכשירים המסייעים בחידוש והבראת ריריות הנרתיק. אלה כוללים תכשירים הורמונליים הדורשים מרשם רופא וגם תכשירים שאינם הורמונליים, שאינם מצריכים מרשם. הטיפולים בקרינה לאגן עלולים לגרום להיצרות בנרתיק, וכתוצאה מכך לאי־נוחות בקיום יחסי מין. המפתח להתמודדות עם בעיה זו הוא לשמור על גמישות מרבית של דופנות הנרתיק.

 

קיום יחסי מין באופן סדיר או שימוש במאמן נרתיק - הם הפתרונות הקלים והיעילים ביותר. אחיות יחידת הקרינה או הרופא המטפל יוכלו לתת לך מאמני (מרחיבי) נרתיק, ולהראות לך כיצד להשתמש בהם. את המרחיבים, העשויים מפלסטיק, מסיליקון או לאחרונה מחומרים ביולוגיים, יש להחדיר לנרתיק בעדינות כדי למתוח אותו בהדרגה ולמנוע היצרות. מכשירים אלה יעילים מאוד בשיפור גמישות הנרתיק לאחר טיפול בקרינה, ויכולים לסייע לנשים שאיבדו זמנית את העניין בקיום יחסי מין כחלק מתופעות גיל המעבר, לנשים החוששות מקיום יחסי מין מיד לאחר הטיפול ולנשים שאין להן בן זוג קבוע ליחסי מין.

 

נשים רבות חוששות לקיים יחסי מין לאחר טיפול במחלת הסרטן; אולם אין כל סיבה לחשוש: יחסי מין לא יחמירו את מצב המחלה, ובן זוגך אינו יכול להידבק ממך בסרטן. מרבית הנשים מגלות כי הן זקוקות לזמן רב יותר בעת קיום יחסי המין כדי לסייע לנרתיק להירפות. קיום יחסי המין עשוי להיות קל יותר אם בן זוגך ינהג בעדינות ובסבלנות, כדי לאפשר לנרתיק להימתח באטיות. יחסי מין עדינים וסדירים יסייעו לנרתיק לחזור לגמישותו, וישובו לשגרה רגילה תוך שבועות אחדים מהטיפול בקרינה.

 

נשים שמרגישות שבעקבות האבחנה והטיפול נפגעה מיניותן, והיכולת שלהן ליהנות מיחסי מין עם בני זוגן אבדה או פחתה או שהן חוששות לחזור לקיים יחסי מין - יוכלו אולי להפיק תועלת מייעוץ במסגרת מרפאת מיניות. מרפאות כאלה קיימות במרבית בתי החולים ומוצעות גם בחלק מקופות החולים ובמסגרות אחרות.

 

לאחר ניתוח כריתת רחם או טיפול בקרינה לסרטן צוואר הרחם לא תוכלי עוד להרות. נשים צעירות או נשים שקיוו להרחיב את משפחתן עלולות לחוש תחושות אובדן ועצב, לאחר כריתת רחם או לאחר טיפול בקרינה שהזיק לשחלות. גם נשים שעברו את גיל המעבר ולא קיוו להרות עלולות לחוש תחושת דומות לאחר כריתת רחם. חלק מהנשים מרגישות שכריתת הרחם פגעה בנשיותן, ולכן הן חשות נשיות פחות. הקדישי לעצמך זמן מספיק כדי לחוות את תחושות האובדן ואל תחששי לבקש עזרה, תמיכה וייעוץ מסביבתך ומהצוות המטפל בך.

החוברת 'מיניות ופוריות האישה' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע ועצות נוספים. לקבלת החוברת ללא תשלום מומלץ לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.
באגודה למלחמה בסרטן ניתן שירות ייעוץ בנושאים דימוי הגוף, זוגיות ומיניות לחולי ולחולות סרטן ולבני/בנות זוגם. הייעוץ ניתן על ידי אחות האגודה, ללא תשלום, בתיאום מראש וללא צורך בהפניה רפואית. טל: 03-5721618.
בפורום ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן באתר האגודה ניתן להתייעץ עם מומחים בנושאי מיניות ופוריות.

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לבין חשש ופחד. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה ומסוג המחלה והסיכוי להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

 

יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים להדרכה ולתמיכה. מחקרים הראו כי סביבה תומכת מסייעת לרוב החולים להתמודד היטב עם המחלה. תגובות רגשיות קיצוניות מתמשכות מופיעות רק אצל מיעוט החולים. אולם נמצא כי ישנם חששות המשותפים לחלק גדול מהחולים, ויש מקום לדון בהם עם בני המשפחה ועם חברים. הצוות המטפל בבית החולים יכול גם הוא להיות לעזר רב, בהסתמך על הניסיון הקליני שלו ועל הידע שצבר בתחום התמחותו.

 

התמודדות עם האבחנה של מחלת הסרטן

כשם שהגוף זקוק לזמן כדי להחלים לאחר ניתוח או התערבות רפואית אחרת, כך גם ההסתגלות הנפשית למחלה מצריכה זמן וסבלנות. לעתים תהליכים רגשיים דורשים זמן ממושך יותר מהזמן הדרוש להחלמת הגוף, ויש לאפשר למאובחנת את הזמן הנחוץ לו כדי שיוכל לעבד את משמעות השינויים שבאו בעקבות האבחנה. חלק מהמאובחנות וקרוביהן חוששים שהחיים לא יהיו עוד כפי שהיו.

 

ההסתכלות על החיים משתנה, ובחירות והחלטות עשויות להשתנות עקב עדכון סדר העדיפויות. חלק מהמאובחנות מדמות זאת לתחושה של רכבת שסטתה מהפסים והן אינן בטוחות שיוכלו להשיבה בחזרה למסלולה, ולאן תוביל אותן הדרך. חלקם חשות שהעובדה שחלו בסרטן משפיעה על כל תחומי חייהם ואף משנה אותן עצמן. עיבוד הידיעה וחזרה לשגרת החיים או בניית שגרה חדשה, הם תהליכים האורכים זמן.

 

התמודדות עם רגשות מעורבים

אירועי חיים קשים עלולים להיות מלווים ברגשות מעורבים ובמעברים קיצוניים בין מגוון רגשות - לעתים בעוצמות רגשיות שלא היו מוכרות קודם לכן לאדם החווה אותם. אצל חלק מהאנשים באות לביטוי תחושות פיזיות קיצוניות, ואצל אחרים הכאב הוא רגשי. עם הרגשות הקשים נמנים: פחד, כעס, ייאוש, חוסר אונים ואשמה. עלולים להופיע מחשבות חודרניות וטורדניות, הפרעות בשינה או בתיאבון, וקושי בריכוז.

 

הכחשה היא מנגנון הגנה חשוב בהתמודדות עם מידע קשה או עם אירועי חיים מאיימים. היא מאפשרת עיכול הדרגתי של המציאות הכואבת ומגנה על הפרט מפני העוצמה הרגשית הנחווית. הכחשה היא תהליך דינמי, המבטא דחייה או התנגדות לקבל חלק או מכלול של משמעויות הקשורות באירוע המאיים. במסגרת ההכחשה יכולות לעלות תהיות כמו "אולי קרתה טעות באבחנה", "אולי הביופסיה אינה שלי", "אולי המעבדה לא תקינה". ברוב המקרים ההכחשה מתפוגגת עם הזמן, וניתן לבטא ולתמלל את הרגשות כחלק מתהליך העיבוד הרגשי. קיימות רמות שונות של הכחשה, הנעות בין הכחשה מוחלטת של המחלה לבין הכחשה של חומרת המחלה, בניסיון להפחית את גודל ומשמעות האיום. בכל מקרה חשוב לבחון מי מכחיש, את מה, כמה, בפני מי, ובאילו נסיבות מתרחשת ההכחשה.

 

כעס עלול להופיע ממגוון סיבות, שחלקן מוגדרות מאוד, כמו במקרה שחל עיכוב באבחנה או שמישהו בצוות הרפואי לא היה מספיק ערני או קשוב לתלונות. לעתים הכעס הוא ביטוי לעצב ופחד ולעתים הוא מתעורר בעקבות קושי לקבל עזרה. בקרב חלק מהמטופלות הכעס מבטא את הקושי לקבל את עצם המחלה ואת התלות הנלווית אליה, והוא עלול להיות מופנה דווקא כלפי מי שמנסה להושיט עזרה, כולל בני משפחה או צוות רפואי.

 

רגשות כגון עצב, פחד, קנאה ובדידות עשויים ללוות את המטופלת ואת בני משפחתה, ולא תמיד קל לשוחח עליהם. לעתים רגשות קשים נמהלים ברגשות חיוביים כמו חום, אהבה, ידידות, גדילה, פתיחות, כנות וקרבה.

 

התמודדות עם השינוי בשגרת החיים

מטופלות הנדרשות לעבור סדרה ארוכה של בדיקות או טיפולים, צריכות לשנות את שגרת יומן בשל התלות במועדי הטיפול או הבדיקות. טיפולים עלולים לפגוע ביכולת להתמיד בסדר היום הרגיל - הכולל עבודה, לימודים, פעילות גופנית, ובילויים חברתיים. עם זאת, חשוב לנסות לשמור ככל האפשר על רצף ושגרת חיים. אפשר ורצוי להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי הפעילויות שחשוב וניתן לשמרן.

 

ניסיון להבין את הסיבות למחלה

שאלות כמו "למה חליתי?"; "מדוע אני?"; "למה דווקא עכשיו?" ו-"האם יכולתי למנוע את המחלה?" עלולות להציק למטופלות רבות. אצל חלק ן הרצון להבין את הסיבות למחלה מוביל ללימוד ולהיכרות טובה יותר עם המחלה והטיפולים ומגביר את תחושת השליטה בחייהן. אצל אחרות שאלות אלה עלולות לעורר תחושות של אשמה או האשמה. מחקרים שניסו למצוא קשר בין משברים אישיים, מצבי לחץ ואירועי חיים קשים, לבין הופעת המחלה, מעלים ממצאים סותרים. כיום נראה כי אירועים כאלה משפיעים אמנם על איכות החיים, אך אינם הגורם למחלת הסרטן. עם זאת, חשוב לשוחח על תחושות אלה ודומות להן, אשר מייצגות לעתים קושי מרכזי בהתמודדות עם המחלה ועם מצב של חוסר ודאות.

 

חוסר ודאות

מחלת הסרטן מלווה לעתים בחוסר ודאות לגבי העתיד. קשה לשמור על אופטימיות כאשר העתיד הופך לבטוח פחות, וחלק מהחולות חוות תקופות של חוסר אונים. המפתח להתמודדות עם חוסר ודאות הוא תקווה ושמירה על איכות החיים הקיימת. מפגשים עם חולות אחרות או עם מטופלות שהבריאו יכולים לעודד ולסייע בהתמודדות. חלק מהמטופלות שואבות כוח מהתמיכה ומהאהבה שעוטפת אותם, אחרות פונות ליצירה, לאמנות, ללימודים או מנסות להגשים חלומות ישנים. חלק מהמטופלות מדווחות שהמחלה הובילה אותן לחולל בחייהן מהפך חיובי ולשנות את סדר העדיפויות.

 

האם לשוחח על המחלה

הרצון לשוחח על רגשות קשים משתנה מאדם לאדם. עם זאת, נמצא כי לעצם הדיבור יש השפעה מרפאת על חלק גדול מהאנשים. קיים הבדל משמעותי בין דיבור עצמי, כאשר אדם חושב או מדבר אל עצמו, לבין דיבור החוצה, דהיינו קיומו של דו שיח. מכאן למעשה התפתחה הפסיכותרפיה. דיבור עצמי עלול להגביר את הבדידות ולהעצים רגשות כואבים, בלי לאפשר 'אוורור' של רגשות אלה. חשוב להיות קשובים לצרכיה השונים של כל מטופלת ולהיות ערניים לשינויים בהם.

 

יש לשמור על מינון נכון של שיח ולאפשר למטופלת עצמה להכתיב את הקצב. יש תקופות שבהן הצורך לשוחח גדול יותר, ויש תקופות שבהן רצוי להקשיב גם לשתיקות. חלק מהמטופלות יעדיפו בתקופות מסוימות להמעיט בשיחה על המחלה, כדי להסיח את הדעת ממנה ולעסוק בדברים אחרים. שיחות רבות בנושא טעון זה עלולות לגרום להצפה רגשית, ויש אנשים הזקוקים ליותר שקט ולפחות גירויים. חלק מהמשפחות מתקשות לשוחח על רגשות קשים והן זקוקות לסיוע. הצוות הפסיכו־אונקולוגי, יחד עם הרופאים והאחיות, יכולים לסייע בהתלבטויות אלה, לעזור למצוא את המילים ואת הדרכים לפתוח בשיחה ולאפשר את קיומה.

 

למי לספר על המחלה

מחלת הסרטן מתרחשת בגופו של החולה אבל משפיעה על המשפחה כולה. חולות ובני משפחה מתמודדים עם השאלה למי צריך לספר על המחלה. האם לספר להורים מבוגרים? האם לספר לילדים קטנים? החל מאיזה גיל, ומה לספר להם? האם לספר לשכנים או לעמיתים לעבודה? לשאלות אלה אין תשובה נכונה אחת.

 

האם לספר לילדים

רוב הילדים מצליחים להתמודד עם מידע על מחלת הסרטן, כאשר מידע זה נמסר להם בצורה, במינון ובקצב המתאימים להם. ילדים צעירים עדיין לא מסוגלים לתמלל את רגשותיהם, ולכן קשה לנהל עמם דו־שיח מילולי על רגשות. חשוב שהילד יבין את המתרחש סביבו ממידע שיימסר לו ישירות מהוריו, ומומלץ להימנע ככל האפשר מקיומם של סודות, העלולים להיחשף בנקל.

חוברת 'מה אספר לילדי על מחלת הסרטן שלי' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא זה ומכילה מידע ועצות נוספים. לקבלתה ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה

האם לספר להורים קשישים

הרצון להגן על הורים קשישים מפני בשורות קשות, מוביל חלק מהמטופלות להחלטה שלא לספר להורים על מחלתן כלל. יש לכבד החלטה זו. עם זאת נראה כי הורים, גם אם הם קשישים, מסוגלים להתמודד עם מידע קשה ומצליחים לגייס את ניסיון החיים שלהם ולהושיט עזרה.

 

האם לספר לשכנים או לעמיתים לעבודה

יש חולות החוששות שעצם חשיפת מחלתן תגרור שינוי של היחס כלפיהן ותעורר גילו״ רחמים. ברוב המקרים חשש זה מתבדה, ומה שמתפרש בתחילה כ'רחמים' מתברר כדאגה אמתית וכנה. חלק ממקומות העבודה מתגייסים לעזרת החולה, בכל הקשור להיעדרויות מהעבודה, ביקורים, הסעות לטיפולים ועוד. במדינה קטנה כמו ישראל קשה אמנם 'לשמור סוד', אך חשוב לכבד את פרטיותה של החולה ולשמור עליה.

 

התמודדות עם שינויים גופניים

ניתוח או טיפולים עלולים לגרום להופעת שינויים גופניים. המטופלת נדרשת להתמודד עם שינויים אלה ולהסתגל אליהם, כמו גם למשמעות השינוי לגבי בני משפחתה וסביבתה הקרובה. טיפולים עשויים לשנות את שגרת החיים ולגרום לאי נוחות פיזית ולתופעות לוואי כמו נשירת שיער, בחילות, הקאות, ירידה במשקל, עייפות וחולשה. חלק מהטיפולים עלולים לגרום לירידה זמנית או קבועה בחשק המיני, ובכך להשפיע על הפעילות המינית. ברוב המקרים ניתן להקל את תופעות הלוואי בעזרת עצות והנחיות מהצוות המטפל, שלו ניסיון וידע רבים על אודות הטיפולים והשפעותיהם.

 

חשוב לזכור כי שינויים גופניים עלולים לגרום לדימוי גוף נמוך, ביטחון עצמי נמוך ויכולות פיזיות פחותות. כל אלה עלולים לגרום לתחושת דחייה של הגוף והתנכרות לו, דווקא כאשר הוא זקוק לטיפול ובנייה מחודשים. מחקרים מראים כי הליכות קצרות וקבועות, והתעמלות מתאימה, מסייעות בבניית הגוף אצל חולים המקבלים טיפול כימי או כאלה שעברו ניתוח.

באגודה למלחמה בסרטן ניתן שירות ייעוץ בנושאים כגון דימוי הגוף, פוריות, זוגיות ומיניות לחולים ולחולות ולבני/בנות זוגם. הייעוץ ניתן על ידי אחות האגודה, ללא תשלום, בתיאום מראש וללא צורך בהפניה רפואית. לקביעת פגישה ניתן להתקשר לטל. 5721618 03.

האם לספר לחולה על מחלתו?

חוק זכויות החולה מחייב רופאים למסור לחולה מידע על מחלתו ועל סיכויי ההחלמה ממנה ולהסביר לו מהם הטיפולים האפשריים. מידע רפואי הוא כמו תרופה: יש לתת אותו במינון הנכון, בזמן הנכון, באופן הנכון ועל ידי האדם הנכון. קבלת מידע אמין, באופן המתאים למטופלת, מאפשרת לה להבין את מצבה הרפואי, לקבל החלטות מודעות לגבי הטיפולים, לתכנן את חייה, ולנהל אותם על פי העדפותיה ובהתאם לרצונותיה.

 

יש לזכור כי העברת המידע אינה אירוע חד־פעמי, אלא תהליך מתמשך של דו־שיח. למטופלת יש זכות לבקש מרופאיה למסור את המידע לבני משפחה או לידידים, אם היא סומכת עליהם שיעבירו לה אותו ויסייעו לה בתהליך קבלת ההחלטות. מחקרים מראים כי הסתרת מידע מחולה עלולה להקשות עליו, בדיוק כשם שהצפה במידע עלולה לעשות זאת.

 

גם לדרך מסירת המידע יש משמעות רבה. המידע על מחלת הסרטן כוללת עובדות מדעיות, בדרך כלל כאלה המתבססות על מחקרים סטטיסטיים, והמשמעות של נתונים אלה לגבי מטופלת מסויימת בנסיבות החיים המיוחדות לו. עיבוד המידע לוקח זמן משום שהוא כולל הבנה של נתונים ביו־רפואיים, חלקם לא מוכרים, לצד התמודדות עם מחשבות ורגשות קשים. חולים רבים מדגישים שהם זקוקים למידע כדי להבין את מה שקורה להם, על מנת לקבל החלטות מודעות ותחושה של שליטה במצב.

 

חולים רבים מעדיפים לקבל את מלוא המידע, גם אם הוא קשה, ומציינים שלעתים מידע קשה עדיף על חוסר ודאות. עם זאת, חשוב לזכור כי בנסיבות של מחלה, קושי ומצוקה, עומדת לאדם גם הזכות להגן על עצמו מפני מידע קשה. מטופלות המעוניינות שבני משפחתן יסיעו להן להתמודד עם המידע, טוב יעשו אם יבהירו זאת לרופא המטפל. חשוב שהמטופלת, בני המשפחה והרופא יגיעו להסכמה לגבי דפוס הקשר המתאים להן. ניתן כיום למנות 'בא־כוח' שיכול לקבל החלטות הנוגעות לחולה במקומו, אם לא יוכל לעשות זאת בעצמו.

 

הצפה של מידע

קיימים מקורות רבים וזמינים של מידע על מחלת הסרטן, על הטיפול בה ועל ההתמודדות עמה, בהם אינטרנט, ספרים, חברים ועוד. כיום קל הרבה יותר להגיע למידע רפואי, ולעתים מופעל על המטופלת לחץ סמוי ללמוד את כל שניתן על המחלה. אולם לא תמיד מידע נוסף מסייע בהתמודדות. הקלות הרבה שבה ניתן להשיג מידע עלולה להיות עבור חלק מהמטופלות 'חרב פיפיות', ולגרום להצפה של חרדה, במקום לחזק את תחושת השליטה שלהן במצב. בנוסף, לא כל מקור מידע זמין ברשת הוא אמין ויש להקפיד לבדוק את מהימנות מקור המידע.

לשירותי מידע מתקדמים ומאגרים נוספים, ניתן לפנות ללא תשלום למרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721608 או בדוא"ל לכתובת info@cancer.org.il.

התמודדות עם מחשבות על המוות

אף על פי שכיום ניתן לרפא חלק מהחולים בסרטן ולהאריך את חייהם של חולים אחרים, מחשבות על מוות עדיין מעסיקות את מרבית החולים עם אבחנה של סרטן. חלקם מעוניינים לשוחח על המוות עם בני משפחה או ידידים ומסוגלים לעשות זאת. אחרים אינם מעוניינים לשוחח על המוות, אף שמחשבות עליו מטרידות אותם מפעם לפעם.

 

הבחירה לא לשוחח על המוות אינה מעידה בהכרח על הכחשה; היא יכולה להיות בחירה מודעת, הנובעת מהדרך שבה האדם מתמודד עם אירועים קשים, או מגישה אופטימית המאפיינת אותו. ישנם חולים החוששים מהמוות, אך אינם מוצאם את האדם, הדרך, והמקום המתאימים לשיחה על חששות אלה.

 

חלק מבני המשפחה או החולים עצמם חוששים להעלות נושא זה כדי שלא לגרום כאב. עם זאת, יש לזכור כי לעתים ההחלטה לא לשוחח על רגשות כואבים מגבירה את תחושת הבדידות. כאשר חולים ובני משפחה מתלבטים אם לשוחח על הרגשות הכואבים או להימנע מהעלאתם, הם מתלבטים למעשה בין הבחירה להיות יחד בכאב או להישאר בבדידות. בסופו של דבר, כל אדם וכל משפחה צריכים לבחור את הדרך המתאימה להם, ויש לוודא שההחלטה התקבלה באופן מודע, תוך התמודדות עם החשש והפחד.

 

צוות השירות הפסיכו־אונקולוגי, הרופאים והאחיות יכולים לסייע בהתלבטות זו, לעזור בתכנון השיחה או להיות שותפים בה. שיחה יכולה לאפשר ביטוי מילולי לפחד וליצור יכולת משותפת לחיות עם הפחד, להתמודד עמו ולהתגבר עליו.

 

התמודדות עם תלות וצורך בקבלת עזרה

בחברה המערבית המעלה על נס ערכים של עצמאות ולקיחת אחריות של הפרט על חייו, מצבי תלות עלולים להיחוות כקשים במיוחד. עם זאת, חשוב לזכור כי מצבים של קושי ומצוקה מביאים לידי ביטוי תכונות חיוביות של אחריות כלפי הזולת, קשרים משפחתיים, אהבה וידידות. ברוב המקרים התלות היא זמנית וחולפת עם תום הטיפולים.

 

בני משפחה, שהם ברוב המקרים מקור התמיכה עבור החולה, מתמודדים עם הצורך למצוא את האיזון הנכון בין הרצון להגן עליה ולאפשר לה שקט ומנוחה, לבין הרצון לעזור לה לצאת מביתה וממיטתה. כדי למצוא את הפתרון האופטימלי, רצוי לשתף את החולה עצמה בהתלבטויות, לשאול אותה במה תרצה שיעזרו לה, למה היא מצפה ממשפחתה ומה מכביד עליה. היכולת של החולה ושל בני משפחתה להתמודד עם מצבי תלות בצורה בוגרת ומכבדת, מפגישה חלק מהמשפחות עם סוג חדש של אינטימיות, כזו שלא הייתה מוכרת להם קודם לכן.

חזרה למעלה >>


מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם

למידע נוסף על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל